על הכריכה, ציור צילום של שמואל מזר, בעיבוד של אוריין שביט, מופיעה דמות גננת במעיל אדום באחו ירוק, הולכת עם פעוטות. לדעתי, הדמות דומה שתי טיפות מים לענת גביש.

ענת,שגידלה את ילדיה בחינוך ביתי ובכלל לא בגנים, מוצאת את עצמה גננת בפעוטון. הילדים, בגילאי שנתיים שלוש, בראשית תקופת החיברות שלהם. עוד אין להם את כל המילים, הם מדברים עם אוצר מילים מצומצם, ועם הקולות, והבכי, והעיניים. וענת קוראת אותם, היא שומעת את השתיקות שלהם, את העיניים הנתלות בה בכל מיני סיטואציות ובאמנות של אמא עם המון ניסיון והמון פתיחות ואהבה, היא מספרת להם על אנחנו. זו הבקשה שלהם. תספרי על אנחנו.

מי זה אנחנו? מה קרה לנו? ומה היה שם? הסיפור על אנחנו הוא תרפויתי ממש. הרי גם אנחנו, המבוגרים הקוראים .את הספר, מוצאים נחמה ברוך וההכלה והחמלה העולים ממנו

המילים שלך, הן לא רק מעניקות נחמה לילדי הגן. גם לאמהות הקוראות אותן. גם אם האמא הזו, גידלה את הפעוטות שלה בבית ולא בגן.
גם אם האמא הזו בדיוק עכשיו נורא מתגעגעת לבת שלה שהיא חיילת בצבא ולבן שלה שבבית ספר בכיתה י"ב והיא מבינה שהגעגועים לילדים רק ילכו ויגדלו עם השנים, עם יציאתם לעולם.
אז המילים שלך, ב"תספרי על אנחנו" הן כמו מקום בטוח לבכות בו בסיפורים של אחרים. תודה על המקום הזה."

אני ממליצה על הספר הזה, "תספרי על אנחנו" לכל אמא, לכל סבתא, לכל גננת וגנן, לכל איש חינוך. לספר על אנחנו זו מיומנות שכל מטפל ומטפלת צריכים להכיר. גם אנחנו, אנשים בוגרים, זקוקים לסיפורים כדי להבין מה אנחנו מרגישים, מה קורה לנו, ואיך יכול הסיפור להסתיים אחרת. המיומנות הזו, מוגשת דרך סיפורים קצרים ומקסימים שמעוררים השתאות, תום ילדי קל ומשמח וחשק לאכול כרוב טרי, עלה עלה.

מי, מה, איפה

"תספרי על אנחנו",

סיפורים מעיני גננת.

עריכה: אביבית משמרי

צילום העטיפה: שמואל מזר

עיצוב העטיפה: אוריין שביט

פרק לקריאה

לעותק דיגיטלי, "תספרי על אנחנו" בחנות "עברית" האינטרנטית

למידע על הספר ורכישה

ציון: 10. רוצו להזמין

לכתב היד הראשוני שלי קראתי "הידע הסודי ".
הידע הסודי של סבתא כלל את תה הצמחים שאשה תגיש לבעלה בערב כשהיא לא רוצה סקס, ואת תה הצמחים שהיא תגיש לו כשהיא כן.
הידע הסודי של סבתא הכיל את חליטת הצמחים שתפסיק הריון לא רצוי ואת חליטת הצמחים שתקצר את הווסת לשלושה ימים.
זה היה הידע הסודי. הוא באמת היה סודי, אבל הגיעה העת שהידע הזה יהיה זמין לכל אשה ולא רק לנכדה של סבתא שלי.
כך שכתבתי את הידע הסודי ואפילו הכנתי לו כריכה קסומה וחורפית.
כל פעם אחרי עריכה משמעותית, שמרתי את כתב היד בשם חדש, כדי לא להתבלבל עם הקודם. השם של עותק העריכה הבא אחרי הידע הסודי היה "אוטוביוגרפיה של מכשפה ישראלית" ואז גם אמרה לי נועה שהכריכה שציירתי היא בכלל של מכשפה אירופאית וזה לא ישראלית בכלל.  אז שמרתי את הציור למזכרת. ועדיין תכננתי לקרוא לספר הידע הסודי.  אבל אז בשחיית בוקר מוקדמת בבריכת הקיבוץ, הבנתי שזה ספר נשי, מחברת סודית, ואני רוצה שם אחר. שם נשי. שם שיכיל כבר את הברכה בתוכו.
מכירות את הביטוי "ישנתי על זה"?
אז אני "שחיתי על זה" בערך 45 בריכות. השחיה היא תהליך מזקק מחשבה. כמו מדיטציה עמוקה.  שאיפה נשיפה התקדמות.

השם "ברוכה את"  הגיע ככה. תוך כדי שחיה. הפכתי בו מצד לצד,  השתקפות העננים על המים הצלולים והמחשבות שלי בין שאיפה לנשיפה.
יצאתי וידעתי.
הידע הסודי הפך לברוכה את. ברוכה את מכילה בתוכה את הידע הסודי,  את המחברת הסודית של סבתא ושלי,  את חליטות הצמחים הסודיות וגם אוטוביוגרפיה של מכשפה ישראלית. 
אם משהו מכל אלו מעניין אותך, נותרו ברשותי כמה ספרים.
אני עדיין בהתלבטות אם להדפיס מהדורה נוספת או שלא.

מתוך 500 נותרו ברשותי 20 ספרים למכירה.
אני עוצרת, נושמת, מתבוננת.

האם אדפיס עוד מהדורה או שלא?

שבוע טוב

עינבל

כאשר סבתא שושנה היתה בחיים, היא היתה גוף הידע שלי. אם הייתי עצובה או סבלתי מכאבי מחזור איומים, או אם הייתי צריכה להתרכז לקראת מבחן והיו לי "קוצים בטוסיק", תמיד ידעתי שאפשר לבוא אל סבתא או לצלצל אליה ויהיה לה סיפור בשבילי, סיפור ועצה טובה.

שמעתי את אותו הסיפור הרבה פעמים ועדיין בכל פעם הבנתי ממנו מסר אחר, כמו הביטוי "אין אדם חוצה פעמיים את אותו נהר" ככה עם הסיפורים של סבתא, אין אדם שומע פעמיים את אותו סיפור. כי האדם השתנה, הסיפור גם הוא קצת משתנה עם השנים. והעצה הטובה היתה מלאת אהבה, אהבה לילדה, לנערה, לאשה, לטבע שסביב, למקום ולעולם.

אחרי שסבתא נפטרה, המשכתי לספר לעצמי ולמי שסביבי את הסיפורים שלה, הוספתי עליהם גם את הסיפורים שלי וסיפרתי גם אותם.

סיפורים ועצות טובות, הרבה אהבה וחמלה. כך המשכתי את דרכה. דרך הברוכה.
מעין רוגל ש"פיצחה" את הספר הזה, הגדירה אותו היטב. סבתא כיס, היא אמרה. כל שאלה, כל משאלה, כל מחשבה, מיד פתחי את הכיס והוציאי לך את סבתא כיס, עם כל הסיפורים והעצות וחוכמה שתזכיר לך מי את ומה את ומה התפקיד שלך בעולם.

בחיי שסבתא כיס זה רעיון אדיר, והספר ברוכה את הוא יותר מסבתא כיס. הוא גם ברכה אמיתית. משהו מתחיל לזוז, הטוב מתחיל להתגלגל, משהו טוב קורה…. למי שקורא.

.

לאט לאט נאספות עדויות של א.נשים שקראו את "ברוכה את".

ניסים קטנים מתממשים ומתרחשים.אנשים נזכרים, נשים נזכרות, כולנו הברוכות.

*ברוכה – giftet

מחוננת במתת, מתת החיבור לאהבה, לחמלה ולטבע. ברוכה כמו מכשפה,

אבל כזו של ריפוי ושל אור.

המחברת הזו היא מתנה, מתנת האהבה לעצמך, לאשתך,לבתך, נכדתך, לכלתך ולאמך

מתנה לכל אלו שחפצים להתמלא אהבה ולעורר את הזכרונות הטובים שלהם. להעביר את הטוב הלאה, לקבל את הספר ולקרוא אותו, לתת לקסם הזה להדהד את הטוב בחייך. באהבה גדולה

עבר חודש מאז אספתי אותה, את ברוכה את, מבית הדפוס. כל יום שעובר מחזק בי את ההרגשה שבחרתי להביא הרבה אהבה וטוב לעולם.

עינבל

אצלנו במשפחה,  מעבירים ידע ותובנות באמצעות סיפורים.
בספר הזה ריכזתי את ידע חכמת החיים עם יודעת חכמת הנסתר.  הברוכה, המכשפה העברית, נושאת המרפא ושאר השמות שלה בתרבות העברית הקדומה והמודרנית.
בין הסיפורים נמצאות הוראות, בלשון נקבה,  להכנת מתכונים מרפאים, ליצירת לחשים פעילים, לברכות.
הסיפורים הם כמו מפתחות לזכרונות,  כל סיפור הוא מפתח למגירת אוצר ומיומנות נוספת שאת, כקוראת, מפתחת עם הקריאה.
תוכן העניינים מפורט יותר מהרגיל כדי לאפשר לקוראת להשתמש בספר כמו בספר עיון.
למשל, תחת הערך מקדש מכשפה ואורגזמה תמצא הקוראת סיפור ולאחריו מתכון להכנת משחה יעילה ביותר.
ולעומת זאת תחת הכותרת כאב גרון, תמצא הקוראת את הסיפור והמתכונים השונים שעברו במשפחתי לגרון.
מצד שני, המפתחות עשויים סיפורים קצרים שהם עצמם פועלים כמו ברכה ומעירים את הזכרונות הקדומים של כל מי שקורא.ת.
בספר תמצאי נושאים כמו וסת, גיל המעבר,  זימון מציאות וגם סיפורים קדומים וסיפורים חדשים.
כולם ללא יוצא מין הכלל יעבדו כמפתחות לזכרונותיך שלך ויאפשרו לך להזכר.
את היא הברוכה.
בורכת בכשרון להיות ברוכה.
כעת, העניקי לעצמך מתנה.
היי ברוכה.
לרכישה
https://atomic-temporary-42085239.wpcomstaging.com/product/book/