חייבת לנסות- אבל עם השאור שלי ולא שמרים, ולמצוא תתבנית עם מכסה לאפיה… אהמ…
לפני מספר שבועות נתקפתי רצון עז לסדר דברים בבית.
במסגרת הסידורים מצאתי ערימה גדולה של עיתונים. אוסף ישן נושן של מדורי האוכל מעיתון ה- New York Times , אותם אספה עבורי באדיקות אורית.
עברתי על הגזירים ומצאתי בין היתר, כתבה מרתקת על 'לחם ללא לישה' מאת מארק ביטמן מנובמבר 2006(!). לחם, שלדבריו, גם ילד יכול לעשות ואיכותו כשל לחם הנאפה במאפיה.
מאוספי אורית להילה
שנתיים וחצי אחרי שאספתי את הגזיר לחיקי, אמרתי לעצמי שוב שחובה לנסות ומהר אבל הימים עברו ולחם אין. והנה השבוע התפרסם המתכון ללחם הזה ב'על השולחן'. טוב, אז כבר לא אהיה מביאת הבשורה לארצנו אבל לפחות אוכל להביא אותה לאלו מבינכם אשר אינם קוראים אף עיתון.
כמישהי שבילתה תקופה מסוימת מחייה כאופה אצל תומאס קלר בניו-יורק, אני חייבת לומר שהייתי מעט חסרת אמונה בתחילתו של הניסוי הזה. ככל שקראתי יותר והבנתי לעומקם של הדברים, ההגיון שבהם תפס אותי.
אז מה קורה פה בעצם?! קמח, מים ומעט מאד שמרים מתערבבים יחד כדקה…
View original post 557 מילים נוספות
למה בעצם לא ללוש?
זה כיף!
אהבתיאהבתי
נכון! ללוש זה החלק הכיפי. בכ"ז זה מתכון שמזמן רציתי לנסות.
אהבתיאהבתי
באמת נראה טוב 🙂
אהבתיאהבתי
התמונה מגרה… אבל אני לא אופה לחמים.
מצד שני, אני בטוחה שתצליחי…..
♥
אהבתיאהבתי