Toferet Halomot

1. האם ברווז הוא ברווז?
איך עובדת הבינה המלאכותית הויזואלית?
האם לגיטימי לבקש יצירה בסגנון אמן חי ופעיל?
ואיך כבר מהנדסים וירוס שיפגע במנועים שמשתמשים באמן חי בלי לשלם לו תמלוגים…
על כך במאמר הבא שכתבה טל סוקולוב ממכון דוידסון, והתפרסם ב29.3.24 בווינט.

https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/hyds0y7k0?

2. אתמול הייתי בקונצרט בארוק,  פעם ראשונה שישבתי בשורה האחרונה באולם רפפורט.

זה היה רחוק. ואני לא אוהבת גבהים.

שמעתי פחות,  לא כמו באולמות האופרה הנהדרים בפראג.

המוזיקה היתה מלהיבה ומענגת לעיתים, ומייסרת ממש לעיתים. ואז הבנתי. ככה זה. החיים מורכבים מטלאים של שמחה והנאה המשובצים בטלאים של טלאות וסבל. וזה בסדר.  הקונצרט היה בגרמנית,  הבנתי חלק. יזוס היה הנושא העיקרי, היו שם גם רעים, הם העברים,  ובגדול ישבנו בקונצרט עם תוכן אנטישמי שנכתב לפני שלוש מאות שנה וסבלתי לסירוגין ונהנתי לסירוגין במשך שלוש שעות ארוכות מדי.

3. כהרגלי, ציירתי קצת בתחילת הקונצרט. ציירתי את הצ’לן כשהוא ממתין לאות לנגן ואז כשהוא מנגן. היד שנחה עם הקשת על הברך שלו, ואז בסצנה הבאה, נראה שהקשת מלטפת את המיתרים.

4. גם יצרתי את האיש עם הקרחת שישב שורה לפני. במידג’ורני,  בסגנון הדפס עץ יפני. המשך לסיבוב בטיקוטין שהיה לי בצהריים.

מידג’ורני מעביר יופי זמן המתנה.  אבל לזו שישבה לידי הפריע  שאני בטלפון בקונצרט והיא עברה מקום.

5. יתכן שזה באמת לא מכבד. שהייתי בטלפון.  מצד שני, החזקתי מעמד ולא יצאתי. קצת נמנמתי. איכשהו, לנמנם בקונצרט זה כן לגיטימי.

6. זהו, אפריל, חודש היומולדת שלי. וגם, עשר שנים לבית בחניתה. ושבעה חודשים מחוץ לבית בחניתה. 

טלאים של שמחה ועצב, דאגה, חרדה, והכרת הטוב.

תודה