תגית: טיסה

המטוס התחיל לנוע על המסלול. הדבר לקח זמן רב. השעה היתה כמעט חמש לפנות בוקר, ומבעד לחלון הקטן והלח מיצמצו אורות המסלול.
צלילי ניעור וניסור, פתיחה וצריחה עלו מגופו הקטן והנחוש.
עצמתי עיניים, מאחלת לעצמי להרדם ולהתעורר אחרי ההמראה שהילכה עלי אימה.
נצח חלף. פקחתי את העיניים, הבטתי החוצה. הרחק למטה ראיתי אורות חלושים. התנועה היתה עצלה, כמו אוטובוס בשדרות מוריה של יום שישי.
שמחתי. זאת היתה ההמראה המושלמת, המראה מעולה, אמרתי לילד שלי. איזה טייס מעולה, לא הרגשתי דבר!
הילד, שהביט בי מבעד לערפילי חלומו, המשיך לישון.
ליידיס אנד גנטלמנס, חרץ הטייס את האויר בקולו, ווי אר אבאוט טו פארט סון.
אה? מה?
המטוס הסתובב באיטיות ונמל התעופה בגובה רגיל לגמרי צחק לי בפרצוף.
בכלל לא המראנו, בגלל זה לא הרגשתי כלום!
עדיין מקווה שהטייס מעולה, האיץ המטוס בעוצמה ועלה לאויר.
רגע קצר שבו הנשמה שלי פרחה, אבל יחד איתה פרח הצחוק הבלתי נשלט שלי.
יוהו, קראתי בקול. עכשיו אנחנו באויר.
ששש… הרגיע אותי הילד.
את מפריעה לי לישון.