לתת בחזרה לבית החולים

בינואר 2022 כשיצאתי בריאה מבית החולים, רציתי לתת לסגל שטיפל בי מתנת תודה

בקומה מינוס אחד של הבנין המרכזי, נמצא מרכז החלוקה. מרכז חלוקת המזון. המטבח עצמו נמצא במקום אחר, בקומה אחרת. במרכז חלוקת המזון יש צד אחד גדול של מרתפים, מרחבים זנוחים. בצד השני הסתיימה בימים אלו העבודה על מהפך אדיר. מחדר אוכל מיושן ותעשייתי, למתחם שנקרא כעת מסעדת הסגל, וישמש לאותה מטרה בדיוק. חדר אוכל לעובדים. וכאן אני נכנסת לתמונה.

היצירות "חיסון לקיץ הישראלי" תלויות בחלל המסעדה (שתשמש גם כמרכז כנסים רפואיים) והתערוכה "הפרחים לסגל" מאירה את פניהם של הבאים מתוך המרתפים והמסדרונות של בית החולים. שינוי אוירה. מבית חולים לגלריה.

רציתי להעניק מתנת תודה לפנימית ב', אבל בסוף הענקתי מתנת תודה לכל 4000 עובדי בית החולים

מאחורי השיפוץ והשדרוגים הנהדרים הללו עומדת עמותת ידידי המרכז רפואי לגליל

עיצוב הפנים של המבואה: מעצבת הפנים, ליאת חן

תכנון ועיצוב מתחם המסעדה: האדריכל, דורון מור

אמנות במבואה ובמסעדה: עינבל ויסמן, שתי תערוכות

במהלך יום תליית התערוכה בחלל המסעדה, ניגשו אלי אינספור עובדים. אחים, אחיות, מיילדות, רופאות ורופאים, אנשי תחזוקה ועובדי מטבח. כל אחד ואחת מהם שמחו ואמרו כמה התמונות מהממות ויפות ומוסיפות לאווירה הטובה. והם כבר מחכים לשבת שם לאכול. הפתיחה של המתחם לעובדים היתה בראשית אוגוסט.

מתי אפשר לראות את התערוכות?

כל יום בבוקר עד שעה 11, בתיאום מראש עימי בוטסאפ בטלפון 0544877309

האם אפשר לרכוש את התמונות שמוצגות בתערוכות?

כן! כל התמונות למכירה. אפשר להזמינן בגודל המוצג בתערוכה את במידות קטנות יותר שמתאימות לחלל שלכם. דברו איתי בטלפון. 0544877309

ראיון עם עינבל ויסמן

17.5.22 18:00
שיח גלריה בתאטרון ירושלים
 בתערוכת חיסון לקיץ הישראלי
אוצרת התערוכה: ד"ר בת שבע אידה
חיסון לקיץ הישראלי, 17.4.22 עד 31.5.22 , גלריית הסלון, תאטרון ירושלים 

?מה המסר מאחורי היצירות שלך בתערוכת חיסון לקיץ הישראלי

היצירות שלי מדגישות את החיבור האנושי והמשפחתי לחפצים ולזכרונות. קערת נחושת מבהיקה ובה תפוזים סינים כתומים וריחניים. קערת קריסטל ובה ענבים, מונחת על מפות מהמאה הקודמת. אנחנו עשויים מהחיים שלנו ומהחיים של ההורים שלנו, הסיפורים על הסבתות והסבים שלנו, בעצם, המוות אינו הסוף.

אנחנו עשויים מזכרונות. הזכרונות אותם נשאיר ואותם ליקטנו בדרכנו. בתמונות התלויות נמצאים חפצים שמעירים זכרונות בכל אחד ואחת מהצופים. אם זו מפת קרושה שמזכירה את סבתא שושנה, או שרפרף עץ מתקפל שהכין סבא ישראל. החיבור בין החושך והאור, הפירות והחפצים, מחדד את הזכרון, המודעות לערכים שגדלנו עליהם והכבוד לפיסות הזכרון שלקחנו איתנו לדרך.

לעיתים רחוקות אנחנו מקדישים זמן לחפצים ולזכרונות האלו, ומתבוננים בהם באמת. מבחינים כיצד האור משתקף בהם, איך נראה הצל המוטל מהם בקרן שמש יחידה, וכיצד משתקפים דרכם הענבים הטריים של הקיץ. 

היצירות מאפשרות את האתנחתא הזו. את ההזכרות, האהבה והערכה למשפחה, ליופי שביום יום, במזון על הצלחת ובכלים הנאים שעל המזנון. 

?מה הרקע שלך ואיך צללת לתוך הצד האמנותי שבך

נולתי בשנת 1975 למשפחה אמנותית. מיכאל קארו, אבא שלי, יצר קולאז'ים ופסלים בחדר העבודה שלו, מחסן בטון בפינת החצר. אמי, אורה קארו, רקמה, סרגה וציירה, סבתי שושנה גל נור ציירה רקמה, תפרה, סרגה, ציירה בשמן ופיסלה בקרמיקה וסבא שלי בנימין קארו יצר בקרמיקה, ברזל ועוד. בחרתי ללמוד ביולוגיה והוראה לתואר ראשון ועבורי האמנות היתה כאסקפיזם מהיום יום, כלי למנוחה וביטוי עצמי.

התחלתי לצלם בגיל שתים עשרה אך רק לפני שבע שנים, ליום הולדתי הארבעים, קיבלתי מבעלי מצלמת רפלקס דיגיטלית. למדתי בקורס של צילום למתקדמים אצל המורה יוחנן קישון באקדמיה לנוער שבנהריה ולמדתי להשתמש במצלמה כדי להגשים את הרעיונות האמנותיים שלי. צילום הפך לתרפיה עצמית, וגם היום קורה שאני רואה איך האור עובר דרך עץ בגינה ורצה לקחת את המצלמה כדי להעביר את היופי הזה הלאה.

אני חובבת תערוכות ומוזיאונים, וכל ביקור בגלריות מעורר בי השראה ותשוקה ליצירה. כך אחרי ביקור מרהיב בנשיונל גלרי בלונדון, יצרתי סדרת צילומי כדים עם פרחים בטבע דומם.

מהם הטרנדים האמנותיים שמלהיבים אותם כיום ומה הפרויקט האמנותי הבא שלך

אמנות צבעונית מאוד, רפטטיבית ומטורפת כיצירותיה של יאיו קוסמה, מעוררת בי תשוקה ושמחת חיים. וגם צילומי משפחה בגוונים חמים, הנגלים ביצירתה של האמנית אליענה אלון ושלישית, פורטרטים נשיים בסגנון ורמיר והבארוק. זהו גם הפרויקט האמנותי הבא שלי. שילוב של פירות, כלים אור טבעי ודמויות נשיות בוגרות באור טבעי בביתן.

?האם את מתכננת את היצירה שלך מראש או שזה אילתור

בחירת החפצים, הפירות והעמדתם בהרמוניה אלו עם אלו ועם מקור האור הטבעי בו אני משתמשת (כלומר שמש בשעות מסוימות של היממה) היא אחד היסודות החשובים בתהליך האמנותי שלי. תכנון צילום נמשך בין שבועות לחודשים, החל מסקיצות ראשוניות ועד הצילום הסופי. אני משקיעה תשומת לב מוקפדת ומיוחדת בכל פרט ופרט, במשחקי אור וצל, והכל בכדי שביצירה הסופית תופיע המהות שהניעה אותי ליצור מלכתחילה

סקיצה ממחברת הסקיצות שלי
סקיצה, מרץ 2022

ספרי מעט על הטכניקות, החומרים והתהליכים שאת משמשת בהם כדי ליצור את האמנות שלך

אני חושבת על כל קומפוזיציה לעומק ולעיתים קרובות יוצרת סקיצות מקדימות וקלילות, מחקרי צבע עם כלים שונים, דרגות שקיפות שונות והשתקפויות בזכוכית, כלי קריסטל, כסף, נחושת ואלומיניום. אני עושה סדרה של צילומי ניסיון בעזרת הטלפון הנייד ובעזרת המצלמה המקצועית, לפני שאני יוצרת את העבודה הגדולה.

החומרים שלי מסורתיים. פירות וירקות טריים מהשוק או מעצי הפרי בגינה. כלים נאים, מפות ומפיות מכותנה, פשתן ועבודות יד של רקמה וסריגה שעברו אלי בירושה מהסבתות של המשפחה.

צילומים מפתיחת התערוכה "חיסון לקיץ הישראלי" בתאטרון ירושלים, אפריל 2022


?מה נגלה עליך מהתבוננות ביצירות שלך

אני מושפעת מהאמנים ההולנדים של המאה השבע עשרה ומהציורים הריאליסטים מלאי הסמלים והמשמעות שלהם. אני נפעמת מהיופי שבפשטות. המאכלים הנאים, הפירות הטריים, האופן בו האור מוחזר מפירות שונים, כלים שונים, שקיפות ואטימות. ההתיחסות שלי לפרטים הטבעיים והביתיים הללו משקפת את היחס שלי לגינה, לבית ולמשפחה. בעיני, היצירה שלי היא חגיגה של החיים.


ספריעל עוד על ההשראה והאמנים שהשפיעו עליך

אני מושפעת מיצירות טבע דומם של האמנים הפלמים במאה ה 17 ומחגיגת החיים היומיומית הבאה לידי ביטוי ביצירות הללו. למצוא יופי בכל דבר, לראות את האסתטיקה שבפרח הנובל כמו גם באשכול הענבים ופטוטרות הענבים שנקטפו

טבע דומם, ארוחות בוקר, זרי פרחים וסצנות ואניטאס

פיטר קלאש (1567-1660)

פיטר קלאש , ואניטאס (1630)
2018, ואניטאס, עינבל ויסמן

קלרה פיטרס (1607–1621)

טבע דומם עם גבינות, שקדים ופרצעל, קלרה פיטרס, 1615
ארוחת הבוקר של קלרה, 2018, במחווה לקלרה פיטרס

לטייל בנשיונל ארט גלרי מהבית.

מחווה לפיטר קלאס ותמונת הואניטאס

אפליקציה של הנשיונל ארט גלרי הבריטית הנפלאה, מאפשרת להתבונן מקרוב ביצירות האמנות שמוצגות שם. זו האפליקציה- https://play.google.com/store/apps/details?id=com.macsoftex.ngafree

הצד האפל של עינבל ויסמן

ביום חמישי ה23 ליולי פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי. זו הגשמת חלום.

התערוכה מוצגת בגלריית קארו אמנויות חיפה, בבנין אבן יפהפה ברחוב ירושלים 19 בהדר. הדרו של הרחוב הולם את הידורם של הצילומים שנעשו בהשראת האמנים ההולנדים של המאה השבע עשרה. פירות וירקות טריים ויפים המשולבים בכלי אוכל עתיקים, גביעי יין וקנקנים שונים שאספתי מהסבתות שלי, מחברות ואספנים רבים.

חלק מהפריטים נאספו לצילום ולאחריו הוחזרו לבעליהם החוקיים. חלק מהפריטים ניתנו לי במתנה, וחלק מוצגים על שולחנות בתערוכה, מזמינים אתכם לצלם אותם.

ארוחת בוקר מפוארת בהשראת קלרה פיטרס

התרגשתי מאוד בפתיחה של התערוכה הצד האפל של עינבל ויסמן- המקום בו החושך מגביר את האור, בו העינים נחות בהנאה על חפצים ישנים ופירות מתוקים.
סיפרתי לאורחים על הרעיונות, משחקי האור והצללים וזמן ההשקעה בכל תמונה.
אם מישהו רוצה לבקר את התערוכה בפורום מצומצם, ללא חשש קורונה, דברו איתי. בשבוע הקרוב אהיה בסביבה.
התערוכה פתוחה עד ה27 לאוגוסט בשעות הפתיחה של קארו אמנויות, רחוב ירושלים 19 בהדר חיפה.

היום בערב בשעה שבע וחצי – זום על התערוכה.
סיור גלריה ושיח גלריה וירטואלי דרך זום. הנה ההזמנה.

Inbal W is inviting you to a scheduled Zoom meeting.

Join Zoom Meeting
https://us04web.zoom.us/j/4658508292?pwd=dEd1cmE1aE15UktRNEhMZHFmaVMrQT09

Meeting ID: 465 850 8292
Password: dark

לוזיטנה – ג'ואנה ושקונסלוש

נגיעה רכה בלב מבנה קר ומנוכר  – במוזיאון תל אביב לאומנות

DSCN6091בלב "מפל האור"

בתוך מבנה הנדסי חד, קר וזוויתי, תלויה ומזדחלת ברכות  ובאומץ- יצירה המשלבת רכות, נשיות, ססגוניות ושמחת חיים.

לוזיטנה, של ג'ואנה ושקונסלוש. תגידו את זה. עוד פעם. הצלחתם? נכון רך?

נסענו באופן מאוד ספנונטני מביתנו לת"א. שעתיים נסיעה, שבת בבוקר. היה שווה!היצירה עוררה בי תשוקה ליצירה, ומילאה אותי המון שמחת חיים.

הנה קצת תמונות – אני מקוה שהם יעירו בכם את התשוקה לבקר שם

כמו שהן העירו בי. חברה הראתה לי תצלומים משם לפני כמה ימים ומאז – כל מה שיכלתי להרהר בו היה התערוכה הזו.

DSCN6122

באויר, על הרצפה ובלב- הוולקיריה של ג'ואנה

DSCN6095

הניגוד המדהים בין הצבעים החמים, החיים, החומרים הרכים והנעימים- ומבנה הבטון החשוף, רצפה אנמית וזוויות חדות. ושלושה ילדים בקצה? רואים? צילום מוצלח!

וכאן- הפטמה הענקית הזו, זרוע מפתיעה של הדמות שמשלבת טלאים, בדים בטקסטורות שונות, צבעוניות, שפיצים. ועם זאת- כמה הרבה שמחה! תראו את דמות האיש המבוגר שצופה שם בצד.

DSCN6117בכל תערוכה היתה שומרת או שומר, סדרנים של המוזיאון שתיפקדו כספרניות:

בצד התמונה, בניגוד גמור לאור של הדמות במרכז מפל האור, יושבת המשגיחה של הקומה. חמורת סבר ומודאגת.

DSCN6116

שששששששש

וגם- לא לגעת! לא להתקרב!

הבן שלי עשה פנטומימה שהוא כאילו מקיש על זכוכית של חלון.

רק שזו היתה מסגרת בלי שום זכוכית. היא צעקה עליו שאסור לגעת בזכוכית. תהיתי, האם לא בדקת מקרוב את היצירות שאת משגיחה עליהן? האם אינך מבחיה שאין שם חלון? שתקתי. לא אמרתי דבר. ולבני הצעיר הצעתי ללטף רק את לוזיטנה ולהתרחק מהמוצגים האחרים… חבל.

דווקא בלוזיטנה מותר לגעת, ללטף, להתרשם. מזל! ככה זה טוב לי. אני מלטפת את האמנות שלי. וכאמנית, כשמלטפים אתת היצירות שלי אני יודעת שהן נגעו בליבם של הנוגעים. ככה זה נכון לי.

DSCN6113

תקריב 🙂

DSCN6097

העין של האלה הוולקירית

צבע וחייםהמון יופי!

DSCN6102וכך אומרת האמנית על היצירה:

"הווליקירה הנוכחית, הגדולה שלה ביותר עד כה בסדרה, היא ייצוג מובהק של הרוח הפמינסטית המפעילה את עבודות האמנית. "הכל נעשה בבד והיא כולה עסוקה בנשיות", מספרת ושקונסלוש, "קנה המידה שלה הוא רב עוצמה, כמו שבדרך כלל קורה בפסלים של גברים. העניין הוא להיות בעלת כוח לעשות עבודה שיש לה עוצמה זהה לעבודה גברית, ולא עם מה שאני מכנה חומרים גבריים כמו ברונזה ואבן. הוולקיריה נראית אמנם קלה, אך היא גם חזקה. היא מתקשרת באופן מיידי לנשים – כאילו המרתי את הסביבה הביתית לפסל. יש חופש ביצירות האלה שבדרך כלל לא מתאפשר לנשים”.

אה! בדיוק!

עבודה מפורסמת אחרת שלה היא הנברשת הזו העשויה מ-טמפונים!-

נברשת מרהיבה
צילום: Luís Vasconcelos/© Unidade

 

אחרי שנהנתי ככל האפשר מהנשיות העוצמתית הזו

הסתובבנו בעוד תערוכה או שתיים  וקינחנו במתחם התחנה בת"א,-

עם הצצה ליריד החלומות מבית נתנאלה שהיה יפהפה ומלא באוצרות וחברות אהובות

DSCN6141

וגראנד פינלה עם מופע הרחוב המרהיב של ידידי מיכאל פינקל!

מיכאל פינקל באווירלסיכום- שבת שלום

ושבוע נפלא

עינבל

תמונה

תערוכת הבובות 2013 – בקטנה :-)

יום שבת, 16.8.2013

הצטרפו שני סוני אנג'לס לתופרת חלומות במסע אל תערוכת הבובות השנתית בבית הכט, ליד הסינמטק חיפה

הצטלמנו עם צ'רלי צ'פלין

ובכניסה לתערוכה הונח רקע לצילומים של סופרמן- של הציירת והקריקטוריסטית המוכשרת טטיאנה בלקוננקו

"אני סופרמן" , צעק סוני ענבים הקטן:

היה כזה שפע! סוני ענבים הקטן וסוני זברה שוקולד לא מצאו את הידיים והרגליים עם כל הבובות והיצירות היפות!

אז סיפרתי להם על משה זמטר  וחדר המיניאטורות שלו, בקומה השניה בקצה.

פנסיונר שבונה חדרים ורהיטים וחפצים זעירים- מכל הבא ליד. והוא חבר של אבא שלי.

בחדר התצוגה של משה זמטר הסונים שלי חגגו (וקיבלו אישור מיוחד להצטלם בחדרים המיניאטורים של משה)

ראשית בכיתה מלפני מאה שנים

ואז בחנות כלי הנגינה

מצאנו את חדר האוכל המקסים, הפרחים עשויים מפירות יבשים של חלמית (חובזה!) והאגרטלים מחרוזים.

אח"כ הלכנו לפאב אבל הסוני- תינוקות ולא הגישו להם בירה. אז הם רק עמדו והרגישו קטנים-

(כמו שקורה לילדים במקומות של מבוגרים)

אין דבר, הבטחתי להם. נלך למקום הכי כיפי שאני מכירה! חנות יצירה!

ולחנות פרחים? שאלו קטנים…

טוב, בסדר. התרציתי ואיפשרתי להם לבדוק גם אותה

איזה כיף היה הביקור בחדר התצודה של משה זמטר!

אח"כ הצטלמנו ליד הפסלים המלובדים במחט שלאירינה פדוטוב

וצפינו בה מלבדת ינשוף

מקרוב הוא נראה כמו גוזל…

ואז תפס את זברוש עכביש ענק ומפחיד (מזל שגם הוא מלובד)

ושניהם היו עייפים ונכנסו לישון אצלי בתיק.

זו רק טעימה, קצה המזלג מתערוכת "קסם הבובות" 2013.

מומלץ מאוד, עם ובלי ילדים. היום יומה האחרון, עד שנה הבאה. עד 22 בלילה. אל תחמיצו!

עינבל