Categories
המלצות חנויות קניות תופרת חלומות

טיול באזור ברעם והמלצה- בית קפה מאדאם אלקלעי

גליל עליון, בוקר. מוקדם.

שמונה. יצאנו בשבע ורבע, כדי להביא את הילד לטיול אופניים ביער ברעם.

איסוף? 12. בינתיים?

נטייל!

טיילנו.

עלינו בשבילי יער ברעם. להתמוגג מהיער. כזה ירוק רענן!

IW1_3174

פרחים, כל מיני. סחלבים (מיד חשבתי על עננת)

IW1_3141-COLLAGE

פרפרים. אני והמצלמה נהננו, אני ואהובי נשמנו שלווה. תענוג.

IW1_3105

כשהייתי בקורס קדם צבאי, ב1993, אמר לנו אמיר מיכאלי

בכל תצפית, תמיד כשהבטנו צפונה.

"וביום טוב אפשר לראות את החרמון".

הביטוי הפך לבדיחה.

מאז. בכל תצפית, לכל כיון, אני חושבת לעצמי. ביום טוב אפשר לראות את החרמון.

ובכן, ראיתי היום את החרמון! הרבה!

היה יום טוב!

באמת באמת. הלילה לפנות בוקר נולד לי אחיין, האחיין הראשון. אחותי הפכה לאמא. ואני- לדודה שלו.  אני נרגשת מאוד.

הנה הוכחה ליום טוב.

יום טוב לראות את החרמון

ואז, בעשר, אחרי שכבר טיילנו בגן לאומי ברעם היפהפה

IW1_3181-COLLAGE

IW1_3241-COLLAGE

רציתי ללכת לבית קפה.

חיפוש זריז עם גוגל מפות- הציע לנו בית קפה במרחק רבע שעה לפחות.

התקשרנו. פתוח.

כרם בן זמרה, מאדאם אלקלעי.

כסאות ושולחנות בטורקיז מצויירים על מרפסת מול נוף הרים נפלא, גינה מלאה בפרחים, אריחים מצויירים ועיצוב פנים בתכלת ושמנת.

ובפנים, שלווים ויפים, מקרון בויטרינה. כמובן שישבנו.

IW1_3270-COLLAGE

לקחתי הפוך נפרד, הוא לקח הפוך רגיל

הזמנתי שלושה מקרון. אחד מכל טעם.

מכינה אותם בר, בתה של מזל בעלת המקום. בר היא קונדיטורית, בוגרת "בישולים" שפתחה שם את הקונדיטוריה שלה, בכרם בן זמרה.

בשישי שבת בר לא עובדת, את בית הקפה מפעילים הוריה ואחיותיה.

בויטרינה הנאה עוגות ועוגיות מעשה ידיה של הבת, ובמקום מוגשים מאכלים מושקעים מעשה ידיה של האם.

מקרון מושלםהעוגיות עצמן- פריכות במידה הנכונה, אווריריות, מושלמות.

המילוי הקלאסי במקרון וניל היה לי הכי טעים, התענגתי מכל ביס. אך גם השניים האחרים- מקרון ריבת חלב ומקרון פטיסייר, היו מושלמים. ואו!

תפריט לדוגמא

הקפה היה טעים מאוד. נעשתי סלקטיבית. נס קפה לא טעים לי. רק קפה הפוך חלש. אחד בשבוע בערך. לפעמים יותר. פינוק!

צלחות יפות. כוסות יפות. אנשים יפים. כייף!

באחת עשרה קיבלנו הודעה שתוך 20 דקות טיול האופניים מסתיים.

אז הודינו למזל על הפינוק

ונסענו לאסוף את הילד השמח.

כמו שאמרתי-

היה יום טוב!

 

עינבל

Categories
המלצות צילום קניות תופרת חלומות

ביקורת על canon sx60

אתחיל מהתחלה.

זו לא הניקון. הניקון בתיקון. nikon d7200, חדשה, אבל  יש לה כתם/פגם על החיישן, והבנתי שזו תופעה שחוזרת על עצמה והם רגילים. אז שלחתי לאחריות הדר.

IMG_0269
למרות שזו לא הניקון, אני די מרוצה מהתמונות.

המצלמה הזו שוקלת פחות מחצי מהניקון שלי. 650 גרם ואני מרגישה קצת כמו עם מצלמה צעצוע.

יש לה מצב M ועקרונית אפשר לשלוט בתמונה, אבל רק עקרונית. בפועל- ביום בהיר אי אפשר.
כלומר- האפרטורה מוגבלת ב8. (f- 3.5-8)

אבל אפשר לפצות עם מהירות.


העדשה מגדילה מדהים.

אבל רועדת.

אבל אפשר לפצות עם יד יציבה או חצובה.

IMG_0219

זה המרחק האמיתי ביני לבין הציפור שבתמונה. על קצה הגג. IMG_0220
מרחק מוקד מינמלי 0. אין דברים כאלו.

נכון שכמעט טבלתי את העדשה בקפה, אבל העיקר התמונה, לא?

IMG_0206
חיווי הסוללה לא משהו. מלא מלא מלא ופתאום- ריק.

אבל אם מטעינים כל פעם שחוזרים הביתה, היא לא נגמרת.

IMG_0205
אז סהכ אני מרוצה מאוד מהדמויה שלי, canon sx60 שקניתי לפני כמה ימים בפוטו געתון, נהריה, במחיר מצויין ועם אחריות קרט, יבואן.

הכי נהנית מצילומי המאקרו שלה, ומאפשרות הטלא שלה- והציפורים הרחוקות שאפשר לראות סופסוף.

IMG_0253

IMG_0254שלישי טוב

עינבל

Categories
craft diy אתגר אתגרים מתכונים תופרת חלומות

הפילוסופיה של המקרון המושלם

בחול המועד פסח נסעו הבכורה ואבא שלה ללונדון, לאור טיול בת מצווה.

כל זאת כאילו לא קשור, אך בימים השקטים בעת שהצעיר הלך לפעילות של בני גילו בקיבוץ, מצאתי את עצמי משתוקקת לעשות משהו מורכב. משהו ממש ממש מורכב. במטבח. אם אפשר, משהו שבאמת לא באמת הצלחתי קודם. מקרונים

יומיים קודם עשיתי מקרונים עם צבע מאכל והמתכון של קרין גורן עם שינויים קטנים.

לימים אגיד לעצמי. מה לעזאזל חשבתי לעצמי. במקרונים אין מקום לשינויים. מקרונים עם שינויים אין להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה! אבל זה לימים. בשלב בתולי זה עוד חשבתי לעצמי שמקרונים הם כמו עוגה. שמים מה ששמים ועם מספיק סוכר יוצא טעים. אז חשבתי. וככה הם נראו:

המקרונים העקומים הראשונים

אז המשכתי עם המתכון של קרין גורן, מקרון שוקולד. הפעם לא עיגלתי כלום והייתי מדויקת ונאמנה למקור.  זה באמת תמיד מצליח, למעט אלו שיוצאים סדוקים, א-סימטרים או סתם מוזרים.

בשלב האפיה צווחתי משמחה. יש להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה!.

את היפים מילאתי בחמאת בוטנים והם יצאו טעימים. מאוד מתוקים..

מקרון שוקולד ע"פ קרין גורן

אחר כך, החלטתי לעשות מתכון אחר. בלי קקאו. רציתי טעם של מקרון. עם צבע מאכל וכל אלו.

אז עברו יומיים שלושה, תוך קשר וטספי רציף של קבוצת תמיכה למקרונים (תודה יעלי!)

ואפילו מפגש פסגה בו למדתי על מקור הציפור

וגם בו יצאו מקרונים אסימטרים סדוקים טעימים ולא יפים,

החלטתי להמשיך ולנסות.

במשך ימים, סדרה אחרי סדרה, המשכתי ולמדתי את הנושא.

השתתפתי בקורס קראטה וכשחזרתי הביתה המשכתי לנסות

רשמתי לי מסקנות במחברת קטנה

הערות שוליים ותיקונים.

בניסוי הבא, הוספתי צבע מאכל סגול. יצאה עיסה יפהפיה, מרנג מושלם, אבל כשטעמנו את התערובת גילינו ששקילת גרם מלח היתה שגויה.

התערובת היתה יפהפיה, מלוחה, ואפילו הכלבה סרבה לאכול ממנה. זרקנו.

לבסוף החלטנו לוותר על צבע המאכל, אחרי הרבה ניסיונות נפל.

ואחרי כל המסקנות וההערות.

כמו שאני רואה את זה כיום, למקרון מושלם יש 5 שלבי ביניים:

1. שלב השקילה, במשקל דיגיטלי מדוייק. על הגרם.

2. שלב המרנג הכמעט מושלם (מקור הציפור)

3. שלב הכעס על העיסה (אין ברירה, חייבים לא בעדינות אחרת הם עדינים והופכים לעננים חסרי בסיס)

4. הזילוף בריכוז, במקצב של 3 שניות וברווחים של חצי שניה

5.יבוש, חבטה ואפיה. במגש העליון בלבד. 155 מעלות. 11 דקות. לא יותר לא פחות.

ובכן, הפעם, הזו, כשכבר דייקתי עם הכמויות, והסינון, ובלי צבע מאכל, ומיקום בתנור, וזמן אפיה וחבטה ויבוש (ולא בסדר הזה)

הפעם הבנתי שפתרתי את האניגמה של המקרון המושלם.

ככה נראו 3 מגשים אחרי הזילוף, בשלב היבוש. במתכונים רבים כתוב לתת לנוח רבע שעה וחצי שעה. אז תשמעו ממני.

זה לא לפי זמן. זה לפי מגע. הקרום של העוגיה צריך להיות יבש לגמרי. בכלל לא דביק. תקריבו אחת בתבנית לבדיקה.

אח"כ, לפני האפיה, יש להטיח פעם אחת את התבנית במשטח. בשביל להוריד את העיסה שאולי ניסתה להתענן לנשיקה- בחזרה לרצפה.

תבניות לפני אפיה

בתנור, במגש העליון, בחום של 155 מעלות בטורבו, ראיתי את הנס קורה. שמלת מלמלה וכיפה מבריקה, לא סדוקה.

לא הכנסתי את 3 התבניות ביחד. אין מצב. מי שמכין מקרונים צריך סבלנות ועצבי ברזל. או סוכר. שניהם.

רק התבנית העליונה ביותר בתנור תצא טובה. הכנסתי בזו אחר זו, כל תבנית קיבלה 11 דקות 155 מעלות טורבו.

וכתודה על הסבלנות הגיחו בזו אחר זו

שלוש תבניות מושלמות, ללא כחל ושרק.

עם המקרונים הכי יפים שאפשר.

שזכו לארבעה סוגי מילוי. קרם לימון וקוקוס, קרם פיסטוק דבש, קרם פירות יער ולטובת הילדים-בממרח שוקולד שנחת כאן באופן זמני בכדי לצפות את עוגת היומולדת העתידית.

 

במילוי פיסטוק

חברתי יעלוש לימדה אותי שמקרונים- הכי טעימים למחרת. אז למחרת הם באמת היו הכי טעימים,

אבל גם ביום המעשה היו טעימים, וגם שבוע לאחר מכן- היו טעימים.

המסקנה האישית שלי היא שמקרונים הם טעימים.

אפילו נתתי מקרון אחד כמתנה

ומבין כל המתכונים- זה המתכון שעובד הכי טוב עבורי-

שלושה ימים לפני ההכנה, מוציאים 5 ביצים מדיום  מהמקרר ומניחים אותן במקום מוגן במטבח .

זה נקרא "ליישן חלבונים" וזה חיוני.

ביום המיועד להכנת המקרונים-

שוקלים ומנפים:

140 גרם קמח שקדים

260 גרם אבקת סוכר.

אח"כ מערבבים יחד. שמים בצד.

מפרידים את החלבון מהחלמון ושוקלים את החלבונים. זה משחק, קצת לפה קצת לפה עד שמגיעים למשקל המדוייק:

140 גרם חלבון מיושן

שמים בקערת המערבל ומתחילים לאט לאט לערבל. אחרי בערך 10 דקות מופיע קצת קצף דק, כמו שאריות סבון. בשלב הזה מוסיפים פנימה:

קמצוץ מלח

3 גרם אלבומין (לרכישה בחנויות לאפיה)

ושבעים גרם 70 גרם סוכר רגיל.

מקציפים עד שכשטובלים את המקציף במקצפת, ושולפים, נשאר מקור ציפור יציב, ואז כשהופכים (כמו בתמונה)- המקור צונח לאט לאט. לא מהר.

ואז מחלקים את האבקה לשניים, ומוסיפים למרנג, מערבבים עם מרית וטיפה בכעס. חייבים קצת עצבים, אם יודעים לקלל בצרפתית אז זה הזמן לסנן כמה מרדים פנימה.

מעבירים לשקית זילוף ומזלפים על נייר אפיה בתבנית, עיגולים נחמדים בקוטר 2.5 ס"מ גג. לא יותר. הם לבד נפתחים אח"כ לשלוליות, וכו'.

מחכים שהשלוליות יתייבשו ולא ידבקו לאצבע, ואז מכוונים את התנור לטמפרטורה הנכונה (155) , דופקים את התבנית פעם אחת ומכניסים למדף העליון ביותר ל11 דקות.

צופים בהן מעלות כיפה מבריקה ושמלת מלמלה.

צורחים באושר.

מוציאים מהתבנית, מצננים עד שנעים לגעת בתבנית ביד חשופה, ומסירים בעדינות מנייר האפיה.

זמן לחגוג!

למלא בכל מה שרוצים (עוד לא ניסיתי מיונז ועגבנייה)

לתת לנוח 24 שעות אם מצליחים להתאפק)

ולחלק לאלו שחפצים ביקרם… באהבה!

מסקנה?

להמשיך ולהמשיך עד שמצליחים להוציא 3 מגשי מקרונים מושלמים.  כזה סיפוק! באמת!

ועכשיו? עכשיו אני מחפשת את האתגר הבא! רעיונות?

עינבל

 

 

Categories
מתכונים תופרת חלומות

מקרונים כחולים

p>

עם קצת צבע מאכל כחול, בשביל פרסי ג`קסון

הבוקר אני והבכורה הכנו ביחד מקרונים, מילאתי משאלה שלה.

השתמשנו במתכון של קרין גורן אבל בלי קקאו ועם ריבת תות באמצע, וריבת תפוזים באמצע אחר.

יצאו לא סימטרים, לא עגולים, לא אחידים אך-

מאוד טעימים.

שבוע טוב

עינבל