נגיעה רכה בלב מבנה קר ומנוכר – במוזיאון תל אביב לאומנות
בלב "מפל האור"
בתוך מבנה הנדסי חד, קר וזוויתי, תלויה ומזדחלת ברכות ובאומץ- יצירה המשלבת רכות, נשיות, ססגוניות ושמחת חיים.
לוזיטנה, של ג'ואנה ושקונסלוש. תגידו את זה. עוד פעם. הצלחתם? נכון רך?
נסענו באופן מאוד ספנונטני מביתנו לת"א. שעתיים נסיעה, שבת בבוקר. היה שווה!היצירה עוררה בי תשוקה ליצירה, ומילאה אותי המון שמחת חיים.
הנה קצת תמונות – אני מקוה שהם יעירו בכם את התשוקה לבקר שם
כמו שהן העירו בי. חברה הראתה לי תצלומים משם לפני כמה ימים ומאז – כל מה שיכלתי להרהר בו היה התערוכה הזו.
באויר, על הרצפה ובלב- הוולקיריה של ג'ואנה
הניגוד המדהים בין הצבעים החמים, החיים, החומרים הרכים והנעימים- ומבנה הבטון החשוף, רצפה אנמית וזוויות חדות. ושלושה ילדים בקצה? רואים? צילום מוצלח!
וכאן- הפטמה הענקית הזו, זרוע מפתיעה של הדמות שמשלבת טלאים, בדים בטקסטורות שונות, צבעוניות, שפיצים. ועם זאת- כמה הרבה שמחה! תראו את דמות האיש המבוגר שצופה שם בצד.
בכל תערוכה היתה שומרת או שומר, סדרנים של המוזיאון שתיפקדו כספרניות:
בצד התמונה, בניגוד גמור לאור של הדמות במרכז מפל האור, יושבת המשגיחה של הקומה. חמורת סבר ומודאגת.
שששששששש
וגם- לא לגעת! לא להתקרב!
הבן שלי עשה פנטומימה שהוא כאילו מקיש על זכוכית של חלון.
רק שזו היתה מסגרת בלי שום זכוכית. היא צעקה עליו שאסור לגעת בזכוכית. תהיתי, האם לא בדקת מקרוב את היצירות שאת משגיחה עליהן? האם אינך מבחיה שאין שם חלון? שתקתי. לא אמרתי דבר. ולבני הצעיר הצעתי ללטף רק את לוזיטנה ולהתרחק מהמוצגים האחרים… חבל.
דווקא בלוזיטנה מותר לגעת, ללטף, להתרשם. מזל! ככה זה טוב לי. אני מלטפת את האמנות שלי. וכאמנית, כשמלטפים אתת היצירות שלי אני יודעת שהן נגעו בליבם של הנוגעים. ככה זה נכון לי.
תקריב 🙂
העין של האלה הוולקירית
המון יופי!
וכך אומרת האמנית על היצירה:
"הווליקירה הנוכחית, הגדולה שלה ביותר עד כה בסדרה, היא ייצוג מובהק של הרוח הפמינסטית המפעילה את עבודות האמנית. "הכל נעשה בבד והיא כולה עסוקה בנשיות", מספרת ושקונסלוש, "קנה המידה שלה הוא רב עוצמה, כמו שבדרך כלל קורה בפסלים של גברים. העניין הוא להיות בעלת כוח לעשות עבודה שיש לה עוצמה זהה לעבודה גברית, ולא עם מה שאני מכנה חומרים גבריים כמו ברונזה ואבן. הוולקיריה נראית אמנם קלה, אך היא גם חזקה. היא מתקשרת באופן מיידי לנשים – כאילו המרתי את הסביבה הביתית לפסל. יש חופש ביצירות האלה שבדרך כלל לא מתאפשר לנשים”.
אה! בדיוק!
עבודה מפורסמת אחרת שלה היא הנברשת הזו העשויה מ-טמפונים!-
צילום: Luís Vasconcelos/© Unidade
אחרי שנהנתי ככל האפשר מהנשיות העוצמתית הזו
הסתובבנו בעוד תערוכה או שתיים וקינחנו במתחם התחנה בת"א,-
עם הצצה ליריד החלומות מבית נתנאלה שהיה יפהפה ומלא באוצרות וחברות אהובות
וגראנד פינלה עם מופע הרחוב המרהיב של ידידי מיכאל פינקל!
לסיכום- שבת שלום
ושבוע נפלא
עינבל
תופרת חלומות 
נראה מעניין ומסקרן.
חבל שלא סיפרת שאת באה, היינו מתאמות איזו פגישה…
נשיקות♥
אהבתיאהבתי
זה היה הדבר הכי ספונטני שעשינו לאחרונה. פשוט אספנו את חניתה לתוך האוטו ויצאנו.
אהבתיאהבתי
נראית תערוכה מעניינת מאד, תודה על ההמלצה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
ביום שישי ביקרנו את העבודה המקסימה הזו בפעם השניה, ומכל העבודות שהבן שלי ראה שם, זו המועדפת עליו…
אהבתיאהבתי
אני כבר מתרגשת… פעם שניה! ממש מבינה את הביקור החוזר. תודה שרון!
אהבתיאהבתי
עינבל היקרה, אם המבנה מצטייר כ"קר ומשעמם" אז הוא קלע בול למטרתו, להיות רקע ניטרלי לתערוכות השונות המוצגות בו, בדיוק לשם כך הוא נוצר, לא ביקרתי בו עדיין אך אני יודע שהוא כזה ובדיוק בגלל זה, העבודות השונות ובעיקר הרכות שבהן (כמו זו שאת מצלמת) מוצגות בו נהדר, יש קונטרסט !
מוזאונים בעלי נוכחות אדריכלית "מוגזמת מדי" חוטאים למטרת קיומם והם בד"כ רצונו של מתכננם להיות "גדול" יותר מהתכולה אותה הוא מארח…..ר"ע פרנק גרי, ריצ'ארד מאייר, זהה חדיד וכו'…צניעות לא הצד החזק שלהם :-).
ממתי ברונזה ואבן מוגדרים כחומרים "גבריים"???
למה אמנות נשית צריכה "לשאוף" לאמנות להיות "גברית" (אם יש הגדרה כזו בכלל)…אמרה מיותר של ושקונסלוש (או איך שקוראים לה)…העיקר שנהנתם בעיר הגדולה 🙂
אהבתיאהבתי
שי, מעניינת מאוד הגישה שלך לתפקיד המבנה. באמת במקום הזה, בפל האור, המבנה מצליח להיות יותר משעמם מהתערוכות שמוצגות בו. אכן אתגר!
את מוזיאון רקאנטי בקיסריה לאמנות פורטוגזית אני אוהבת עוד לפני האמנות שבו, ועם האמנות שלו.
כך שאינני יודעת אם אני מסכימה איתך, מה שבטוח- שלוזיטנה הצליחה ליצור ניגוד נפלא שמדגיש אותה עוד יותר.
אבן ומתכת נחשבים לאלמנטים גבריים, אש ומים נחשבים אלמנטים נשיים. כך בתרבות הפגאנית האירופאית.
ומאוד נהננו בעיר הגדולה, יש משהו מרגש בעיר הזו.
שנה אזרחית טובה!
אהבתיאהבתי
נראה מרהיב.
בדיוק אני מחפשת איך לשרוף כמה שעות ביום שלישי אחר הצהריים מבלי להוציא הון 🙂
תודה על ההמלצה.
אהבתיאהבתי
48 שח כניסה למבוגר, וילדים חינם. זה הון קטן… אבל שווה לטייל בקומה מינוס אחד ולהתרשם מאמנות של המאה ה16 וחדרים מיניאטורים.
אהבתיאהבתי
ראיתי שלמיש שיש ישראכארט מסלולים הכניסה חינם.
אז בכלל שווה לי 🙂
תודה על ההמלצה
אהבתיאהבתי
נכון! שווה לך לגמרי. יש שם גם הרבה כתום. אז בכלל.
אהבתיאהבתי
יפה מאוד. היצירה הזו הצילה את המבנה שבה היא נמצאת משעמום טוטאלי.
אהבתיאהבתי
יפה ניסחת!
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
נראה מסקרן, רך וצבעוני 🙂
אהבתיאהבתי
תודה עופר!
אהבתיאהבתי
שלום ענבל,
תודה על החשיפה לתערוכה עם השם המעניין, בוודאי אלך לבקר, תודה על ההמלצה שלך!
חורף נעים ובריא !
אהבתיאהבתי
תודה חיה, ברכת בריאות שלוחה לך בחזרה
אני מאמינה שתהני שם.
אהבתיאהבתי
ענבל קודם כל האתר מקסים בצורה הזו, נעים ומזמין! התערוכה מרשימה, וכבר קבלתי המלצות, ואכן אני אגיע, אולי אפילו שבוע הבא, תודה על ההמלצה! שבוע מקסים ויצירתי!
אהבתיאהבתי
תודה ציפי! שבוע נפלא לך!
אהבתיאהבתי