הדברים הפשוטים, מים. זרימה, פכפוך. עלים מתעופפים ונושרים, עלים צפים. טיילתי לבד בעין חרדלית וצילמתי מעט מהאור הסתווי, מההרגשה הזו. התמוגגות. שלווה. טוהר המחשבה, פאר הבריאה. תמונות.
תל אביבים? בשני לדצמבר, בשש בערב, פתיחת תערוכת צילומים שלי בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב.
בתוכנית, הרצאה על ההיסטוריה של הצילום והמצלמות, סיור מודרך בתערוכה והרצאה על הצילום האפל והטכניקה שפיתחתי.
שבת שלום!
עינבל
מסתבר שכלבים אוהבים שלוליות, ושהדגים והבריכה הציורית היו נראים מאוד חביבים לטבילה לכלבת הפלא שלנו, קויה .
הצלחנו לחלץ את הדגים, ואפילו הקמנו מחדש את הבריכה הקטנה בעיצוב חלוקי נחל וחצץ לבן
הפעם עם חצץ גם סביב סביב, שאולי ימנע מהבוץ ללכלך
והאמת שזה נראה ממש יפה אבל זה לא "מחזיק הרבה מים" – רק מעט מים.
ומה שנותר כעת זו שלולית סמלית עם פרפרים נהדרים שמגיעים לשתות ממנה (וגם זה נהדר)
שעדיין עושה לי נעים בעיניים, אז חשבתי וחקרתי את נושא בריכות הכאילו וערוצי הנחל המדומים
dry pond
וגם
dry creek
בריכת כאילו זה אלמנט דמוי נחל או בריכה בגינת נוי, ללא מיים.
המבנה דמוי הבריכה יוצר אשליה רטובה, ומנעים את הגינה.
מסתבר שזוהי גישה שלמה בעיצוב הגן, ויש לה רעיונות מקסימים. הריני לשתף!
ערוץ נחל יבש עם שלולית יבשה אשר מעביר את מי הגשם מן המרזב אל השלולית.
יצירת שביל המדמה ערוץ נחל- שילוב של אבני מדרך, חצץ באמצע וחלוקי נחל גדולים יותר בשוליים
ערוץ דמוי נחל, נמוך יותר משאר הגינה- שישמש כמסלול ניקוז למיים
כמה שזה יפה! ומעורר עשיה והשראה!
אולי גם אנחנו נעשה ערוץ מרזבים? הלא בחזית המזרחית יש לנו 3 מרזבים, מה שמאפשר לנו ליצור נחל נחמד מאוד בצד המזרחי של הבית.
את בריכת הכאילו נשאיר במקומה ונשתול סביבה פרחים, מעט מים שיצטברו לתוכה ממי השקיה וגשמים ופיה קטנה על סלע.
והרי לנו שלב 2 בעיצוב הגינה- חלוקי נחל וחצץ ליצירת אשליית מים או פינת חמד קטנה
עינבל
משתתפים:
קויה, הילדים ואני
בתוכנית: הקמת בריכת נוי קטנה
אביזרים: ניילון עבה שנשאר מהבנייה, שק גדול מלא חלוקי נחל בגדלים שונים (שקיבלנו מתנה מספק חומרי בניין ממנו קנינו את כל החומרים לבניית הבית) סמרטוטי רצפה פשוטים, צינור מים, את ומעדר.
העת: ראשון בבוקר
מהלך העבודה:
ראשית החלטנו איך ומה נעשה. שקלנו את האפשרויות השונות ואת המיקום המיטבי ולבסוף הוחלט ליצור בריכת נוי חפורה באדמה.
הילדים חפרו בתורות ובשלב כלשהו שיכנעו את קויה לחפור לעומק.
היא הסכימה בשמחה וחפרה בדיוק איפה שביקשו ממנה. מי גאון של אמא?
כשהשקע באדמה היה משביע רצון לדעת היוצרים (הילדים) הרוונו אותו במים.
אחר כך בכפות הידיים עיצבנו בבוץ את הצורה שרצינו מהבריכה.
כיסינו את הבוץ בבד (סמרטוטי רצפה) ומעליו הנחנו את הניילון העבה.
לאט ובהתמדה כיסינו בחלוקי נחל את כל השטח החשוף ואז הם מילאו מים
כעת אפשר לשחק קצת ולשבץ אבנים יפות וזכוכיות בתוך המים
לאחר מכן בעזרת מספריים- חיתוך שאריות הניילון לפי טוואי האבנים
והמשך עיטור וקישוט בריכת הפיות
המשימה הראשונה הסתיימה בסיפוק גדול.
המשימה הבאה- גמבוזיות או דגיגים טורפי יתושים אחרים.
יופי של בוקר!
עינבל
על השלט של בריכת האקליפטוסים בחניתה כתוב טקסט מרגש- וכל פעם שאני מקריאה אותו (או קוראת, או שומעת) – הגרון שלי נעשה רטוב מדמעות. ככה אני. מתרגשת.
בריכת האקליפטוסים עין חור
"מעיין מים חיים
אוצר לחלוצים
בבריכה חלקם נאספים
לימי קיץ לוהטים
אתר לבני כל דור
כאן נבטו אהבות המייסדים
נחלמו חלומות מתממשים
בשיח רועים לצלילי דינדון פעמונים
בצילם של אלון חרוב ועוזרד
כאן נזכור ימים חולפים לעד"
הבריכה מלאה במים ורצפתה מכוסה בשכבת אצות שהופכת את השיפועים בה למחליקים- וזה כייף.
קצת קשה להכנס אליה או לצאת ממנה. המים עמוקים (כמטר עומקם) ואין שום מדרגה. החוצה אנחנו מטפסים על הקירות, שורטים את האצבעות והברכיים.
יש כמה צרעות פלך שמזמזמות ומדנדנות סביב המים, זה קצת מלחיץ אבל ברגע שמתגברים על החשש ומפסיקים להקשיב להן- אפשר להשתולל ולהתענג על מים, נוף, אויר, קיץ.
אבל שכחתי לספר שהבריכה הזו נמצאת במורד שיפוע רציני רציני. קודם מגיעים למרפסת נוף מהמם. הנה:
ואז הולכים ביער:
מגיעים לשלט העץ שבתחילת הפוסט ומתחילים לרדת בעוד ועוד מדרגות עשויות מעמודי חשמל ישנים, פרי עבודתם השווה והמשקיעה של צוות הנוי בקיבוץ. גם הבריכה, אגב, שופצה ומטופלת ע"י הצוות.
ויורדים המון המון המון מדרגות. באמצע הדרך יש ספסל. כשיורדים לא מבינים מה הרעיון אבל כשעולים זה ספסל מבורך למי שצריך לעצור ולנשום. עליה רצינית, כול המדרגות.
ולכן אני ממש גאה בילדים שלי ובעצמי שהצלחנו לעלות את כל העליה בבת אחת ובלי להתעייף.
קויה מצידה קיפצה כמו עז הרים. היא בכלל היתה מאושרת שם.
הבטחתי לילדים שנחזור לשם פעם בשבוע.
בוקר, בין 8-10 כשעוד לא נורא חם.
בשמחות
עינבל
תופרת חלומות 