תגית: סתיו

אני מתעוררת עם שחר והסתיו מלטף אותי.

יוצאת את האדמה, הקוצנית, היבשושית, הריקה.

חולמת אליה.

 

 

לפני השינה אני קוראת לי בספר של קארל צ'אפק, שנת הגנן

ונרדמת בתכנונים, בהרהורים, במחשבות.

כך למשל, הבנתי שעבור הגננים, עכשיו חודש פברואר. לפי האדמה הבנתי

ולפי הפרק "הגנן בפרואר"

לפי מחירוני המשתלות, הסתווניות  בהר מירון והשכנים.

מה שבצ'כיה נספר כפעמי אביב נספר כאן בארץ הקיצית שלנו כפעמי חורף.

האדמה יבשה וחרבה, העשבים הרעים נמשכים בקלות מן האדמה

מותירים קוצים בודדים נעוצים בדלילות באצבעותי.

בהתחלה, בתחילתו של הניכוש- אני מתכופפת בהתכופפות הכי פחות בריאה, מטה את הידיים החזקות קדימה- תופסת, מושכת, מסובבת.

אח"כ אני נזכרת שהגב התחתון שלי מתלונן ואני מקשיבה לו, ומתיישבת בישיבת כריעה (ישיבה שפופה) וממשיכה  בכוח ובנחת להתמסר למלאכתי..

אני שולפת את הקוצים הרעים

מושכת אותם בשתי אצבעות, וטיפת זיעה אחת איננה.

סתיו, האדמה יבשה וצופנת הבטחות.

עכשיו הזמן לעדור, לזבל, להעשיר.

להטמין קליפות תפוחי אדמה בערוגה, קליפות ירקות בעומק הקרקע- יהפכו לזבל אורגני דשן ועשיר עבור הצמחים שיצמחו מעל.

זו העת לקנות שתילים של חד שנתיים שיפרחו בחורף ובאביב – ויקמלו עם בוא הקיץ.

זו העת לקנות רב שנתיים צעירים, שיעלו ויצמחו עם הגשמים וישארו בגינה גם בעוד שנה.

הזמן הטוב ביותר לעבודת גינה – בשעות הבוקר ולעת ערב.

ולפעמים אף בלילה אני הולכת אל האדמה, יושבת עליה, נושמת אותה, מלטפת את העלים, ומתפעמת מהצמיחה.

אפשר לומר את האמת. אני אוהבת את הגינון, את הגינה ואת האדמה יותר משאהבתי פעם

ואני מודה על כל צמח וכל שתיל ועל הכוח לעדור בכל המרץ והכוח, להפוך את האדמה ולהעשיר אותה.

בקופסת המשתלה הבאתי עימי אמש:

* פיגם
* לוונדר (עוד אחד. כבר יש לי הרבה. אני רוצה המון)
* 16 שתילי ירקות (חסות, שומר, כוסברה)
* שני שתילי וינקות
* אמנון ותמר
* 2 לפופית הבטטה "מרגריטה" ירוק בהיר בהיר. יפה, מכסה שטחים, ירוק רענן. עונג.
* 2 שתילים של לובליה עם הפרחים הסגולים וכחולים. רב שנתית
* שני שתילי לוע ארי קטנים.

 

העברתי אחר צהריים ערב בניחותא, בעידור, עישוב ושתילה.

התשוקה לשתול פועמת בכל העוצמה, אז כרגע אני עודרת, וביום שני אבקר במשתלה בכדי להגשים-

יסמין, ער אציל, ועוד כמה אהבות.

שנה טובה

עינבל