מה צריך?

1. חתול. תכירו את פיטר. בן חודשיים, אצלנו שבועיים, הנשמה החדשה בבית. 

קופסא לא עמוקה, סכין חיתוך, כדורים.2 

מה עושים?

חותכים כמה חורים במכסה הקופסא. מראים לחתול שהכנסתי את הכדורים ומקבלים חתול שמח שמשחק בקופסא זמן רב. 

כאמי

24.8.2017
בנייני האומה, ירושלים

נוער קורא

3.8.17 אונ' ת"א

לארוע בפייסבוק

דרקוניקון – כנס המשחקים של הקיץ
תל-אביב, 24-25 לאוגוסט 2017

דרקוניקון הוא כנס משחקים מבית הפונדק שיתקיים השנה בין ה-24 ל-25 לאוגוסט 2017 בהיכל אהל שם שברמת גן, בסמיכות לפארק הירקון ולרכבת האוניברסיטה. בכנס יהיו שלל סוגי משחקים – משחקי-תפקידים שולחניים וחיים, משחקי-לוח, טורנירים של משחקי-קלפים, ומשחקי מיניאטורות.
ב-2017 זו השנה העשירית של דרקוניקון ואנו מתרחבים לכנס של יומיים

.

אמא, עכשיו!

אתמול בערב למדתי את המילה עכשיו ביפנית. איך אומרים עכשיו ביפנית?

Ima

לומדת יפנית בעזרת (על רוב האפליקציות 

המצורפות שילמתי. יש גרסא חינמית ורכשתי את הגרסא המלאה כדי לתרגל יותר ולקבל יותר. הכל יחד עלה לי פחות מ300 שח לשנה).

1. 

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.atistudios.italk.ja

2

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.memrise.android.memrisecompanion

3. פודקאסטים של 

Japanese From Zero! VIDEO LESSONS # – Japanese Counting PT 5 (Zero) – Japanese From Zero! Video 07 by Learn Japanese with YesJapan!

https://player.fm/1fuVCU #nowplaying

4. כתיבה: בעזרת 2 אפליקציות 

Dr moko

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.root.moko
Write it japanese

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.jernung.writeit.jpn

בבית הקודם קודם בכפר תבור, היה לנו שדה חיטה מחוץ לבית. מעבר לחלון חדר השינה. אחר הצהריים כשכפר תבור החמה היתה מתמלאת רוח, היתה הרוח מנשבת בשדה החיטה וזה היה נשמע כמו מים. 

עד כדי כך השדה היה מנגן כמו מים, שבלילות של רוח חזקה באביב, לפני הקציר, חזר לי החלום שמחוץ לחדר השינה יש אגם גדול ונפלא.

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1883956

קצת התחדשות לקראת האביב. סבונים מלובדים. 

מעשה בשלושה תותים

יותר מדי רכים

יותר מדי מתוקים

ועם דחף עז להתפרסם

להיות מישהו

ולהצטלם.
הלכו השלושה

בשקט אלי

וביקשו- צלמי אבל

לא יותר מדי.

הדלקתי מנורה, יצרתי אווירה,

ואז התות התינוק התחצף 

ואמו התותית קצת נזפה…

קורה במשפחות הכי טובות,

ותראו איזו מן נזיפה!

ותות נגוס, הזמין דייג

חוט, חכה וכמובן דגים.

דגים לשבת, בקבוצה של חלי היו אומרים.

אצלנו האשכנזים, דגים זה ראש השנה ופסח. ושאר הזמן, אוכלים חמין.

שבת שלום!

התעוררתי בבוקר

וכל כולי משתוקקת לישון.

אך האור הרך של הבוקר, חדר לתוך החדר, והזמין אותי לצאת בעקבותיו, ללכת בנתיביו של האור בין פרחי אביב.

כשאת עיפה כל צעד הוא הישג. 1364 צעדים, אמר המודד . 

1364 צעדים לשם ובחזרה, וכמה תמונות בהן האור מתערטל בין הדבורים והפרחים, והאביב שוקק עירנות וחיים.

והאושר הזה. שצף חי ורוטט. ואור.

צלמות אוהבות אור. הוא מדבר אלי, גם בחלומות.

הגיע הערב. סופו של האור. הזמן שלי ללכת לישון. סופסוף. 

כשאני לא נרדמת, אני מדמיינת את התמונות שאצלם.

ואז בבוקר אני מגשימה את התמונות.

ככה התורמוסים האלו. ראשיתם בחלום. וסופם בהגשמה.

לילה טוב. 

הל הוא תבלין שטעים לי. באינדומלה, הגלידריה של אורי בורי בעכו העתיקה, אני מזמינה תמיד גלידת הל. כי הל הוא תבלין שטעים לי.

לפתע עלה בפי הטעם העתידי שיווצר מהשילוב של גרגרי הל שחורים ושוקולד מריר ביתי. 

והשילוב מצא חן בחיכי עוד בטרם יצרתי אותו.

המתכון הרגיל (שכבר מופיע בבלוג) רק שהפעם בשלב המסת השוקולד כבר הוספתי כך וכך גרגרי הל שפירקתי מתוך התרמילים (הלקט?) ועימם המסתי וחיממתי את התערובת.

ולבסוף, לתוך התבנית, לכל לב הוספתי כמה גרגרי הל שחורים וריחניים.

התוצאה מפתיעה. טעימה. מרגשת.

הל זה טוב!

וכמו הדימיון של הטעם, כך לפעמים אני מדמיינת תמונות שאצלם. כך יצא שדימיינתי איך העננות הנהדרת שהאביכה מזג אויר מוזר במהלך היום, תצא כמו ריקוד עננים וטורקיז בחוף אכזיב.

ולכן הגשמתי את הדימיון ויצאתי ברביעי אחה"צ לצלם בחוף אכזיב. זו שמורת טבע מוכרזת ואסור. לצלם בה אחרי החשכה, ולפיכך כשהחשיך נסעתי.

ולפני זה צילמתי בעונג את אשר דימיינתי קודם. והצילום ערב לחיכי ולליבי ולנשמתי. ומילא אותי שמחה. 

שבת שלום. 

מתחשק לי משהו מתוק, הכריז אדם.

פתח מגירות. ארונות. 

מקרר נפתח נסגר.

סלסלות נבדקות.

מניח על השולחן גזר ותפוח.

תכיני לי בבקשה גזר פרוס ותפוח חתוך, הוא אומר.
קולפת, פורסת, חותכת, מפסלת, משדרגת בפרוסות מלפפון.

הכנתי לך אגם הברבורים, אני מושיטה לו את הצלחת.

תודה אמא, הוא אומר, ואז היד שלו נעצרת באויר מעל האגם. רגע, לפני שאני אוכל, צילמת?

(מכיר אותי, הנער).

כן. צילמתי. בתיאבון ילד. 

תודה אמא.

לפרח הכלנית, שפורח בהמשכים, יש שני שלבים.

השלב הצעיר הוא נקבי, ומחכה לקליטת אבקה (תאי זרע).

הדבורים אוספות אבקה, שעשירה בחלבון. ומעבירות אותה אל הפרח הנקבה- ובכך מפרות אותה

כשהכלנית בתחילת הפריחה, אדומה לגמרי, היא נקבה.  וכשהיא מתחילה להפוך לזכר, והפרי (הזרעים) מתחילים להבשיל, הם נראים

כמו פונפון

והפרח מפסיק ליצר פיגמנט אדום. כך נוצרת הטבעת הלבנה. עלי הכותרת ממשיכים לגדול אך ללא צבע- צבעם לבן.

בצדדים האבקנים
ואז, אחרי שהכלנית הנקבה הואבקה והופרתה, היא

נותנת זמן פריחה נוסף עשיר באבקנים, וזהו השלב השני, הזכרי.

וכשהפריחה מסתיימת,

ו אין צורך למשוך חרקים, ואפשר לשחרר את עלי הכותרת (הפרסומת לחרקים המאביקים).

וכשעמוד הזרעים מוכן, והם מכוסים שערות קטנות ומגיעות הרוחות של ראשית הקיץ, זרעי הכלנית מתעופפים באויר… ומוצאים להם נישה חדשה לשנה הבאה.

וצמח האם, יפרח שוב בשנה הבאה.

לקריאה נוספת: זכר ונקבה בכלנית, החברה להגנת הטבע

כל התמונות בפוסט למכירה, או. כקובץ או בהגדלה על קנווס.

יום נהדר

עינבל

Save

Save

Save

גם כשהפרח הזקוף והיפה קמל ונובל, עדיין נותר בו

יופי. וכעת יופיו טמון בשוליו המתקמטים ומחווירים, והיופי שלי טמון בקצוות שיערותיי המלבינות פסים

של כסף, ובקמטי הצחוק בין עיניי וחיוכי.

כי כל מה שרענן יפה הוא.

וכל מה שמזדקן יפה הוא.

והיופי בעיני המתבונן באהבה.

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבת שלום

עינבל

Save

הם מעניקים כוח ואנרגיה.  יש בהם פרוסות שקדים, פיסטוקים וחמוציות.

הם עשויים מחמאת קקאו מומסת, מומתקת לפי 

הצורך במייפל, ואז הם שוקולד לבן מטיל אנרגיה

הם עשויים מחמאת קקאו ועיסת קקאו, ללא 

המתקה או עם קצת מייפל, ואז אלו מטילי אנרגיה חומים.

ואז אני מכניסה אותם לתבניות סיליקון. יש לי של פינונסייר. 

ומקררת. וכל מטיל אנרגיה כזה ממלא בשמחה ומטיל כישוף של אנרגיה.

כן כן. ברור לי שאני מכינה המון שוקולד.

אני בטוחה שאורן מקקאו טבעי, משם אני מזמינה את חומרי הגלם אחת לחודשיים, יודע זאת גם.

השליח מכיר את הדרך לבית שלי ואני לא צריכה ללוות אותו טלפונית משער הקיבוץ עד לחניה שלי.

הכלבה שלי עדיין נובחת עליו אבל לא ברור אם מהתלהבות או שמחה שהוא חזר לבקר.

בקיצור, הרעיון ברור.

כמו ממתקי עכו העתיקה אבל שלא מלאים בסירופ סוכר השד יודע מניין ומה עבר עליו ועל הפיצוחים שבפנים.

כאן חומרי הגלם לא קלויים. מזינים. איכותיים. 

ולאחרונה הפסקתי להוסיף מייפל.

הטעם החזק של המריר. ללא מתוק. אוה! אהבה.

בתיאבון

עינבל

חיות הפלא עולות מתוך כתמי צבעי מים
המתייבשים לצורות מוזרות על הדף.
זה מתוכנן, אבל חלקית.
אני יודעת שיצמחו שם עופות רבים, לרוב חתולים וינשופים, אותם אני אוהבת במיוחד.

אני תמיד מופתעת מחדש מהיצורים המוזרים שהכתמים מאפשרים לי ליצור.
דמויות אנושיות, מוזרות, נולדות בתהליך כמעט מדיטטיבי, בעודי אוחזת בטוש קליגרפי ומקיפה כתמים בקו שחור.
התהליך שמוביל אותי לשם הוא חדוות היצירה.

להרטיב דף לצבעי מים בשלולית מים.

לטבול מכחול ולהתחיל לפזר כתמים, צורות, גוונים.

לפעמים הם מתערבבים זה בזה.

מתייבשים בשוליים מוזרים.

זה תמיד כייף כי אני לא יודעת מה יצא בסוף 

ומה אני עושה בהם?

בעיקר נהנית. חושבת להדפיס אותם. נראה.

בינתיים…

לילה טוב

עינבל

בשעת בוקר שמשית אחרי שבוע של גשם, יצאתי לגינה. מעניקה לשמש הזדמנות להתידד איתי.

בכלי עם מים מצאתי פרפר הפוך. לא זז.

התקרבתי אליו, ורפרוף של חיים רטט בין רגליו.

בזהירות אין קץ הושטתי לו אצבע, והוא נתפס ברגליו על אצבעי.

לקחתי אותו לשולחן התה התכול. לשמש. הנחתי על השולחן, בזהירות.

ראיתי שכנף אחת איננה שלמה. הוא התהפך אל הגב. ספוג מים, העלתי אותו שוב אל כף ידי כדי שיספוג מקסימום שמש.

ישבתי איתו כחצי שעה, עד שהוא פרש את כנפיו ועף.

אז אם אתם נתקלים בפרפר צבעוני שקוף, שכנפו הימנית התחתונה חסרה, מיסרו לו בבקשה דרישת שלום ממני.

כצעד מניעה, אחרי שזה עף, הלכתי והפכתי את כל הכלים עם המים. שלא יהיו מלכודות ליצורים חיים, ושלא יהיו בית גידול ליתושים.

עינבל

​יש מקום אחד

נפלא בעולם

המקום בו

אני והשקט שלי

אחד.

זה לא מקום על המפה

אי אפשר להגיע אליו 

ולהגיד "הייתי שם".

זה לא מקום במרחב.

זה מקום בזמן.

והזמן הזה,

שם ישבנו בני ואמו

על סלע אחד ליד מים צלולים,

ועלי שלכת מתעופפים כמו נוצות מסביב

שטים בסירות על מים

שם. בזמן ההוא.

צילום: עינבל ויסמן. כל הזכויות שמורות.

​סיימתי הבוקר לקרוא, ובגללו כמעט לא ישנתי כי הוא אכל לי את הלילה, את המחזה "הילד המקולל" שעלה לבמה ב30 ליולי 2016 ולא מזמן תורגם לעברית.

כחובבת מסעות בזמן, בשל כל הפוטנציאל הטמון בהם, אני קצת מצטערת שסיימתי את הספר הזה.

כמי שקראה את הספרים כולם עוד כשהיו לחים מהדפוס, ושגידלה את ילדיה על הקראת ערב, הרצאות, ודיונים פוטריים משפחתיים, הספר הזה/מחזה מחד בלתי קריא ומאידך עלילתו מרתקת ורב משמעית.

הארי פוטר בן ארבעים. הרמיוני, רון, וג'יני וויזלי, דראקו מאלפוי ואפילו אלבוס דמבלדור מופיעים כאן. כולם בעצם. גם דמויות שבכיתי בעבר את אבדנן.

גיבור העלילה איננו הארי פוטר אלא שני נערים, אלבוס סוורוס פוטר, בנו האמצעי של הארי, וסקורפיוס מאלפוי, בנו היחיד של דראקו.

בניגוד להמלצות הוריהם, נעשו שני אלו חברים טובים, ויוצאים לסדרה של מסעות (במרחב ובזמן) בשביל "לתקן את העולם".

די מהר הם מגלים שכל פגיעה ולו זעירה בעבר, משנה מהותית את חייהם כיום, ואף מטילה את עצם קיומם בספק. הפרדוקס של המסע בזמן במלוא הדרו.

לקח לי המון זמן (רבע ספר) להתרגל לקריאה של מחזה. תמונות, שיחות, אין הרהורי לב ומחשבות. לא קל לקריאה. 

אבל אחרי שהתרגלתי, הקריאה נעשתה קלה והעלילה קולחת ומרתקת. 

מומלץ מאוד. מגיל שמונה, עד 120.

הארי פוטר והילד המקולל, ג'יי קיי רולינג, ג'ון טיפאני וג'ק ת'ורן

411 עמודים

הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג

אני בהנגובר הארי פוטר 😉

עינבל ויסמן

So easy and fun:

Paper, pen, sun and imagination.

Just play with your imagination.

Have fun !

Inbal Weisman

שמורת טבע אכזיב… לא מאכזבת

דצמבר

 29.12.16

אשכול פיס ת"א, 

כנס אמא"י (אגודה למאנגה ואנימה ישראל)

​

התחשק לי עוגת גבינה אפויה. רציתי קיצור דרך. אז לקחתי את הבסיס הטעים של עוגת הגבינה הלא אפויה והוספתי לה ביצים וקמח שקדים. יצא נהדר!

המתכון:

500 גר'גבינה לבנה

גביע יוגורט

כוס חלב

3 ביצים

פודינג וניל

4 כפות קמח שקדים
תבנית אינגליש קייק עם נייר אפייה, 170 מעלות 40 דק'. 
לערבל הכל , למזוג לתבנית ולאפות ארבעים דקות. לצנן, להכניס למקרר לכמה שעות ורק כשקר להגיש. 
בתיאבון

עוגת לימון חורפית או קיצית, עם שכבת בסיס אפויה כעוגיה פריכה ושכבת לימון עסיסית ונפלאה כמו lemon curd האנגלי.

שתי קערות:

בצק אפוי:

לערבב בקערה אחת:

1 כוס קמח מנופה

100 גרם חמאה (חצי כוס חמאה מומסת או רכה)

1/4 כוס אבקת סוכר

– – – – – – – – – – ללוש לבצק, לשטח על תבנית משומנת לשכבה אחידה בעובי של כחצי ס"מ עד ס"מ אחד, כדאי להעלות קצת שוליים זה נותן צורה יפה, ולאפות 15 דקות ב180 מעלות צלסיוס.

מלית: בקערה אחרת:

2 כפות קליפת לימון מגוררת

2 כפות מיץ לימון טרי

1/2 כפית אבקת אפיה

1/4 כפית מלח

2 ביצים

כוס  סוכר

– – לערבב את כל המרכיבים, למזוג מעל הבצק האפוי שבתבנית ולאפות ביחד כ20 דקות. כדאי לבדוק, כשהשכבה העליונה מתכהה, להפסיק את התנור ולתת לעוגה להצטנן בהדרגה.

אוכלים קר. ונהנים מכל ביס. והריח בבית… אנגליה!

בתיאבון

עינבל

סתו. וסת. האם במקרה אותן האותיות ממש

עונה, עונתי, מתכוננים למבול

גם. לא במקרה לדעתי.

התשוקה למשהו שמן, מתוק ושחיתותי מלווה אותי בסתו. מלוה אותי לקראת וסת, וכשני האירועים הללו מתרחשים בו זמנית, אני קצת אבודה. מזל שיש במקרר את מוס השוקולד של חברתי רוני, שפשוט מציל את המצב. די בשתי כפיות מהדבר הקצפי והעשיר הזה בשביל להפוך אותי מלקטית עצבנית שוחרת סוכר לאשה ידידותית ורגועה. 

​היום השני בלי סוכר בתפריט. למזלי יש את המוס פליאו 

המעולה שרוני לימדה אותי, שמספק מאוד ובלי סוכר רעל.

מתכון:

להקציף שני חלמונים

להקציף שמנת מתוקה כזו שבלי סוכר (יש כמה כאלו)

להמיס בקערית 50 גרם חמאת קקאו וחמישים גרם עיסת קקאו. להוסיף 2 כפיות מייפל אמיתי. 

לערבב בעדינות את השוקולד המריר הנוזלי לתוך הקצפת. לערבב בעדינות את הקצפת לתוך קצף החלבונים. 

להעביר לכלי עם סגירה טובה ולהכניס למקרר. אחרי כמה שעות, מוכן. טעים. שתי כפות כל פעם. יש קופסא שלמה אז בלי לחץ.

סתו נעים!

שנה טובה לכולם

עינבל

​פעם, לפני בחירות, הובלתי קבוצה של תיירים מחו"ל ברחוב הראשי של דליאת אל כרמל.

היה זה לפני בחירות, ואהוד ברק היה מועמד לראשות הממשלה. 

מולי, על המדרכה, צעד שמעון פרס, עם כל מיני אנשים שחילקו פלאיירים "אהוד ברק". 

עצרתי לדבר איתו. תמיד אהבתי אותך, אמרתי לו, וכל התיירים מאחורי נכנסים לחנות בת המזל שלידה עצרה מורת הדרך שלהם. 

אז תצביעי לאהוד? 

אם אתה היית מועמד, הייתי מצביעה לך, אמרתי לו. אני רוצה לאהוב את ראש הממשלה כמו שאני אוהבת אותך, אמרתי לו.

הוא חייך חיוך מבויש ואמר לי. תודה, אני מבין.

תיהיה נשיא, אמרתי לו.

והוא חייך.

נפרדנו בלחיצת יד חמה. סבא פרס שלנו.

לפני כמה שנים חגגנו לו יומולדת 88 . זו היה ביולי, ולכבוד היומולדת הילדים רקדו וכל כפר תבור עמד על הרגליים. מרגש. יומולדת לסבא, לנשיא המדינה, לאחד האנשים הכי ענווים והכי אהובים.
סופה של תקופה. 

סתו. הקיץ שלנו נגמר.

The Winter is coming.

יהי זכרו ברוך. היה שלום, שמעון פרס.

שלום רב, אני מתכבדת להזמינכם לתערוכה קבוצתית שאני משתתפת בה עם צילומים שלי.
התערוכה תיפתח בשבת הקרובה, ה20.8.16 משעה שמונה בערב (טקס בשמונה וחצי)

ותוצג כארבעה שבועות.
מצורפת ההזמנה, אשמח מאוד לראותכם!
עינבל ויסמן

חברה שלי ביקשה ממני סיעור מוחות עבור בנה שיחגוג תכף 13. מסיבת בר מצווה בתחום האהוב על הנער- מו"ד (מבוכים ודרקונים).
המסיבה צריכה להיות קונבציונלית למדי (סרט, דברי תודה, בורקסים וכו) אבל גם לאפשר נגיעה ואווירה בתחום החביב על הנער.
התגייסתי לעזרה.

• קישוטים תלויים- שרשרת דגלונים בגנון הבא- עם שם הנער החוגג

הזמנות- גראפיקה להדפסה

• שולחן קינוחים עם מפה שחורה, עוגת אירוע שתראה כמו טירה, קאפקייקס עם דגלונים של אבירים, דקורציה בסגנון  הבא

במקום ביצי שוקולד- ביצי דרקונים- ואפשר לעשות משחק של חיפוש ביצי דרקונים בסביבה ואחכ לחלוק אותן

חרבות קרטון קלות להכנה יכולות לעטר את הארוע או לשמש כעמדת יצירה/משחק

וכן הלאה…

מזל טוב!

עינבל

אנדי גולדות'רי הוא אמן טבע.

באמצעות חומרים שהוא מוצא בטבע, הוא יוצר יצירה זמנית, חג פעמית, בה הוא משקיע את זמנו. בתום ההכנה- מתקבלת תוצאה מרהיבה, אשר נעלמת מיד או עם הזמן, כי אין שום חומר המחבר בין הדברים.

לדוגמא, כשהוא עובד עם עלים, הוא ממיין אותם, מניח אותם זה על זה, ובסופו של התהליך מתקבלת יצירה יפהפיה. אך ללא דבק האוחז בדברים, היער מחזיר לעצמו את העלים, ולאחר זמן מה היצירה נעלמת אך התמונה שלה נותרת.

זוהי אמנות טבעית, אמנות זמנית.

אני אוהבת את הגישה הזו, שכן היא מזכירה לי את טכניקת איזון  האבנים שאני עוסקת בה מדי פעם.

עבודותיו של אנדי מהוות השראה

ומוזה לאמנים רבים

הנה למשל האמן

 James Schidlowsky

שהתחיל בהשראת אנדי, והמשיך בעצמו עם הטבע שלו תרתי משמע- ניתן להתרשם באלבום הפליקר הנהדר הזה.

נכון שזה מעניין?

בעצם, באמנות כזו, ההנצחההיחידה והבלעדית של האמנות- הוא הצילום עצמו.

והנה חשיבות נוספת לצילום מעבר לאמנות שבצילום- האמנות שבטבע.

שבוע טוב

עינבל

יוצאת בבוקר לטיול עם כלבה מחוברת לרצועה ביד אחת,
מצלמה מחוברת לרצועה ביד שניה
ושתי עיניים פקוחות לרווחה,
אוספת ניצנוצים
על גדרות ובין עלים.

פרס לזו שמשכימה

רגע לפני שהשמש כבר חמה

יהלומי מים תלויים

קסם של קיץ.

אני חיה ונושמת
את רקמת הטבע שסביבי
את האור הנופל וחוזר
את הזוית הנעימה של הצל
מסתבר
שאני מצלמת גם בחלום
ובבוא האור אל עיני
אני מחפשת
את שצילמתי
בחלומותיי.

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.  {פ}

טנא מפרי גני ומעדשת מצלמתי.
עינבל

מדי פעם יש לילד איזו הברקה מילולית. אני מיד כותבת.
אז הנה אוסף מצטבר של מצחיקונים. חלקם התחכמויות מכוונות. תהנו.

אמא, בקובה (kuba ) המציאו את הקובה (kube)?

אדם, 9 לאוגוסט 2015

אדם: יש דבר כזה דג פושט?

אבא: מושט. מושט.

חחחח

אדם: עצם של דג פושט😎👍

26/5/16

אבא מה זה מחשב על?

אדם: מחשב עם גלימה ותחתונים בחוץ

3.6.16 אבסטרקטי:

אדם:  זה פרח אבחזי.

אמא: זה מה?

אדם: אבא מה אמרת, איזה פרח זה?

אבא: אבסטרקטי

אדם: זה מה שהתכוונתי.

אדם: אמא מה זה אבסטרקטי?

אמא: צילום אבסטרקטי זה צילום מופשט

אדם: תמונת עירום? אבסטרקט זה בלי בגדים?

אמא מראה לו צילומים אבסטרקטיים.

אדם מסתכל ואומר חלק יפים וחלק סתם צילומים מטושטשים.

4.6.16

אמא מסבירה על מבנים מתקופת הורדוס בארץ. מראה את מבצר אנטיפטריס באפק, אחכ ממשיכים ומדברים על קיסריה והרודיון. אחרי כמה דקות שואלת את אדם- אז איך קוראים למבצר באפק מתקופת הורדוס?

אדם:. מבצר אנטיפסטי?

שבת שלום!