אני יודעת. הרבה זמן לא כתבתי.
אני כל יום מצלמת, ועובדת בגינה, וכותבת המון ומנהלת את קבוצת אתגרי הצילום שלי בפייסבוק
ומעניקה לעצמי מדבקות כל הכבוד למבוגרים על דברים קטנים ויומיומיים, ודברים גדולים ויומיומיים, ודברים גדולים ומיוחדים.
למשל-
הגשמנו כנס, השתתפנו בסגל המארגן והמגשים של כנס דורות למדע בדיוני ופנטזיה.
זה התחיל מרעיון של שרון ברתל קמחי, התלהבות של הנוער שלי, התגייסות של הרבה אנשים טובים- והסתיים ביום חמישי ה24/3/2016 בכנס חי וקיים שהיה בתילתן בעיר תחתית, חיפה.
התחפשתי לציידת צללים והייתי בתפקיד- אחראית תיעוד הכנס (צלמת)
עוד תמונות מגניבות מהכנס בדף הפייסבוק של דורות כאן
שתים עשרה ימים לפני זה, ב12/3/16 הפכתי לדודה- כי לאחותי הצעירה נולד בן בכור.
נהגתי עד אליהם (כשעתיים נהיגה, מי שמכיר אותי יודע איזה מאמץ על) כשנוה היה בן 4 ימים וגם ב23/3/16 יום לפני הכנס.
הרשתי לעצמי לצלם אותו לצילומי ניו בורן, וגם להיות יועצת ההנקה הצמודה שלהם. אני מאוהבת.
למחרת הכנס, ב25/3, כבר היינו אדם ואני בסופ"ש אימונים בעין החורש, של קראטה. היה מצויין.
כל הכבוד לי שלא ויתרתי על אף אימון.
בין לבין אני ממשיכה לצלם, לטפל בנו, ולהתנדב כאן בחניתה לעזרת המניקות.
הגינה פורחת, הפרחיות (חיפושיות שחורות עם נקודות לבנות) פורחות ומשגשגות על כל הפרחים באשר הם, נהנות מאכילת אבקנים (פולנים).
ונקנח בארוחת תאי זרע צמחיים (טבעונים לגמרי, תאי זרע של פרחים, הנקראים פולנים
Polan)
סרט נע בארוחה של פולנים תרתי משמע?
מי אחרון? האדומה.
מי ראשונה? זו שכבר יצאה.
שתי פרחית אביגייל שלא טמנו ידן בצלחת. או שאולי כן? 
הלוטם השעיר פורח כעת, עלי כותרתו קמוטים וצבעיו רעננים. האביב בהתגלמותו.
סופש רגוע ובטוח ונעים לכולם
עינבל
קיר חנות הקעקועים 
תופרת חלומות 