החלום רך, חמים, עשוי אדמה.
לאדמה ריח של אדמה וצבע של אדמה
והוא עוטף את הבית בבטחה.
פה רוזמרין, שם לוונדר, שם גרניום.
כאן פרחים, שם חלוקים
גמלה ההחלטה בליבי- אצלי בגינה יצמחו רק צמחי מרפא, פרחי באך וצמחי מאכל. בעיקר. אולי רק. לא סרק, וממש לא כל מיני זרים עם שמות משונים שלא קשורים לכאן.
לשם כך התחלתי רשימה ובה כל הצמחים שאני רוצה, מחולקים לפי צבע, צרכים של הצמח, עם עדיפות לכאלו שזקוקים למעט השקיה.
אני מדמיינת את הגינה, ומתכננת אותה. זה כבר קרוב, אבל רק אחרי שיסיימו באמת את העבודות הגורמות לשפע זרים להכנס לתחום. רק כשאנחנו נהיה הדיירים בביתנו.
הבית- הבית נראה כבר כמו בית יווני
כמעט.
נשאר ריצוף החוץ והצבע מבחוץ ( נירלט 1029), ואפילו הבחירה לפס מסביב לחלונות בחזית בכדי ליצור את האפקט הזה-
כבר הוחלט- זה:
0605 נירלט
מבפנים מחכים לצבע הנבחר
והכל מוכן ורך ומזמין
וההתרגשות ממשיכה להמריא, והשמחה בלב
ושכבה ראשונה של תכלת על קיר המטבח
ובחדר הבת
וכך כל יום אני מתוזמנת עם בעלי המקצוע, והמשלוחים, ועניינים
כל שאר החיים רגע מחכים בצד- מפגשים, חוגים, הכל מתאים את עצמו לכאן ועכשיו- בונים, משלימים, מתאימים, מתקנים.
כך למשל אלו שניקו את המגרש והביאו אדמה- הם הרסו את צינור המים אז היום האינסטלטור הגיע במיוחד בשביל להחזיר את המים לבית….
ובאותה הזדמנות, הטרקטור שפיזר את האדמה קרע פינה של טיח מבחוץ-
אז בשביל זה יבוא הטייח לעשות תיקונים
אבל אני לא מתלוננת, ככה זה בתחום אומרים לי
והאמת, כל עוד בסוף יהיה בית, בית שאוהב?
אז זה בסדר.
הבית כבר בית
כמעט
והנרקיסים בקיבוץ פורחים
באדמת העמק נטמן אתמול
ילד וחבר אהוב
החיים ממשיכים
המתים נותרים בזכרונות, בסיפורים
ובגעגועים.
עינבל
תופרת חלומות 