המרווה המשולשת מתקפלת כך שהחלק הבהיר והשעיר כלפי חוץ והפיוניות שמאבדות מיים סגורות בתוך העלה המקופל. היא אמנם נראית נבולה אבל בדיוק זו השיטה שלה לשרוד חודשים ארוכים בלי גשם הפיוניות הנמצאות על פני העלה מוגנות מאיבוד מים והשערות גם הן עוזרות.
באותה הזדמנות, סוף הקיץ היא העת ללקט עלים מרוכזים מאוד של מרווה משולשת.
זהו הצמח הכי מסריח אצלי בגינה, אבל בכל זאת תרצו אחד כזה הביתה.
גיליתי את יעילותו לגמרי במקרה. במשך זמן רב כיניתי אותו “צחנן הגינות” כי כל פעם שנגעתי בו עלה ריח מחריד שגרם לי לעצור במקומי ולבהות. ערב אחד עבדתי בגינה…
ויתושות החלו להצמד אלי ולעקוץ אותי. עסקתי בדיוק בטיפול בערוגת הצחנן, כך שהשתמשתי בחופן מהפרחים שממילא היו בידי בכדי למרוח על העור ולהמשיך במלאכתי. להפתעתי, ראיתי את היתושות מתקרבות ואז בורחות מול עננת הצחנה שעלתה מעורי.
פלקטנטוס -צחנן הגינות
חופן מהפרח היפה הזה, מעוך על העור או במיצוי בשמן (ברוכה את,עמוד 104, הוראות להכנת מיצוי בשמן) מונע מהיתושות הכי אכזריות- להתקרב ולעקוץ. הריח אמנם דוחה אנשים, אבל היתרון הגדול שלו הוא ביצירת עננה דוחה יתושות. די ביצירת ארבע נקודות ריח, בריבוע קצוות הגוף. שתיים בכפות הרגליים, סביב הקרסול, ושתיים על הכתפיים או הצוואר, ושום חרק מעופף לא יבקר ויטעם.
צילמתי כשאני מוגנת בשמן פלקטנטוס. בחוף הים.
פיקחי את העיניים, כעת תראי אותו שתול בכל מקום. קטפי לך ענף והכניסי הישר לאדמה או לעציץ. הצמח יקלט בזריזות ויעניק לך תפרחות יפות ושימושיות
מתוך הניוזלטר השני. רוצים גם לקבל את הניוזלטר? הרשמה כאן
על המדף הזה היו פריטי מזווה. קטניות בצנצנות. החלטתי לשים פה את הקומקומים והכלים שמשמחים אותי. אוסף קומקומים. יש עוד קומקומים, כפי שבטח ראיתם בפוסטים קודמים. רוב הזמן מתאפקת לא לקנות עוד. חלק מהם מאתרת בחנות היד שניה החביבה עלי בקיבוץ אילון. חלקם בירושה מסבתא וסבא. את האדום מאמייל קניתי ב cup of tea בקיבוץ כברי. את הירוק הביאה לי במתנה Michal Caspit Bobrov . את הנמוך עם הפרח הכחול קיבלתי מאחותי.
הצהוב הזעיר מסבתא שושנה והגיע עם קנקן חלב זעיר תואם ולפעמים, רק בשביל להתרגש, אני משתמשת גם בו.
הטיפול בכל דבר ודבר תמיד כלל תה צמחים.
תה צמחים זה המונח של סבתא למה שנקרא היום “חליטה”. נשאר עם תה צמחים. אחרי הכל גם תה מעלי תה זה חליטה. אז בואו, נכבד את השורשים והעלים ונקרא לתה בשמו. תה צמחים.
תה מרווה לכאבי בטן וקיבה. תה נענע לשינה טובה והרגעה. תה זנגוויל לכאבי גרון, תה קמומיל לשים רטיה על העיניים בדלקת עיניים או שעורה וגם להקלה על מיחושי בטן. ואת התה שותים בכוסתה. זו מילה אחת עם המון עוצמה. קחי כוסתה.
וככה אפשר בכמה קומקומים לפזר כמה רפואות. לכל קומקום רפואה משלו.
אבל האמת, שאת תה הצמחים הכי מדליק למדתי ממריז. תה עם מלח ולימון. תה מרק מעלים ירוקים. לאמיצים.
לכו לשתות כוסתה, ואם תבואו לבקר נשתה כוסתה ביחד. תוכלו לבחור מהגינה את צרור צמחי המרפא לתה. ממש כמו בספר ברוכה את. ברוכה ועייפה אחרי יום ארוך אך מספק, לילה טוב.
כשלמדתי מיקרוביולוגיה למתקדמים עם ד”ר רות זליקסון, בלימודי התואר הראשון לביולוגיה –
ערכנו ניסוי שבדק השפעת כל מיני חומרין, כולל אנטיביוטיקה- על חיידקים.
זרענו חיידקי דלקת ריאות (פניאומוניה) על אגר דם (שזה מצע שמאפשר גידול חיידקים אלימים לאדם. כן. זה נורא כמו שזה נשמע)
והיתה לנו קבוצת ביקורת שגדלה בסבבה ב36 מעלות. חוץ ממנה מרחנו מצע אחד בדבש, מצע אחד בשום ומצע נוסף באנטיביוטיקה
קבוצת הביקורת עלתה ופרחה והתרבתה מאוד. קבוצת האנטיביוטיקה לא גדלה בכלל וקבוצת הדבש וגם קבוצת השום- עלתה בקצב מאוד מאוד איטי. לא חיסול מוחלט כמו האנטיביוטיקה אבל בהחלט פעילות מרשימה.
כך למדנו את מה שהסבתות שלנו ידעו כבר מזמן. דבש טוב נגד מחלות, וגם שום טוב נגד מחלות.
למרות שמאז שהשומים באים ארוזים ויבשים, פה ושם אני מופתעת לגלות שום רקוב! לא נשמע כדבר הזה! זה מיד גורם לי להרהר מה עשו לשום הזה שאין בו שום דבר. כי שום אמיתי, נניח שום ירוק- הריקבון לא יכול עליו. לא פטריות, לא שמרים, לא חיידקים. אם שום נרקב- אזי משהו רקוב בממלכת השום. באמת.
אז קודם כל כשהילדים מבקשים לאכול דבש בכפית- תנו להם. קערית, כפית, דבש. בהנאה.
שנית, אם מוזגים את הדבש כשהוא עוד לא התקרש לצנצנות קטנות, אפשר ליצור כל מיני שילובים טעימים שיעילים לכאבי גרון, להפסקת נזלת, לתחושת קור ועוד. הנה כמה אפשרויות:
למחלת קור, כזו שגוררת צמרמורות – הכינו דבש קינמון, ומסמר ציפורן אחד. אפשר רק הקינמון. להכניס לצנצנת ביחד עם הדבש. להניח לכמה שעות, ולשמור כחודש מחוץ למקרר. קינמון מחמם.
לגרון כואב הכינו דבש לימון – יש את הלימונים הפיצים ואפשר גם עם הלימונים הרגילים, בפרוסות דקות, עם הקליפה. מי שרוצה טעם לימוני יותר יכול להוסיף קליפת לימון מגוררת, אני לא אוהבת את ארומת המרירות שזה מקנה.
תרופת סבתא טובה ויעילה נוספת לגרון היא הדבש-בצל, נדמה שרובנו מכירים אך כעבור אלו שלא- בצל גדול חתוך דק דק, כוס דבש, לסגור להגרת נוזלים לכמה שעות ולהתחיל לאכול כל פעם כפית. גם מקל מאוד על אף דולף..
לסובלים מכאבי בטן שנגרמו ממזון לא מתאים- הכינו דבש רוזמרין