חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.
לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.
אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.
השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.
וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.
,
אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון
אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.
קניתי כלי זכוכית (אקווריום? טרריום? 20 ש"ח "הסטוק")
מילאתי בו חצץ לניקוז טוב. החצץ מאפשר לאדמה להשאר מאווררת ולצמח להעמיק שורשים עד המים. סוקולנטים הם בד"כ צמחיה על סלעים. כך שהחצץ תואם לאופי שלהם.
מעל החצץ שמתי אדמת שתילה אוורירית
כמה יפה משתקף הבית שלי בכדור הזכוכית, נכון?
ואז בחרתי את הצמחים- הסוקולנטים שיכנסו לדור בשכנות טובה
ובעדינות בעדינות, שתלתי אותם (דהיינו תקעתי אותם בתוך האדמה בזהירות מירבית)
לאחר מכן בעזרת כף, פיזרתי חצץ מלמעלה.
מוכן!
להשקות מעט, בשום אופן לא להשאיר בחוץ בחורף כי הגשם יציף. מתאים למרפסת מקורה או לאדן חלון שימשי בבית.
באופן כללי, אין בעיה לשתול סוקולנטים (= צמחים בשרניים) במיכלים ללא חורי ניקוז. כל מה שצריך לעשות- לדאוג שלפחות 50% מהנפח, מהקרקעית עד האדמה- יהיה חצץ או חלוקי נחל. כך שהמים יחלחלו מטה והאדמה תישאר אוורירית ומנוקזת. חשוב לא להציף!
על שולחן אוכל במרפסת (אחרי ההשקיה הבוקר, ו-כן, עכשיו אני רואה שזה מרוח בבוץ)
ועוד בספל אמייל מלפני 100 שנה, של סבתא ז"ל לי- הסוקולנטים עושים שמח בלב. אני מטפלת בהם בנוסף לשאר צמחי הגינה והבית. משהו בשילובי הצבעים, בבשרנות שלהם ובקצב הגידול האיטי- מממלא אותי באהבה. אז אני מודה. אני אוהבת צמחים בשרניים.
סוקולנטים עדיף לשתול במיכלים ולא באדמה, דווקא בגלל תכונת התאמת השורשים למיכל. בסביבה מוגדרת הם לנוי, בסביבה פתוחה הם עלולים להפוך למטרד.
הקפטן ביקש חדר בעיצוב ימי, ילדת השלג ביקשה חדר חורפי עם פתיתי שלג ואנחנו- ההורים בוחרים בחדר שינה בצבעים אביביים
אוסף תמונות להשראה לעיצוב חדר השינה
לפיכך רכשתי את כיסוי המיטה הנפלא הזה
אגרטל איקאה מאמייל ופרחים מתאימים
ולמרות שאני אוהבת את הסגנון של הנברשת הזו
אני לומדת מניסיון החיים שלי- שהתאורה המיטבית לחדר השינה שלנו תיהיה אסטטית, אלגנטית וצמודת תקרה. לכן אני מתלבטת בין האהיל עם הזכוכית הטורקיזית (שמתאים לי מבחינת פלטת הצבעים)
לבין האהיל הניטראלי שמאיר כמו שמש כשהוא דולק.
וכעת אני מתלבטת- באם להשתמש בורדים במשיכת מכחול בכדי לעטר את הקיר – או אולי לצייר עימם קנווס או שלושה בכדי ליצור רצף עיצובי.
עד כמה שאני אוהבת לצייר ישירות על הקירות, הפעם מתחשק לי להתאפק ולהשאר בעיצוב תלוי וניתן לשינוי (שלא כמו טפט או שבלונה)
כשעה אצל מתקיני דלתות. מסתבר שכל הדלתות שנמכרות בארץ מקורן מאותו מקום, ההבדל במחיר יכול לנוע עד פי 2. צריך לדעת להתמקח. מתברר. פעם הייתי אלופה במיקוח, אבל בשנים האחרונות היכולת הזו קצת נעלמה.
כי איפה בדיוק אתמקח על מחיר הירקות בכלבו?
ועוד מספר שעות (8 ליתר דיוק) בחנויות למרצפות ואריחים וכלים סניטרים.. אבל באמת נהנתי!
אני מתלבטת לריצוף חוץ בין משהו כללי בהיר ואנטיסליפ לבין אריחי פסיפס לבנים שממש אהבתי.
אנטיסליפ כללי לריצוף חוץ
וכאן משמאל יש פסיפס נחמד – והאמת היא שגם המרצפות הטרה קוטה האדמדם הזה מאוד לטעמי. אצטרך לחזוןר לשם לקבל את המחיר שלהן.
כאילו פסיפס
אני חושבת שכבר הגעתי להחלטה שמדובר באלו שממש אהבתי – הפסיפס הלבן – שמזכיר לי את ציפורי אהובת ליבי..
לחיפוי חדרי הרחצה אני מתלבטת בין אריחים דמויי עץ שמתאימים לבית בסגנון שבי שיק או כאילו אמריקאי לבן, לבין אריחים מצויירים שיתנו לחדרים הללו מראה ירושלמי או חיפאי עתיק- שאני מאוד אוהבת. יותר אפילו.:
לאריחים מצויירים (שבלב כבר בחרתי בהם. עכשיו ההתלבטות היא בין שתי הדוגמאות שבתמונה