לעשות פרומפטים טובים זה כמו לדבר עם תלמידים.
השפה שבה מדברים עם תלמידים צריכה להיות תקינה, נאותה והפוכה.
אסביר.
עודף מילים מחליש מערך כל מילה, כך שהתוצאה תיהיה רחוקה יותר מהרעיון.
התלמידים מקשיבים לנו בהתחלה, וממילה למילה הקשב פוחת.
כך שאם אני מבקשת לקפוץ כמו צפרדע, המילכ לקפוץ כבר תתחיל את הפעולה, וחלק מהתלמידים יגיעו לצפרדע רק אחרי שהתחילו כבר לקפץ.
כך היא העברת מסרים ותקשורת יעילה עם אנשים, נוער ומבוגרים.
קודם להגיע לפואנטה, אחר כך לפרטים הקטנים.
קודם להקפיד ולברור את המילים הכי מדויקות והכי יעילות ואחרי זה להסביר.
וככה בדיוק צריך לדבר עם בינה מלאכותית.
זוהי תורת התקשורת הנאותה והיעילה.
לפרומפט טוב שיעבוד טוב,
התחילו עם מה שחשוב.
הימנעו ממילים גסות, ניבולי פה ואלימות.
לבסוף, פרטו.
מה דעתכם?
נב.
מצורף פוסטר שהכנתי בנושא, עם מידג'ורני.
תופרת חלומות 