ראשית- איחולים לחג פסח שמח ומהנה לכל קוראי הבלוג תופרת החלומות!

ועכשיו…

מתכון טעים לקינוחים של פסח או סתם אנשים שמעדיפים תזונה בריאה.

אלו ביצי שוקולד יפות שנראות כמו ביצים אמיתיות, ובעלות טעמים מפתיעים מאוד.

לקח לי יותר משעה להכין 7 ביצים, אז זו המון השקעה. אבל ערב פסח אחד- שווה את ההשקעה.

זה מתכון שגיליתי בזכות האינסטוגרם. המתכון המקורי- פה:

https://joya.ca/chocolate-coated-coconut-creme-eggs/

לטובת קוראי העברית- הנה תרגום

מצרכים:

חצי כוס קשיו לא קלוי, להשרות 4 שעות ב2 כוסות מים 6

85g חמאת קוקוס

שמינית כפית כורכום טחון

שתי כפות קוקוס טחון

מייפל

מאה גרם שוקולד מריר 70 אחוז מומס

(עדיף להכין לבד או למצוא כזה בלי סוכר)

מעט מלח אטלנטי או מלח ים

הכנה:

קרם קשיו-

במעבד מזון- לערבב רבע כוס קשיו שהושרה – ללא הנוזלים – ביחד עם רבע כוס מים וקמצוץ מלח עד לקבלת ממרח קשיו קרמי וחלק. להעביר לכלי – נשאר עודף שאפשר להשתמש בו כמו גבינה חמישה ימים במקרר.

ביצים

החלמון

בקערית קטנה לערבב כף חמאת קוקוס בטמפרטורת החדר, כף קרם קשיו ורבע כפית כורכום. להמתיק עם כפית מייפל. להכניס את הכלי להקפאה ל5 דקות.

החלבון

בקערה לערבב את הקוקוס, שארית חמאת הקוקוס ורבע כוס קרם קשיו. להמתיק בכפית מייפל או שתיים לפי הטעם.

להכניס לעשר דקות למקרר או להקפאה.

להוציא את הצהוב, לחלק לשש חלקים שוים (או יותר) וליצור באצבעות כדורים קטנים. החלק הזה טריקי. לא לוותר. להחזיר את הכדורים למקפיא.

להוציא את הלבן, לחלק לשש ערימות נפרדות ושוות בגודלן על צלחת ולהשיב לקרור.

להוציא את החלבונים והחלמונים מהמקפיא

לקחת חופן לבן וליצור בתוכו חור. להכניס את הכדור הצהוב הקטן ולסגור בעדינות. לכדרר לצורת ביצה ולהניח על מגש. כל השש . להחזיר למקפיא.

ציפוי:

להמיס את השוקולד בקערית קטנה, להוציא את הביצים הקפואות ולגלכגל כל אחת בזהירות בשוקולד המומס.

להניח על מגש עם נייר אפיה.

להגשה-

לחצות אחת מהביצים כך שיראה הצהוב.

להזהר. טעים בטירוף. מומלץ

הכנה מראש- תמיד מוכיחה את עצמה.

חצי כוס תותים

3 כפיות גדושות זרעי צ׳יה

מיץ מחצי לימון

רבע כוס חלב אורז שקדים או דומה.

הכנה-

מועכים את התותים למחית. מוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים.

מוסיפים את הצ׳יה ומערבבים היטב.

מכניסים לצנצנת קטנה ומוזגים מעט מחלב אורז שקדים. מערבבים.

למחרת, מעבירים לכלי נוח לאכילה ונהנים ממעדן נפלא.

כשהייתי ילדה, היה אצל ההורים שלי ספר של אמנות.
היו הרבה. אבל את הספר ההוא אהבתי במיוחד. כי היו בו יצירות עם הרבה סגול וירוק.

ואלו הצבעים שתמיד הכי שימחו אותי כשהם ביחד.
כשתכננתי את הגינה כאן, והגינה עוד היתה עפר ופסולת בניין, אמרתי- אצלי בגינה יהיו פרחים רק בסגול וכחול.

אז אמרתי.
מאז גדלתי.

מאז הבנתי שכל הצבעים משמחים אותי. וכל מה שפורח- פורח לי במנגינות וצהלולים בנשמה.
אבל עכשיו- עכשיו פורחים כאן התורמוסים.

אותם תורמוסים שאת זרעיהם קיבלתי מחברתי שבכנרת.

אותם תורמוסים שפרחו בגינתי בכפר תבור. ופרחו במרחבים שבין צומת נעורה לתמרת. משטחים של סגול וירוק. אלו.

עם גבעוליהם השעירים ועליהם הרכים.

וזו- זו סיבה למסיבה.

אני מתהלכת בגינה,

והיא עולה על גדותיה מרוב אור וירוק

וחורים של שבלולים בעלי החוביזה

ויודעת שאני אעשב ואעשב והידיים שלי יוריקו מכל הירוק הזה, אבל בינתיים

בינתיים אני מריחה וממוללת, קוטפת ומבשלת.

מעלי החוביזה התמימים, אפשר להכין מרק חמים, או להוסיף לפשטידה, וקציצות, ורסק ירוק.

מגבעולי שיבולת השועל הארוכים, אפשר להכין תה נגד דיכאון ועצבים.

ומהתורמוסים- מהם אפשר להנות ולצפות לזרעים, שיעזרו למלא את הגינה במרחבים של ירוק וסגול נפלאים.

שבת שלום אהובים

עינבל

שוקולד לוז מושלם:

2 כפות חמאת קקאו

כף חמאת קוקוס

כף עיסת קקאו

כף מייפל

כפית חמאה אגוזי לוז או שבבי אגוזי לוז קלויים

להמיס את התערובת, לערבב, להוסיף עוד קצת עיסת קקאו

לצדת לתבנית, לכמה שעות במקרר.

מוכן.

טעים. אפילו הילדים אהבו. למרות שזה מריר, ובלי חלב.

זהו מתכון צ'כי עתיק, וכמו כל המתכונים הצ'כים הוא מבוסס על שלושה מרכיבים:

קמח לבן, סוכר, חמאה.

כמובן שיש עוד כמה מרכיבים בתוך המתכון הזה, גם גבינה וביצה וסולת.

אבל התבלין העיקרי הוא תבלין הזכרונות. זכרונות ילדות.

בצ'כית זכרונות ילדות זה פוהאדקה מלדי (pohadka mladi) וכמו שהמילה הזו נשמעת מלטפת ככה הזכרונות האלו הם ליטוף וחיבוק וריח של חמאה, סוכר וסבתא פרידה

שעומדת במטבח, עטויה בסינר

אוחזת כף מחוררת ושולה כדורי קניידליקי ממולאים בשזיף קטן וחמוץ.

את הכדורים הללו היא מגלגלת בחמאה, מפזרת מעל תערובת של סוכר לבן, קינמון ואגוזי מלך מגוררים.

זה הקינוח.

לסבא, סבתא שמה הכי הרבה. כי הוא גבר. הוא מבקש אותה לחדול אחרי שניים. שימי לנכדה, אני לא כבר מלא, הוא מתלונן.

אבל סבתא פרידה אוהבת את הגבר שלה ומניחה 8 קניידליקי יפים אצלו בצלחת.

סבא מפסיק למחות ואוכל את כולם בלי תלונות.

איזה ילד טוב סבא שלך, אומרת לי סבתא שלי וסבא מתנפח מגאווה.

סבתא לא מחלקת מחמאות מהר, וכל מחמאה שלה שווה זהב.

לנכדה היא מניחה 3 בצלחת. לעצמה שניים.

אני מפזרת בנדיבות סוכר ואגוזים על הקניידליקי.

פותחת אחד ומגלה את הפרי שבפנים.

מחלצת את הפרי הצידה, אוכלת את הבצק שמסביב.

סבתא מוחה, לפחות תטעמי?

אני נוגסת בו. חמוץ, אני מצהירה ומוותרת.

אז, בילדותי, רק המתוק. לא החמוץ.

אבל כאן, היום, אכלנו אני והבת את הדובדבן החמוץ שבאמצע בהנאה גדולה. ביחד. חמוץ מתוק. פוהאד קמלדי.

לזכר סבתא שלי, למען זכרונות הילדות של בתי.

המתכון:

כחצי קילו גבינת טוב טעם (הערה: לא השגתי את הגבינה הזו, אז בצר לי הכנתי לבד: הרתחתי 2.5 ליטר חלב עד רתיחה, הוספתי כך וכך כפות חומץ וסיננתי את התוצאה דרך בד כותנה ארוג גס. התוצאה? גבינת טוב טעם ביתית. אותו דבר)

1 ביצה

כף סולת

5-7 כפות קמח

פרי בעל קליפה (דובדבנים, שזיף קטן, משמשים)

הכנה:

מסננים את הנוזלים מהגבינה, ואז מוסיפים לגבינה בקערה ביצה, סולת וקמח עד שנוצר בצק  שנראה בערך ככה:

לא צריך את כל הקמח, פשוט עד שזה לא רך מדי- הקמח משמש ליבוש.

מכניסים למקרר לשעתיים

ואז מוציאים ועל משטח מקומח יוצרים גליל, ממנו חותכים פרוסות

כל פרוסה כזו תתאים לכדור עם משמש, וחצי פרוסה כזו תתאים לכדור דובדבן

מצפים בזהירות דובדבן בבצק ואז מגלגלים אותו לכדור

ואת הכדורים מניחים בזהירות בסיר מלא מים רותחים שממשיך לבעבע על האש-

הם עולים וצפים ומתבשלים כחמש דקות

ומתבשלים כחמש דקות

ומוכנים להגשה

בתיאבון

ודיקויי (=תודה בצ'כית) לחברתי שנתנה לי את המתכון של סבתא שלה, כי את המתכון של סבתא שלי שהיה כולו טמון בזכרון שלה- כבר אין.

נסלהדאנו nasledhano

(להתראות בצ'כית)

עינבל