Categories
סיפורים תופרת חלומות

קליפת אגוז

אני אוספת את המחציות.
חג פסח, הבית של סבתא מלא אורחים וכולם יושבים במרפסת, מפצחים אגוזי מלך ואוכלים גלידת פונץ’ בננה, הגלידה האהובה על סבתא שושנה.
מחצית קליפת אגוז מלך צפה כמו סירה בכיור מלא מים.
מחצית אחרת עומדת כמטריה על קיסם שיניים שאני תוקעת באדמה.
אני יוצרת מהמחציות עולם קטנטן ונפלא.
גוזרת פיסת בד קטיפה ומרפדת מחצית במזרון רך וזעיר.
תופרת בחוט ומחט שמיכה קטנטנה, מחצית קליפת אגוז מלך היא מיטת נדנדה.
מעניין איך זה לישון במיטת נדנדה?
סבתא עסוקה באורחים, אני לוקחת את מיטת האגוז לחדר של סבתא, ומקטינה את עצמי.
מיטת מחצית האגוז בדיוק בשבילי. אני נשכבת על מצע הקטיפה, מתכסה בשמיכה שתפרתי ונרדמת.
“עינבלי!”
אני מתעוררת ושומעת את סבתא קוראת לי. יוצאת ממיטתי המאולתרת, חוזרת לגודל הרגיל שלי. אולי הפעם אגדיל את עצמי כבר יותר ולא אהיה הכי נמוכה בכיתה?
אך לא, אני שומעת את סבתא קוראת לי שנית, והפעם דאגה נמהלת בצליל.
אני חוזרת לעצמי ויוצאת אל סבתא.
איפה היית, היא שואלת.
נרדמתי על המיטה שלך, אני עונה ליד כל האורחים שאני לא מכירה. שבר של אמת עדיף על האמת כולה, ברוכה צריכה לשמור על סודותיה בתוך המשפחה.
סבתא בוחנת אותי בחיבה.
בואי, הוצאתי את העוגה.

סיפורונובמבר

אגוז

10.11.21

@toferethalomot

שבוע הבא יבוא הגשם ואיתו ישובו טיולי צמחי מרפא שלי.

אילו חלקים לאסוף, וכמה,

איך להכין ואיך לצרוך?

מתי כן ומתי לא?

מהי שיטת הממר”ט?

מה כדאי ללקט למאכל ומה כדאי ללקט למרפא?

וגם

גינת המרפא שלי, מפגש בגינתי .

מתכננת, נושמת, נינוחה.

הספר ברוכה את ממתין לקוראותיו וקוראיו.

Categories
החיים תופרת חלומות

ליל האי-סדר

השנה החלטנו להשאר בבית, ולחגוג ליל סדר אחר. קראנו לו בבדיחות שלנו- ליל האי סדר.

החשק לליל-איסדר כזה נבע מההתחברות שלי לעצמי.

נזכרתי בתחושת המועקה שליוותה אותי עד היום עם קריאת ההגדה.

שפוך חמתך על הגויים וכל זה.

בדמי ימייך והנך ערום ועריה.

כל אלו ועוד שעשו בבשרי חידודין חידודין.

אבל בגדול- חגיגת חירות ואביב- חשבתי לעצמי, זה, ראוי לחגיגה.

את כל ה”והגדת לבנך” כבר הגדתי מלא פעמים. הגיעה העת ל”והגדת למשפחתך”.

הנה טעימות (לא כולה כאן) מההגדה החדשה שלנו.

ארבע הכוסות מוקדשות לארבעה מעמודי התווך של חיינו

כוס ראשונה חירות

כוס שניה אביב

כוס שלישית אהבה

כוס רביעית תודה

התכנים משלבים קצת מהטקסט המסורתי, משימות אישיות ושירים ישנים וחדשים.

תודה לאפרת סטרטינר על הרשות להשתמש בשיר שלך בהגדה החדשה שלי.

קדש

כוס ראשונה – כוס החירות

הבחירות שלנו מעניקות לנו חירות,

בתוך המילה בחירות מצויה המילה חירות,

וזוהי החירות-

לחגוג יחד, בצורה שמשמחת אותנו, להגיע יחדיו, לשבת ביחד, ולהנות ביחד.

אני מזמינה כל אחת ואחד, לשלוף קלף ולספר באמצעותו סיפור קצר על חירות, חופש, בחירה.

קלפי 1001 אלף לילה ולילה שימשו למשימת החירות

וּבְּחַפּשֵׂך חֵרוּתֵךְ/ אֶפְרָת סטרֵטִינֵר

וּבְּחַפּשֵׂך אֶת חֵרוּתֵךְ,
צְאִי אֶל הָעוֹלָם בְּרֶגֶל יְחֵפָה.
וַתְּרִי עַל כִּסּוּי
עַל מַלְּבוּשׁ מְהֻדָּר
עַל מַסֵּכָה.
הִתְחַבְּרִי לַפַּשְׁטוּת
לַמַּהוּת,
לְאִמָּא אֲדָמָה.
הִתְהַלְּכִי בָּעוֹלָם
גְּלוּיָה, פְּשׁוּטָה,
עֵירֹמָה מִמֻּסְכָּמוֹת,
מִאִפּוּרִים, מִצְּבִיעוֹת,
מִצְּבִיעוּת מַתִּישָׁה.
נְקִיָּה מִמַחְשְׁבוֹת
עַל אֵיךְ זֶה נַרְאֶה
וּמָה חוֹשְׁבִים
וּמָה מְקֻבָּל.
תחיי אֶת חַיַּיִךְ
בְּדִיּוּק כְּמוֹ
שְנִבְרֶאת
לִהְיוֹת.
בְּפַשְׁטוּת
בָּעֲנָוָה
בִּנְשִׁימָה רְגוּעָה
בְּנֶפֶשׁ צְלוּלָה
בַּנְּשָׁמָה חוֹפְשִׁיָּה.
פּתוּחַת לֵב
לָעוֹלָם,
לְיוֹפיוֹ שֶׁל הָרֶגַע
וְשֶׁל הַיָּמִים כֻּלָּם.
***
“יש בן חורין שרוחו רוח של עבד ויש עבד שרוחו מלאה חירות.
הנאמן לעצמו – בן חורין הוא.
ומי שכל חייו הם רק מה שטוב ויפה בעיני אחרים – הוא עבד”. (הרב קוק)

שולחן החג שלנו

כוס שניה- אביב

כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן מאת משה אבן עזרא, שירת ימי הביניים

כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ

וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ

כָּל צִיץ חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ

אַךְ לִפְנֵיהֶם / שׁוֹשָׁן עָבַר / מֶלֶךְ כִּי עָל / הוּרַם כִּסְאוֹ

יָצָא מִבֵּין / מִשְׁמַר עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֵת / בִּגְדֵי כִלְאוֹ

מִי לֹא יִשְׁתֶּה / יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא / יִשָּׂא חֶטְאוֹ.

אני מזמינה את המסובים, ליצור לרגע ציור אביבי על הצלחת, לפני שאוכלים.

מנה שניה: סלטים. משמשים גם ליצירה על הצלחת

עשר המכות

אֵלוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם:

דם, צפרדע, כנים, ערב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות

ואלו עשר המכות שלנו

דווקא (דווקא רציתי. דווקא לא)

צריך (צריך לפנות מדיח, צריך לקום, צריך…)

כינים (אין ברירה, צריך לסרק)

ערב (זה הזמן למקלחת. אוף)

דיאודורנט (אם שוכחים)

שפעת

בכי של ילדים (שובר. שובר הדבר הזה)

אפשר?

(אמא אפשר? אבא אפשר?

מגיע בצליל שאי אפשר לסרב בו. דרושים כוחות על בשביל להגיד לא. אז- כן. אפשר. או שלא)

חשך (ליה תכבי את האור)

מכת בכורות (אנחנו הבכורות ואנחנו מחליטות. נה נה נה)

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים. דצך, עדש, באחב.

גילי: ומה אמרו לו תלמידיו כשראו את זה? רבי, אתה על אנגלית…

אנחנו- מסתדרים בלי הסימנים.

כוס שלישית- כוס האהבה

לחיי הזוגיות

לחיי הילדים

לחיי המשפחה

לחיי האהבה שהביאה אותנו לעולם ושנושאת אותנו בעולם, בראש זקוף, בלב פועם, באור בעיניים ובאמונה שלמה.

לחיי האהבה.

ברוך אתה אדוני בורא פרי הגפן.

מנה עיקרית

משחק חפש את האפיקומן ביוזמת אדם וביחד עם ליה.

חידות ממש שוות, ובסוף מצאנו את האפיקומן וזכינו במכתב מרגש ובמדליות “האמא הכי טובה בעולם” ו”האבא הכי טוב בעולם”.

כוס רביעית- תודה

לדעת להודות.

תודה על האהבה, על הבריאות, על המשפחה

תודה על השמש, על הירח, על הזריחה

תודה על האור, על החושך, על הכוכבים

תודה לעולם על הצלילים והתוים.

תודה על המזון, על המים, על היין.

תודה לכם שהייתם איתנו היום

ועל העבר, והעתיד, והשמחה והשלום.

תודה.

משחק חפש את המטמון שגילי הכין לליה ואדם.

חידות מורכבות, והמטמון- כרטיסי ברכב לפסח שהכנתי ובהם מתנה שימושית. כסף.

קינוח: עוגות, תה מהעלים על השולחן.

תם סדר פסח כהלכת הרבנית עינבל קארו ויסמן

סיימנו מאוחר. היינו שמחים, מלאי אנרגיה, ושבעים.

האורחים שלנו התחבקו איתנו עוד ועוד וזה היה נעים.

שתיתי 4 כוסות, שתי שרדונה ושתי כוסות פורט משובח.

הלכתי למיטה בחצות ותחושת ריחוף שנבעה מהרבה שמחה ואהבה ותודה וחירות ליוותה אותי.

ליה באה להתחבק איתי ולהגיד לי שזה היה סדר הפסח הכי כייפי שהיה לה.

אדם בא להתחבק איתי ולהגיד לי שזה היה הסדר הכי משמח. הודתי לו על המכתב והפרס והמשחק שיצר. זה היה נהדר.

נרדמנו בתודה. איזה כייף היה!