חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.
לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.
אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.
השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.
וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.
,
אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון
אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.
ראש השנה לאילנות מגיע – ועימו כמה רעיונות ליצירה.
אני אוהבת יצירות מאיצטרובלים – הן מתאימות לכל השנה, אבל בט"ו בשבט מקבלות ערך מוסף
ראשית- אני מאמינה שבכל בית עם פעוטות וילדים כדאי שתיהיה סלסלה מלאה באיצטרובלים, כאלו שאספנו יחד, בגדלים שונים
(אני גם אוהבת סלסלה עם אבנים, ואחת עם צדפים, ואחת עם בלוטים, ונראה לי שהבנתם את העקרון. (
אפשר לשחק עם הפעוטות במיון האיצטרובלים: למיין, לנסות לבנות מהם כל מניני דברים , ליצור מהם דמויות בהדבקה, מוביילים, לדמיין שהם עצים קטנים ועוד.
אני ממליצה למצוא איצטרובל פתוח לרווחה לערוך לו הטבלה כדת וכדין – וכך לראות איך איטצרובל רטוב נסגר ואז כשהוא מתייבש ומחמם- הוא נפתח. זהו מנגנון הפצת זרעים- החמסין גורם לאיצטרובלים להפתח וכשהזרעים (הצנוברים) מתייבשים- הם מתעופפים על כנפיים קטנות – כנף אחת ליתר דיוק- וכך יכולים לנבוט כשתגיע העונה הרטובה.
עוד דרך להרטיב איצטרובלים זה לצבוע אותם בגואש או אקריליק – זו גם דרך מהנה מאוד ליצירה בכל גיל.
יצירה עם ילדים עשויה להיות גם מרפא להורים. לי, כאם- עת היצירה האישית שלי, עם עצמי, בעת שהילדים צופים בי או עושים מה שאני עושה- אלו רגעי השלווה שלי.
אני זקוקה לרגעים הללו בכדי לעשות את החינוך הביתי טוב ונעים עבורי.
אני מאוד אוהבת דמויות משחק וגמדים במיוחד- לכן שמחתי שמצאתי את הרעיון הבא-
בובות על איצטרובל, כשהחלק העליון שלהן מלובד במחט על מנקה מקטרות- והראש עשוי חרוז עץ
העבודה פשוטה- מקפלים מנקה מקטרות לשניים. על הקצה עם הלולאה משחילים את החרוז לראש, את הקצוות מעצבים לשני הצדדים כידיים. מגלגלים סביב סביב סיבי צמר לליבוד, ומסיימים בהשחלה והדבקה של חרוז עץ קטן בתור כף יד. אפשר להוסיף גם שיער ואפילו למצוא ספלול של בלוט בגודל מתאים- ככובע
.
גמד נחמד- הפעם בשימוש בלבד מוכן, איצטרובל ומנקה מקטרות
שני גמדים שמשמשים כגמדי חג מולד אבל בהחלט יכולים לעבור גיור ולהיות גמדי טו בשבט. –
כאן הגזרה עבור הכובע, הכפפות והנעלים
אפשר לספק לשולחן היצירה דבק, עיניים זזות, בלוטים, ספלולים, שאריות לבד, פונפונים ונוצות – ולהניח לילדים לעוף על כנפי הדימיון. הנה כמה רעיונות משובבי נפש-
לחיצה על התמונה היא קישור לפוסט המקורי עם ההדרכה המצולמת היפה של ניקי
עוד ינשוף מאיצטרובל- עם הדרכה מצולמת. הינשוף הזה התחיל מאיצטרובל שלובד לתוכו צמר גולמי. עבודה מוטורית נהדרת
– לחובבי הציפורים אפשר להכין מתקן האכלה בתוך איצטרובל
מתקן האכלת ציפורי שיר על איצטרובל: חמאה/חמאת קוקוס/חמאת בוטנים מעורבבת היטב עם זרעונים שונים. את העיסה דוחפים בעזרת מקל לתוך האיצטרובל, ואותו תולים מעץ או ממוט- רחוק מהישג כפם של החתולים
לילדים הגדולים יותר, אלו שאוחזים באולר או סכין אופינל משומרי הגן- הנה כמה רעיונות לגילוף בענפים-
כל תמונה היא קישור להדרכה עצמה
ואף גילוף רוח היער לתוך הענף
אם הכנתם מי מהיצירות בהשראת הרשימה הזו- אשמח לשמוע ולראות!
כשאני מתעוררת הרבה לפני הזמן (זה קורה ביחוד אחרי שאני נשכבת לישון ב22 ולא בחצות)- יש לי זמן למחשבות.
ויום אחד עלתה לי מחשבה- רעיון. להכין לב תלת מימדי מקרטון גלי וקרטון קופסאות.
אז אחרי טיול הבוקר- מיד התחלתי בעבודה.
חתכתי רצועה מקרטון גלי. יש לו גמישות שמאפשרת משחק עם הצורה
ושיחקתי עם הצורה
ואז הדבקתי על הקרטון הגלי (מה שהתברר כטעות בעיצוב)
כשזהדבק יבש חתכתי עם סכין חיתוך וחילצתי את הלב
וזה יצא
ונראה בכיון
אבל צד שני נראה נורא. זה הקרטון הגלי. הוא כנראה לא מוצלח לשטח הלב רק לרצועה
העתקתי את הצורה לקרטון של קופסא אחרת
ואז הדבקתי, גם רצועה. מסתבר במקום הלא נכון. את הרצועה אולי עדיף לחבר בסוף. או מהצד הגלי.
הדבקתי בלחיצה
ואז פניתי לצפות בספר ישן
וזו עוד טעות. אבל ציפיתי
ישבתי שזה יצא מגניב וישן כזה.
אבל זה יצא מגעיל. חשבתי לזרוק. אבל המשכתי לשחק ולהדביק עוד שכבות
ואז צבעתי בווש לבן וזה בכלל נהיה לא נכון בעבורי.
(יאק)
הבנתי מה הבעיה. אני לא אוהבת את הצורה הרכה של זה. לב רך שיהיה תפור, בכייף. אבל מקרטון? בשומופן לא!
אז הכנתי עוד אחד, אבל במקום קרטון גלי השתמשתי בקרטון רגיל. המסביב שלו זה מגליל נייר טואלט שגזרתי לטבעת ברוחב 2 ס"מ. והלבבות השטוחים מקרטון של דגנים. צבעתי בצהוב. יותר טוב.
אבל בכנות, גם ממנו אני לא מרוצה.
אז לפעמים זה מצליח, להגות רעיונות ולבצע. ולפעמים זה לא מצליח.
וחשבתי הרבה אם לפרסם גם את הלא מצליח בבלוג והגעתי למסקנה שאני חייבת לפרסם גם את הלא מצליח, כדי שתדעו שגם לי זה קורה, וזה טבעי וזה בסדר.
ומאוד נהנתי מתהליך היצירה עצמו, רק מהתוצאה לא נהנתי בכלל.
וזה בסדר לזרוק. אז זרקתי למיכל מיחזור הקרטונים. כי זה מה שזה. זבל. הא הא הא.
והנה עוד "אי הצלחה". ניסיתי להכין אות בטכניקה דומה. עליה גם הדבקתי מפית. התוצאה… בלשון המעטה… על הפנים!
אז ככה. אני אוהבת ליצור בפפר מאש (עיסת נייר) ודי שונאת את התוצאות. הרעיון חביב, התוצרים יותר מדי עגלגלים ומבולגנים בשבילי. לא "נקיים" וזה בדיוק מה שמפריע לי.
האות H
ספרו- גם לכם לפעמים מתפקששים רעיונות?
מה אתם עושים עם התוצרים המאכזבים? זורקים? שומרים? משפצים?