תספרי על אנחנו של ענת גביש

על הכריכה, ציור צילום של שמואל מזר, בעיבוד של אוריין שביט, מופיעה דמות גננת במעיל אדום באחו ירוק, הולכת עם פעוטות. לדעתי, הדמות דומה שתי טיפות מים לענת גביש.

ענת,שגידלה את ילדיה בחינוך ביתי ובכלל לא בגנים, מוצאת את עצמה גננת בפעוטון. הילדים, בגילאי שנתיים שלוש, בראשית תקופת החיברות שלהם. עוד אין להם את כל המילים, הם מדברים עם אוצר מילים מצומצם, ועם הקולות, והבכי, והעיניים. וענת קוראת אותם, היא שומעת את השתיקות שלהם, את העיניים הנתלות בה בכל מיני סיטואציות ובאמנות של אמא עם המון ניסיון והמון פתיחות ואהבה, היא מספרת להם על אנחנו. זו הבקשה שלהם. תספרי על אנחנו.

מי זה אנחנו? מה קרה לנו? ומה היה שם? הסיפור על אנחנו הוא תרפויתי ממש. הרי גם אנחנו, המבוגרים הקוראים .את הספר, מוצאים נחמה ברוך וההכלה והחמלה העולים ממנו

המילים שלך, הן לא רק מעניקות נחמה לילדי הגן. גם לאמהות הקוראות אותן. גם אם האמא הזו, גידלה את הפעוטות שלה בבית ולא בגן.
גם אם האמא הזו בדיוק עכשיו נורא מתגעגעת לבת שלה שהיא חיילת בצבא ולבן שלה שבבית ספר בכיתה י"ב והיא מבינה שהגעגועים לילדים רק ילכו ויגדלו עם השנים, עם יציאתם לעולם.
אז המילים שלך, ב"תספרי על אנחנו" הן כמו מקום בטוח לבכות בו בסיפורים של אחרים. תודה על המקום הזה."

אני ממליצה על הספר הזה, "תספרי על אנחנו" לכל אמא, לכל סבתא, לכל גננת וגנן, לכל איש חינוך. לספר על אנחנו זו מיומנות שכל מטפל ומטפלת צריכים להכיר. גם אנחנו, אנשים בוגרים, זקוקים לסיפורים כדי להבין מה אנחנו מרגישים, מה קורה לנו, ואיך יכול הסיפור להסתיים אחרת. המיומנות הזו, מוגשת דרך סיפורים קצרים ומקסימים שמעוררים השתאות, תום ילדי קל ומשמח וחשק לאכול כרוב טרי, עלה עלה.

מי, מה, איפה

"תספרי על אנחנו",

סיפורים מעיני גננת.

עריכה: אביבית משמרי

צילום העטיפה: שמואל מזר

עיצוב העטיפה: אוריין שביט

פרק לקריאה

לעותק דיגיטלי, "תספרי על אנחנו" בחנות "עברית" האינטרנטית

למידע על הספר ורכישה

ציון: 10. רוצו להזמין

הידע הסודי

לכתב היד הראשוני שלי קראתי "הידע הסודי ".
הידע הסודי של סבתא כלל את תה הצמחים שאשה תגיש לבעלה בערב כשהיא לא רוצה סקס, ואת תה הצמחים שהיא תגיש לו כשהיא כן.
הידע הסודי של סבתא הכיל את חליטת הצמחים שתפסיק הריון לא רצוי ואת חליטת הצמחים שתקצר את הווסת לשלושה ימים.
זה היה הידע הסודי. הוא באמת היה סודי, אבל הגיעה העת שהידע הזה יהיה זמין לכל אשה ולא רק לנכדה של סבתא שלי.
כך שכתבתי את הידע הסודי ואפילו הכנתי לו כריכה קסומה וחורפית.
כל פעם אחרי עריכה משמעותית, שמרתי את כתב היד בשם חדש, כדי לא להתבלבל עם הקודם. השם של עותק העריכה הבא אחרי הידע הסודי היה "אוטוביוגרפיה של מכשפה ישראלית" ואז גם אמרה לי נועה שהכריכה שציירתי היא בכלל של מכשפה אירופאית וזה לא ישראלית בכלל.  אז שמרתי את הציור למזכרת. ועדיין תכננתי לקרוא לספר הידע הסודי.  אבל אז בשחיית בוקר מוקדמת בבריכת הקיבוץ, הבנתי שזה ספר נשי, מחברת סודית, ואני רוצה שם אחר. שם נשי. שם שיכיל כבר את הברכה בתוכו.
מכירות את הביטוי "ישנתי על זה"?
אז אני "שחיתי על זה" בערך 45 בריכות. השחיה היא תהליך מזקק מחשבה. כמו מדיטציה עמוקה.  שאיפה נשיפה התקדמות.

השם "ברוכה את"  הגיע ככה. תוך כדי שחיה. הפכתי בו מצד לצד,  השתקפות העננים על המים הצלולים והמחשבות שלי בין שאיפה לנשיפה.
יצאתי וידעתי.
הידע הסודי הפך לברוכה את. ברוכה את מכילה בתוכה את הידע הסודי,  את המחברת הסודית של סבתא ושלי,  את חליטות הצמחים הסודיות וגם אוטוביוגרפיה של מכשפה ישראלית. 
אם משהו מכל אלו מעניין אותך, נותרו ברשותי כמה ספרים.
אני עדיין בהתלבטות אם להדפיס מהדורה נוספת או שלא.

מתוך 500 נותרו ברשותי 20 ספרים למכירה.
אני עוצרת, נושמת, מתבוננת.

האם אדפיס עוד מהדורה או שלא?

שבוע טוב

עינבל

דרישות שלום בתמונות


כאשר סבתא שושנה היתה בחיים, היא היתה גוף הידע שלי. אם הייתי עצובה או סבלתי מכאבי מחזור איומים, או אם הייתי צריכה להתרכז לקראת מבחן והיו לי "קוצים בטוסיק", תמיד ידעתי שאפשר לבוא אל סבתא או לצלצל אליה ויהיה לה סיפור בשבילי, סיפור ועצה טובה.


שמעתי את אותו הסיפור הרבה פעמים ועדיין בכל פעם הבנתי ממנו מסר אחר, כמו הביטוי "אין אדם חוצה פעמיים את אותו נהר" ככה עם הסיפורים של סבתא, אין אדם שומע פעמיים את אותו סיפור. כי האדם השתנה, הסיפור גם הוא קצת משתנה עם השנים. והעצה הטובה היתה מלאת אהבה, אהבה לילדה, לנערה, לאשה, לטבע שסביב, למקום ולעולם.


אחרי שסבתא נפטרה, המשכתי לספר לעצמי ולמי שסביבי את הסיפורים שלה, הוספתי עליהם גם את הסיפורים שלי וסיפרתי גם אותם.

סיפורים ועצות טובות, הרבה אהבה וחמלה. כך המשכתי את דרכה. דרך הברוכה.
מעין רוגל ש"פיצחה" את הספר הזה, הגדירה אותו היטב. סבתא כיס, היא אמרה. כל שאלה, כל משאלה, כל מחשבה, מיד פתחי את הכיס והוציאי לך את סבתא כיס, עם כל הסיפורים והעצות וחוכמה שתזכיר לך מי את ומה את ומה התפקיד שלך בעולם.

בחיי שסבתא כיס זה רעיון אדיר, והספר ברוכה את הוא יותר מסבתא כיס. הוא גם ברכה אמיתית. משהו מתחיל לזוז, הטוב מתחיל להתגלגל, משהו טוב קורה…. למי שקורא.

.

לאט לאט נאספות עדויות של א.נשים שקראו את "ברוכה את".

ניסים קטנים מתממשים ומתרחשים.אנשים נזכרים, נשים נזכרות, כולנו הברוכות.

*ברוכה – giftet

מחוננת במתת, מתת החיבור לאהבה, לחמלה ולטבע. ברוכה כמו מכשפה,

אבל כזו של ריפוי ושל אור.


המחברת הזו היא מתנה, מתנת האהבה לעצמך, לאשתך,לבתך, נכדתך, לכלתך ולאמך

מתנה לכל אלו שחפצים להתמלא אהבה ולעורר את הזכרונות הטובים שלהם. להעביר את הטוב הלאה, לקבל את הספר ולקרוא אותו, לתת לקסם הזה להדהד את הטוב בחייך. באהבה גדולה

עבר חודש מאז אספתי אותה, את ברוכה את, מבית הדפוס. כל יום שעובר מחזק בי את ההרגשה שבחרתי להביא הרבה אהבה וטוב לעולם.

עינבל

ספר על מכשפה עבריה

ברוכה את, כריכת הספר
אוטו עמוס בספרים
בבית דפוס קורדובה עם הספר שלי

אצלנו במשפחה,  מעבירים ידע ותובנות באמצעות סיפורים.
בספר הזה ריכזתי את ידע חכמת החיים עם יודעת חכמת הנסתר.  הברוכה, המכשפה העברית, נושאת המרפא ושאר השמות שלה בתרבות העברית הקדומה והמודרנית.
בין הסיפורים נמצאות הוראות, בלשון נקבה,  להכנת מתכונים מרפאים, ליצירת לחשים פעילים, לברכות.
הסיפורים הם כמו מפתחות לזכרונות,  כל סיפור הוא מפתח למגירת אוצר ומיומנות נוספת שאת, כקוראת, מפתחת עם הקריאה.
תוכן העניינים מפורט יותר מהרגיל כדי לאפשר לקוראת להשתמש בספר כמו בספר עיון.
למשל, תחת הערך מקדש מכשפה ואורגזמה תמצא הקוראת סיפור ולאחריו מתכון להכנת משחה יעילה ביותר.
ולעומת זאת תחת הכותרת כאב גרון, תמצא הקוראת את הסיפור והמתכונים השונים שעברו במשפחתי לגרון.
מצד שני, המפתחות עשויים סיפורים קצרים שהם עצמם פועלים כמו ברכה ומעירים את הזכרונות הקדומים של כל מי שקורא.ת.
בספר תמצאי נושאים כמו וסת, גיל המעבר,  זימון מציאות וגם סיפורים קדומים וסיפורים חדשים.
כולם ללא יוצא מין הכלל יעבדו כמפתחות לזכרונותיך שלך ויאפשרו לך להזכר.
את היא הברוכה.
בורכת בכשרון להיות ברוכה.
כעת, העניקי לעצמך מתנה.
היי ברוכה.
לרכישה
https://atomic-temporary-42085239.wpcomstaging.com/product/book/

Buy my book ברוכה את

ברוכה את, המחברת הסודית של סבתא ושלי

סבתא לימדה אותי כל הזמן, ערבבה את הידע בכף עץ עם סיפורי מדרש ואגדה, סיפורים מילדותה בצפת ובחיפה, מעגל חיי אישה, חיבורים של אהבה ועוצמה ורוך.

מאז שנולדתי ועד שבגרתי, סבתא טיפלה בי ולימדה אותי לטפל בה בחזרה. כיצד לרקוח לה חליטה מפרחי עוזרר כדי להוריד את לחץ הדם, כמה קוביות שוקולד לתת נגד שיעול ואיזה פרח מהגינה ימלא אותה שמחה.

להזמנה

ברוכה את, המחברת הסודית של סבתא ושלי

בהוצאת אדמה, בית לחכמה נשית מתחדשת

לרכישה88 שח

בספר ברוכה את תמצאי מידע שימושי על צמחי מרפא, תרגילים לזימון מציאות, כוונות, תפילות וברכות. כל אלו יוכלו לשמש אותך לטיפול בעצמך, במשפחתך ובסביבתך.

לרכישה – 88 שח באיסוף עצמי מחניתה

מכירה המוקדמת – ברוכה את, המחברת הסודית של סבתא ושלי

חלומות מתגשמים

עינבל
תמונה

100 happy days chalange – ימים 1-7

אתגר- האם אני מסוגלת להיות  שמחה?

מאה ימים למצוא סיבה ולו הקטנה או הפשוטה ביותר להיות שמחה?

אולי יותר מסיבה אחת?

 

http://www.alifelessbeige.com/article/100-happy-days-days-1-to-7/

 

1

DAY 1 יום 1-

התחלתי ציור חדש. צבעתי וכיסיתי את מה שהיה על הקנווס הזה בצבעים הכי יפים בעולם.

צילמתי בהנאה

יום 2

DSCN9660

עזרתי לחברתי הגר, שהשנה תחנך את כתה ז1 – לקשט את הכיתה. הגר בחרה את כל הקישוטים והכינה פלקטים נהדרים. אני הייתי בעיקר הפטיש מסמר בהדבקה וחיבור המסגרות והקישוטים. התוצאה- בהחלט מחממת את הלב.

חוץ מזה היו עוד כמה דברים שמחים ביום 2

* ארוחה נעימה עם הגר בחומוס אליהו בגשר הזיו

* טיפלתי בגינה וממש נהנתי לראות איך הכל צומח, ביחוד השעועית שטיפסה וכיסתה את בובת הדיגום

DSCN9682* השתתפתי באופן סביל בשיעור קראטה האחרון לשנה זו. סביל- כי רק צפיתי. רק צפיתי- כי לפני 3 ימים נחבלתי בראש ואחת מהוראות הרופאה היתה להמנע מפעילות גופנית עד שהסימנים יעלמו. בכל זאת- למדתי. אני ממש אוהבת את הקראטה, את המורה ואת התלמידים האחרים.

יום 3

הגיעה ההזמנה שלי מהוצאת ספרים זיקית,  ספר ההמשך לפרנסוס על גלגלים ממנו נהנתי מאוד. התחלתי לקרוא.

DSCN9704יום 4

* שיחקתי פטאנק עם חברים

* צילמתי פיה יפה על סלע

* הצטלמתי עם קויה המקסימה ועם גארפילד המקסים, שניהם הבריאו סוף סוף וגם אני מתחילה להחלים

* הילדים קיבלו מתנות מהדוד המקסים שלהם – שני  רובוטי ספרו

  DSCN9710  DSCN9707   שני SPHERO DSCN9731אני וקויה

DSCN9706צילמתי את הפיה היפה הזו

DSCN9717יום 5

נסעתי לבקר את חברתי איילת והתפנקתי עם בובו, סבא של ציף (החתולה שלי)

ומאוד נהנתי עם איילת. נסענו ביחד גם למין בית לסדנאות ברגבה, מתחם גדול ומעניין של 1000 מטר מרובע, עם אומנים שונים- טקסטיל, חימר, נגרות, שף ועוד. מעניין.

 

10547584_327887557380669_6944172063786011515_nהכנתי מרק ירקות שווה
ואכלנו אותו ביחד לארוחת ערב. טעים! אני אוהבת להכין מטעמים.

DSCN9740

 

יום 6 –

יום מנוחה בבית.

ציירתי ציור

41482014וגיליתי שאני לא נהנית מ"חנות הספרים הרדופה"  כמו שנהנתי מ"פרנסוס על גלגלים" למרות שיש בה כמה פסקאות ראויות לציטוט.

יום 7

הילד נשאר איתי- ולא נסע לקייטנה של RDND שלו. הסענו את בת הים לקייטנת מבוכים ודרקונים שלה, בדרך ערכנו קניות לשבת.

כשאספנו את הגדולה, לקחתי אותם לים. העברנו שם כמה שעות של כייף.

והחזרנו חול הביתה.

האמת שהתחכמתי לחול. שטפתי אותנו בצינור על המרפסת. והשארנו את הסנדלים בחוץ.

נכנס קצת חול. ממש קצת.

כפכפים אחרי הים

עברו 7 ימים

בהם היתה מלחמה, היתה הפסקת אש שיצרה אשליה של שלום וההפסקה נגמרה והאש חזרה.

ובכל זאת- מחובתנו למצוא לנו את נקודות השמחה, ככה ננצח!

 

שבוע טוב

עינבל

המלצה: הסוד הקטן של יערה כוכבי מאת גל ברקן

ספר למבוגרים בלבד.

הסוד הקטן של יערה כוכבי.

זהו סיפור אהבה לנשים וגברים, סיפור אהבה עם חיים מפורטים, עם הרבה תיאורים עסיסיים ויפים, כאלו שלא משאירים תחושת מבוכה אלא מעלים בי חיוך ושמחה.

יערה כוכבי, מעצבת פנים מצליחה, בת 40 ונשואה באהבה למנתח פלסטי מצליח, מובילה את עצמה לרומן עם גבר צעיר בן 25. הספר, הכתוב בגוף שני, מתאר את חייה בצורה הכנה ביותר, הנפלאה ביותר והשגרתית ביותר.

"שניהם הופתעו כשנשמע הצלצול וערימות של ילדים בחולצות בשלל צבעי הקשת החלו להשפך מתוך הבניין כאילו נפתחה שקית ענקית של אם אנד אם".

התיאור הזה הזכיר לי את הפעם שטיילתי עם כיתת ילדים במעין של פקיעין, והם התפזרו כמו גולות בתוך הכפר.

למצוא אותם היה כמעט אי אפשר. אני אוהבת משחקי מילים כאלו, וגל ברקן זרמה איתי בהחלט, ונתנה דרור ללשונה ולמשחקי המילים והדימיון הללו. עונג.

גל ברקן לא מכבסת מילים. היא כותבת אותן כשהיא מונעת מתשוקה אמיתית- לחיים, לאמת, למציאות ולאהבה.

המילים בוטות, אך לא מתגרות. הן חיות את הסיפור, סוף סוף סיפור אהבה מוחלט, כזה שנכנס לכל פינה חשוכה ומאיר אותה. איזה אומץ יש לגל ברקן, לכתוב הכל ככה, לשים את כל המילים על השולחן.

אני כל כך רגילה לספרים שכתובים כאילו מנקודת מבט נשית אך למעשה מתארים את  חיי האשה מנקודת המבט הגברית, שלקרוא את יערה כוכבי מנקודת מבט נשית- זו עוצמה אחרת.

רוב הסופרות והסופרים, משקפים בכתיבתם את המקובל בתרבות שלנו. תרבות שמעלימה קשיים ומזניחה פינות אפלות. תרבות שמקצרת את מעשה האהבה לשתי שורות. וכשזה יותר משתי שורות, הסופרים בד"כ משאירים הרבה מקום לדימיון. אך לא גל.

גל לא משאירה הרבה מקום לדמיון, ופורמת את המעשים למילים מדויקות, לרגשות והתרגשויות.  הספר מלא בתיאורים מפורטים מחד – ובחיי יום יום מאידך.

בכל תחום של חייה של יערה כוכבי, יש לה עוצמה להודות. אנחנו- נשים, וגם כאלו מחשבות לגיטימיות ומצבים שמתרחשים.

"יערה לא תיארה לעצמה מעולם שיגיע היום שבו לא תיהיה לה סבלנות לילדיה, שלא תרצה להמצא במחיצתם"

איך זה שהחברה הישראלית דורשת מאיתנו להיות אמהות מושלמות, כאלו שאפעם לא מאבדות את הסבלנות?

אז זה בסדר. מותר לפעמים לאבד אותה, לרצות מרחב, להיות לבד, להשתחרר. וזה בסדר לכתוב את זה בספר וזה בסדר להגיד בקול רם.

"היא נכנסה לשירותים, סגרה אחריה את הדלת ונתנה לדמעות לבוא. הבכי טלטל את גופה, והיא דחפה אגרוף לפיה כדי לא להשמיע קול…"

כמה פעמים בכיתי בשקט? כמה פעמים הסתרנו את הדמעות?

אני מודה.

קראתי במקומות לא שגרתיים, למרות שגל הורתה לי במפורש לקרוא בבית, לא במסיבה ולא ליד הילדים.

אבל קראתי במקומות לא שגרתיים ונהנתי להעביר את הזמן בדרך אמיצה ומפתיעה, כזו ששמרה לי תשוקות ללילה.

נהנתי מהסיפור ומהתיאורים, מהרעיונות ומהאפשרויות. מהחלום של גל ברקן לכתוב ספר ומהכייף שלי לקרוא אותו.

והאמת- בחיי, לגל ברקן יש אומץ. המון אומץ. ואני גאה בה על האומץ הזה. אנחנו זקוקות לנשים עם אומץ, לספרים כאלו, לאהבה כזו.

לנו הקוראים יש את היכולת להשפיע ולאפשר לגל האמיצה להפוך את הסיפור לספר-

בעזרת הדסטרט

תודה על ספר משמח, נשי, עוצמתי, חזק וזורם.

שיחקת אותה!

עינבל