דלעות וענבים שחורים, יצירה חדשה.
כהרגלי בקודש, העמדתי את הסצנה ויצרתי סדרה של קומפוזיציות, החל מהמינימום, שתי דלעות ומפה של סבתא, וכלה במקסימום, בדיוק כפי שאני אוהבת, סל, דלעות, קערת נחושת, קומקום נחושת ענבים ופמוטים.
אני מתחילה לאט, בוחרת בקפידה את המפה הנכונה (של סבתא, לבנה, כותנה), את הרקע שהכנתי בעצמי (צביעה ידנית, דיו סיני ומריחות אקריליק כחול ), את המשטח התחתון (שחור, מבריק, מחזיר אור, לייצר השתקפות ) והכי חשוב, האור או בעצם חסרונו (זריחה, האור ילך ויתחזק).
מצאתי שמבין הקומפוזיציות השונות, את הראשונה אני הכי אוהבת. יש בה איזון בין חושך ואור, בין ריק למלא ובין קיץ לחורף.
מעניין להשוות את היצירות הללו לדלעות שצילמתי לפני 5 שנים, כשטכניקת הצילום שפיתחתי היתה ממש בראשיתה.
שהטמפרטורה תרד ושהסתיו יתעורר בכל הארץ ולא רק אצלי פה בצפון.
תודה
עינבל ויסמן
תופרת חלומות 