זהירות- הרדוף הנחלים – רעיל מאוד

רעיל. מספיקה חליטה מכמה פרחים בשביל לעצור את הלב.

ומספיק לאכול פרח אחד טרי בשביל להרוג ילד.

 

ועדיין שותלים אותם בכל פינה בארץ, רק כי הם פורחים בקיץ ולא זקוקים להשקיה.

ואולי גם בגלל שרוב האנשים העוסקים בגינון ציבורי לא למדו מעולם על צמחי הרעל של ישראל.

ידע שהיה כבר בתקופה הרומית, עת נהגו אויבים פוליטים להמית זה את זה בעזרת יין חומץ שהושרו בתוכו פרחי הרדוף…

 


ידע שהשתמשו בו עוד בתקופת האדם הקדמון,עת משכו ראשי חץ במוהל ההרדוף,

ודי היה לפצוע חיה בכדי שתמות אחרי מספר ימים, כשהרעל נכנס לה למחזור הדם ועצר את הלב.

רעל בלי השפעה שניונית, כזה שלא משפיע על מי שאוכל את החיה.

רק נותר להם, לציידים הקדמונים, ללכת בעקבות החיה הפצועה עד שתיפול.
ועדיין יפים פרחי ההרדוף.

מי אני שאתלונן.

רק שחשוב להעביר את הידע הלאה. למען יראו ויראו.

הזהרו מההרדופים, ילדים!

עינבל

Save

Save

מסיכות משפחתיות

מסיכות משפחתיות, אנחנו מסתכלות ביחד בתמונות, את מספרת לי על הורייך ואחייך ואחיותייך, ועל איך הצוררים הפרידו בין אם לילד, ואיך האם הלכה אחרי הילדה כי מיאנה להפרד, ושניהם נשרפו אחר כך.

בהתחלה סבתא סרבה לספר לי את הסיפורים האישיים, אבל אחרי שראתה שאת כל ספרי השואה שהיו – השאלתי מהספריה, וקראתי את כל בשביס זינגר, וכל חוברת זכרון שהיתה בספריה, ניאותה לספר לי את זכרונותיה.

 

אני לא רוצה שיהיו לך חלומות רעים, אמרה סבתא פרידה.
ממילא יש לי חלומות רעים, הבטחתי לה. מכל הספרים שקראתי.

ובאמת, היו לי חלומות. אבל אחרי ששמעתי את הזכרונות של סבתא, הפכו החלומות לאישיים יותר. מחרידים יותר.
מלאי יגון.

מסיכות של פנים שלא הכרתי, ערבוב של סרטים, טקסים וסיפורים.


ביום השואה אני נזכרת סבתא פרידה, שכל לילה התעוררה מחלומות רעים, בוכה, מחובקת בזרועותיו האוהבות של סבא בנימין, וכל יום האירה פנים אלי והיתה אשה מכילה, מבינה, חכמה ויוצרת. איך השכילה להפריד בין הלילה ליום, בין העבר להיום, בין האיין ליש.
האם עטית מסכה שהסתירה את עברך, וכך תיפקדת כאם ורעיה ועובדת ויעילה?
האם המסכות נשרו בלילה בזמן שישנת?

למדתי ממך הרבה, סבתא. יהי זכרך וזכר כל אלו שאהבת ונספו בשואה, ברוך.
עינבל

Save

1 April – הדרכה/טריק בצילום מאקרו

אפון קיפח, נטבל לרגע בבריכת הדגים,

וצולם על רקע שדה כלניות שפרח בתחילת פברואר… איך?

 

ככה:

הנה עוד תוצאה

והנה האפון קיפח על רקע טבעי, בלי התערבות (למעט צילום והסנפה טובה של הריח הנהדר שלו)

 

את אותו הטריק אפשר לעשות גם על טיפת מים- הנה

טיפת מים, עלה בכוס, על רקע צילום מודפס וממוסגר של תורמוסים. בגובה נוח, על שולחן הגינה.

למה לא לנסות דברים חדשים?

אפריל שמח!

עינבל

Save

Save

Save

Save

בארץ אהבתי השקד פורח

iw1_8370  iw1_8194  iw1_7982  iw1_7423  iw1_7422  iw1_7420  iw1_6659  iw1_8433  iw1_8430  iw1_8399  iw1_8391  iw1_8389

בארץ אהבתי, השקד הורוד של בינימין וציפורה פורח.
אז בהפוגת הגשם יצאתי לצלם, מחכה לקרני האור שיפיצו את הורוד המתקתק הזה כאור אהבה.

חג אהבה

ומהי האהבה?

מה זו אהבה?
אהבה אמיתית מתחילה מבפנים.
ואז זורמת החוצה
ומקיפה אותך מכל העברים
אבל מחממת אותי מבפנים.
אהבה זו מחשבה
מחשבה טובה
סיפור טוב שאני בוחרת לחשוב.
אהבה זו עבודה
תמידית, רגשית, שכלית
בה אני בוחרת לאהוב.
Love is a verb.
Happy Valentine's day

Image may contain: people sitting, dog and indoor
כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

Save

Save

Save

צילום אחרי השקיעה

 

כשהשמש, כדור דחוס של אנרגיה, עוברת למימד הבא

או להאיר בארץ אחרת,

נפתח שער בין מימדי, לשעה הכחולה.

השעה הכחולה מתחילה עם השקיעה, ומסתיימת בתום האור, כשעה אחרי השקיעה.

כשמצלמים בשעה הכחולה, עם חצובה, וחשיפה ארוכה (רבע שניה – 30 שניות לחשיפה)

הגלים הפועמים אל החוף יראו כענן, או עשן.

וכל מה שקבוע- יראה חד.

אין אור בשעה הזו, העין האנושית רואה חושך.

אך בחשיפה הארוכה, נכנס אור במשך X שניות אל החיישן.

כל מה שנכנס ב30 שניות נצרב על החיישן.

ואז- המים הזזים נראים כעשן.

והמים הקבועים, בשלוליות חלקות, נשארים מים קבועים, חדים, בשלוליות חלקות.

 

בשל החושך, והרוח, והערפל, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, ואני מדמיינת תנין משחר העולם מגיח שם בתמונה מבעד לערפל.

או הר אולימפוס המציץ מבעד לעננים, ומדמיינת שזו תמונה שאני מצלמת מחלון המטוס, ולא מחוף הים.

בסופו של יום, מתחיל לילה. ואז גם חשיפה של 30 שניות מניבה תמונה מסתורית וחשוכה. כזו

זה היה האות שלי, לאסוף את הדברים, ולאור הירח למצוא את העקבות שיובילו אותי בחזרה אל המכונית.

היה זה זמן שקט. רוח, ים, רוח ים, וזמן. זמן שמתנפנף לאט לאט, במרווחים של 30 שניות המתנה בין תמונה לתמונה.

נשימה עמוקה.

תודה.

Save

Save

Save

Save

חוף ראש הנקרה

יצאתי בשיא השמש, 14 בצהריים, להרגע מעט בחוף ראש הנקרה.

מכל מה שצילמתי, אני והחוף הריק וצבעים הנקיים של השגרה,

את אלו הכי אהבתי.

הן מבטאות את השלווה

מעורבבת עם שמש מסנוורת

ים בטורקיז ועשסיה צהובה.

 


הרשו לעצמכן ללכת לרבע שעה לחוף הים, גם אם לא שעת הזהב, גם אם שמש וחם.

תופתעו כמה יפים החופים

כשהם ריקים מהנופשים.

שבוע טוב

עינבל

צילום חרקים

 

צילום חרקים אפשרי הן במצלמת הטלפון הסלולרי והן במצלמות מתוכחמות יותר.

 

ראשית כדאי לשים לב שהחרק- שהוא מושא הצילום, אינו "הולך לאיבוד ברקע" כפי שקרה לי למשל בתמונה הזו-

DSCF6831

התמונה הנ"ל צבעונית מאוד, מוארת מאוד – אבל נושא הצילום בה אינו הזבוב אלא הפרח.

לו רציתי שהזבוב יהיה הנושא, היה עלי ליצור תמונה ססגונית פחות בה הזבוב בולט יותר.

למשל- כמו זו, שהושגה ע"י תנוחת הכריעה האהובה על צלמים – תנוחה שמאפשרת מבט צד על דברים, מגובה נמוך.

ויצירת רקע "משעמם" ואחיד יחסית, אשר יבליט את הזבוב על הפרח.

ועדיין, זו לא תמונה מושלמת. תמונה מושלמת, בעיני, היא כזו שבה החרק תופס את רוב המסך, או שתופס את העין באופן חד משמעי. לו הייתי יורדת עוד, עד שהזבוב היה נראה על רקע השמים התכולים- היתה התמונה טובה יותר.

DSCF6833

אני מאוד אוהבת גמלי שלמה, אלו הציידים של עולם החרקים. זהו גמל שלמה מקלי/ סוסת השד (שם אדיר, נכון?) על קיר הבית שלי. צולם בסלולרי, לפני שנה. רוצה לומר- גם בסלולרי ניתן לצלם יופי של תקריבי חרקים.
כדאי להקפיד על רקע כמה שיותר נקי, כך שלחיישן במצלמה יהיה קל להתמקד (להתפקס).
תהליך המיקוד דורש ניגודיות (קונטרסט) כך שכשהרקע בהיר והחרק כהה- קל יותר למצלמה למצוא את האובייקט ולהתמקד בו.

DSCN222318

כדאי להתקרב עד כמה שאפשר ולצלם. אחר כך, אפשר לחתוך את הצילום הנוצר כך שהחרק במרכז תשומת הלב.

לצילום חרקים יש שתי מטרות.

האחת- להציג את החרק בקבוצת "צילום פרוקי רגליים, חרקים ודו חיים" בפייסבוק בכדי לקבל זיהוי.לתעד את החי הזעיר.

השניה- לצלם להנאת הצופה את העולם בזעיר אנפין של חיי החרקים.

עבור המטרה הראשונה, כדאי לצלם תמיד לפחות משתי זויות את החרק. למשל- מבט קדמי ומבט צד.

אך עבור המטרה השניה, שהיא אמנותית יותר- כדאי לצלם מספר תמונות ולנסות להפוך את החרקים לאמנות. בעיני, תמונה בה מושא הצילום תופס את מרבית השטח המצולם-  היא מוצלחת.

תמונה עבור זיהוי – צילום בסלולרי, התמקדות בזחל, בצבעיו ובמראהו.

זחל תנשמית החומעה

זחל תנשמית החומעה

 

במצלמת הניקון כיס הישנה שלי coolpixS6 (בת 12 כבר!) צילמתי את דבורת העץ הסגולה. גם כאן, אותה טכניקה. יצירת רקע נקי, והתמקדות במושא הצילום.

DSCN2223

גם מצלמות ישנות יכולות להפיק צילומים נהדרים.

 

לפני כמה ימים, בעזרת מצלמת הקנון sx60

שהיא דמויית רפלקס, עם עדשה אדירה שיכולה להגדיל ולצלם מקרוב, צילמתי  גמל שלמה ירוק

IMG_3068הרקע, כפי שתזהו, קצת עמוס מדי, וקשה לזהות את מושא התמונה בתוכו.

אז אמנם זו יופי של תמונה בנושא הסוואה, אבל רציתי שהיצור המופלא יתפוס את העין.

שינוי זוית, כריעה ומשחק כיוונים לא הועיל. היצור ישב באמצע שיח גרניום ענק ומכל זוית נראה מאחוריו הגרניום. אז מה עושים?

לשם כך משתמשים בטכניקה של התמקדות בפנים, ממש כמו צילום פורטרט של בני אדם וחיות.

IMG_3050singed

אותו גמל שלמה ירוק, כאשר עיניו מופנות אלי ופניו גם- (והוא מוטרד מאוד מעדשת המצלמה, אגב) בצילום דמוי פורטרט. הרקע נראה מטושטש כי הוא לא בפוקוס כשהצמצם פתוח (יתרונות מצלמה דמויית רפלקס ורפלקס- יש שליטה על הצמצם)

ליום ההולדת  התחדשתי וקיבלתי עדשה חדשה למצלמת הניקון 7200D

nikon 40mm f/2.8g af-s dx micro-nikkor

העדשה הזו מיועדת לצילום מאקרו וגם לצילום פורטרט. הצמצם המקסימלי שלה 2.8 והיא קבועה. אי אפשר לעשות זום,צריך להתקרב באמת.

לאחר שאספתי אותה מפוטו געתון נהריה הנהדרים

פצחתי מיד בסדרת צילומים שנמשכה יומיים. במהלכם למדתי את העדשה וצילמתי הרבה חרקים, זעירים, כמו החיפושיות ממשפחת הברקניתיים הללו-]

IW1_7782  IW1_7780  IW1_778222

IW1_7781Anthaxia, ברקניתיים, 11/5/16, עולש, חניתה

גיליתי שקשה מאוד לראות בעינית על מה הפוקוס, אבל כדאי לנסות להתמקד בעיניים של החרקים. כמו בצילום פורטרט. עיניים.

עם העדשה הזו, זה קצת כמו להסתובב עם מצלמה מחוברת לבינוקולר.

כשהתמקדתי במחושים (אנטנות)  לא ממש ראיתי איך הם יצאו, אבל על מסך המחשב, ראיתי חרוזים ממש.

עוד בעיה עם חרקים- שהם זזים.

לצילום פרפרים יותר קל  להשתמש בעדשה טלסקופית, מבלי להתקרב

IW1_7569

את הלבנין הזה צילמתי בדגניה, ממרחק של מטר, עם עדשת ה18-200 שלי. כן. כרעתי בשביל לצלם.

 

את תריסית המצליבים הזו צילמתי מטילה ביצים דמויות סושי על קיר הבית שלי. התקשתי להתמקד הן בתריסית והן בביצים.

IW1_7685 IW1_7699

הגינה מלאה חרקים, העולם מלא חרקים. ממש קל לחפש אותם, לצלם אותם. הדרך הכי טובה ללמוד היא לצלם. לצלם הרבה, למחוק את מה שלא אוהבים, להשאיר את מה שכן.

צילום מהנה

עינבל

 

הו כנרת שלי

IW1_7489

נסענו לבקר את אחותי ומשפחתה

אבל נאלצתי לעצור בצד הדרך כי לא יכלתי שלא להתפעם מהכנרת הזו שנשקפה מהדרך המפותלת בין אלומות לכנרת.

נאלצתי?

נו, לא באמת, אבל היופי הזה פשוט היה חד פעמי. למאי. כאלו עננים!

IW1_7478  IW1_7486

פעם, כשגרנו בכפר תבור והינו יורדים פעם בשבוע לכנרת, התרגלתי למראה הזה והוא הפסיק להפעים אותי.

כשאנשים גרים במקום נורא ומלא הוד, ההוד נעשה שקוף, ופחות מרגש.

אבל הנה, עברו 4 שנים, ואני כבר לא רגילה לכנרת הזו. והיא כבר נשקפת אלי אחרת, אפופה השתקפות, זכרונות, ועננים.

איך היינו נוסעים להצגות של אורנה פורת בבית גבריאל, ואדם אהב מאוד את ההצגה "איתמר מטפס על קירות" אז הלכנו אליה פעמיים וגם דיברנו עם השחקנים.

ובמתנ"ס בכנרת, בשנת 2007, היה חוג לילדי החינוך הביתי של תיאטרון בובות, וזה היה חוג נפלא.

בשנת 2010 נדמה לי, היה לילדות חוג בלט בחצרו של בית נחמד במושבת כנרת, עד שהמורה התגייסה לצבא.

וחברים שביקרנו, ומפגשים, ויבנאל, וכפר תבור, וסיפורים.

אחחח… זכרונות.

אלו כבישים שכשאני נוהגת בהם אני מרגישה בבית.

עוד ועוד כבישים בארץ שאני מרגישה לידם בבית.

בכרמיאל, שם הייתי בתחילת הצבא וב12 שנים של ילדותי.

בקריית שמונה, שם סיימתי את שירותי בצבאי (רחוב הירדן , דירת מורות חיילות מול גבעת שחומית שהיתה אז ריקה ופראית)

וכך הלאה. וזה נחמד.

עכשיו כשהשתרשתי לי עמוק באדמת חניתה, טוב לי לטייל ליד הכנרת ולהתפעל. איזה יופי!

IW1_כנרת7479

איזו ארץ יפה וטובה יש לנו.

חג שמח

עינבל

 

 

 

 

 

 

 

 

העולם על פי פרפר

סטירית הטבעת, לא סאטירית בכלל.

שותה צוף מהטימין (כי אולי כואב לה הגרון)

ולא מפחדת מאף אחד, גם לא ממצלמה גדולת עין.

עוצרת, פורשת כנפיים.

הנה, ראי, אני יונק מפחיד, עם ארבע עיניים!

את עדיין רוצה לטרוף אותי? היא שואלת באומץ.

לא.

אני מסתובבת והולכת.

אבל צילמתי.

 

IMG_2691

נמפית החורשף עם לשון ארוכה, מתגלגלת לקשית שתיה.

והנה הקשית טמונה עמוק ויפה בתוך פרח לבן ומלא צוף של עדעד.

 

IMG_2686

IMG_2661

איך נראית הקשית כשהיא נשלפת מהפרח?

זו קשית מתגלגלת

פטנט נהדר

IMG_2676

וזו- נמפית השורדת

תפשה אותה ציפור או טורף אחר

והיא הצליחה לברוח "בעור שיניה"

אבל לפרפר אין עור ואין שיניים

אז

הצליחה לברוח "בקשקשי כנפיה"

כי כנפי הפרפרים מכוסים קשקשים ססגוניים

ובכל זאת היא מעופפת "זקופת חזה"

בין הפרחים

לא מתביישת במי שהיא, כמו שהיא, כמו שטווה לה הגורל

להיות קטועת כנפיים

היא בכל זאת עפה, ויפה, וגאה

זהירה יותר מהאחרים, למודת ניסיון

אך-

פרפר. חופשיה.

 

הפרפרית השורדת

ככה הם הפרפרים

מתעופפים

נהדרים

שותים צוף

ושורדים.

IMG_2666

IMG_2691 IMG_2785 IMG_2729 IMG_2718

מוקדש באהבה לאלעד ומיתר

וההורים המקסימים שלהם.

 

ממני

עינבל

עדכונים חיים וחיפושיות

אני יודעת. הרבה זמן לא כתבתי.

אני כל יום מצלמת, ועובדת בגינה, וכותבת המון ומנהלת את קבוצת אתגרי הצילום שלי בפייסבוק

ומעניקה לעצמי מדבקות כל הכבוד למבוגרים על דברים קטנים ויומיומיים, ודברים גדולים ויומיומיים, ודברים גדולים ומיוחדים.

למשל-

הגשמנו כנס, השתתפנו בסגל המארגן והמגשים של כנס דורות למדע בדיוני ופנטזיה.

זה התחיל מרעיון של שרון ברתל קמחי, התלהבות של הנוער שלי, התגייסות של הרבה אנשים טובים- והסתיים ביום חמישי ה24/3/2016 בכנס חי וקיים שהיה בתילתן בעיר תחתית, חיפה.

התחפשתי לציידת צללים והייתי בתפקיד- אחראית תיעוד הכנס (צלמת)

דדפול הצטלם איתי!

IW1_4255

פוטר נגד הדוקטור

פוטר נגד הדוקטור העשירי- על מדרגות תילתן

עוד תמונות מגניבות מהכנס בדף הפייסבוק של דורות כאן

 

שתים עשרה ימים לפני זה, ב12/3/16 הפכתי לדודה- כי לאחותי הצעירה נולד בן בכור.

נהגתי עד אליהם (כשעתיים נהיגה, מי שמכיר אותי יודע איזה מאמץ על) כשנוה היה בן 4 ימים וגם ב23/3/16 יום לפני הכנס.

הרשתי לעצמי לצלם אותו לצילומי ניו בורן, וגם להיות יועצת ההנקה הצמודה שלהם. אני מאוהבת.

IW1_4034

למחרת הכנס, ב25/3, כבר היינו אדם ואני בסופ"ש אימונים בעין החורש, של קראטה. היה מצויין.

כל הכבוד לי שלא ויתרתי על אף אימון.

בין לבין אני ממשיכה לצלם, לטפל בנו, ולהתנדב כאן בחניתה לעזרת המניקות.

הגינה פורחת, הפרחיות (חיפושיות שחורות עם נקודות לבנות) פורחות ומשגשגות על כל הפרחים באשר הם, נהנות מאכילת אבקנים (פולנים).

ונקנח בארוחת תאי זרע צמחיים (טבעונים לגמרי, תאי זרע של פרחים, הנקראים פולנים

Polan)

 

סרט נע בארוחה של פולנים  תרתי משמע?

תור לפאסט פוד
מי אחרון? האדומה.
מי ראשונה? זו שכבר יצאה.

IMG_2283 שתי פרחית אביגייל שלא טמנו ידן בצלחת. או שאולי כן? IMG_2281  IMG_2279

הלוטם השעיר פורח כעת, עלי כותרתו קמוטים וצבעיו רעננים. האביב בהתגלמותו.

IMG_2270  IMG_2275  IMG_2277סופש רגוע ובטוח ונעים לכולם

 

עינבל

לחם מחמצת

sourdough

לפני כמה ימים צפיתי בפרק "אוויר"

של COOKED

סדרה דוקומנטרית בת ארבעה פרקים על אוכל, בנטפליקס.

( COOKED טריילר)

ארבעה פרקים, כל פרק על יסוד אחר בהיסטוריה האנושית של המזון.

צפיתי בפרק האש עם הילדים, לדעתי זה מאוד חינוכי (:-))

בפרק על אוויר, חזר לי החשק להכין לחם.

המחמצת שלי קפואה (שמתי במקפיא כשהפסקתי להכין לחם)

אז החלטתי להכין חדשה.

עירבבתי בקערית- קמח כוסמין ומים לסמיכות של משחה וחיכיתי. כל יום הוספתי עוד מעט קמח ומעט מים.

וכעבור 3 ימים…

התקבלה מחמצת למופת!

מזגתי ככוס מהמחמצת לקערה, הוספתי כוס וחצי מים נקיים, כפית מלח, וקמח כוסמין – כמה שלוקח.

לשתי בהנאה גדולה, ואחרי תפיחה של כמה שעות – חילקתי את הבצק לשניים. ממחצית יצרתי עיגול מרודד, שיהיה בסיס לפיצה בערב.

וממחצית- הכנתי ככר לחם נחמדה.

הוספתי מעט שמן זית, שהקל את העיבוד.

על אבן שמוט בתנור שחומם מראש ל250 מעלות, אפיתי את הלחם.

יצא נפלא!

IW1_1773  IW1_1774

שבעה טיפים לצילום אוכל

כל התמונות צולמו ב30/11/2011 ע"י עינבל ויסמן, במסעדת קימל בגלבוע.

ישבנו ליד חלונות צפונה, ונהננו מארוחת טעימות שהיתה מושלמת.

 

זוית צילום.

פעם צילמתי מנות מלמעלה, כשאני עומדת מעל המנה. NO !

הזוית הנכונה לצלם מנה היא הזוית שמגיעים עם המזלג והפה בכדי לאכול אותה. בערך 45 מעלות, אפשר לשחק עם זה. מהצד, לא מלמעלה. או אז המנה נראית מעוררת תיאבון.

זו ככר הלחם הביתית שכל שולחן מקבל, עם חמאה ועליה מעט גרגירי קימל (מתבקש), טאפאנד זיתים ושמן זית טעים. כך מתחילה הארוחה.

אור טבעי, עדיף מחלון צפוני

המצלמה הדיגיטלית שלי מכוונת על 200ISO ופלאש מבוטל. מקרו (סימן הפרח). הצילומים יוצאים יפים יותר.

ואז הגיע הסלט הזה, "סלט כפרי", שהפתיע עם גבינה, בוטנים, ירקות חתוכים קטן קטן וביצי דגים. היה נפלא.

רקע בהיר

צלחות בהירות, שולחן בהיר, מדגישים את מושא הצילום. זום תוך כדי מקרו על מרכז האובייקט יוצר טישטוש לרקע. התוצאה נעימה יותר.

כתמי צבע

מאכלים צבעוניים, כאלו שעושים שמח שלוש פעמים: פעם ראשונה בעיניים, פעם שניה בטעם על הלשון ופעם שלישית בצילומים.

קבבוני טלה ועגל על מצע פירה, ולצדם עגבניות אפויות בתנור. מנה טעימה ועסיסית מאין כמותה.

טקסטורות

לראות למזון את הטקסטורה- זה מעורר תיאבון. אפשר להתמקד על הטקסטורה, המירקמים.

פטה כבדי עוף בקלוודוס דבש וריבת גזר מתובלת. אפילו הלוונדר היה טעים.

עוד מנה שהיתה מאוד טעימה היא כבד אווז בפירות יער. כנראה שחסר לי B12…

שקיפות וברק

מעניקים חיוניות לתצלום. המזון נראה טרי יותר, ולפיכך מעורר תיאבון.

 

מזון "נבול" אינו מושך. גם לא לאכול.

זה מה שקרה עם מנת הסלמון. כבר כשצילמתי לא אוהבתי. אח"כ כשטעמתי הסלמון היה עשוי מדי לטעמי. למרות זאת הצלחתי לצלם לו את הבפנים באופן מעורר תיאבון. לשותפי לארוחה, דרך אגב, היה הסלמון טעים. על טעם ועל ריח.

במסעדה ראו שלא התלהבתי ממנת הסלמון, והרשו לי לבקש את המנה החביבה עלי ביותר. קרפצ'יו. אמנם מנה ראשונה, וביקשתי אותה ב"טעימות" במקום עיקרית, אבל היה שווה!

קצת קלוז אפ

(חוק השלוש, חזרה, טקסטורות, צבעוניות. בחיי, המנה הזו מושלמת. גם לאכילה. לא, אני כבר לא צמחונית).

 

זה בסדר, אפשר לאכול

לא חייבים לצלם את המנה לפני שנוגעים בה. לפעמים התצלומים הכי מרהיבים הם אחרי שכבר חפרו בעוגה, והמרקמים הפנימיים שלה מעידים גם על העובדה שכבר נגסו בה.

הנה, מה שנשאר בצלחת של הקרפצ'יו

גם סכין ומזלג נוטפי אוכל (ולאו דווקא נקיים ומצוחצחים) הם הזמנה להצטרף לסעודה. אל תחששו לצלם תוך כדי ארוחה, ובכלל התייחסו לארוחה כאל תענוג לכמה חושים. טעם, ריח, מראה ותחושה.

והפבלובה המהממת שקיבלנו "על חשבון הבית"

 

לסיכום

בשביל לצלם אוכל צריך…

לצלם אוכל! לא צריך לביים (אבל מותר, למשל להוסיף פרח לצילום כמו שעשיתי פה)

להתאמן, לנסות, ולא לשכוח לטעום!

היה לנו טעים טעים:-)

 

בתיאבון

עינבל

רצה וצוחקת

היא רצה בין השקדיות
אוספת פתיתי אושר לריאות
צוחקת בקול מתגלגל בין הרים
היא רצה
והעצים שרים.

כפר תבור, מטעים, בפאתי שכונת השזיפים/ערמונים
לפני 7 שנים.

image

תבנית אחת של שוקולד מריר אמיתי

אז סופסוף החלמתי מהוירוס שמכונה בבית "אפרוחיטיס" שזה שם שנתן לו אדם על סמך השם האמית של הוירוס שאמר הרופא ולא זכרנו.

משהו שנשמע כמו אפרוחיטיס, וזה בקנה הנשימה. אז אפרוחיטיס.

ושמחתי. והלכתי לקורס צילום, אז החלטתי לפנק את החברים בקורס והכנתי מגש שוקולד מריר אמיתי.

כמו שנאמר, שוקולד. שוקולד שלא הוכן משוקולד מריר קנוי שהומס. שלא מכיל חלב, לציטין סויה, סוכר ואבקת קקאו.

שוקולד שהוכן ממטבעות עיסת קקאו, מטבעות חמאת קקאו, חמאת אגוזי קשיו לוז ומייפל אמיתי, וכמובן תוספות יצירתיות וטעימות.

 

אז עכשיו הכנתי עוד מגש, הפעם מצולם ומודרך לשימוש הקוראים.

 

מה צריך שיהיה בבית?

מטבעות עיסת קקאו

מטבעות חמאת קקאו

מייפל טבעי אורגני

חמאת אגוזי לוז קשיו

 

תבנית לשוקולד (מפלסטיק או סיליקון)

IW1_0451

איך מכינים?

לוקחים חופן חמאה קקאו וחופן עיסת קקאו ומניחים בכלי חסין חום קטן, מוסיפים כפית מייפל או יותר לפי הטעם

IW1_0452.

מחממים כחצי דקה במיקרו או ממיסים בזהירות מעל מים רותחים בסיר בתוך סיר (בן מארי)

ומערבבים עד שהכל נמס אחרי החימום. מוסיפים כף או שתיים של חמאת אגוזי לוז קשיו

IMG_1515

IMG_1519

מערבבים בכייף ומרגישים שזה אחיד

IMG_1523

מכינים את התוספות. אני בחרתי תפוז סיני מהעץ, אגוזי פקאן וכמה צימוקים

IMG_1526

חתכתי את התפוסיני לרצועות, ואת הפקאן לקוביות

IMG_1530

ועתה מארגנים את התבנית והשוקולד המומס ותוספות ביחד לעבודה יעילה

IMG_1527בעזרת הכפית יוצקים לכל שקע שוקולד מומס

IMG_1537ואז מכניסים לתוך כל שקע מה שרוצים. למשל- תפוזיני קטן וצימוק. או- עלה נענע וחתיכת שקד. מה שרוצים.

מכניסים את התבנית למקרר לשעה שעתיים, ואז הם מוכנים.

מגישים בכלי נאה, למשל הקערית הזו שהכנתי בקרמיקה

אבל הכלי באמת לא משנה. אני יכולה להגיד שאפילו הילדים שלי שמעדיפים עקרונית שוקולד פרה חלב, אוהבים את השוקולד המריר הזה.

IMG_1549   IMG_1547

מתענגים.

לאט לאט

זהמעדן. וזה טעים. ומספיק פרלין יחיד או כפול

לעונג צרוף.

 

עינבל

קפואים בזמן

IMG_20160127_112506~2     IMG_0711  IMG_0710ארבע הנבחרות שלי מצילום בשלג וקרח, הבוקר על פסגת הר מירון.

חזזיות על אלונים, לכדו טיפות שלג ומים שקפאו בחזרה, כשהטמפרטורות נעו בין 6 מעלות בחזרה אל האפס.

התוצאה-

קפואים בזמן, זמנית, לעוד יממה או שתיים.

טיפה   חזזית מטפטפת קרח

וכמובן,כל הזמן העננים נעו בין חמה לצל.

ככה צילמתי אותו מחירבת חממה, אחרי הביקור בשלג

הר מירון

וביום טוב רואים מכאן את החרמון-

החרמון מתצפית הר מירון

שבוע טוב

עינבל

גלריה

חוף אחרי סערה

גלריה זו מכילה 29 תמונות

חוף אחרי סערה מדוזה מנופצת לרסיסים ובכדור הבדולח הגדול- עולם ומלואו חוף וחול. גשר כזיב סוף סוף גשר מעל ומעבר. מכונית אחת מנסה לעבור. כשהמים עולים לו עד הידית של הדלת אני צועקת אליו- עדיף לך מסביב. דרך בצת. הנהג … להמשיך לקרוא

שיר לדולב

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת מסתחררים בַּאֲוִיר

  אַט אַט כְּמוֹ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג

  פַּרְפָּרִים יְבֵשִׁים שֶׁל קַיִץ

טובלים בְּרֵכוֹת בְּרַכּוּת

  צוֹבְעִים נַחַל

  בַּסְּתָו

נחל כזיב

30.12.15

IW1_6651  IW1_6649
IW1_6644עינבל
נעזרתי באפליקציה http://www.nikuda.co.il/ לניקוד השיר

קרעי מציאות בקיבוץ יחיעם

בבוקר שישי, נפגשנו עם המורה הנפלא של קורס צילום למתקדמים שאני משתתפת בו- בקיבוץ יחיעם.
הקדמתי, ועליתי למבצר, ואחרי כן הצטרפתי לסיור הקבוצתי.

IW1_56862כהרגלו, מבצר יחיעם יפהפה בעיני. האתגר לצלם בו פינות כך שיראה יפהפה גם בעיני המתבונן בצילום

IW1_5682IW1_5687– .

IW1_5646

או לפחות מסקרן- היכן צולמה התמונה הבאה?

IW1_5673תשובה: זוהי ידית למסגד שהגישה אליו היא מבעד הדלת הנאה הבאה.

אבל לפני כן בדלת הזכוכית השתמשתי בכדי לשקף את המבנה הנגדי ואת העץ (שאת פירותיו היבשים הכדוריים צילמתי קודם לכן.)

IW1_5649

אחרי כמה דקות שמעתי ששאר חברי הקבוצה הגיעו למקום המפגש וירדתי בזריזות במדרגות אל החניון.

מצאתי את הקבוצה בתנוחות צילום רציניות מאוד בערוגת הנוי, מצלמים שמש דרך העלים בהנחיית יוחנן קישון, המורה שלנו.

IW1_5707כמובן שחיפשתי את העלים עבורי, עם הרקע המתאים והפרמטרים שלי

F 8

S 800

אחר כך הקבוצה התקדמה והתמקדה בקיר עם צמח מטפס עליו, אבל אני ראיתי עלי שלכת על הדשא אז השלכתי את עצמי בשכיבה על הדשא

IW1_5713וצילמתי עוד כמה דברים אבל מחקתי אחרי שהעלתי למחשב, כי הם לא היו "ואו" בכלל)

כן, אני קצת נגד הזרם.

כשכולם צילמו כביסה תלויה של התאילנדים, תחתונים וחולצות וגרביים על חבלים מאולתרים, אני הלכתי לצלם בקתת עץ שבדית נטושה (ממול) ושלכת לידה.

IW1_5781

ואת המסמרים מתוך קרשיה השבירים

IW1_5788

ובאומץ מלווה במעט גועל, נכנסתי פנימה לצלם את החלון

 

ככה, חלון עץ קרוע

בתוך קיר עץ מכוסה רטיבות

פיסת מציאות של פעם, או של היום

של הזנחה.

הזנחה מצטלמת יפה.

גם כיעור.

כיעור נושק ליופי בעזרת המצלמה.

זה רק צילום. זו לא אמת.

האמנם?

IW1_5799ראיתי פיסת בד מכתובת אש שהסתבכה שם בעץ ושלכת, מחוץ להקשרה, נפרמת בשוליים, כמו שולי החברה הפרומה בבית התאילנדים הסמוך.

IW1_5811  ובחלון אחר, קולבים, והחדר הפנימי גם הוא איזור תליית בגדים מכובסים של התאילנדים הסמוכים.

זו מציאות, וזה תלוש ועקור בדיוק כמו החיים של מי שתולה פה כביסה.

אישית, המקומות הללו קשים לי. אז יצאתי החוצה לחפש פרחים ואת שאהבתי.IW1_5869

מצאתי נרקיסים.

IW1_5884ואת העץ הזה עם הפירות האדומים. שכחתי את שמו.

IW1_5949ואז קיבלנו תרגיל מיוחנן- מול קיר בהיר, עם אלון מפוצל, הוא אמר- תרגיל- הוסיפו אלמנט לקיר ולעץ. היפכו את זה לתמונה מיוחדת.

אז חזרתי לשם עם הפרי היבש שנפל ויצרתי משהו אחר-

IW1_5900

אגב לפני שהבאתי את האשכול האדום, ראשית הוצאתי את כדור הבדולח הקטן שלי וצילמתי אותו- אספתי לתוכו השתקפויות

בעזרת כף יד של צלם אחר. IW1_5923

ואז כלאתי בתוכו השתקפות על הבטון. צבעי סתיו.

IW1_5915

כמכשפה אמיתית, אני משתמשת בכדור הבדולח בכדי לשמור מרחק. הכל מתעגל לתוכו, ואני צריכה רק אותו. לא עולם ומלאו. אסקפיזם במיטבו.

ובכן, המשכנו, צילמנו כל מיני דברים, הלכנו בקצב של צלמים, מטר לשעה בערך (אני מגזימה)

אבל ככה אפשר באמת לראות דברים מנקודת מבט אחרת, לא ממהרת.

אז מצאתי את הדוגמא הזו בדלת

IW1_5919 ואת פירות אלה א"י כנראה משווים אווירת חג מולד קישוטית.

IW1_5814זו טכניקה מאוד מאתגרת לביצוע- שלמדנו בסיור.

ביד אחת מצלמים משהו מוצל וביד השנים מסובבים את העדשה ממקסימום למינימום. בחשיפה ארוכה דיה (רבע שניה) הצילום מקבל את הקרניים האלו, כמו זיקוקים.

IW1_5975

המשכנו משם למבשלת בירה מלכה, שם צילמנו, וטעמנו (נו, ברור. היה טעים)וצילמנו… ואכלנו, ונחנו.

היה סיור מלמד ומעניין מאוד ועזרתי לעצמי להגיד טוב יותר מה אני אוהבת לצלם.

טבע, ואנשים. וכדור הבדולח שלי.

מאחלת לכול חבריי וקוראיי-

שנה אזרחית חדשה וטובה, וחג חורף שמח

 

עינבל

צילום שלכת ביחיעם

IW1_5710  צילום מגובה הדשא (כן, אפשר לשכב על הבטן ולצלם) של עלי שלכת על הדשא הירוק. הניגוד בין הירוק ליבש מדגיש את פריכותם של עלי השלכת. 1. IW1_5713 2. איזון לבן- WB

של פלורוסנט מעניק לכתום- הדגשה ולרקע הכחלה. התוצאה- שלוש התמונות הללו

אלה ארץ ישראלית בצבעי שלכת.

IW1_5753    IW1_5754IW1_5756

3. גם עלים יבשים, חומים, על ענפים עירומים וחשופים- יפים. צריך רק למקם אותם על רקע נקי ככל האפשר, בכדי להדגיש את המראה.

IW1_5783  IW1_5785  4. צילום עלים בשכבות. הפוקוס על העלים הנבחרים, ואלו שמקדימה ומאחורה- הופכים לרקע שמדגיש את צבעי הסתיו.IW1_5825  IW1_5826  IW1_5827  IW1_5831  IW1_5832  IW1_5833    IW1_5834

שיאה של השלכת בגליל המערבי- צבעי הסתיו כעת שולטים (וירוקי בעד נותרים ירוקי עד)

כל התמונות צולמו בניקון d7200 ב25/12/15

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

 

חתולי חניתא עילית

שמנמנים, מטופחים

מלוקקים היטב ורגועים

בצהרי היום, חיכו החתולים.

IW1_4698

ואני רק ליטפתי וצילמתי והתענגתי-

על היופי הזה.

 

IW1_4752

חתול פרה, אפור לבן, ועם כזו הבעה תמימה ומתוקה!

IW1_4713

זה יצא בריצה, לקראת שלושה אנשים על השביל.

היה נדמה שהוא זיהה

מישהו שהוא בטח מכיר.

IW1_4692

IW1_4703  IW1_4738  IW1_4731

IW1_4740  IW1_4744

מאופר בפסים, קוי אורך ורוחב

על הסחרחרה, מחכה לתורו- לסיבוב?

או סתם נח אחרי אוכל רטוב?  IW1_4742

וזה, בכלל באזור אחר, אבל בצבעי שלכת עם אלה ארץ ישראלית. חתול בשלכת.

IW1_4765שבת שלום

עינבל

צילום שחור לבן בהשראה

Aproaching Shadow, Hong Kong by Fan Ho, 1952

 

ובהשראתו צילמתי את התמונה הבאה

zifואז נדלקתי על עניין המונוכרום בשחור לבן והשתמשתי בפילטר שחור לבן בצילום ובעריכה. והנה עוד כמה ש-ל נבחרות

החתולים של בוזי  IW1_4990צילום שחור לבן מדגיש טקסטורות, תאורה והצללה, ההבדלים בין בהיר לכהה נעשים ברורים, ולצבע אין תפקיד.

רוב הזמן אני מעדיפה לצלם בצבע, אבל יש מקרים שממש נחמד לי לשחק עם שחור לבן.

לילה טוב

עינבל

פרחי אור

יצאתי לצלם בגינה, אך מהר מאוד המצלמה הפריעה לי לנכש את החרדלים ולאסוף פקיעלה. אז השבתי את המצלמה לבית והתמסרתי למלאכה.
כעת אחרי שעייפתי מהניכוש והליקוט, חזרתי לצלם מעט מהירוק הירוק הזה אשר אהבתי.

והנה דוגמית ללקט שלי- פקייעלה ולימון אחד שנפל מהעץ

רפרף הדבקה

 

הוא מעופף כמו יונק הדבש (הצופית)

כנפיו לא עוצרות לרגע, הוא מעופף סביב הפרחים ומושך צוף בקש השתיה, סליחה, הלשון שלו.

הלשון שלו בנויה כמו קש שתיה. מתגלגלת לצינור, ואז הצינור מגלגל לספירלה שנפתחת לקש שתיה.

מוזמנים להתבונן בתמונות- להציץ, ולו לרגע, ללשון/קש/ספירלה

של רפרף הדבקה, כפי שהצלחתי לצלם היום בבוקר בערוגת הלוונדר.IW1_1605  IW1_1604  IW1_1599  IW1_1595  IW1_1593  IW1_1592  IW1_1591  IW1_1590  IW1_1589  IW1_1587  IW1_1582

עוד על רפרף הדבקה

לא אגלה שבכלל ארבתי בערוגת הלוונדר לצלם את הפרפר הלבנין שהתעופף שם.

ולא הצלחתי.

פתאום הגיע הרפרף הנהדר הזה וגנב את ההצגה.

הלכתי לצלם פרפר, חזרתי עם תמונות של רפרף. ההיפך!

הפוקוס האוטומטי לא ממש עוזר ברגעים כאלו, לכן העברתי לידני והתמקדתי בפרח אליו הרפרף עף.

ניקון D7200

חניתה

23/11/2015

10:20 בבוקר

 

צילום – מהי תאורת רמברנט

התבוננתם פעם בציוריו של רמברנט?
שמתם לב
שיש צד אחד מואר מאוד,
וצד שני מוצל עם לחי בהירה יותר? מעין משולש מואר?
העיניים בהירות אך מצומצמות, מה שבאמת קורה לכל מודל מול אור חזק.
זו אותה ההבעה, ניסיון להשיר מבט אל הצייר בעודך מסונוור.
אני יכולה כמעט להבחין בדמעות מאמץ, ובזויות פיו של המודל הקפוצות בחוסר שביעות רצון.
זו לא תאורה המיטיבה עם המודל בציור, אך בצילום- ובכן, זה תלוי ברכות התאורה וחוץ מזה אפשר לסיים את העניין ביתר זריזות מאשר ציור שמן שכבה על גבי שכבה.
תאורת רמברנט היא תאורה בזוית של 45 מעלות מפניו של המצולם, והמטרה היא ליצור עומק ודרמה,
בנגוד לתאורה קדמית, המשטיחה את המצולם, תאורת רמברנט מעניקה תלת מימדיות לפנים.

קובץ: הבדלים בין סוגי תאורה שונים

למדתי את הנושא במהלך השיעור האחרון בקורס "צילום למתקדמים" ב יו-ניברסיטי בנהריה, אצל המורה האהוב יוחנן קישון
והנה העוזר, נועם, בצילום בתאורת רמברנט בה התנסנו בשיעור- זה צילום שאני צילמתי. שימו לב למשולש המואר על הלחי המוצלת. המראה הנוצר הוא דרמטי, נכון?.
rembrant_IW1_0834
לאחר מכן התנסנו בצילום באור צידי, עם ובלי רפלקטורים ואף באור אחורי.
אני החלטתי לבדוק אם בני יסכים לנסות לצלם בתאורת רמברנט בחוות הסוסים "צעד בשניים", בעת שאחותו בשיעור.
וזו התוצאה-
תאורת רמברנט בשמש חזקה
לסיכום, תאורת בית או תאורת חוץ, משולש על הלחי בהחלט מעניק דרמטיות מרשימה. נסו ותהנו!
קישורים לקריאה נוספת:

סרטון קצר מצויין המבהיר מהי תאורת רמברנט בסטודיו עם שפע ציוד

https://spshared.5min.com/Scripts/PlayerSeed.js?sid=281&width=560&height=314&playList=165253626

ויש לאן לשאוף

Girl with potatoes: Mr Gekas uses light and shade to recreate the work of famous Dutch portrait painters such as Rembrandt

הצלם הגאון Bill Gekas יצר סדרת צילומי ילדות בסגנון הצייר ההולנדי רמברנט

שבת שלום

עינבל

השחף

שחף כספי, פוג'י sl1000, 7/111/15על שפת הים החורפי

עמד שחף יחיד והביט.

בין הגלים עלו לפניו

פיסות של מזג אויר

רסיסי ים, רסיסי תקווה, רסיסי מחשבה.

הוא ראה למרחב

והביט אל הים

וידע-

יהיה שבוע מושלם.

DSCF9012  DSCF9011  Nahariya

דבורת עץ צהובה

דבורת עץ צהובה היתה בבריכה.

היא טיפסה כטובעת על כדור זכוכית צהוב, ומיד כשהבנתי את קריאות המצוקה שלה, הוצאתי את הכדור מהמים.

DSCN2225  DSCN2232הנחתי אותה על הכדור לייבוש בצל, והבאתי מצלמה בשביל לצלם אותה, כל עוד כנפיה רטובות.

DSCN2224אחרי שראיתי שהיא לא מספיק מתנערת ומכשכשת בזנב, הבנתי שהיא זקוקה למנת כוח בכדי לעוף.

אז לקחתי מעט דבש איכותי, מהלתי במעט מים ונתתי לה בכפית

כשהעברתי אותה בעדינות מהכדור לכפית, שאלה הבת אם היא לא תעקוץ אותי. הסברתי שהדבורה יודעת שאני עוזרת לה ולכן לא תתקוף- וכך כמובן היה.

היא שתתה רבע כפית (בכל זאת דבורת עץ צהובה בגודל של כמעט 3 סנטימטרים) ואז נשארה להתאושש בעציץ הסוקולנטים.

יש בזה מן הסמלי. דבש, דבורה (למרות שדבורת העץ היא לא דבורת כוורת) וחג תשרי.

שנה טובה!

ושוב דש מיוחד, ליפעתי בסקוטלנד!

 

עינבל

נב. מי שטרם קרא, הדבורה הראשונה שהצלתי

היום הראשון במסגרת

הראשון בספטמבר

ריח של חגיגה באוויר.

השנה בחרתי מסגרת מוזהבת עבור ילדיי.

הצעיר עולה לכתה ה בחינוך ביתי, הנערה לכתה ז בחינוך ביתי

הנה כמה תמונות שלהם במסגרת המוזהבת:

שיר על הגיטרה

הבכורה בכתה ז בחינוך הביתי, מתחילה את הבוקר בתירגול שיר ונגינה על הגיטרה.

היא לומדת שירים ביוטיוב, שרה ומנגנת אותם.

הקיץ לקחנו שיעורי גיטרה אצל אופיר בר עמי (מאיפה הילד) בחניתה.

הילדים רכשו מיומנות ראשונית על הגיטרה, והנערה נדלקה על העניין ומנגנת ושרה בכל הזדמנות. ובחינוך הביתי ההזדמנויות רבות.

שיעור פליימובילהצעיר, בן עשר, עלה לכתה ה בחינוך הביתי.

אחרי שאכל והתלבש, ביקשתי ממנו לבחור: אוניברכיתה או לשחק בחדר.

בחר לשחק בפליימוביל בחדר. כשעה לאחר מכן למד כרבע שעה באוניברכיתה (מומלץ) ואז נסענו לשלומי

היתה לנו פגישה עם הספר האהוב שי וקנין. תמונת ה"לפני"

הספר האהוב שי וקנין.

תוך כדי…

אמן מספר ואז הילד שמח ומסודר-

היום הראשון במסגרת המוזהבת ואז אחרי ארוחת צהריים,

ארוחת צהריים במסגרתהורדתי את הילד במסגרת הבלתי פורמלית החברתית של הגיל שלו ("המועדון") בקיבוץ וחזרתי להפסקת צהריים בבית.

יום רגיל בחינוך הביתי, היום הראשון בשנת הלימודים (אבל למדנו כל יום גם בקיץ)

מקווה להמשיך בפרויקט המסגרת בבלוג. ובינתיים-

מילון מונחים:
חנב : חינוך ביתי
מחנב: מחנך חינוך ביתי
מתחנב: לומד בחינוך ביתי , מתחנך בבית.

שאלות נפוצות:

  1. מה אתם עושים כל היום?
  2. מה עם חברים?
  3. לומדים לקרוא ולכתוב?
  4. כמה זה אחד ועוד אחד? (ברצינות? למה תמיד שואלים את השאלה הזו את הילדים המחנבים, למה?)
  5. זה חוקי?

שנת לימודים מעניינת, מסקרנת, מהנה

שנה מהחיים, חיים טובים ובריאים.

במסגרת המוזהבת או בכל מסרת אחרת.

שנה טובה!

באהבה

עם דרישת שלום מיוחדת למשפחת רוכל האהובה עד מאוד בארה"ב

עינבל

#תמונותמהחיים #1בספטמבר #חינוךביתי #homeschooling #5thgrade #playmobil #9morning #goodmorning #igourisrael #framed #karoarts

תמונה

בין טיפות הגשם של אפריל

גשם אפריל,

April shower,

מעניק לי רגעי חסד בגינתי.

עונג של טיפות,

תלויות בין חורף לקיץ

וריח טופח ריחני,

בורוד.

 

לב הים

הבוקר בחוף הים, אדם מצא אבן בצורת לב והביא לי אותה-

"בשבילך אמא, אבן באהבה".

הייתי הבוקר בעניין האהבה והרוך והחמלה

והיצירתיות שלי זרמה עם חלוקי הנחל והצדפים, הפזורים כאבן שיש לה הופכין.

אז יצרתי לב על סלע כורכר.

בחרתי אבנים וחלקי צדף ססגוניים במיוחד.

אחרי זה יצרנו ביחד, אדם ואמו, פסיפס לב מאבנים

את החרסים היפים אדם הביא.

ואז אחרי כל ההתעסקות הלבבית הזו, הוא מצא את אבן הלב שבתמונה הראשונה והביא לי אותה באהבה רבה.

היה שקט בחוף היום בבוקר.

היינו אנחנו, השחפים, העורבים, החופמאים והאנפות.

היה דייג אחד באופק שנעלם מתישהו.

אז התפרקדנו על החוף ונהננו מהים.

עדיין מחלימים, והתפילות עוזרות. כבר בלי חום!

תודה גדולה

עינבל

שיר אהבה בתמונות

עין החתול שלי

מתבוננת פנימה

אני רואה אותי

צלולה

אמיצה

יוצרת מציאות

בוראת אהבה

אני מציירת את העיניים

כמתבוננת פנימה

אני בוחרת להבריא את עצמי.

אני בוחרת בריאות למשפחתי.

הגינה שלי מלאה הפתעות ועשבים רעים

בידיי החשופות אני ממיינת אותם, מנערת, מפרידה

ככה בחיי.

העשבים הרעים לי יוצאים מכאן

ונשארים רק אלו שמאירים בנוכחותם

את גינתי.

החרדל הצהוב, הפרחוני והיפה הזה,

כמה שריחו מתוק,

כמה שהוא גדול ויפה ,

הוא אשליה.

גבעולו מכוסה קוצים זעירים, זיפים דוקרניים ולבנים

לכן הוא נקרא חרדל לבן.

קוציו חודרים לי את העור,

עורי החשוף מתוך תום ורכות

מתוך אהבה טהורה לחלוטין

והוא מכאיב לי שעות רבות אחרי שנגעתי בו

בזוית הלא נכונה.

אז החלטתי לחתוך אותם

את החרדלים הלבנים

עם כפפה ומזמרה

בכדי להגן עלי,

האוהבת, הגננת, הקשובה

מאהבה אלימה.

ואותם אני הכי אוהבת

התורמוסים הנאמנים

המלטפים, היפים

בסגול וכחול ולבן.

אלו שמלווים אותי מכפר תבור וממשיכים ללוות אותי כאן.

הערוגות וביניהן

מלאות תורמוסים שזרעתי

הגינה מתמלאת בסגול נהדר

ואני ממשיכה

ברגעים קצרים

לעשב בידיים חשופות

(או בכפפה ומזמרה)

את אלו שלא עולים בקנה אחד

עם אהבה טהורה.

עינבל

אשמח לאנרגיות טובות-

לרפואה שלמה ובריאות טובה לאלו שאהבה נפשי. תודה!

גינת קיץ – שמשות

מהן הציפיות שלי לגינה בקיץ?

בהתחלה רציתי גינה שכולה ירוקה וצומחת

כמו פינת החמד הזו, הערוגה הראשונה בחצרי. לוונדר, גפן ואבטיח, גם פלפל. שמחה גדולה.

 

DSCN9315אך ככל שחולף הזמן אני מבינה שהציפיות שלי לא ריאליות לאקלים המקומי.

אין כאן גשם בקיץ (למרות כמה הפתעות במאי וביוני)

ומעגל החמניות שזרעתי בו תקוות גבוהות, תרתי משמע

– נראה ככה כיום במבט על מהגג

DSCN9228 ושאר האדמה שסביב מעושבת היטב DSCN9222

צמח חוט הזהב, או בשמו הרשמי "כשות" פשט על מעגל החמניות והשמיד כמעט הכל. אלו שנשארו, נותרו נמוכות, וחלקן אפילו פורחות. בזעיר אנפין.

לעומת זאת, החמניות שזרעתי בדיוק באותו הזמן בצד המוצל של הבית, עלו לגובה של כמעט מטרDSCN9288DSCN9289

וגרמו לי לחשוב שתיאוריית החמניות הפוכה.

ושאולי דווקא חמניות שצומחות בצל- עולות גבוה יותר- בכדי לגעת בשמש.

כמובן שזו סתם תיאורייה, ואולי זה בכלל קשור לכשות שהרסה להן את הצמיחה?

אז למרות כל היובש הזה, יש כמה הפתעות צומחות ופורחות וחיות בגינה הזו

אותה אני משקה השכם בבוקר

DSCN9305

הפתעות של תות, פריחת המלפפון

DSCN9303

בזיליקום בורוד וסגולDSCN9294סרטביש יונק דבורה

DSCN9282ואחר מטפס על חמניה

DSCN9284עגבניות בשלל צבעי הקשת

DSCN9277איים של צמיחה, בהשקיה מלאכותית

בתוך הקיץ הגלילי.

 

רגעים של שפיות, של שלווה

בשבילי- אוויר לנשימה.

מאחלת לכל חברי וקוראי- ימים של שקט, ימים של שלווה

ביטחון ורוגע, קיץ חם בחוץ, בים וביבשה, בלי מלחמות. שלום.

 

עינבל

 

עינבל

תמונה

נגיעות של טבע

 

 

 

DSCN8460

אמא אדמה ברכה את גינתי

בברואיה הצומחים באופן טבעי

אותה צמחיה שמרגשת אותי בשמורת הטבע הסמוכה לביתי

משמחת אותי בחצרי

השפתני החמוד והארוך הזה הוא אשבל מפוסק (תודה לעננת על העזרה בזיהוי)DSCN8476  DSCN8477

אולי כף אווז, טרם טעמתי .

DSCN8479

וזו היפה היא חפורית מצוייה, מהדגניים (ועוד תודה לעננת על העזרה בזיהוי)

DSCN8469

והכי יפה ומרגש כעת- עוקץ עקרב (עם עוד תודה לעננת)

DSCN8486 DSCN8485 DSCN8484 DSCN8482תענוג, נכון?

 

עינבל

31-7-01 שירים על דף

DSCN8074מילים הן סוג
של אקריליק
אני טובלת מכחול
בים המילים היפות
מציירת שיר

*

 

DSCN3290

צהוב
קצוץ
שדוף
עצים
ירוק מאובק
גבעה רחוקה
עטופה בשמיים שזופים מדי
יופי של אמצע הקיץ
*

DSCN3435
רגל חשופה
חזה חשוף
גוף.
בלילה גופי רוצה
להיות חופשי מכל כסות
שמגוננת עליו בצהריים
בעטיפות של מתנה

 

****

 

שירים מפעם, תמונות משנה שעברה, הפוגה מאריזות ומעבר – ממש יציאת מצריים כאן ועכשיו!

עינבל

אז והיום – אלטנוילנד של עמית שעל

לאחר פרסום הרשימה של אתמול- המשיך לזמזם לי זבובון זכרון, שאמר- היה עוד משהו, היה אמן שעשה את זה נהדר, היזכרי! היזכרי!
הבוקר, פתאום נזכרתי. עמית שעל! נכון, ראיתי את התערוכה שלו, וירטואלית, לפני ארבע שנים, אבל נזכרתי.
אז כעת, התייחסו לרשימה זו כרשימת ההשראה לרשימה של אתמול. אני מודה, שמאוד מתחשק לי לקחת את אלבום התמונות של ילדותי מבית אמא, ולצאת למסע צילומים דומה בחיפה של היום.
מסע בעקבות תצלומים ישנים בשחור לבן, ע"י עמית שעל, צלם כלכליסט, זכה במקום הראשון בתחרות צילומי עיתונות לשנת 2010.
במסגרת הסדרה, שנקראת "אלטנוילנד", עמית שעל נדד ברחבי ישראל בכדי להתאים ישן וחדש.
את התמונות אסף מאלבומים אישיים ומארכיונים ציבוריים,
ובעבודת בלשות איתר את הנקודות המדויקות שבהן צולמו התמונות המקוריות.
כאשר ידו מופיעה בתמונה, אוחזת את התמונה הישנה, מיקם את הפרופורציות במדוייק וצילם על רקע המקום העכשוי. התוצאה- מרשימה דיה בכדי לזכות במקום הראשון בתחרות צילומי עיתונות ב2010.
הצצה לתערוכה
     
ירושליים צומת הרחובות רוטשילד והרצל, ראשון לציון. 1979-2010 אז- בית החולים של צפת. כיום- מכללת צפת.
מומלץ לדפדף בגלריה בפייסבוק
או בתערוכה ב"עדות מקומית"
ולהנות מעוד תמונות מרשימות של ישן וחדש.
שבוע טוב
עינבל

נביטה

זרעתי תורמוסים, ציפורני חתול וכובע נזיר בכמה ערוגות בגינה החדשה. היום- צילמתי נביטה.

DSCN7643  התרומוסים הנובטים- 4 מתוך 10 שנזרעו- מילאו אותי חדווהDSCN7644 DSCN7645 DSCN7646גם נבטי כובע נזיר מפעימים- 2 כפות ידיים פרושות לשלום או אוחזות כדור בדולח של מי גשם

DSCN7648 DSCN7649ולבסוף- ערוגת ציפורני החתול – שלושה מתוך עשרות. נבטו

DSCN7651גשמי ברכה. משמח!

עינבל

לחם אחד לשבוע

כולל הסברים והוראות הכנה לחם שאור בסיסי-
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2596076

כמה מתכונים נוספים על בסיס מתכון זה:
לחם בטטה
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2682624

צנוברים ואזוב מצוי
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2664364

לחמניות שום ורוזמרין
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2621725

לחם לוונדר ותה ירוק
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2609264

אני ממשיכה לפרסם "לחם אחד לשבוע" אחת לשבוע בבלוג בתפוז.

גם שם 🙂DSCN5443אפשר להרשם לקבל עדכונים במייל.

עינבל

"Boobie Beanie" pattern הוראות לקרושה: כובע ציצי לתינוק יונק

DSCN5392בספונטניות ביחד עם הזכות להניק בכל מקום

"נשים מניקות בכל מקום"

סרגתי כובע לתינוק יונק, עם פטמה ענקית בקצהו.

הנקה עם כובע יונק

ואלו ההוראות להכנתו

כתבתי אותן באנגלית כי אלו המונחים שאני משתמשת בהם.

ch – chain

sl st- slip stitch

SC – Single Crochet

DC- Double Crochet –

HDC- Half Double Crochet

HDC Decrease – Half Double Crochet Decrease

tools:

מסרגת קרושה 5מ"מ hook 5

1. הפטמה: THE NIPPLE

טבעת קסם,  לעלות 2 עיני שרשרת ולעבוד לתוך הטבעת-

R1: magic ring, ch 2, 5 HDC into the ring, close the ring with slst, ch 1.

R2: 1SC * 6    SLST, CH 2.

R3,R4: 1 DC * 6 SLST, CH 2

R5: 2 DC in each DC (2 DC *6)= 12 DC. slst, ch 2.

R6: 2 DC in each DC (2 DC * 12)= 24 DC. slst, ch 2.

R7: (1DC, 1 DC, 2 DC)* repeat = 32 . slst, fasten off.

הציצי עצמו:

בצבע חדש המיועד לכובע- שד עצמו: מחברים צבע חדש לשתי עיני שרשרת-

change color, ch 2.

R8 :(1 DC , 1DC, 2DC)=42,  SLST, CH2

R9- R10: (DC* 42) = 42 , SLST, CH 2

למידה קטנה – 0-3 חודשים – לעבוד עד שורה 9

DC יחיד בכל אחד – שומר על ההיקף ומעמיק את הכובע

למידה גדולה יותר-  כדאי להגדיל עד 56 DC

1454628_10151865119649219_832295101_n

ולעבוד עד שורה R12

for new born baby work to R9.

for larger babies – increase to 56 DC and work to R12.

Using this pattern, please link to this poat. THANKS!

בשימוש בדוגמא זו, בבקשה צרו קישורית להדרכה כאן, בבלוג. תודה!

בברכת סריגה נעימה

עינבל

Inbal

עוד הדרכות (שונות)

http://happyhookcrochet.blogspot.co.il/2012/05/free-boobie-beanie-patterntutorial.html

http://hodgepodgecrochet.wordpress.com/2012/02/12/pro-breastfeeding-infant-hat/

תהנו

עינבל

גלריה

בונים בית: הכנות חשמל

גלריה זו מכילה 10 תמונות

הבית לובש צורה, אנחנו לקראת טיח, החשמלאי מסיים בימים אלו את ההכנות. הדהים אותי שאחרי שכל הבלוקים עמדו במקום הגיע התור של החשמלאי לחורר את הקירות ולחצוב בהם עם קונגו, לייצר תעלות לכל השקעים והמתגים שאנחנו צריכים. אז זה השלב … להמשיך לקרוא

לקראת סיום שלד – 25.10.2013 קירות פנים

פסיפס צילומים של הבית – אנחנו לקראת גמר שלב שלד

* סיימו לבנות בבלוקים קירות פנים, מחכים ליציקת בטון

* בונים את מעקה הגג מבלוקים, גם עליו תבוא יציקת בטון

* צריך עוד לבנות את מסגרות הפרגולה בבטון (כולל תפסנות וקרשים)

* צריך לבנות את מדרגות הגישה לבית

ואז- סיום שלב שלד. נחגוג בגלידריה, כמיטב המסורת. ובפוסט כמובן!

בתי בד במילוי דפנה

כשאני והחבר שלי עברנו לגור ביחד, לפני כמה וכמה שנים (18 שנים, ואני סופרת) קיבלנו משימה: לארוז ולרוקן את הארון של סבתא וסבא שלו

זה היה ארון עץ אמיתי, גדול ומרשים, שהכין סבא ישראל הנגר, ז"ל.

כל דלת נכנסה בדיוק למקום וכל מדף היה למעשה מגירה במסילת עץ.

אין דברים כאלו היום.

בכול אופן, בין המגירות ובין הסדינים והמגבות והמצעים שהבטחנו לארוז ולהעביר לבית החדש של הסבים, מצאתי צרורות בד ובתוכם עלי דפנה. (ער אציל)

סבתא חיה (מתה) ז"ל הסבירה לי שזה שומר על הבדים ללא חרקים.

ובאמת- הכל היה נקי ושמור ומעומלן ומקופל חזק מהודק ונקי. מעורר השראה. באמת.

לכן לא הופתעתי, כשהתחשק לי שוב לתפור בתים קטנים

שאני מחפשת מה לשים בפנים, בנוסף לאקרילן, כדי לתת ערך מוסף לפריט המעוצב המתוק הזה שנוצר כאן.

נבחר למשימה. עלה דפנה

120nis_toferethalomotblog_photosby_Inbal Weisman_הנה כול הבתים שנשארו לי בבית

DSCN4709

ואני יודעת שימשיכו להיווצר עוד כאלו, כי השילוב של הרקמה, התפירה,הקישוטים וההתאמות ליצירת בית קטן ומושלם- מענג

שני בתים וגעגוע

שני בתים וגעגוע

אפילו צילמתי שניים בערפל הבוקר בחניתה (?!)

שום ערפל. פונקייצת עננים בגימפ. נחמד נכון?

שום ערפל. פילטר עננים בגימפ. צולם בבוקר סתווי נטול עננים

שבת שלום

עינבל

!

תמונה

My Basenji Girl הילדה הבסנג'ית שלי

My Basenji Girl  הילדה הבסנג'ית שלי

היא נמנמה על הפוף ואני בדיוק עשיתי סדר באביזרי הבלית' שלי (וליתר דיוק איכסנתי אותם כולל הבובות באיזו ארונית סגורה)
חשבתי שהיא לא תתעורר מזה אבל היא התעוררה בדיוק כשהגעתי לצלם, ועל פניה הבעה מוטרדת.
מיד הסרתי את הפאה, הכלבה נרגעה ולי נשארה תמונה מקסימה 🙂

גלריה

הבית שלנו- מתחילים קירות מבלוקים

גלריה זו מכילה 18 תמונות

היום התחילו להעלות את הבלוקים בשביל הקירות ולארגן את התפסנות בשביל הממ"ד וקיר ההדף. מוזמנים להציץ בתמונות, ולקרוא את ההערות המצורפות לתמונות. עינבל

קישור

מיניאטורות לבתי בובות – אוסף רעיונות והדרכות

כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.

יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.

הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.

מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות

ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.

הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.

כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.

לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים

את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון

ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.

אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות

שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.

בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)

ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.

פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!

מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/

מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html

  • קולבים קטנים

  • שעון קיר מכפתור:

  • תבנית להכנת עלים מיניאטורים מפימו:

  • אמבטיה מבקבוק של קרם גוף:

תיבה להדפסה:

תיבה להדפסה

  • דף קולאז עם תמונות לבית הבובות

להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד

  • תריסים קטנים מבריסטול או קרטון:

תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:

עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי

מוזמנים לעקוב

שבוע נפלא וטוב

עינבל

(והפיות)

בגדים של בלית'

בגדים חדשים- עם הדפס בלית'

בגדים חדשים- עם הדפס בלית'

כשאני מגלה במקרה ממש חולצה עם הדפס בלית'- אני מיד מתלהבת, מתרגשת.

וזה מה שקרה אתמול, כשנכנסתי לקסטרו אאוטלט לחפש לי מכנסיים קצרים. מצאתי חולצת בלית'.

האמת היא שבתקופה האחרונה די נטשתי את הבובות. הן עדיין מוצגות בסלון אבל אני כבר לא מתלהבת באותה רמה. זה כרגע אוסף קצת מוזנח. אולי זה יחזור לי. אולי לא. אבל אני חושבת שמותר לי לסמן וי על משימה סודית שהיתה לי.

כשהתחלתי את הדיאטה, במרץ 2012

אחת המטרות הסודיות שלי היתה להיות רזה כמו בובת בלית'  blythe

אז אמנם הייתי חזק בעניין הבובות, ועם הזמן המטרה האמיתית היתה להיות בריאה, לאהוב את עצמי, לאכול נכון, לחיות טוב.

הבונוסים מהצד זה המידה של המכנס (38) והחולצה (הכי קטנה) ואכול מסודר, אוכל טעים ומזין. ראשית כל מזין.

לצורך הצילומים שלפתי מבין קורי העכביש (מטרפורה, לא לדאוג) את הבלית' כחולת השיער. בגלל שאני כבר לא משחקת איתן, אני לא זוכרת איזה שם יש לה. זה לא באמת משנה לי כרגע. אבל היא נראתה לי מתאימה לצילום.DSCN3067

 

רציתי עוד כמה חולצות כאלו, אבל המוכרת הראתה לי עם הדפסים אחרים. וכל ההתרגשות שלי היתה מההדפס הזה. אז נשארתי עם זו ואני מאוד מרוצה.

מזכירה לעצמי שעוד מההדפס הזה זה "עוד מאותו דבר" ואני לא באמת צריכה עוד. זה בכלל הקטע עם יצר האספנות שלי. לעצור. לא עוד מאותו דבר.

משתדלת להיות בשליטה. זו דרך מצויינת להפסיק לאסוף. והאמת היא שזו באמת הנטייה שלי כיום. לשמור על האוספים אבל לא להגדיל אותם. כדברי חכמינו, "איזהו עשיר השמח בחלקו".

היו שמחים בחלקכם

באהבה

עינבל

 

שוק שבת בתרשיחא 29.6.2013

אוסף רגעים מהשבת שלנו

מוכר החרבות

מוכר החרבות

DSCN2921

החומוס

 

DSCN2911

נעליים בצבע משגע ובגובה מעקם גב. לא בשבילי.

 

DSCN2905

מראה כללי של רחוב השוק

 

DSCN2910

הינשוף שתפס לי את העין

סלט הטבולה שלי

סלט הטבולה שלי

ארוחת הצהריים שלי- כרוב ממולא

ארוחת הצהריים שלי- כרוב ממולא

מסקנות:

מומלץ, חוויה, טעים, נעים.

איפה? שבת בלבד, תרשיחא