לסבתא שושנה היתה חלקת ורדים לצד השביל.
הורדים היו פורחים בבת אחת, והשביל כולו היה ריקוד של מילים יפות באויר.
בשישי בצהריים, סבתא היתה מכינה את הריח של השבת.
ריח של שבת עשוי מפרחים. ובעונה הנכונה עשוי מפריחת ורדים.
כשסיימנו לנקות ולסדר את הבית, היא היתה נכנסת ביניהם. בין השיחים שלה. כמו אביר בשריון של כפפות ושרוולים ארוכים מבד גס, חמושה במזמרה אדומת לחיים וכובע רחב שוליים, קשור במטפחת תכולה לסנטר.
מוגנת כמיטב יכלתה היתה נכנסת סבתא שלי אל בין הורדים הפורחים.
תתרחקי. אל תיכנסי אחרי, היתה אומרת לנכדתה.
הייתי צופה בה מראש המדרגות, והיא היתה יוצאת מהורדים וזר ריחני נוטף דם בין כפפותיה.
את הקוצים היתה שוברת, ומניחה את הורדים באגרטל קרמיקה גדול בסלון.
הבית כולו היה נמלא אז מתיקות רצחנית.
טיפות דם היו נגלות אלי מעור ידיה הרך והלבן, כשהסירה את הכפפות והשרוולים הארוכים.
הדם והורדים נקשרו אצלי בזיכרון אלו באלו, וזמן רב סרבתי לשתול ורדים בגינה.
אבל לאחרונה הבנתי, ששניהם, הורדים וטיפות הדם, מזכירים לי את סבתא וממלאים אותי באהבה וגעגועים וניחוח של שבת.

שבת שלום.

את המתכון הזה קיבלתי מג׳ן, המדריכה של סיור השוקולד בלונדון.

זו היתה התוכנית ליום החמישי והאחרון בלונדון. סיור מתוק באיזור סוהו.

קודם קצת מהסיור המצוין (ותודה לעננת מהבלוג פרחים, פרפרים וכל מיניעל ההמלצה)

נפגשנו בחצות היום במקום מטריף לחלוטין העונה לשם "sketch"

למה מטריף?

אמנות מודרנית בכל פינה, עיצוב שמזכיר את מסיבת התה של הכובען המטורף, כמה חדרים, כל חדר מעוצב אחרת, ושירותים עם שרשראות קריסטל ומראות… ממש התרגשנו כולנו להשתמש בהם.

ישבנו לנו בסקטצ׳, הכרנו את חברינו השוקוהוליסטים (על משקל אלכוהוליסיטים)

בדיוק כמונו, טעמנו והכרנו ודיברנו והכי חשוב- שתינו שוקולד חם,סמיך, מרגש ומענג עם עננת שמנת בתוכו. כזה:

שהוגש בספלי חרסינה עדינים, דקיקים, אלגנטים, מרגשים… נו. הבנתם. הייתי בהיי. אני עדיין. ועברו 5 חודשים. תארו לעצמכם.

ובכן, ג׳ן שהיא שופטת בתחרויות שוקולד, ומומחית בתחום, הסכימה לתת לנו מתכון בסיסי לשוקולד חם בכוס. הכנץי הכנתי אותו המון פעמים מאז. זה ה-פינוק. לגמרי בהא הידיעה. הנה המתכון:

שוקולד חם וסמיך, הגרסא הבסיסית

מצרכים

30 גרם עיסת שוקולד של קקאו טבעי

20 גרם חמאת קקאו של קקאו טבעי

כף דבש/מייפל/סוכר

3/4 כוס מים רותחים.

הכנה:

אחרי שהכל נמס במים הרותחים, להכניס לבלנדר לדקה בערך. להעביר לספל מכוסה ולשמור במקרר ללילה.

למחרת, לחמם ולשתות. יוצא סמיך ומספק מאוד. מי שרוצה יכול להוסיף שמנת קוקוס או שמנת מתוקה או קצפת.

יצאנו מהסקטצ׳ וטיילנו באיזור היפה, נכנסנו לכל מיני חנויות שוקולד וטעמנו בכל מקום. עצרנו להסברים מרתקים על ההיסטוריה המקומית, ולמרות שהיה מאוד קר- היה מרתק.

פה למשל הצטלמתי עם שומר של רחוב קניות פרטי שיש לו שלושה חוקים משעשעים. אחד מהחוקים הוא שאסור לשרוק… אבל למה אסור, אשאיר לג׳ן לגלות לכם כשתצטרפו לסיור שלה. תגידו שInbal Weisman שלחה אתכם.

זה לא בדיוק רחוב. אלא מין שדרת חנויות מפוארת מאוד.

השוקולד שהכי ריגש אותי היה זה שמספק שוקולד לבית המלוכה. היתה תמונה של אליזבת המלכה בצעירותה.

קיבלנו כמה סוגים לטעום. שוקולד סיגליות לא טעים לי. בכלל, סיגליות לא טעים לי. אבל השוקולד ורדים היה מצוין והזכיר לי מי ורדים וסחלב וכל זה בשוקולד. מושלם.

אריזות המתנה הן כנראה מתנת כריסטמס מושלמת. רמז.

קניתי שם פרלינים והבאתי הביתה לישראל. כולנו נהננו מהם מאוד.

היינו בעוד מספר מקומות, מקום אחד צבעוני להחריד ומקום נוסף בטוב טעם עם כל מיני שוקולדים במילויים מוזרים, חדשניים ומפתיעים.

הרחובות היו מקושטים לחג המולד,

ואהבתי את הקישוטים.

סיימנו את הסיור שבעים למדי משתוקקים למשהו מלוח… ככה זה אחרי סיור מתוק מתוק. למזלי היתה לי שקית עם אגוזים וקשיו שהבאתי איתי (ארזתי מראש במזוודה, 2 שקיות זיפר עם חופן פיצוחים, לכל יום בלונדון).

הסיור היה הצלחה מסחררת, ואחר כך הסתובבנו באזור, יריד בחצר כנסיה. מייסון ופורטמן, וחזרנו בסוף ברגל למלון. זה לא היה מתוכנן.

הדבר היה ככה.

טיילנו במייסון ופורטמן (אחלה שירותים, דרך אגב) שמכרו קישוטים יקרים לעץ ומתנות לחג מולד בטירוף שאני לא מכירה מהבית (אולי כי לא חוגגים אותו במשפחה שלי)

ואז עוד נכנסתי לאיזו פטיסרי ואכלתי שם מקרון ועוגה קטנה שהיו טעימות להפליא. המוכרים היו צרפתים חסרי סבלנות ולא נחמדים. אבל בכל זאת קניתי. ואכלתי.

המשכנו להתהלך בנחת.

הלכנו לנו עד שהגענו לתחנת green park חיכינו לטיוב לתחנת ויקטוריה.

רכבת אחר רכבת שעצרה ברציף, נשמעה כריזה שאומרת שהרכבת לא תעצור בתחנת ויקטוריה. אחרי 3 רכבות ברצף שאלנו מישהי. הסתבר שהיה איזה מצב כוננות בויקטוריה ויקח כשעה עד שזה יטופל, ובינתיים אין עצירות שם.

אוקיי… החלטנו ללכת ברגל. דווקא החלטה טובה.

עדיין סתיו, שלכת, צבעים חורפיים ויפים. פנסי גז. מקסים (וכאבו לי הרגליים! נורא!)

ירדנו דרך Green park וארמון בקינגהם, ובסוף הגענו בזמן למלון בשביל לאכול, להתקלח ולנסוע לשדה.

נחנו, אכלנו במסעדה ונסענו לשדה התעופה.

יום אחרון רגוע ומתוק.

עד הפעם הבאה…

עינבל

כשהשקדיה בכניסה לבית השכנים מתחילה לפרוח, אני מתחילה לחכות לתאורה נעימה בכדי לצאת לגיחות לכל השקדיות והנקטרינות בחניתה, עם כל מיני עדשות, ולאסוף תמונות חדשות.

הנה השלל מהפריחה השנה

השקדיה מתצפית קטלב

השקדיה הענקית בכניסה לקיבוץ

שקדיות, דובדבנים, נקטרינות, כל הפריחה המלבבת הזו.

פריחת דובדבן פעמוני ליד מגורי צבר

פרט מתוך השקדיה בכניסה לקיבוץ בשעת הזהב

פריחת הדובדבן ליד מגורי צבר

פריחת הדובדבן ליד מגורי צבר

פרח אחרון של שקד מול השקיעה

זו אחת התמונות שאני הכי מרוצה מהן. פרח אחרון, שמיים נפלאים, עננים, אור. עדשת מאקרו.

פרט מתוך השקדיה בכניסה לקיבוץ בשעת הזהב, על רקע אלה ארץ ישראלית בשלכת צהובה

הזוית בה אני מצלמת קובעת את הגוונים ברקע. בחרתי בזוית הזו שהפכה את עלי השלכת מאחורי הענף, לרקע צהוב ורך.

כאן ניסיתי להראות את צפיפות הפריחה, ופיסות תכול שמים. להרגיש שהענף הזה הוא אחד מתוך רבים.

טוהר הפרח

ועכשיו השקדיות חזרו להיות עצי שקד, וכליל החורש מתמלא בורוד סגול מתוק.

המשך שבוע טוב!

מזכירה שניתן להזמין ממני כל אחת מהתמונות בבלוג.

עינבל

"רות עפרוני היקרה. אני כה נהנית מהספר שלך.

מזמן לא נהנתי ככה מספר. לקחתי אותו מיד אחרי שסיימתי את "מאשה לשועלה" של דיויד גראנט ועדיין היה חסר לי שועל בלב.
בקיצור, אי אפשר להניח. את כותבת כמו שאני חיה. אני קוראת וצוחקת בקול רם ומזילה דמעות ולא מתביישת מאף אחד שהכל נשמע ונראה לעין.
💛💛💛 עינבל"
————————————————–

"עינבל!! איזה אושר המילים שלך עושות לי. ואת יודעת שאת הכריכה איירה אמנית בריטית צעירה בהשראת מאישה לשועלה הקלאסי. מצאתי את האיור אונליין באיזה כתב עת של מאיירים ומיד ידעתי שהוא יהיה כריכת הספר המתהווה שלי, אז בלי לשאול אפילו את ההוצאה, פשוט קניתי את השימוש בו. ככה בעצם הכרתי את מאישה לשועלה שלא הכרתי קודם לכן. "

קרה לכם שקראתם ספר והתרגשתם ממנו עד שהייתם חייבים לכתוב מכתב תודה לסופר?

לי זה קורה לעיתים רחוקות. אבל כשזה קורה, אני שולחת מכתבים.

פעם הייתי שולחת בדואר. אח"כ שלחתי מכתבים לסופרים באימייל.

לאחרונה אני משתמשת בפייסבוק.

לשמחתי, הסופרת של "שנת השועל" גם ענתה וגם הסכימה שאפרסם את ההתכתבות הזו בבלוג. תודה!

שני סיפורים על שועלים שאתם חייבים לקרוא.

מאישה לשועלה של דיויד גראנט

שנת השועל של רות עפרוני

חתכתי את האותיות מטפט שהיה לי.

ציירתי אותן ביד חופשית.

אח"כ עיקר הכייף זה יצירת המשטחים של הג׳ל והדפסה איתם על החולצה.

כשהכל התייבש (ואחרי שניקיתי את כל האביזרים) – קילפתי את האותיות.

עינבל

היא: שלום! קול לבבי ממספר טלפון זר.
אני: שלום, אני עונה בנחת.
היא: שלום! …. ושקט.
בסוף אני נכנעת ואומרת. נו. מי את מה את רוצה להגיד?
היא: אני מתקשרת מחברת איכקורימלה בשביל להציע לך שדרוג של פוליסת הביטוח שלך…
אני: אבל אין לי אצלכם פוליסת ביטוח.
היא: את רוצה להגיד לי שאין לך שום פוליסת ביטוח?
אני: אין לי אצלך. בבקשה תסירי אותי ממאגר הטלפונים שלכם. אני אוהבת לצלצל בעצמי ולא אוהבת שמתקשרים אלי להציע לי דברים שאני לא רוצה

היא: את לא אוהבת שרוצים לחסוך לך כסף?
אני: אני יכולה לחסוך לך המון המון כסף עם הביטוח שאני מציעה לך כאן.זה חד פעמי, ורק עכשיו.
היא: נו! תספרי! איזה ביטוח?
אני: ביטוח נגד כאבי ראש.
היא: מה? איך?
אני: כל פעם שיש לך כאב ראש את שולחת אלינו הודעה ואנחנו שולחים לך אנרגיות הילינג שמרפאות אותך.
היא: ואיך זה בדיוק נשלח?
אני: זו אנרגיה. זה הוליסטי. את לא רואה את זה אבל מרגישה את הכאב נעלם.
היא: וכמה זה עולה לי?
אני: טוב, בואי נסכם שתורידי את המספר שלי מהרשימה שלך וכשתרצי ביטוח נגד כאבי ראש תתקשרי אלי ביוזמתך ונדבר, בסדר?
היא: בטח, מורידה, מבינה אותך. תודה רבה לך.
אני: ביייי….

#ביטוח

את ניבה ושי מ"בתוך הקופסה" אתם מכירים?

לניבה יש ערוץ יוטיוב עם הדרכות מצולמות בעברית, להכנת כל מיני מאכלים שנכנסים לתוך קופסת הבנטו. אני כרגע מכינה בעיקר סושי, אבל רוב מה שלמדתי – למדתי מניבה, מהספר שלה "בתוך הקופסה" בו תמכתי במימונה

אז ראשית אני ממש ממליצה בחום לקנות ממנה את הספר. ושנית- יש לה ערוץ יוטיוב עם הדרכות מצולמות לכל מיני ארוחות מיוחדות לבנטו. חיות, דמויות, דוגמאות מרהיבות.

אני אישית מגלגלת סושי, באופן די פשוט.

בכל זאת הנער – ביקש מפורשות שהבנטו יהיה בוגר, ובלי פרצופים חמודים. אז זה מה שהוא מקבל. למרות שאני אישית דווקא שמחה לקבל חיות חמודות ופרצופים בבנטו שלי. אולי צריך להיות בת 42 בכדי להנות גם מדברים ילדותיים.

אגב, אני לא מוסיפה לאורז סוכר כפי שמופיע בכל המתכונים.

פשוט מבשלת כוס אורז עגול ושתי כוסות מים. זהו. סוכר יש ביותר מדי דברים. לא בבנטו שאני מכינה.

הכנת האורז

1 כוס אורז עגול

2 כוסות מים

להביא לרתיחה. עם מכסה. לסגור את האש (אצלי הן חשמליות) ולהשאיר מכוסה. אחרי כרבע שעה האורז מוכן. בתמונה הבאה רואים את האורז מוכן ובצד את הטמאגו עדיין במחבת. גם היא וגם האורז צריכים להצטנן בטרם נעבוד איתם.

הכנת טמאגו – חביתה לסושי.

טמאגו זו ביצה ביפנית. たまご

לסושי נוח לי להשתמש בחביתה מגולגלת.

לביצה אחת אני מוסיפה כפית רוטב סויה וטורפת היטב.

על מחבת מחוממת עם שמן זית או כל העדפה אחרת, אני מתחילה לטגן. בהתחלה זה נראה נא לגמרי ושקוף.

כשהביצה מתחילה להתעמם, היא מוכנה לגלגול.

אני מגלגלת בעזרת מרית סיליקון (מה שנקרא "לקקן". גיליתי שהכי קל לי לעשות קסמים על מחבת עם הלקקן.

ירקות

פרוסות ארוכות של גזר, מלפפון טרי ולפעמים בטטה מטוגנת, מוכנות גם הן להשתלב בסושי.

ועכשיו… איך אני מכינה את סושי?

בקצה השליש הראשון עם האורז אני מניחה את הירקות, לפעמים גם פרוסה מחביתה. ואז מגלגלת הכל יחד.

שני שלישים מכוסה אורז עגול דביק.

גם כאן מרית הסיליקון (הלקקן) היא העוזרת שלי. שרביט הקסמים. לשטח את האורז לשכבה דקה אחידה על האצה. כשהצד המחוספס פונה למעלה, אלי.

אני רוב הזמן לא משתמשת במחצלת לגלגול. פשוט מגלגלת עם הידיים. המחצלת עם זאת נותנת צורה ויציבות. אם רוצים. אם כן משתמשים בה, אני ממליצה לצפות אותה בניילון נצמד. זה מונע הידבקויות אורז ולא מסובך לנקות אותה.

אחרי שהכנתי את הסושי, אני חותכת אותו ומסדרת בקופסה או בצלחת להגשה.

בין חתיכות הסושי בקופסא אני דוחסת גזר ומלפפון שמייצבים את התוכן ומונעים מהיצירה להתפרק. כמו שניבה מסבירה כאן

https://youtu.be/Q5_x4BlV9RM

בנטו זו בעצם ארוחה בקופסא. זו למשל מהווה בשבילי השראה

https://youtu.be/nDHiMW5SVfo

בתיאבון!

עינבל

7.2.18

יש לו יום ארוך עד 16 אז בנוסף לזו, גם קופסא עם תותים חתוכים ונקיים וקופסא קטנה של ויטריז משקה אורז ושקדים. ככה יש 3 הפסקות ובכל הפסקה יהיה לו עוד משהו לאכול. ומצדי שיאכל הכל ביחד. נפתח לו תיאבון בריא למזון בריא. ואני פה רק להכין ולהנות מהשמחה שלו.
היום הוא חזר ואמר שהיה ממש טעים ושהוא מאוד ישמח אם אכין שוב.
לא נמאס לך, התפלאתי. זה ילד שמסרב יום אחרי יום לאכול מאותו מרק.
לא, ממש לא. היה לו טעים ומשביע ומושקע והוא העריך והרגיש את ההשקעה בכל ביס.
הצלחה.

8.2.18

הפעם כמות גדולה יותר. כבר אין מצב שהוא חוזר עם סושי הביתה.

מסתבר שעל החתיכה האחרונה, זו שכבר אין לו מקום לאכול, יש הרבה קופצים. בינתיים זה עדיין להיט. עד שימאס לו מהם ונחזור לכריכים.

האמת שבעיני זה יותר בריא מכריך.

יש בסושי מלפפון, גזר, טמאגו (חביתה) אורז ואצה. ורוטב מלמעלה. ושומשום.

שבת שלום

אתמול גיליתי ש5 האבוקדו שקניתי ירוקים וקשים כאבן לפני יומיים, עשו לי תרגיל והבשילו כולם ביחד. אבל כולם. מה כבר יש לעשות עם חמישה אבוקדו בשלים?

אז אכלנו טוסטים עם אבוקדו ולימון ושמנזית

ואמרנו שנכין סלט ביצים ואבוקדו, וסושי עם אבוקדו, ואז החלטתי להיות מהפכנית ואמיצה והכנתי מוס שוקולד מאבוקדו.

האמת? מפתיע. וטעים. ומשביע מאוד. ואף אחד מבני הבית לא הסכים לטעום…

רוצים מתכון?

אבוקדו בשל קלוף ומגולען

3 כפות קקאו

3 כפות מייפל

כפית תמצית וניל

קמצוץ מלח

לערבב בבלנדר

לצנן ולהגיש.

התמונות להמחשה בלבד. אין קוביות שוקולד במוס השוקולד הזה. סתם סטיילינג לצילום.

חג אבוקדו שמח!

שבוע טוב

עינבל

עוד בוקר שמתחיל בארבע וחצי, אני קמה בשש וחצי בארץ ולונדון שעתיים אחורה. מברכת על העוגיות הללו. עוגיות חמאה ולימון, טבולות שוקולד לבן. נשארו לי גם אוכמניות מאתמול.

הפעם התלבשתי היטב ויצאתי לטייל בחושך… בקור…

אבל נהנתי ממש! ככה נראה רחוב קיימבריג׳ בשעה הכחולה שלפני הזריחה

עשיתי עוד סיבוב לוויטרוז והפעם קניתי עוד כמה דברים מעניינים. הנה השלל:

התוכנית היום: לנסוע באוטובוס עילי אדום לפארק הולנד, בשביל לבקר בגן היפני בו. אחר כך למוזיאון אלברט אנד ויקטוריה, ואז לנסוע לתיאטרון לקחת את הכרטיסים. בערב יש לנו פאנטום האופרה.

למה גן יפני? מכיון שאני אוהבת את תרבות יפן, תלמידת קראטה ולומדת יפנית. באותה מסגרת רציתי גם לאכול במסעדה יפנית בלונדון אבל בעבודת השטח שעשיתי מראש דרך גוגל, לא מצאתי שום דבר בתקציב שפוי. אז- גן יפני.

גוגל מפות אמר לנו איזה קו לקחת ומאיפה. היתרון של נסיעה באוטובוס (עם האויסטר קארד, אותו מטעינים במכונות בתחנת הטיוב של ויקטוריה) – היא שבניגוד לטיוב, רואים את לונדון. הנסיעה עברה סביב סביב להייד פארק, והתפעמתי לי מצבעי השלכת הנהדרים. זו היתה אחת התחנות הראשונות של הקו אז הקומה השניה היתה פנויה. התיישבנו למעלה מול החלון.

אחרי כ25 דקות נינוחות, ירדנו בתחנת הולנד פארק סמוך לנוטינג היל והלכנו ברגל בשביל קסום לעבר הגן.

היה קר. לא, רגע. היה הרבה יותר קר. פתאום הבחנתי בסביונים מתעופפים סביבנו. חשבתי שאחד מהעצים השיר זרעים לבנים, קלילים, ואז אחד הסביונים נחת לי על המעיל ונמס.

שלג! איזו שמחה! כמו פיות קטנות שמתעופפות בין העצים בקלילות ונעלמות ברגע בו נוגעות בקרקע. יאא! שלג!

שלט הכוונה בכניסה לפארק עזר קצת להתמצאות במרחב, אם כי הייתי כה מוקסמת שמבחינתי זה המקום ללכת בו לאיבוד.

אז התחלנו עם בית הקפה כי ידענו ששם אמורים להיות שירותים. שוב הנושא הזה. ועוד כשקר כל כך. השירותים במבנה מחוץ לבית הקפה. מטופח ונוח וחינמי.

רוב האוכלוסיה בפארק הם תושבים מקומיים. זה ממש לא מקום מתוייר. אנשים מטיילים עם כלב וכובע.

ואז הלכנו לגן היפני, והתחלתי להבחין בסנאים אמריקאים שמנמנים מקפצים סביב בחשש. ניסיתי להתיידד.

אחרי כחצי שעה איתם גם הצלחתי וקיבלתי סנאי מתנה שהלך אחרי בכל הפארק והסכים לדגמן למצלמה ואפילו לשבת לי על הכתף (בתנאי שאכבד אותו בצימוקים שהיו לי בכיס).

המשכתי לטייל בגן היפני כשהסנאי השמן אחרי, וגם טווס, עוד 6 סנאים נוספים ויונים. התרגשתי לי. בעודי עומדת מול הגן הקטן והיפה ומתפעמת ממנו-

הגיעה מישהי נחמדה בשם מורין, שגרה ליד וכל יום באה לטיול בפארק. היא ישר קלטה שאני לא מהקיבוץ שם, והתחילה לספר לי על הגן, על הגנן ועל הסמלים שבגן.

אז ככה. הגנן היפני שהקים את הגן, חזר לפני שנה ליפן כי לא חידשו לו את האשרה. היא עדיין בקשר איתו. המחליף שלו היה הגנן שעזר לו והוא פחוד מקפיד על הכללים היפנים ובגלל זה הוא לא עוקר את העץ הצעיר שצמח באמצע הצב.

איזה צב, התפלאתי.

הצב הדו ראשי שמסמל את העולם. מורין מצביעה על האי במרכז האגם. ואני רואה שהסלעים באמת מזכירים צב. ועל השריון שלו צמח פרא איזה עץ מחטני. אילו היה זה הגנן היפני הוא כבר היה מוריד אותו משם. אבל המחליף (שעושה עבודה נהדרת אך בסגנון אנגלי) לא חושב שצריך להוציא משם את העץ.

רכילות קיבוצית מקומית של הולנד פארק. אני יודעת שאני בת מזל.

והסלע שם? יש בכל גן יפני. זה סלע האנפה. זה מקום מנוחה לאנפה שמביאה מזל ותינוקות. אנחנו צוחקות ביחד. איך שהאגדה על החסידה חוצה עמים וגבולות. ואיך שהילדים של היום עוד פחות תמימים ממה שאנחנו היינו.

אחר כך מורין אומרת שהלכתי בכיון הנכון. יש כיון נכון, ואם הולכים בו סביב סביב זה מביא מזל טוב. אז היא נפרדה ממני בשביל להשלים את הסיבוב למזל הטוב שלה, ואני גם סיימתי לי את הסיבוב.

והלכתי לאזור הנשפים.

והגעתי מסביב למקום עם מזרקה ובית עתיק וחמוד

ופגשתי שם איש עם כלב, שאמר לי (כי מיד קלט שאני לא מהקיבוץ שלהם) שזה הבית של גנן האחוזה והוא שרד את הבליץ במלחמת העולם.

ושערכו בגנים האלו נשפים. ואז הכלב שלו משך אותו ונפרדנו. תחזרי לפה באביב, הוא אמר. ממש יפה פה באביב ואולי יסיימו לשפץ את בית האחוזה ואפשר יהיה לטייל בו. יש בו ציורי קיר נהדרים, הוא אמר.

אחרי תה אנגלי ועוגת חמאה קשיחה (short bread) בבית הקפה הנחמד, יצאנו משם. הסנאים ליוו אותי עד קצה השביל.

גנים זו הסביבה האידיאלית עבורי. אז הלכנו חזרה לרחוב הראשי ועלינו על טיוב לכיון אלברט וויקטוריה.

ירדנו בתחנת קינגסטון

והלכנו במעבר התת קרקעי למוזיאון אלברט ויקטוריה.

האמת…

שאני פורחת בגינות וגנים ונובלת במוזיאונים. הם מרגשים אותי בערך חמש דקות ואז אני מפסיקה להנות והרגליים שלי מחפשות ספסל. ואין הרבה ספסלים. זה קטע כזה. מינימום ספסלים.

טוב. אז אלברט אנד ויקטוריה.

תערוכת אופנה. בצד אחד תערוכת אופנה היסטורית מנקודת מבט בריטית .

בראיה ההיסטורית שלי, קצת מאכזב. למה?

נושא: אופנה בהודו במאה ה17. בתצוגה חדר של אשת אצולה בריטית בהודו. שמלה עם בד רקום באלפי פרחים, בגזרה שהיתה מקובלת לאצולה של המאה ה17. לא משהו הודי. אופנה אירופית בבד הודי. זהו.

עוד אזור. אופנה במרוקו. ו- הנה שמלת אשת אצולה אירופית בבדים מקומיים. אה. בריטניה אימפריה!

אבל בצד השני קצת יותר מעניין. אופנה במאה האחרונה והשפעות שונות. זה היה מרתק. הצלחתי להחזיק מעמד 20 דקות ולהתלהב אפילו.

אבל אז מיציתי לגמרי.עברנו למוזיאון להיסטוריה של הטבע. העיצוב היה מרשים אך התכנים לא. מוזיאון מצוין לתלמידים. נהנתי ללכת באזור של ההתפתחות האנושית. גולגלות תמיד ריגשו אותי. ואדם קדמון זה היה הנושא האהוב עלי בלימודי הפרהיסטוריה.

כשיצאנו משם כבר הגיעה השעה הכחולה, אחרי השקיעה. צמוד למוזיאון מבחוץ היה מגרש החלקה על הקרח ויריד חג מולד מואר.

נסענו לאזור של התיאטרון (ככר פיקדילי) אספנו את הכרטיסים.

בדרך לתיאטרון עברנו ליד מסעדה ססגונית שממש מצאה חן בעיני ברמה העיצובית. היא נראתה כמו גלויה צבועה ביד.

לא שעיתי לשם המסעדה ולתיאור שלה ונכנסתי לבקש לצלם ולהתעניין.

ובכן. מסעדה לבנונית. המלצרים, השף וכולם- לבנונים. התלהבתי יען כי שכנים שלנו, אבל מיהרנו לתיאטרון.

בחזרה מהתיאטרון הלכנו בדרך אחרת בשביל לגוון.

עצרנו ליד מסעדה שנראתה לי יפנית.

הצצתי במחירים. הא! סבירים פלוס!

מלצר נחמד עם מבטא פורטוגזי מיד הזמין אותנו פנימה. היה חמים ונעים, וטעים.

הנה,מושלם! מסעדה יפנית! קבלו לינק.

Anzu

זה הכרטיס שלהם.

המזון היה מענג והשירות נפלא.

בהמשך חזרנו למלון, בשעת השיא של הטיוב (בין 17 ל19). היה צריך לחכות 3רכבות עד שהצלחנו לעלות, להחליף רכבת בגרין פארק ושוב לחכות 15 דקות עד שמגיעים בתוך המון צפוף לקרונית. זו השעה שכולם חוזרים. פקקים בתחתית. וגם חוויה.

במלון, היתה לנו רבע שעה בגלל העומס בתחתית. אז התלבשנו חגיגי וחזרנו לפאנטום האופרה.

הם מרשים לצלם רק לפני שהמופע מתחיל. אז הנה התמונה.

נהנתי מאוד. מופע פנטסטי.

בעייפות גדולה מאוד חזרנו למלון, ונרדמנו מהר…

לילה טוב לונדון.

עינבל

ראשית- יום בלי פעילות גופנית אומר שבימים אחריו יהיה כאב. בשביל למנוע כאבים, חייבת פעילות גופנית לפחות יום כן יום לא. פעילות גופנית טובה יכולה להיות כל דבר שמפעיל את כל המפרקים בגוף. לי יעיל אומנות לחימה. יש כאלו שעושים פלדנקרייס או יוגה. זה צריך להיות לפחות חצי שעה של תנועתיות. ביום. להמנע ממכות כחולות. כמה שאפשר. סוכר מגביר כאב. גם סוכר טבעי כמו אגבה או דבש. אז במידה. ויש תוספים שעוזרים לי כונדריטין גלוקוזמין מסמ. מגזניום ציטרט מאוד מאוד עוזרים לי. מפחיתים את הדלקתיות ועוזרים לתפקד ביום יום. שאלו אותי האם דיקור סיני ושיאצו עוזרים לי. אז לא. פיברו זה אומר רגישות מוגברת לכאב. דיקור משאיר לי סימן כחול ומכאיב לכמה חודשים. אני מתעבת את הדיקור. לצערי גם שיאצו משאיר לי סימן כחול וכאב מתמשך, אבל זה תלוי מטפל. יש מטפלים שלא לוחצים נקודתית ואז הטיפול שלהם נעים ויעיל לי. מה עוזר? בעיקר טיפול עצמי מחשבתי. למצוא דברים שמחים וטובים. בשום אופן לא להתייחס לכאב בכובד ראש. כשמתייחסים לכאב בכובד ראש הוא מתעצם. לצאת לים, לטבע, לגינה. להתבונן ביופי שסביב, להנות מהאויר. המחלה הזו מכריחה אותי לשים לב לדברים הטובים. להנות מכל דבר שאפשר. להעריך את מה שנעים לי ולתת לו משקל ונוכחות. היא מכריחה אותי לאהוב את עצמי ולדאוג לצרכים הפיסים והנפשיים שלי בחמלה ובאהבה ובתשומת לב. אפשר לחיות חיים טובים עם המחלה הזו. זו מחלה שמכריחה אותך לאהוב את עצמך. באהבה עינבל

נב.

התוספים שהמלצתי אליהם –

Glucosamine Chondroitin MSM

https://il.iherb.com/pr/Doctor-s-Best-Glucosamine-Chondroitin-MSM-with-OptiMSM-240-Veggie-Caps/23?rcode=JUZ926

Solgar, Magnesium Citrate

https://il.iherb.com/pr/Solgar-Magnesium-Citrate-120-Tablets/64171?rcode=JUZ926

הבחנתי בה בזכות החתול, פיטר. הוא נגע בה בעדינות על הרצפה בחוץ. התקרבתי וראיתי דבורה שלא עפה. העברתי אותה לענף גבוה יותר והסחתי את דעתו של החתול.

אחר כך לקחתי כפית עם סירופ סוכר (שהכנתי אתמול עבור עוגת שמרים שוקולד) וטיפטפתי טיפה על הענף של הדבורה.

היא הבינה את הרמז, אמרה לי תודה ומיד החלה למצוץ את הסוכר ולצבור כוח.

לבסוף החלה להרטיט את הכנפיים, התניעה את המנועים ועפה לדרכה.

אמרתי לעצמי- הידד

כל המציל דבורה אחת כאילו הציל עולם ומלואו.

מה יותר טוב ממשקה שוקולד חמים?

משקה שגם יעיל נגד נזלת!

על בסיס חצי כוס "אנטישפעת" (ג׳ינג׳ר טרי ומקלות קינמון שהורתחו במים).

משקה אנרגיה:
חופן חמאת קקאו
חופן עיסת קקאו (חתיכות מרירות ללא כל סוכר)
חצי כוס חליטה רותחת קינמון ג׳ינג׳ר שבישלתי מראש. כף דבש/מייפל.
להמיס. לערבב בבלנדר. אפשר להוסיף (אני הוספתי) חופן חמוציות קפואות ואוכמניות קפואות. לבלנדר. לשתות.

בתיאבון וחורף נעים, חמים בפנים וגשום בחוץ!

עינבל

חמישה ימים, ארבעה לילות, שלוש מסעדות משובחות, שני אתרים מפורסמים, ואחת- עיר, שאפשר רק להתאהב בה.

ראשית. לונדון בחורף.

בחוץ – קור יבש, בפנים- חום נעים. טמפרטורות- מינוס אחד עד 6 מעלות צלזיוס. חששתי מאוד. בסוף הסוודר והשכבות נשארו במזוודה ופיתחתי נוסחא ללבוש חם מינימאלי. יען כי בחוץ אמנם אפס מעלות אבל בפנים 35 בלי להתבייש. ובטיוב (המכונה "הכרמלית" בפינו) סאונה. לבוש: שמלה קצרה, חולצה ארוכה עם צווארון גולף. מעליה חולצה טרמית שחורה. טייץ ומעליו טייץ טרמי. מעיל. כובע. צעיף. בשלב כלשהו מיציתי את הכפפות כי קשה לי לצלם איתן. אז השתמשתי בכיסי המעיל להפשרת האצבעות. את החליפה הטרמית קניתי מכאן נעליים נוחות להליכה, גרביים נוחות (אין צורך בעבות. כל מה שמקורה- חם. כל מה שבחוץ- קפוא. זה מאזן). לינה וארוחת בוקר: הזמנו מראש חדר במלון Georgian House Hotel קיבלנו חדר שקט, קומה שניה בלי מעלית, מדרגות גבוהות וישנות, עם המון אוירה ופינוקים, בבנין של המלון ברחוב קמברידג',

ממש קרוב למסעדת הגורמה הנעימה – שעוד נאכל בה פעמיים. פעם אחת ממש לפני שהמונית לשדה התעופה תאסוף אותנו.

The Cambridge Street Kitchen: Restaurant in Pimlico

השירות במלון היה מפנק מאוד, וארוחת הבוקר הבסיסית שודרגה, בעלות של 25 שח, לארוחה שווה (המנה החביבה עלי egg benedickt )

שכללה גם קפה ממש ממש טעים, תה אנגלי, מיץ וכל מה שרצינו.

הגענו בצהריים, והייתי ממש רעבה, אבל הקמברידג' סטריט קיטשן, שכבר מהארץ סימנתי אותה ברשימת המסעדות שארצה לאכול בהן- עוד לא פתחה את מטבח הערב (ב18 יפתח, הבטיח המלצר, שדיבר באנגלית בריטית אסטתית להפליא) והמלצר האדיב כיון אותי לרחוב וורוויק, שם יש הרבה בתי קפה ומסעדות פתוחות. 5 דקות הליכה. אכלנו במסעדה איטלקית נחמדה בשם UNO והאוכל היה איטלקי לעילא, טעים מאוד מאוד ולא בריטי בעליל. איש מבין עובדי המסעדה לא היה בריטי. זו תחושה קוסמופוליטית אדירה. אגב בריטית. כשהתחלנו את הנסיעה מהשדה למלון, התחיל נהג המונית לדבר ולחשתי לאיש – אני לא מבינה מילה! אל תדאגי, אמר האיש. תכף תתרגלי ותביני. למזלי הרב, נהג המונית לא הפסיק לדבר כל 45 הדקות של הנסיעה. הוא דיבר על הזרים, ועל האיחוד האירופאי, ועל הפריימיניסטר שלהם שבדיוק עברה שם בשיירה של ג'יפים שחורה ועל הארי הנסיך המאושר שהתחתן עם גרושה ושזה בדיוק העניין של הקדמה והוסיף שאנשים לא מבינים שבית המלוכה זכאי לפרטיות והם אנשים שמחזיקים את המדינה הזו בעצם קיומם. אז בהתחלה לא הבנתי אותו, אבל די מהר הבנתי כל מילה והמילים שלו באמת היו הכנה טובה לחמישה הימים שבאו אחר כך. ובכן, הגענו, התארגנו, אכלנו צהריים מאוחרת, ויצאנו לעבר winter wonderland בהייד פארק בעזרת הכרמלית – שתי תחנות, מויקטוריה (5 דקות הליכה מהמלון) לתחנת גרין פארק, ומשם תחנה אחת להייד פארק קורנר-

ועוד קצת הליכה בעקבות ההמון אל המתחם.

בפנים- דוכנים של בקתות עץ ואוירת חג… פאזלים ממש מקסימים מעץ- ואפילו דוכן של ישראלים והכי חשוב- דוכן אוכל של נקניקיות בייקון ארוחת לילה (18 בערב, תחושת אמצע הלילה) די מהר אותותיו של לילה ללא שינה וארוחה חמה וטובה בבטן השפיעו עלי, ושמנו פעמנו חזרה לעבר המלון (הליכה- כרמלית- ויקטוריה- מלון) ואז בדרך ליד הוןיקטוריה, ראיתי את הבנין שבו יוצג המילטון, המחזמר. איזו התרגשות! ו… לילה טוב, ליום המחר הזמנו מקום ללונדון איי בשעה 11:30 – ואז בבוקר יהיה זמן לטייל קצת ולהצטייד בפירות טריים לפיקניק (ככה חשבתי, עוד לא הבנתי שזה יהיה פיקניק פנימי כי בחוץ כפור) Save Save Save Save Save Save Save

המאכל הכי טעים שטעמתי היה- עוגיות

וכאן יש מתכון- שאהיה חייבת לנסות, בשביל לשחזר את הטעם הנפלא הזה

http://www.goodtoknow.co.uk/recipes/519882/lemon-and-white-chocolate-biscuits

וזה מעודד. כי נשארה לי חבילה אחת כזו, מהמלוןבו היינו- ואני מסרבת לאכול אותה. כאילו- שומרת לי פיסת טעם.

עינבל

Save

זו גינה פרטית, כמו הרבה גינות שכונתיות בלונדון.

המלון שבו שהינו היה מטר ממנה. אז יצא לי להסתובב סביבה הרבה.

את רוב התמונות צילמתי דרך הגדר.

אבל בוקר אחד הצלחתי להכנס לכמה דקות, בזכות אשה שהתיידדתי עם הפודל שלה קודם לכן.

הייתי שם חמש דקות והן היו מאושרות מאוד.

עיקר עבודת הגינון היא איסוף עלי השלכת כרגע.

הגן מאוד אנגלי טיפוסי, גינת בר נעימה ומלאה שבילים מסוגים שונים, אילתורים והפתעות.

ובנוכחות שלו, משפיע הגן על הרחוב כולו, באוירת הטבע, ציוצי ציפורים ועלי שלכת.

גינות היו העונג הגדול שלי בשבוע בלונדון.

גינת אקסלטון היתה הראשונה.

לאחר מכן הייתי בפארק הולנד והגינה היפנית, Kyoto Japanese garden.

פוסט בהמשך.

נשיקות צהובות של שלכת.

עינבל

From the bridge near london eye, looking on the city.

At the Japanese restaurant near "her magisty theatre"

Sun threw the dinning room window at The Georgian house hotel. Nice hotel.

Love the fall colours, here are the two of us at Russle squre.

Real steps at Warwick way, London.

Brick wall at Holland park path. It was snowing.

On Westminster bridge.

The museums tunnel

Fall at Eccleston square, London

Sherlocked.

Fall is pretty.

An angel. At the Nature museum.

Deep into the sky. Hugh street.

שנה שעברה לא טיפלתי בפטל, ובתמורה הקיץ היו מעט מדי פירות.

כעת זה הזמן לטפל בו. לגזום את הענפים היבשים שהניבו פרי בעבר, ואת צמודי הקרקע. את הענפים הנותרים לעגן למסגרת שתאפשר להם לטפס.

המסגרת הישנה כבר התפרקה, אז הכנתי מחדש עם חוטי פלדה. אחר כך ראיתי שהכלבה נתקעת בזה כי אינה מבחינה בחוטים, אז הוספתי ענפים שקלעתי פנימה כך שיצרו נפח.

1. לגרגר

כוס מים ושתי כפיות מלח בישול רגיל

או

חצי כוס מים וכף חומץ תפוחים

הגרגור עוזר לשטוף. את מי הגרגור יש לירוק

2. חליטות חמות (תה חם)

מרווה, לוונדר, רוזמרין, מה שטעים לכם.

3. דבש כורכום. לערבב כפית כורכום עם כפית דבש. לאכול.

4. לישון הרבה.

5. לנשום מהאף ולא מהפה.

6. מרק חם. בכלל לשתות הרבה. 12 כוסות מים ביום.

תיהיו בריאים!

ושיעבור לי הכאב גרון הזה…

עינבל

אינסטגרם יכול להיות כלי מהנה לשיתוף תמונות, אבל בכדי להגדיל את החשיפה של חשבון ציבורי, צריך לעשות שלושה דברים.

1. לשתף עם חברים. לבקש שיעקבו. ולעקוב בחזרה אחריהם אם חשוב לכם.

האפליקציה followers insight

תאפשר לכם לראות מי מהעוקבים שלכם הפסיק לעקוב, ואחרי מי אתם עוקבים שאינו עוקב חזרה.

וגם להתחיל או להפסיק מעקב אחרי חשבונות אחרים. יעיל.

2. לתייג. יש לכם מקום ל30 תגיות. השתמשו בכל ה30. כמה שיהיו לכם יותר תגיות ככה יותר אנשים יראו את מה שהעלתם.

"אבל אין לי מושג אילו תגיות נוספות לכתוב! "

אין בעיה. Autohashtags היא אפליקציה ישראלית מצוינת שמזהה את התמונה ומציעה לכם תגיות. אפשר להעתיק את כולן ולהכניס בעריכה לתיאור התמונה, ואפשר למחוק ולשנות.

3. סדר וארגון.

א. תעלו רק תמונות שאתם בטוחים שאתם ממש ממש אוהבים.

ב. נסו להעלות תמונות בשלישיות של אותו נושא או גוון. זה יוצר סדר בעיניים ופחות ברדק למתבונן.

הנה כמה צילומי מסך מהחשבון העיקרי שלי – inbaliya_w

אפשר לראות שהאסתטיקה של העמוד עצמו חשובה לי.

חוץ מהחשבון הזה פתחתי עוד שניים, כניסוי.

אחד, הוא daily.camera.time

ועוד אחד הוא magical.macro.garden

אבל העיקרי עדיין inbaliya_w

מוזמנים לעקוב!

שבת שלום

עינבל

בבוקר הכנתי גבינת קשיו בטעם לבאנה. היה ממלא ומספק מאוד.

" לבאנה" מקשיו
מצרכים:
100 גרם קשיו לא קלוי
חצי לימון
שמן זית
מים
הכנה:
להשרות את הקשיו בקערה עם מים ללילה.
בבוקר לטחון עם מעט מים (שמתי בערך כוס) עד לקבלת מרקם של יוגורט.
להוסיף פנימה מיץ מחצי לימון וקצת שמן זית.

לאכול ולהוסיף לכל מאכל שרוצים.
שדרוג: שן שום. לא חובה. ממש טעים ככה.

נסענו לתרשיחא ביום שוק.

פינוקי גלידה וואפל בלגי וקרפ לילדים. קפה הפוך (פעם בשבוע קפה) מעולה בשבילי.

וטעימות מהצלחות של הילדים. כייף.
בדרך חזרה, עצרתי במשתלה של תרשיחא, הצטיידתי בשתילי ירקות: חסה, ברוקולי, מנגולד, כרובית, כרוב סגול. וגם רקפות ופיגם בשביל השמחה.

חזרנו לחניתה ושתלתי בערוגה שהכנו השבוע, הן את השתילים והן את הפקעות (איריסים, כרכומים, פעמוני גשם, נרקיס סיני)
ליה ניקתה לי את האוטו מבפנים, כולל עבודה עם שואב. כייף לי!
הבית נקי (ניקיתי אתמול) ויש אוירה טובה. וסיימתי לקפל את הכביסה.

שבוע טוב!

סבתא שושנה היתה מקפידה
שאגיד הכל נכון ובמידה
שלא "אשים כובע" ו"נעליים" וחולצה
אלא אחבוש, ואנעל ואלבש החולצה.

כשהנינה הבכורה שלה נולדה
סבתא שושנה מאוד התרגשה
ובלהט השמחה גם לא שכחה
לומר לי- עינבל, בלי קיצורים.
אין "ללבוש כובע" ואין "נעליים לשים"
בבקשה להשתמש בכל העברית כמו שצריך
כי אוצר מילים הוא אוצר אמיתי.

ואם בכל זאת "בא לך לשים"
שימי במקום. כך טוב ונעים.

13.11.17
גרב גורבים
נעל נועלים
כובע חובשים
משקפיים מרכיבים
רוכסן רוכסים
כפפה עוטים
עדי עונדים
בגד לובשים (אבל מעיל עוטים. וגם צעיף

)

סיכום מציאות שוות בעיני מאליאקספרס

שמלות לאירועים במחיר של פחותמ150 שח לשמלה. שמלות מהממות. ממליצה לבדוק היקפים לפי טבלאות המידות ולהתאים בדיוק. Check out this recommended store on AliExpress. Find great products at low prices!
http://s.aliexpress.com/fQfamMvU
(from AliExpress Android)

מכנסיים אלגנטיות אלסטיות לחורף

Artka Women Winter Pants 2017 Autumn Women's Trousers Casual Black Pants Woman Elegant Trousers Plus Size Sweatpants KA11061Q
http://s.aliexpress.com/M7naI3eI
(from AliExpress Android)
Aliexpress.com: Buy Artka Women Winter Pants 2017 Autumn Women's Trousers Casual Black Pants Woman Elegant Trousers Plus Size Sweatpants KA11061Q from Reliable elegant trousers suppliers on Artka
aliexpress.com

שמלה גותית עם ביקורות מצוינות

Belle Poque Victorian Dresses Women Summer Black

Lace Sleeveless Ruffles Retro Vintage 50s Gothic Punk Rockabilly Party Dress
http://s.aliexpress.com/vIvQVfai
(from AliExpress Android)
Aliexpress.com: Buy Belle Poque Victorian Dresses Women Summer Black Lace Sleeveless Ruffles Retro Vintage 50s Gothic Punk Rockabilly Party Dress from Reliable dress women suppliers on Official Grace Karin Store

גרביים מסיבי במבוק

https://www.aliexpress.com/item/10pcs-5pairs-lot-Spring-Autumn-Fashion-Brand-Women-Sporting-socks-high-quality-Bamboo-fiber-Casual-female/32793393792.html?spm=a2g0s.9042311.0.0.ApnN1b

מעיל מתקפל לילד-

https://www.aliexpress.com/item/A15-Winter-Jacket-Boy-Kid-Light-Duck-Down-Coat-Children-Hooded-Warm-Toddler-Girl-Jacket-2017/32796136501.html?spm=a2g0s.9042311.0.0.ApnN1b

שבת שלום

נגמרו החגים, חזרנו לשגרה.

הוא שמח לחזור לחטיבה. הזמנים שלנו מתחילים להסתדר. לי עדיין קשה ההשכמה ברבע לשבע בשביל להכין לו כריך ופירות לקחת. ביום חמישי לקחתי חופש מהמטלה ונתתי לאבא שלו לדאוג לו. לא שלא שכבתי במיטה והתאפקתי לא לקום ולהאיץ… אבל נשארתי.

צריכה קצת לשחרר.

היום הוא וחבר שלו עשו פה דגם של תא כפרויקט במדעים.

היה להם רעיון כביר.

הם הכינו דגם של תא חי מעוגיות.

הגרעין זה שוקולד קליק.

המיטוכטנדריה זה חמוציות.

הילדים ליכלכו המון כלים בהכנה. ואחרכך שטפו כלים כמו שצריך והשאירו שטח סביר.

אבל אני גאה בהם על הרעיון הכביר. עוגיות כדגם שאפשר לאכול אחר כך. אדיר!

שבת שלום

עינבל

witswits- ציפור
בוקר, לילה, ענן, עננים

אלאף- חלב
כול (חול)- לאכול
תות- לשתות
קינקי- מילקי
פית pit- כפית
לג- מזלג

סא- אסלה
פיפי- קקי, טוסיק, שם כללי
קוקיפ- פופיק

גל- רגל
יד, עין, פה, אף, אוזן
טר- סנטר
דאד- שוקולד
איצ'אצ' – ריצ'רץ'(רוכסן)
גה- מדרגה
פס- לטפס
געגע- ברוז
גוויןגווין- פינגווין
טאן- לויתן, תן, סרטן (תלוי בהקשר)
טור- טרקטור
אית- משאית
גור- כדור

איתה? – ראית?
גארפ- החתול
תול-חתול כללי
פרה, בו- פרה
אויש- הפלתי/זרקתי בכוונה
אוי – נפל, בלי כוונה
בום, טאח- הדגשת רעש
לאךלאך- התלכלכתי.
טוש- עיפרון, טוש, גיר, כל צבע
שולום- שלום
אמא, אבא, ליה.

צ'יוס- צ'יריוס
דיסק פים פאם – דיסק אהוב
דאיים- תרימו אותי על הידיים
סאיים- מכנסיים
חה- משחה
ביבה- ברבי
ביבי- דובי
ביבם- במבי
דאל- מגדל
עבר- עכבר
ואוו (שאגה)- ג'ירפה ואריה
פיל
סוס, סוסה, סוסין – סוסים
שה- כבשה

גורי- הכלבה של סלביה ופסח השכנים
שון- לישון
כה- שמיכה
טה- מיטה
די- די כבר אמא
בית, גג, תריס, עץ
קאח- פרח
זזר-גזר
מאק- מרק
כן-כן- בוב הבנאי
נעניים- נעליים
מיין- אמבטיה
גב- לנגב
פאך- נשפך (= שפכתי מים בכוונה)

פרפר
מאלה- נמלה
בווול- שבלול
בון- בלון
אדת- לרדת
לא
הופ
דשא
גשם
פאס- פנס
בובוק- בקבוק
פאיים- מספריים
פוינג (מקפיץ גומיה)
קוקויה (קוקיה לשיער
קוקו- תרנגול
ואס – טווס
ואטי- שבעתי

תותחה- אני אוהב אותך (מגיע מהתשובה שלו ל-אני אוהבת אותך)\
מנדה-דב פנדה
weeeeeee – מגלשה
דוב
פוד-קיפוד
תבו- כפר תבור (איפה אתה גר? תבו)
יאללה, זהו, זוזי,
רוץ- רצתי
א-פם- עוד פעם
מישיי- משחי, זחל של טוואי המשי
חאל- זחל
זילייה- פטרוזילייה
גיה- עוגיה
גלה- עגלה
סיר (לצרכים)
ביה- קוביה
איח- ירח
עץ.

אופו- איפה
אינה- הנה
גוגול- בורגול
פאטה- פסטה
דאבא- סבא
דאבא דאני- סבא דני
owa- סבתא אורה
גן- לנגן
tetek שסק
תוך- לחתוך
תוח – לפתוח

1.10.07 בן שנתיים
שבלול, פטיש מברגה,
בא לי לא – לא בא לי
פתאום, מה – מה פתאום?
סוכן- מסוכן
קולד- שוקולד
פתעה, ביצה- ביצת הפתעה (סבתא אורה הביאה תמיד ביצת הפתעה. כשהיה בן 3 קרא לה הפתעורה במקום סבתא אורה)

קניק- נקניק

עשיתי סדר, מצאתי פנקס עם רשימה ארוכה של מילים. תקלידי למחשב, ביקש בן ה12, אדם.

אז הקלדתי.

שיהיה.

שבוע טוב

עינבל

1.10.17

שבוע שלישי בביצפר.
התעוררות הבוקר הפכה לקלה וזורמת. הוא קם ומתארגן בזריזות ומספיק לאכול ארוחה קלה לפני שיוצא להסעה (ב7:20).
שיעורי בית עושה בקלילות ושמחה.
הולך שמח. חוזר שמח.
כוחה של הבחירה, כנראה.
ליה איתי בבית. מתכוננת לכנס אייקון. פינישים של הקוספלי. עוד שבועיים הכנס.
הודעתי למחנך שלו (כמה שזה מוזר בעיני להודיע לאדם אחר) שביום ד לא יגיע לביצפר. אקח אותם למדעטק בחיפה.
המחנך הודה לי ואיחל בילוי נעים.

מוזרה לי שגרת הבוקר הזו.
ונחמד לי מאוד לבלות איתו. איזה ילד! תענוג.
כמו המשוואה של שירי Shiri Guterman
N-1
אז כל יום משבע ועשרים עד שתיים ועשרים אני ב N מינוס אחד.

בN-1 אני מספיקה המון.

היום, למשל, ניקיתי את הכיור, ואחר כך את הרצפה, ושטפתי. ואז החלפתי את כל המצעים בבית ועשיתי כביסות (נשאר לקפל) ושטפתי את חדרי הרחצה ואת חדר השינה, ועוד הספקתי ללכת לחנות דגים ולתת ליעקב מהחנות לבחור תמונות שלי לחנות שלו.

ועוד היה לי זמן להוציא דואר ולחזור ולהכין גיודון לצהריים. ונשאר זמן קצת לפייסבוק אחרי הכל.

ואז אדם חזר. שמח. מיד אוכל מילקי ואז ארוחת צהריים. מתחיל בקינוח. וזה בסדר.

אני מצד שני,

משתוקקת ללמוד גם.

ממשיכה בלימודי היפנית שלי, ורוצה להקדיש מדי יום חצי שעה לתירגול קראטה, ועוד שעה ללימודי מתימטיקה דרך קהאן אקדמי.

גם לי מגיע ללמוד!

בלילה חלמתי שאני הולכת ללמוד באוניברסיטה שוב. ושהם פוטרים אותי מכל הקורסים שכבר עשיתי עד שלא נשאר לי מה לחפש שם.

אחר כך חלמתי שאני אצל אבישג בקרואטיה, מציירת בצבעי מים ומתרגלת יוגה.

אוה, קראתי בשמחה. את זה אני יכולה לממש!

שבוע טוב,

עינבל

קילו רימונים

פורסם לראשונה ב2008, בבלוג בתפוז

לפני 19 שנים כשעבדתי בציפורי כמספרת סיפורי מיתולוגיה, טעמתי מהרימונים של ציפורי.
הם היו אדומים כהים, וגרגריהם עסיסיים, מרוכזים בטעם.

צבע וריח נשפכו מהם כאוצר של אבני אודם.
המעדן ליווה אותי כל אותו יום ובתומו חיפשתי את המוכר וקניתי ממיטש קילו מהאדום המדהים הזה.

לתרמיל הגב הכחול שלי הכנסתי את הצעיף ששימש לי כתחפושת, ארנק, פנקס סיפורים ושקית שקופה ובה קילו רימונים.
תמימה וטובת לב הגעתי בחזרה לחיפה, כוחי במותניי החלטתי להכנס לראות את תערוכת הקריקטורות באודיטוריום.
עמדתי יפה בתור, וקב"ט חביב הרים את התיק ושאל אותי בחביבות מה יש בתיק.
מדמיינת את העסיס האדום של גרגרי הרימונים ניגרים לתוך פי, עניתי בחיוך רחב של מי שזכה בלוטו
קילו רימונים מציפורי
סססלל-יחה, גמגם הקב"ט והפסיק להיות חביב.
אמרתי- פרי, אתה יודע, פרי אדום כזה, רימון. להראות לך (בעודי מנסה לפתוח את התיק לשלוף משם רימון ?)
– לא-לא-לא! נבהל הקב"ט ששמע כנראה רק חלקית את דברי. הוא כנראה שמע:
רימונים, אדום. דם , רימון

בואי מיד הצידה, תפס אותי הקב"ט בכוח ולקח אותי לגומחה בצד.

וקרא בקשר לאי אלו שוטרים שהגיעו כולם עטופים וממוגנים בשכפצים מרשימים.

הרחיקו ממני את תרמיל הגב הכחול

וביקשו ממני לחזור על מה שיש בו, בפני כולם.

חזרתי על דברי תוך שאני מדגישה- קילו פירות, רימונים אדומים למאכל.
איש לא שמע את דבריי. שוטרת הוציאה אזיקים והתקרבה אלי. הבנתי את מצבי החמור ובתחכום חמקתי, חטפתי את התיק שלי ופתחתי אותו בעוד כל אנשי הביטחון והשוטרים תפסו מחסה תחת השולחנות ועל הרצפה וידיהם על ראשם.
כהרף עין הצלחתי לשלוף רימון.
הם הביטו בי, וחיכו לנורא מכל
ואז, פתאום, הם ראו את הפרי האדום המושלם.

סוף דבר:
שוחררתי, השוטרים ואנשי הביטחון התנצלו וסיפרו קצת שהיתה התרעה ספציפית על איזו מחבלת שתגיע…ואז אני הגעתי. והם ממילא היו לחוצים.

שנה טובה!

הסתיו התחיל, הבקרים מעוננים והירוק נראה רענן יותר.

הסתיו הישראלי, בניגוד לרעהו האירופאי, לא קר וגשום. אבל הטמפרטורות נמוכות יותר בבוקר, והאדמה מחזיקה את הלחות יותר שעות.

הגפן שלי מלאה פירות, ובעזרת המתכון המקסים על לוח השנה המצויר והנהדר הקרוי "לוח שנה בגינה" – הכנתי ריבת/דבש ענבים.

הנה המתכון

יצא טעים. ריכוז של טעם הקיץ בצנצנת.

לוח שנה בגינה הוא מיזם אקולוגי נהדר.

אילנה שטיין כתבה, איירה וציירה לוח שנה עברי לועזי, חקלאי ציורי. הוא מודפס על נייר אקולוגי, בצבעי דפוס אקולוגיים.

לכל חודש יש דף מצויר ומרגש מלא בעצות של מה לעשות בגינה בחודש הזה, מה כדאי לזרוע, להכין, לטפל.

בשולי החודש עצמו מופיעים ציורים קטנים שמדרבנים אותי לצאת לגינה ולעשות- למשל כעת, בעמוד של אלול תשרי – September

"התחלות בגינה: מכינים ערוגות חדשות ומחדשים את הישנות"

אני רוצה להכין ערוגות חדשות, באזור של הגינה שטרם טופל. האמת שבקיץ כבר התחלתי, אבל העבודה הפיזית של הוצאת האדמה מהערוגה, לקראת שכבות – קומפוסט, גזם, ולבסוף האדמה עצמה- היתה לי חמה מדי. עכשיו זו אכן העת הטובה לטפל בה.

"אוספים ושומרים זרעים מצמחי הקיץ שסיימו"

אכן, שומר השדה שלי הגיע לפריחה וכעת לשלב הזרעים. זמן טוב לאסוף זרעים שלו.

גם נפית החתולים עם עמודי פריחה יבשים. גם ממנה כדאי לי לאסוף קצת זרעים. בחורף היא נעלמת. קר לה.

לוח שנה בגינה, מתאים לדעתי לכל מי שאוהב את הטבע, את הגינה, ואפילו את העציצים.

אני מאמינה שרוב חברי וקוראי יפיקו המון נחת מלוח שנה בגינה, שמצטרף מבחינתי לרשימה הבאה- החבילה המפנקת לחובבי הגינה😍

1. שנת הגנן של קארל צ׳אפק

2. גינת בר של מאיר שלו

3. לוח שנה בגינה של אילנה שטיין

בברכת שנה טובה

עינבל

השבוע הזה היה בסימן שגרה. אדם כבר זוכר את המערכת שלו ויודע פחות או יותר למה לצפות בכל שיעור.

אין צלצולים וזו אחריות התלמיד להגיע לשיעור. בין שיעור לשיעור יש חצי שעה הפסקה. לרוב זה מספיק בשביל לאכול, לבלות עם החברים וללכת לכיתה בה יתקיים השיעור שלך.

יוצא מהבית בשבע ועשרים. חוזר בשתיים ועשרים. בין לבין לא נח לרגע.

השבוע הרשה לעצמו לנוח, אחרי שאכל קצת, ושיחק קצת. ולפני החוגים.

את השיעורים הוא מכין, תמיד. ברצינות יתרה. מספר שרוב התלמידים לא מכינים והוא מהמעט שמכינים.

הוא רציני, ומשקיע, ונכנס לזה במודעות ובהתמדה.

עוד סיפר, ששיעור ספורט משעמם קשות וחבל לי. חשבתי להציע לו שיבקש מהמורה שבזמן שיעור ספורט הוא יתאמן בצד בקראטה. אבל אדם מעדיף לא לערבב את הקראטה שהוא אוהב עם החנ"ג שהוא לא.

השבוע קניתי לו תנ"ך קורן במהדורה עם לשוניות התמצאות וכריכה גמישה. בחיי. לא חשבתי שאי פעם אקנה ספר תנ"ך. הרי יש לי את התנ"ך קורן שלי, באותיות זעירות ודפים דקיקים.

כשפתח את האריזה, אורו עיניו. תנ"ך? שאל והביט בי המום. קנית לי ספר תנ"ך?

כן. הנהנתי.

תודה! תודה! תודה!

קיפץ סביבי בשמחה.

איזה תנ"ך יעיל! ויפה! ודפיו עבים! והכריכה גמישה! תודה אמא!

בחיי שמעולם לא חשבתי שתתכן סצנה כזו בביתי.

ולסיום

הבוקר חוגגים 12 לאדם!

שיעורי הבית הראשונים שלך, אני אומרת לו בהתרגשות.

לא… מתקן הנער את דבריי.

"עשיתי אלפי שיעורי בית, למעשה, בחינוך הביתי, אמא. אבל זו הפעם הראשונה שקיבלתי שיעורי בית מבית הספר".

אני מתאפקת לא להתערב לו יותר מדי.

הוא קורא לי לפרש לו את המשימה השלישית. לצבוע בלוח המצורף את התוצאות. התוצאה צבועה והוא אומר. למה הם מתכוונים מה יצא? מה כבר יכול לצאת! יש פה ריבועים צבועים. מה יוצא?

ואני, מורה מנוסה, מספרת לו שזה טריק ישן. שיסתכל על הצביעה ויחפש אותיות. מילה.

הוא מרחיק את הטבלה הצבועה ורואה "יסה". אני מציעה שזה אולי "יפה" ואז הוא מבחין בקו קטן באמצע וזה הגיוני גם לו. יפה.

דור הולך ודור בא ואין חדש תחת השמש.

אני מאוד אוהבת ללמד מתימטיקה. הפעם אין לי ברירה אלא לקחת צעד אחורה ולתת לו להתעסק בזה לבד. גם אני רוצה ללמוד!

מיד פותחת לי שיעור יפנית בכדי לספק גם לי את הצורך ללמוד.

עינבל

http://wp.me/p4Vc0a-3t1 ראיון וכתבה על החינוך הביתי, בבלוג המומלץ "לג׳ירף יש צוואר ארוך" על החינוך הביתי אצלנו בבית. מוזמנים לקרוא. גם כולל את הסיפור של החטיבה עבור אדם, המחשבות שהובילו אליה והצרכים התואמים.

4.9.17

היום השני עבר בטוב, עשר בלילה והנער מבקש במקום ללכת לישון לתרגל מתימטיקה באוניברכיתה.
אני, לא יודעת להגיד לא לבקשה כזו. הוא מתרגל להנאתו את כל נושא השברים לכתה ז, ואז מבקש אנגלית.
אני שולחת אותו למיטה.
אחרי הכל, מחר יצטרך לקום ברבע לשבע ולהתארגן לביצפר.
ילד בחינוך ביתי נשאר ילד בחינוך ביתי גם כשהוא הולך…

5.9.17

יום שלישי. חזר בדמעות. המורה לתנך סרבה לרשום את שמו על הלוח בתחילת שיעור. אחרי השיעור בא אליו המחנך בהאשמה שלא היה נוכח בתנך. חבריו העידו שהיה. הוא נעלב עד עמקי נשמתו שלמרות שהיה אחד המשתתפים הפעילים בשיעור, היא התלוננה עליו למחנך שהבריז.
דיברתי אחכ עם המחנך והסברתי את הטעות, והלה הבטיח שלא תירשם העדרות (3 העדרויות מורידות ציון).
חוץ מזה משיעור מתימטיקה הוא הכי נהנה, ושיעור ספרות היה גם נחמד.

מזמינה אותו להתחבק איתי ולספר איך היה היום.

לפתע פניו לובשות ניצוצות והוא מספר על שיעור מתימטיקה שהיה נפלא ממש.

כייף לו המסגרת. חבריו לכתה. הלימודים מעניין. והוא רק שונא תנ"ך. כי המורה צועקת נורא. וגם בגלל שהיא לא רשמה אותו. בקיצור,הוא אומר, תנ"ך זה משעמם.

אהמ… תלוי במורה, אני אומרת לו.

בניגוד לחינוך הביתי בו לימדתי אותו בשיתוף פעולה, ובו הוא לא אהב תנ"ך ולכן גם לא לימדתי, כאן הוא יצטרך ללמוד גם תחומים שלא מעניינים אותו. שיעור שיעור.

"כשתחגגו לאדם יום הולדת" פתח ואמר חבר שלו "בבקשה תכינו שוב שניגצים!"

שניגצים, או שניגטים, זה מאכל שפיתחנו לפני שנה ביום הולדת 11 שלו.

הגיע יום הולדת 12, וכמעט כל אחד מחבריו ביקש ממני במהלך השנה לחזור על הקסם ולהכין שוב את המאכל הזה.

הפעם- צילמתי קצת את התהליך, למען הדורות הבאים.

האמת שזה ממש פשוט. רק מורכב.

ולכן זה באמת מאכל של פעם בשנה.

לא כשר. לא פליאו. לא טבעוני. לא נטול גלוטן, בקיצור, מלא לאווים. אבל אהוד מאוד על השכבה של הנער.

מה צריך?

בגט, שניצל, גבינצהובה, חמאה וקצת ריחן או שום טחון.

מה עושים?

1. חותכים כל בגט ל5 חתיכות בערך שוות.

2. עושים חור בבגט

3. חותכים פרוסות אלכסוניות מהשניצל

4. כל פרוסת שניצל עוטפים בפרוסת גבינה צהובה

ודוחפים בעדינות לחור שבחתיכת הבגט

לבסוף, מושכים את כל החתיכות בחמאה וריחן

ואופים בתנור למשך 10 דקות ב180 מעלות.

הגבינה הצהובה נמסה, כל הטעמים מתאחדים. מגישים חם.

הכנתי מגש וכשהנוער יחזרו מפעילות, יקבלו שניגטים/שניגצים חמים מהתנור…

בינינו, כאוכל מסיבות, הוא די מוצלח. במיוחד אם שנה שלמה ביקשו אותו…

2:57 סיבוב שירותים של הילד.

3 בבוקר,

מבקש לשכב לידי במיטת ההורים המתקפלת. אנחנו מצטופפים כמה דקות ומתחבקים. אני אוהב אותך, אמא. אני אוהבת אותך, ילד.

אוה. הוא ממלמל. זה יותר נוח מהמיטה שאני קיבלתי.

רוצה להתחלף?

בשמחה, אני אומרת לו.

הוא נשכב במיטה המתקפלת ליד החלון (רכה מדי בשבילי).

אני מטפסת למיטת הלונה פארק של מחלקת ילדים. זה הרבה יותר נעים לי פה. הוא מסכם ונרדם. המיטה שקיבלתי קצרה קצת. אבל גם אני מצליחה לישון מעט.

6 בבוקר.

28.8.17

האחיות פותחות וילון.

מה! איפה?

אני מחוה בעיני אל המיטה הנמוכה.

שששש… אני מהסה אותן. ישן ברצף 3 וחצי שעות…

הן מחייכות חיוך מאיר פנים, מהסות זו את זו ויוצאות מהחדר על קצות האצבעות.

7:37 ישן.

כבר 4.5 שעות.

השינה הכי ארוכה שלו מאז יום שני שעבר. 6 ימים לא ישן יותר מחצי שעה- שעה בלילה. סימנים טובים.

הבוקר נקום אופטימיים יותר.

https://www.buzzfeed.com/gretaalvarez/watermelon-dresses

כולם באינסטגרם מתרגשים מאתגר קיצי חדש- שמלה מאבטיח.

קל להשתתף- לוקחים תמונה קיימת, חותכים פרוסת אבטיח בצורה של שמלה ומצלמים את האבטיח כשמלה לדמות בתמונה.

הנה קולאז׳ של כמה דוגמאות משעשעות.

וחדשות מאגף הילדים-

הוציאו לו את העירוי אחרי 3 ימים, עכשיו הוא ישן, והצליח קצת לאכול קודם. המחשבות הטובות עוזרות ויש שיפור.

תודה רבה! תמשיכו!

מיום חמישי אנחנו בבית הבראה נהריה.

מרחק 15 דקות מהבית, וזה באמת מפתיע לנפוש רבע שעה מהבית.

הארוחות עשירות וטעימות

השירותים רוב הזמן נקיים (כשלא, זה בגלל האורחים).

ויש פה כפתור שאפשר ללחוץ עליו ולקבל שירות מיידי לחדר.

יש לנו חבר לחדר עם אותם סימפטומים, מה שהופך את בני משפחתו לחברים שלנו גם.

ויש חבר לחדר שכל הלילה מדבר בערבית שקטה ומתנגנת בטלפון ומקל עלינו להרגע ולהרדם, כמו סיפור לפני השינה בשפה זרה.

רק שכאבי הבטן האיומים של אדם יעברו.

רק שהאנטיביוטיקה לוריד שהוא מקבל תשפיע.

רק שהוא יוכל לאכול ולשתות.

ואז נעבור לבית הבראה בבית.

https://www.instagram.com/konel_bread/

מכיל מתכונים מצולמים מצוינים. כולל כמויות.

למשל המתכון הזה של קרח מגורר עם כל מיני תוספות

content://media/external/file/140617

אני ממש נהנית מהרעיונות והסרטונים האלו!

さようなら

שבת שלום

עינבל

השנה למדתי את החוף. כל יום א בין 14 לשתיים וחצי, נסעתי לחצי שעה על החוף. כל פעם עצרתי במקום אחר, על רצועת החוף בין ראש הנקרה לאכזיב.

ראיתי את ניצני הפרחים ואת הפרחים, ראיתי את הפרגים, הכלניות, החומעה, אירוס אחהצ ורבים אחרים.

גיליתי באילו זוויות הצילומים הכי מחמיאים לים ובאילו זוויות הכי מחמיאים ליבשה.

בהתחלה התאהבתי בים עצמו. וצילמתי חול וסלעים וגלים משפריצים.

ואז הגיע החורף על שפע פרחיו המרעננים ועד תום האביב, הים היה שקוף עבורי, והתלהבתי מהאביב על גדותיו. 

ועתה, קיץ. וגם לקיץ יופי משלו, ואני והים כבר 

חברים טובים. אפילו החול לא מציק לי כבר.

ואין לי בעיה להשכב עליו ולהרגיש אותו. 

אני שמחה שאני גרה רבע שעה נסיעה מהים. השנה, הים היה השיעור שלי.

ואני ממשיכה להגיע אליו, ולהתלהב מהיופי הזה שפועם בתנועות קצובות, בריתמוס של טבע עצום.

שבוע טוב. 

עינבל

אני מאלו שעקיצות מתנפחות אצלהם לחצי כדור טניס, ושפניסטיל המהולל מעולם לא הזיז לעקיצות שלי. 

אני מאלו שניסו הכל. והיו כמה דברים שקצת עזרו, אפילו מאוד עזרו, אבל יום אחד 

היתה לי עקיצה מגרדת מאוד, ולא מצאתי את המשחה שמקלה על העקיצה.

בזוית העין ראיתי איזשהי משחה על השולחן ובמתב באמת נואש…מרחתי אותה.

להפתעתי, העקיצה חדלה לגרד מידית.

מאז זו המשחה המועדפת עלי נגד עקיצות.

ג׳ל לחניכיים.

טי ג׳ל או קמומיל אורל
בעיני- זו אחת ה- תגליות הכי מוצלחות. ביחוד עכשיו, קיץ וים ואחה"צ הגוף שלי מתכסה עקיצות (כי יתושים מוכנים לאכול כל דוחה יתושים, בין כימיקלים ובין אם טבעי, ובלבד שיוכלו לזלול מהדם המוצלח שלי).

נסו ותהנו

(ולכו תסבירו לרוקח למה אתם קונים קמומיל אורל…)

עינבל

מאקרו, על חצובה

טיפת מים על תלתן ועל יבלית

שאני תמיד מתלבטת אם לעשב אותה או להנות מהיופי של טיפות המים עליה.