אני אוהבת לצבוע מנדלות, ולצייר אותן בלי מחוגה (איכשהו תמיד כשאני צריכה אותה היא בוחרת להתחבא. מוכר?) אפשר בעזרת צלחות. כך עשיתי היום, והנה מנדלה אחת שגם סיימתי לצבוע.
זוהי מנדלת ברכות לשנה החדשה, כל הברכות שאני מאחלת לעצמי לפי סדר האלף בית.
צבעתי אותה בצבעי עיפרון אקוורל, פשוטים למדי אבל בצבעים עשירים. כייף.
עוד אני מגלה ומספרת שעומלת על פוסט עם שי לקוראים, עם מנדלות יהודיות דיגיטליות יפהפיות תוצרת
נסענו באופן מאוד ספנונטני מביתנו לת"א. שעתיים נסיעה, שבת בבוקר. היה שווה!היצירה עוררה בי תשוקה ליצירה, ומילאה אותי המון שמחת חיים.
הנה קצת תמונות – אני מקוה שהם יעירו בכם את התשוקה לבקר שם
כמו שהן העירו בי. חברה הראתה לי תצלומים משם לפני כמה ימים ומאז – כל מה שיכלתי להרהר בו היה התערוכה הזו.
באויר, על הרצפה ובלב- הוולקיריה של ג'ואנה
הניגוד המדהים בין הצבעים החמים, החיים, החומרים הרכים והנעימים- ומבנה הבטון החשוף, רצפה אנמית וזוויות חדות. ושלושה ילדים בקצה? רואים? צילום מוצלח!
וכאן- הפטמה הענקית הזו, זרוע מפתיעה של הדמות שמשלבת טלאים, בדים בטקסטורות שונות, צבעוניות, שפיצים. ועם זאת- כמה הרבה שמחה! תראו את דמות האיש המבוגר שצופה שם בצד.
בכל תערוכה היתה שומרת או שומר, סדרנים של המוזיאון שתיפקדו כספרניות:
בצד התמונה, בניגוד גמור לאור של הדמות במרכז מפל האור, יושבת המשגיחה של הקומה. חמורת סבר ומודאגת.
שששששששש
וגם- לא לגעת! לא להתקרב!
הבן שלי עשה פנטומימה שהוא כאילו מקיש על זכוכית של חלון.
רק שזו היתה מסגרת בלי שום זכוכית. היא צעקה עליו שאסור לגעת בזכוכית. תהיתי, האם לא בדקת מקרוב את היצירות שאת משגיחה עליהן? האם אינך מבחיה שאין שם חלון? שתקתי. לא אמרתי דבר. ולבני הצעיר הצעתי ללטף רק את לוזיטנה ולהתרחק מהמוצגים האחרים… חבל.
דווקא בלוזיטנה מותר לגעת, ללטף, להתרשם. מזל! ככה זה טוב לי. אני מלטפת את האמנות שלי. וכאמנית, כשמלטפים אתת היצירות שלי אני יודעת שהן נגעו בליבם של הנוגעים. ככה זה נכון לי.
תקריב 🙂
העין של האלה הוולקירית
המון יופי!
וכך אומרת האמנית על היצירה:
"הווליקירה הנוכחית, הגדולה שלה ביותר עד כה בסדרה, היא ייצוג מובהק של הרוח הפמינסטית המפעילה את עבודות האמנית. "הכל נעשה בבד והיא כולה עסוקה בנשיות", מספרת ושקונסלוש, "קנה המידה שלה הוא רב עוצמה, כמו שבדרך כלל קורה בפסלים של גברים. העניין הוא להיות בעלת כוח לעשות עבודה שיש לה עוצמה זהה לעבודה גברית, ולא עם מה שאני מכנה חומרים גבריים כמו ברונזה ואבן. הוולקיריה נראית אמנם קלה, אך היא גם חזקה. היא מתקשרת באופן מיידי לנשים – כאילו המרתי את הסביבה הביתית לפסל. יש חופש ביצירות האלה שבדרך כלל לא מתאפשר לנשים”.
אה! בדיוק!
עבודה מפורסמת אחרת שלה היא הנברשת הזו העשויה מ-טמפונים!-
מעין הראתה לי מנדלת חוטים בתחילת דרכה. אה, אמרתי לה. אני מכירה את זה. יודעת להכין כזה על ארבע מקלות. כמה מסובך יהיה לעבור לשמונה?
אבל לא סתם מעין הראתה לי. ברגע שראיתי, נפתח לי שער למנדלות חוטים.
ופתאום ראיתי בדף של נונה את המנדלות הענקיות והמרהיבות שהיא מכינה
וזהו- בער לי להכין.
שאלתי את נונה אם היא עושה קורסים (היא עושה)
אבל נדלקתי קשות והתחלתי לסרוק את האינטרנט ולחפש הדרכות והוראות.
מצאתי כל מיני דברים אך ההדרכה הכי יעילה ומקסימה היתה הדרכה שובת לב ברוסית.
בזמן שצפיתי בה העירו לי בני הבית שאולי אני לא מבינה מספיק רוסית.
תצחקו (בעצם, פשוט שבו וצפו) אבל הבנתי כל מילה.
האשה המקסימה הזו מאירת פנים ועיניים, מדברת באופן ברור וצלול ו-הבנתי הכל!
בהתחלה ניסיתי על בסיס כמה הדרכות אחרות ואלו המנדלות חוטים הראשונות שלי:
אח"כ התחלתי אחת בצהוב בלבד
ועוד אחת שהגזמתי בה עם לבן פרוותי. ולא אהבתי את התוצאה כי הלבן הסתיר את הצבעוני שהיה בפנים
אז גם אותה עזבתי בינתיים
ואז התחלתי אחת במפגש חנ"ב של נהריה והמשכתי אותה בבית 1:1 עם הסרט הרוסי הנפלא
התהליך של האריגה היה מאוד מדיטטיבי ומרגיע עבורי. השארתי את הכיור, את הכלים, את הירקות מפייסל בשקיות- וארגתי ללא הפסקה עד לגמר המנדלה.
הייתי ממש מעופפת במפגש היום. המנדלות הללו- העיפו אותי גבוה 🙂 אפילו חלמתי אותן בלילה.
כל מראת- מגן "עין אלוהים" היא יצירת מראת-מגן ייחודית . כל אחת נושאת תדר מרפא מדויק. אפשר להכין אותה לעצמך או לקבל אותה מידי יוצרת- מרפאת אחרת.
מראת-מגן עין אלוהים משקפת את האחדות.
היא מבטאת את הגעגוע לשלמות, לסימטריה. לאיזון. לחיבור עם הרוחני והנשגב. היא עונה לצורך עמוק לחקור מימדים חדשים. ולתפוס אותם באופן חושי- ממשי – יצירתי. — at Studio Nona-Lila Megged."
מעין הראתה לי מנדלת חוטים בתחילת דרכה. אה, אמרתי לה. אני מכירה את זה. יודעת להכין כזה על ארבע מקלות. כמה מסובך יהיה לעבור לשמונה?
אבל לא סתם מעין הראתה לי. ברגע שראיתי, נפתח לי שער למנדלות חוטים.
ופתאום ראיתי בדף של נונה את המנדלות הענקיות והמרהיבות שהיא מכינה
וזהו- בער לי להכין.
שאלתי את נונה אם היא עושה קורסים (היא עושה)
אבל נדלקתי קשות והתחלתי לסרוק את האינטרנט ולחפש הדרכות והוראות.
מצאתי כל מיני דברים אך ההדרכה הכי יעילה ומקסימה היתה הדרכה שובת לב ברוסית.
בזמן שצפיתי בה העירו לי בני הבית שאולי אני לא מבינה מספיק רוסית.
תצחקו (בעצם, פשוט שבו וצפו) אבל הבנתי כל מילה.
האשה המקסימה הזו מאירת פנים ועיניים, מדברת באופן ברור וצלול ו-הבנתי הכל!
בהתחלה ניסיתי על בסיס כמה הדרכות אחרות ואלו המנדלות חוטים הראשונות שלי:
אח"כ התחלתי אחת בצהוב בלבד
ועוד אחת שהגזמתי בה עם לבן פרוותי. ולא אהבתי את התוצאה כי הלבן הסתיר את הצבעוני שהיה בפנים
אז גם אותה עזבתי בינתיים
ואז התחלתי אחת במפגש חנ"ב של נהריה והמשכתי אותה בבית 1:1 עם הסרט הרוסי הנפלא
התהליך של האריגה היה מאוד מדיטטיבי ומרגיע עבורי. השארתי את הכיור, את הכלים, את הירקות מפייסל בשקיות- וארגתי ללא הפסקה עד לגמר המנדלה.
הייתי ממש מעופפת במפגש היום. המנדלות הללו- העיפו אותי גבוה 🙂 אפילו חלמתי אותן בלילה.
כל מראת- מגן "עין אלוהים" היא יצירת מראת-מגן ייחודית . כל אחת נושאת תדר מרפא מדויק. אפשר להכין אותה לעצמך או לקבל אותה מידי יוצרת- מרפאת אחרת.
מראת-מגן עין אלוהים משקפת את האחדות.
היא מבטאת את הגעגוע לשלמות, לסימטריה. לאיזון. לחיבור עם הרוחני והנשגב. היא עונה לצורך עמוק לחקור מימדים חדשים. ולתפוס אותם באופן חושי- ממשי – יצירתי. — at Studio Nona-Lila Megged."