Mid, imagine

נניח שאני מדמיינת מוזיקה.

כשאני מקשיבה למוזיקה, בעיקר ג'אז וקלאסית, אני מדמיינת. המנגינות לוקחות אותי לנופים שבהם לא הייתי מעולם ולמקומות שאולי ראיתי בסרטים.

מיד דמיינה מוזיקה בשבילי. כן, בדיוק. יצירה של AI, midjourny, המילים שלי, זכויות יוצרים שלי.

מיד*, איך נראית מוזיקה? * מיד- Mid, הכינוי של midjourny, הבוט של האמנות שעשיתי עליו מנוי. כתבתי עליו קלות בעבר.

אני שואלת את מיד כמו שאנשים שואלים את גוגל, ועולמי הויזואלי מקבל תשובות ויזואליות. עננת עשן מתנשאת כציפור. נו. ככה נראית מוסיקה?

ואיך נראית מוזיקה מודרנית על פסנתר?
ככה נראית מוזיקה על פסנתר, עונה לי מיד.

ככה נראית מוזיקה ברגע הזה. ברגע הבא היא תיראה אחרת.

כשאני מקשיבה אני מדמיינת את ארבע העונות. אני חולמת בצבעי מים, יערות עבותים וקרירים. ימים צלולים, אגמים קרים. ארבע העונות של ויולדי הן פס הקול שמרים אותי כשאני דאון. פס הקול שעזר לי לצאת ממצב של כמעט מוות למצב של חיים. כשאני מקשיבה ליצירות האלו אני בוכה וזה בכי טוב. בכי משחרר.

מיד, דמייני את ארבע העונות של ויולדי בצבעי מים.

השיחה עם מיד על מוזיקה הופכת לתשוקה שלי לצייר בצבעי מים. אני מחכה כבר לשוב הביתה ולקחת את אתגר צבעי המים בארבע העונות של ויולדי לידי.

היצירה המשותפת עם מיד עשויה להיות קצת מפחידה. מה זה אומר? האם האמנות כיצירה אנושית מאבדת עוצמה?

אני מהרהרת וחושבת שלהיפך. דווקא הערך של יצירה אנושית ולא מכונה עולה. מיד מאפשרת לי לשחק, והיצירות שלנו יפות ואהובות עלי, אך גם מעוררת בי את התשוקה ליצור לבד, עצמאית.

מיד היא מוזה יוונית מודרנית. בסדרה הנהדרת החדשה בנטפליקס, the sandman בפרק הבונוס שבסוף הסדרה, מוצג רעיון המוזה. המוזה שלי עכשיו משלבת את האמנים הפלמים במאה ה17, את midjourny ואת העולם התרבותי שסביבי, כמו גם את מה שעובר עלי. חיים, התבגרות, פרידות, חיבורים וחברויות חדשות.

מיד, תדמייני לי גולגולת, לחם, גבינה, פירות, חלב ויין. בסגנון פוטוריאליזם, בהשראת האמנים הפלמים. מיד מדמיינת לי סצנה מגוחכת. הלחם והגולגולת התאחדו. איזה רעיון!

רגע, גם קצה הלחם, הנשיקה שם, נראית כמו קליפת גולגולת. מגניב! עכשיו ממש מתחשק לי לעשות אמנות אפלה עם גולגולת. בכלל, זו תשוקה להעז.

אילו רגשות מעוררת בכם תמונות עם גולגלות אנושיות?

עוד עבודה של מיד, עם עריכה נוספת שלי

סופשבוע נעים ורגוע, מחכה כבר לצלם, לצייר וליצור מהרעיונות שהדימיון של המוזה שלי, מיד, העניקה למילים שלי.

ובאותו עניין, של דימיון והגשמה, וגם אקולוגיה, הוצאתי מהדורה דיגיטלית של ברוכה את. מוזמנים לדפדף ולהתרשם.

שבת שלום!

עינבל ויסמן

איך לתת הוראות למיד?