השעה היתה שמונה בערב
הילדים כבר אכלו ארוחת ערב טובה, הכיור היה ריק, המדיח עובד והבית שטוף.
יום חמישי, יום ניקוי הבית.
פינקתי את עצמי ביצירה חופשית, בלי להחליט מה יצא.
אז זה מה שיצא.
סירה קטנטנה, ממש זעירה, עם חוטי רקמה, שאריות בדים, תחרה ועץ סחוף מחוף הים, צבוע לבן
שאר היצירות שעשיתי אמש מהעץ שאספנו בים- נמצאות פה:
אני אוהבת סירות המפרש ולכן הכנתי עוד סירת מפרש מקרש שמצאתי בחוף הים, הקרש הזה באמת עבר הרבה, והומלח על ידי הים ונעשה רך מספיק בכדי שאצליח לקדוח בו חור ידנית בשביל התורן-
ואז הדבקתי את התורן (שיפוד עבה) למקומו עם דבק טאקי.
צבעתי אותו בשיטת "wash" באקריליק לבן.
איך עושים צביעת ווש?
מדללים את האקריליק במעט מים, מספיגים ספוג במשחה המדוללת ועוברים על פני השטח של הקרש. התוצאה- צבע לא אטום, נראה מיושן ומשופשף. המראה הנכון.
השארתי לכמה ימים (אני עובדת בהמשכים) ובינתיים טיפלתי במפרש עצמו.
עבור המפרש השתמשתי בבד ערבי בצבע טבעי ועליו שלושה טלאים. אחד מהם- רקצת איקסים קטנה בדוגמת סירה. גזרתי את שולי הטלאים במספרי זיגזג. אני אוהבת את התוצאה.
את השוליים של הבד הערבי של המפרש יישנתי- פרמתי במתכוון את הקצוות בכדי שהמפרש יראה חבוט ומשומש כמו גוף הסירה עצמה.