בחניתה, יש שקד גדול סמוך לאלה ארץ ישראלית.
בחודש פברואר, האלה מלבלבת בצהוב (יש הטועים לחשוב שזו שלכת) ואילו השקד פורח בלבן.
בזוית הנכונה, באור המוזהב של שעת שקיעה, זורחת האלה המלבלבת בכתום, ומעניקה רקע יוצא דופן לפרחי השקד הענוגים.
אבל לא בכל שנה מלבלבת האלה בדיוק בעת פריחת השקד.
וכך יצא שהפעם האחרונה שזה קרה היה לפני שבועיים.
לפני עשר שנים ושבעה ימים, היא הגיעה אלינו. בגיל יום, אפאטית, מורעבת, זעירה וחסרת אונים.
שום דבר לא העיר את אינסטינקט היניקה שלה, חוץ מקנגורו עור לעור איתי. ואז היא הסכימה לבלוע קצת ממזרק עם תמ"ל לחתלתולים (זה מנ שעמותת נהריה אוהבת חיות נתנה לי).
הייתי בית אומנה, אמא אומנה וכלבה מחליפה.
עם צמר גפן לח וחם ניגבתי את הבטן והטוסיק שלה עד ששיחררה את הצרכים
בבקבוק עם פטמה קטנטנה האכלתי אותה עד שנגמלה.
אני זוכרת איך עמדתי בתור לקופה בסופר עם הפטמה הכי זולה והבקבוק הכי זול כי המזרק לא עמד בקצב ההאכלה שלה.
האיש שעמד מאחורי ציקצק בלשונו. זה מה שאת קונה לתינוקת שלך, הוא הצביע על המנשא.
כן, אמרתי. רוצה לראות אותה?
הוא הציץ לתוך המנשא והגורה הרימה את עיניה אליו.
האיש כמעט נחנק.
זה…זה… זה תינוק?
הוא שאל, נבוך להודות שהתינוק שלי נראה כמו חיה.
כן. אמרתי. זו כלבה זעירה בת שבוע. היא אוכלת ממזרק ואני רוצה לנסות בקבוק עם פטמה. יהיה לי יותר קל לטפל בה ככה.
אוה… האיש גנח בהקלה. חשבתי שמשהו לא בסדר בתינוק שלך.
הכל בסדר, הרגעתי אותו. חוץ מזה שאני על תקן כלבה מחליפה.
הכלבה נבחה את הודעת ה"יש דורבן בגינה" היחודי שלה. מוזר, חשבתי אני יודעת לשמוע בשיר הנביחות שלה בדיוק על מה היא נובחת.
אם זה שליח ברחוב עולה הודעת נביחות שנמשכת מתחילת הרחוב ועד קצהו. אם נחש או לטאה, נביחותיה צווחניות.
יצאתי אל הגינה והדורבן הסתכל עלי ואל הכלבה במבט מאיים.
תעזבו אותו, צעק החתול.
הדורבן הפנה את הראש אל החלון ולא זז. עמדנו תקועים במקום. החתול על החלון, אני ליד מתקן הכביסה והכלבה ליד הנדנדה החלודה. והדורבן, ליד עץ התפוחים הסינים
אמרתי לו, אל תחזור לכאן, דורבן
זה השטח שלי, הוא אמר
זה השטח שלי, נבחה הכלבה
זו הגינה שלי. אמרתי
שטויות, אמר החתול
הכל שלי. הגינה, הכלבה והמכשפה,
לך, דורבן, ואל תחזור
שמע הדורבן ויצא. עקבתי אחריו וסגרתי את החור בגדר בסלעים ואבנים. מאז הוא לא חזר. הכלבה אמנם שולחת לי הודעות קוליות בנביחות. אבל מי שבאמת מנהל פה הכל זה החתול
לילה מלא רעמים וברקים, מופע מרהיב של טבע בשמיים. אני מתעוררת ביקיצה טבעית בשש וקופצת מהמיטה. ממהרת החוצה לבדוק את מד הגשם שלי. שניים וחצי מילימטרים, אכזבה קלה. אני מתבוננת סביבי והשמיים לאט לאט משנים צבע מכחול כהה לורדרד מתפנק.
אני רותמת אלי את הכלבה ואת המצלמה עם עדשת 40 מ"מ וסל ליקוט מתקפל. לפעמים יש הפתעות, אני מדמיינת פטריות, מוקדם מדי.
בדרך אל הבוסתן אני מוצאת ערימת גזם עם רימונים. אחד מהם נראה נפלא ואני מתלבטת, האם להסחב איתו או לחזור אליו? הרימון כבד. אני בוחרת לחזור אליו ומצניעה אותו בין השיחים.
בכניסה לבוסתן אליאב, עץ התאנה כבר ערום מעלים, אך תאנים ירוקות וסגולות פזורות בין ענפיו. רוב הפירות הבשלים מנוקרים, אבל אני מוצאת ארבעה נקיים ובשלים ומלקטת אותם לסל שלי.
השמיים משנים צבע ואני בוחנת את קליפת השקד בבוסתן. היא מכוסה חזזית. זו צבעונית הבוסתן.
קרני שמש ראשונות מתחילות לזלוג סביב, אנחנו ממהרות אל התצפית בקצה הבוסתן. מראה מפעים לפנינו. זריחה. ברגע קצר הקלקתי על המצלמה המון פעמים.
האם התמונות מעבירות מעט מהאושר הזה?
אני מקווה שזהו אות הפתיחה לחורף גשום ומבורך.
שבת שלום!
הבוקר הלכתי לשחות בבריכה. כשהגעתי אחרי 35 בריכות למנוחה קצרה, שמתי לב לאחד השחיינים, יובל, שאומר משהו על גור של זיקית למציל. התקרבתי. היה זה אבקוע זעיר בצבע ורוד. זיקית זעירה טובלת במי כלור. ביקשתי את הרשות של החבר שהציל את האבקוע ושטפתי את הזיקית בעדינות במי ברז. לנקות את מי הכלור.
אחרי שסיימנו מקצה צילומים והתרגשות בקיבוץ, העברתי את היצור הזעיר לשיח "עין התכלת " הלא הוא שיח עפרית הכף הנפוצה בכל קיבוץ.
היה זה בוקר משמח מאוד, יש משהו מרגש בהגנה ועזרה ליצור זעיר פראי ואמיתי. מאחלת לזיקית הקטנה חיים ארוכים מלאים מזון עשוי חרקים
שבת שלום!
נ.ב. תודה לרוני טמלר ואדם ויסמן, על העצות והעזרה בהרצת האתר ובאירגונו. מעריכה מאוד את הזמן וההשקעה.
עינבל
אתמול, בחג ראש השנה, נפגשתי עם חברתי המקסימה איריס מזור לhigh tea על המרפסת. הכרתי את איריס ראשית כמרצה בחסד בכנסי אייקון ועולמות. ולאחר מכן כחברה באחד הכנסים בו התנדבתי כמנהלת תחרות הצילום של עולמות. איריס הגיעה עם שמלה מהממת ומלא סטייל לבוקר האנגלי שאירגנתי לנו.
הכנתי סקונס לפי המתכון הבא:
2 כוסות קמח תופח
100 גרם חמאה קרה
רבע כפית מלח.
ככוס חלב (או סויה או משקה שקדים. מה שמתאים )
לערבב ולפורר את החמאה עם הקמח באצבעות(חובה! אחרת לא יוצא סקונס טוב!). להוסיף מקסימום כוס חלב עד שמתקבל בצק לא אחיד ( חשוב! בצק אחיד מוציא סקונס נמוכים!)
למעוך קלות לעובי 2 סנטימטרים ולקרוץ עיגולים בכוס בקוטר של 5 סנטימטרים. בערך.
אפיתי בתנור שחומם מראש לחום של 240 מעלות לאפיה של 9 דקות.
הסקונס יצאו פריכים מבחוץ ועשויים מבפנים. ומגישים אותם עם שמנת חמוצה בצד ועם ריבה טובה בצד השני.
ועם איזו ריבה הגשתי אותם?
ריבת שזיפי שגיב, תפוחים ותפוז סיני. הכל ביחד, בקוביות קטנטונת של פרי. זוהי ריבה סגולה בזכות השזיפים.
הצלחות המקסימות הן מתנה מההורים של גילי. אלו צלחות וינטג' כמו שאני אוהבת. הקומקום היפה של נעמן פורצלן, מגדל הצלחות הגיע כמתנה מחברה שלי שידעה בדיוק מה אני אוהבת. הספלים של pip studio. קנקן החלב של יעל בר כשר – קיפודים. היא גם אחראית לעציץ הפטרייה שאוסף טל ומשקה איתו את הסוקולנטים שסביבו. זהו אוסף אקלקטי של אושר.
שמי סתיו מנוקדי עננים
החצב פורח
בלילות כבר קר כאן
סתיו מבורך, שנה ברוכה
עינבל
ערב ראש השנה, החצבים כבר מקשטים את הגינה
אור זהוב מטפטף טל
הקיץ תם.
תמונות מערב ראש השנה קהילתי ב5-9-21 בקיבוץ חניתה. צילום: עינבל ויסמן
סבתא לימדה אותי כל הזמן, ערבבה את הידע בכף עץ עם סיפורי מדרש ואגדה, סיפורים מילדותה בצפת ובחיפה, מעגל חיי אישה, חיבורים של אהבה ועוצמה ורוך.
מאז שנולדתי ועד שבגרתי, סבתא טיפלה בי ולימדה אותי לטפל בה בחזרה. כיצד לרקוח לה חליטה מפרחי עוזרר כדי להוריד את לחץ הדם, כמה קוביות שוקולד לתת נגד שיעול ואיזה פרח מהגינה ימלא אותה שמחה.
ברוכה את, המחברת הסודית של סבתא ושלי
בהוצאת אדמה, בית לחכמה נשית מתחדשת
בספר ברוכה את תמצאי מידע שימושי על צמחי מרפא, תרגילים לזימון מציאות, כוונות, תפילות וברכות. כל אלו יוכלו לשמש אותך לטיפול בעצמך, במשפחתך ובסביבתך.
חלומות מתגשמים
עינבל
גינת קיץ אוגוסט 2015, גם היא יבשושית אך יותר ירוקה מלפני שנה
–
.
אבל הצמחים? אלו חוגגים כאן הקיץ. תענוג
.
אז נכון שבמבט כללי הגינה נראית יבשה. אבל במבט מקרוב?
חגיגה!
חם. לח. אחלה אקלים לגנן האוהב ולגינה.
ובבית? תודה ל Willis Haviland Carrier
האיש שהמציא את המזגן
הוא גם היה נשוי לשלוש נשים. אולי בגלל זה הוא היה צריך להמציא את המזגן.
שבוע טוב
עינבל
היום היתה התקדמות עצומה בבית היווני שלי!
הגיע צוות מעולה מ"נגריית אשר" והקימו את המטבח וגם את הארון בחדר ההורים – הם עבדו מהבוקר עד אחה"צ.
הגיע גם צוות הרצפים וערכו סדרה של תיקונים והתקנות, כולל שילוב שני שטיחים מצויירים במרכז הסלון ובמרכז מבואת החדרים
תיקון שיפועי ניקוז של הרצף הקודם בחוץ,(זה שפיטרנו מסיבות נכונות מסתבר) וכל מיני חיתוכים והתאמות עבור החלונות.
ועבד גם צוות של שני בולגרים ובוריס מ"סמארט חלונות"
הם התקינו את התריסים ואת המשקוף העיוור בכל החלונות.
גם הם יבואו לפינישים בעוד כשבוע וחצי.
ואפילו היה נאסר של השיש ומדד ותכנן יחד איתנו את הגימור למטבח ולאי…
יום ארוך מאוד ופורה מאוד.
אני?
ממש מותשת. אבל- מרוצה עד התקרה!
עינבל
היום היתה התקדמות עצומה בבית היווני שלי!
הגיע צוות מעולה מ"נגריית אשר" והקימו את המטבח וגם את הארון בחדר ההורים – הם עבדו מהבוקר עד אחה"צ.
הגיע גם צוות הרצפים וערכו סדרה של תיקונים והתקנות, כולל שילוב שני שטיחים מצויירים במרכז הסלון ובמרכז מבואת החדרים
תיקון שיפועי ניקוז של הרצף הקודם בחוץ,(זה שפיטרנו מסיבות נכונות מסתבר) וכל מיני חיתוכים והתאמות עבור החלונות.
ועבד גם צוות של שני בולגרים ובוריס מ"סמארט חלונות"
הם התקינו את התריסים ואת המשקוף העיוור בכל החלונות.
גם הם יבואו לפינישים בעוד כשבוע וחצי.
ואפילו היה נאסר של השיש ומדד ותכנן יחד איתנו את הגימור למטבח ולאי…
יום ארוך מאוד ופורה מאוד.
אני?
ממש מותשת. אבל- מרוצה עד התקרה!
עינבל
המדרגות הן החלק החביב עלי בבית שלנו, והן משתלבות נפלא עם אריחי הטרה קוטה האדומים.
גם הפרגולה
והצבע מתחיל להיות ברור יותר, המסנוור של הצבע הלח מתחלף לגוון רך
דומה לגוון של המסלע- סלעי גיר ודולומיט- האופייניים למקום
היום צילמתי על הגג, כשהילדים התאמנו בקאטות של הקראטה
וגיליתי- שבשעת צהריים, עת השמש מסונוורת את הים התיכון- אני יכולה לראותו, מציץ בקצה הקיבוץ, ממערב. שמחתי! רואים גם ים, גם הרים, גם חוצלארץ… מושלם!
מחכים לחלונות
עינבל
מתכננים את הצבעים לבית- עוד לא ברור אם יעשה זאת קבלן הצבע (אצלנו כולם קבלנים. קבלן חשמל, קבלן טיח, קבלן ביוב. גם קבלן צבע. הצבעי)
או שנעשה זאת אני והאיש ביחד, אני מקווה שהצבע יעשה זאת. היום צובעים את התקרה בבית.
את החדר של אדם נשאיר לבן ואז אני- עם צבעים אקרילים אצייר לו ציור קיר גדול- בסגנון הזה
או בסגנון טירה. הילד מתלהב מכאלו – יש טפטים מוכנים אבל חשבנו לצייר. או להדביק טפטים ולגזור את השוליים ככה שזה יראה כמו חור בקיר דרכו רואים אבני מצודה. בכל זאת, אביר.
לחדר של ליה אנחנו בחרנו (ליה ואני) את הצבע
SNOWSHOW
התקרה לבנה, הקירות בגון תכול שלגי ועליהם נעשה פתיתי שלג לבנים (she loves snow)
1038p
את אותו גוון נהדר אני רוצה גם בקיר אחד בחדר השינה שלנו, הקיר הצפון מזרחי. זה שמעל המיטה.
בחדר הרחצה הגדול, גם צבע תכלכל, עוד לא החלטתי אם את הסנואו שלעיל או את 1026 שיש לו גון קצת ירקרק ונראה לי כיפי לחדר רטוב.
מטבח- קיר עם חלון גדול מעל השיש
רציתי את הצבע ערפל סתווי מספר
90095P
אבל כבר לא מייצרים אותו. אז הייתי צריכה לחפש בין שאר האפשרויות.
אפשרויות:
1026p
1039
אז הצבע הבא אני ממש אוהבת- חלומה של אתנה. עדין, רענן, יפה…
נעים לבחור, נעים לחשוב, נעים לדמיין. בקרוב! ממש בקרוב!
עינבל
| Athena’s Dream |
 |
 1046P |
הרצף התחיל לעבוד השבוע, בתמונה הראשונה הריצוף של המטבח.
היום- הבוקר, יצאנו רגלית לטיול לבית.
בדרך היה קר מאוד.
הגשם התערבל והפך לפתיתי שלג מתעופפים – אבל האדמה החמה המיסה אותם
היה קר מאוד מאוד. הילד ואני קפאנו ממש 
הצטערתי שלא לבשתי טייטס מתחת לג'ינס.
ושלא עטפתי את עצמי בצעיף בנוסף לכובע ולמעיל.
ושמחתי שזכרתי לעטות כפפות צמר חמות
אנחנו לא רגילים לחורף כזה פה. לא כזה. זה כייף. ומעניין. וגורם לי להרהר
עד כמה באמת היינו נהנים מחורף של מינוס. כאן בערך אפס עכשיו בחוץ. מה עושים כשזה מינוס חמש? איך בכלל מתלבשים נכון?
בבית חיכתה לנו הפתעה. כל החדרים מרוצפים, והרצף עובד ממש עכשיו על הסיום- בממ"ד.
חדר ההורים
החדר של הילד עם הילד הקפוא
ואתמול הכנו ביחד גמדים מגולפים בענפים ולחמניות לשבת
חורף, כייף של חורף.
שבת שלום
עינבל
הבית לובש צורה, אנחנו לקראת טיח, החשמלאי מסיים בימים אלו את ההכנות.
הדהים אותי שאחרי שכל הבלוקים עמדו במקום הגיע התור של החשמלאי לחורר את הקירות ולחצוב בהם עם קונגו, לייצר תעלות לכל השקעים והמתגים שאנחנו צריכים.
אז זה השלב הנוכחי. חורים בקירות, מסלולים ותעלות
והטייח, ואיש החלונות, והמפקח, והקבלן, ותשלומים ועניינים…
אפשר לחשוב שבונים בית!
פסיפס צילומים של הבית – אנחנו לקראת גמר שלב שלד
* סיימו לבנות בבלוקים קירות פנים, מחכים ליציקת בטון
* בונים את מעקה הגג מבלוקים, גם עליו תבוא יציקת בטון
* צריך עוד לבנות את מסגרות הפרגולה בבטון (כולל תפסנות וקרשים)
* צריך לבנות את מדרגות הגישה לבית
ואז- סיום שלב שלד. נחגוג בגלידריה, כמיטב המסורת. ובפוסט כמובן!
ביליתי בשבוע האחרון שעות רבות אצל בעלי מקצוע.
אצל נגר- בכדי לקבל הצעת מחיר עבור המטבח (ואולי גם ארונות אמבטיה וארונות קיר)
אחרי לבטים רבים ביקשתי מטבח פורמייקה בסגנון שנות ה50
אבל מטבח פרובנסי לבנבן וחמוד עדיין יושב אצלי במקום של כבוד
כשעה אצל מתקיני דלתות. מסתבר שכל הדלתות שנמכרות בארץ מקורן מאותו מקום, ההבדל במחיר יכול לנוע עד פי 2. צריך לדעת להתמקח. מתברר. פעם הייתי אלופה במיקוח, אבל בשנים האחרונות היכולת הזו קצת נעלמה.
כי איפה בדיוק אתמקח על מחיר הירקות בכלבו?
ועוד מספר שעות (8 ליתר דיוק) בחנויות למרצפות ואריחים וכלים סניטרים.. אבל באמת נהנתי!
אני מתלבטת לריצוף חוץ בין משהו כללי בהיר ואנטיסליפ לבין אריחי פסיפס לבנים שממש אהבתי.
וכאן משמאל יש פסיפס נחמד – והאמת היא שגם המרצפות הטרה קוטה האדמדם הזה מאוד לטעמי. אצטרך לחזוןר לשם לקבל את המחיר שלהן.
אני חושבת שכבר הגעתי להחלטה שמדובר באלו שממש אהבתי – הפסיפס הלבן – שמזכיר לי את ציפורי אהובת ליבי..
לחיפוי חדרי הרחצה אני מתלבטת בין אריחים דמויי עץ שמתאימים לבית בסגנון שבי שיק או כאילו אמריקאי לבן, לבין אריחים מצויירים שיתנו לחדרים הללו מראה ירושלמי או חיפאי עתיק- שאני מאוד אוהבת. יותר אפילו.:
לאריחים מצויירים (שבלב כבר בחרתי בהם. עכשיו ההתלבטות היא בין שתי הדוגמאות שבתמונה
וגם בגזרת הבניה יש התקדמות יפה
(כולל קויה המהממת)
שבוע טוב ויומולדת שמח לבן ה8 שלי שחוגג היום
עינבל
היום התחילו להעלות את הבלוקים בשביל הקירות
ולארגן את התפסנות בשביל הממ"ד וקיר ההדף.
מוזמנים להציץ בתמונות, ולקרוא את ההערות המצורפות לתמונות.
עינבל
ביום ראשון 18.8.2013 יצקו לנו את הרצפה.למעשה יצקו את כל השטח הקונסטרוקטיבי של הבית, כולל השבילים והמרפסות
כבר בערב הבטון התקשה מספיק בשביל לעלות על המשטח ולהתחיל לדמיין-
כאן הממד (טוב, זה ברור, הוא מוקף ברזלים)
כאן המטבח, כאן הפרגולה בכניסה לבית, הנה המשטח המרוצף כשיוצאים מהסלון לעבר הגינה הצפונית
האבחנה בין משטחי הבית הבנויים לבין הגינה מאוד ברורה.
ואז נכנסנו למשטר הרטבות, זאת אומרת 5 פעמים ביום הולכים למגרש להרטיב את הרצפה.
אתמול הצעתי לילדים להצטרף לחגיגה והם באמת חגגו בין הממטרות והמתזים ונהנו מהמים. קיץ. חם. מים זה כיף ויש לנו כאן פארק מזרקות פעם בשלוש שעות.
אני קצת נשרפתי, ובעיקר התעייפתי אבל בסה"כ זה כייף להשקות בית.
ולצלם את הפנס של הרחוב משתקף בשלוליות הבית לעת ערב.
ממש קסם.
מה מאחלים לבית שמשקים אותו?
שתגדל ותצמח ותפרח?
שיהיו עמודיך ישרים וקירותיך יציבים?
שתספוג הרבה מיים ותיהיה בטון חזק?
שיהיה בשעה טובה, מאחלים לנו כל השכנים והחברים.
רטוב ויציב
עינבל
על השלט של בריכת האקליפטוסים בחניתה כתוב טקסט מרגש- וכל פעם שאני מקריאה אותו (או קוראת, או שומעת) – הגרון שלי נעשה רטוב מדמעות. ככה אני. מתרגשת.
בריכת האקליפטוסים עין חור
"מעיין מים חיים
אוצר לחלוצים
בבריכה חלקם נאספים
לימי קיץ לוהטים
אתר לבני כל דור
כאן נבטו אהבות המייסדים
נחלמו חלומות מתממשים
בשיח רועים לצלילי דינדון פעמונים
בצילם של אלון חרוב ועוזרד
כאן נזכור ימים חולפים לעד"
הבריכה מלאה במים ורצפתה מכוסה בשכבת אצות שהופכת את השיפועים בה למחליקים- וזה כייף.
קצת קשה להכנס אליה או לצאת ממנה. המים עמוקים (כמטר עומקם) ואין שום מדרגה. החוצה אנחנו מטפסים על הקירות, שורטים את האצבעות והברכיים.
יש כמה צרעות פלך שמזמזמות ומדנדנות סביב המים, זה קצת מלחיץ אבל ברגע שמתגברים על החשש ומפסיקים להקשיב להן- אפשר להשתולל ולהתענג על מים, נוף, אויר, קיץ.
אבל שכחתי לספר שהבריכה הזו נמצאת במורד שיפוע רציני רציני. קודם מגיעים למרפסת נוף מהמם. הנה:
ואז הולכים ביער:
מגיעים לשלט העץ שבתחילת הפוסט ומתחילים לרדת בעוד ועוד מדרגות עשויות מעמודי חשמל ישנים, פרי עבודתם השווה והמשקיעה של צוות הנוי בקיבוץ. גם הבריכה, אגב, שופצה ומטופלת ע"י הצוות.
ויורדים המון המון המון מדרגות. באמצע הדרך יש ספסל. כשיורדים לא מבינים מה הרעיון אבל כשעולים זה ספסל מבורך למי שצריך לעצור ולנשום. עליה רצינית, כול המדרגות.
ולכן אני ממש גאה בילדים שלי ובעצמי שהצלחנו לעלות את כל העליה בבת אחת ובלי להתעייף.
קויה מצידה קיפצה כמו עז הרים. היא בכלל היתה מאושרת שם.
הבטחתי לילדים שנחזור לשם פעם בשבוע.
בוקר, בין 8-10 כשעוד לא נורא חם.
בשמחות
עינבל
תופרת חלומות 