צילום אחרי השקיעה

 

כשהשמש, כדור דחוס של אנרגיה, עוברת למימד הבא

או להאיר בארץ אחרת,

נפתח שער בין מימדי, לשעה הכחולה.

השעה הכחולה מתחילה עם השקיעה, ומסתיימת בתום האור, כשעה אחרי השקיעה.

כשמצלמים בשעה הכחולה, עם חצובה, וחשיפה ארוכה (רבע שניה – 30 שניות לחשיפה)

הגלים הפועמים אל החוף יראו כענן, או עשן.

וכל מה שקבוע- יראה חד.

אין אור בשעה הזו, העין האנושית רואה חושך.

אך בחשיפה הארוכה, נכנס אור במשך X שניות אל החיישן.

כל מה שנכנס ב30 שניות נצרב על החיישן.

ואז- המים הזזים נראים כעשן.

והמים הקבועים, בשלוליות חלקות, נשארים מים קבועים, חדים, בשלוליות חלקות.

 

בשל החושך, והרוח, והערפל, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, ואני מדמיינת תנין משחר העולם מגיח שם בתמונה מבעד לערפל.

או הר אולימפוס המציץ מבעד לעננים, ומדמיינת שזו תמונה שאני מצלמת מחלון המטוס, ולא מחוף הים.

בסופו של יום, מתחיל לילה. ואז גם חשיפה של 30 שניות מניבה תמונה מסתורית וחשוכה. כזו

זה היה האות שלי, לאסוף את הדברים, ולאור הירח למצוא את העקבות שיובילו אותי בחזרה אל המכונית.

היה זה זמן שקט. רוח, ים, רוח ים, וזמן. זמן שמתנפנף לאט לאט, במרווחים של 30 שניות המתנה בין תמונה לתמונה.

נשימה עמוקה.

תודה.

Save

Save

Save

Save

מודעות פרסומת

קפואים בזמן

IMG_20160127_112506~2     IMG_0711  IMG_0710ארבע הנבחרות שלי מצילום בשלג וקרח, הבוקר על פסגת הר מירון.

חזזיות על אלונים, לכדו טיפות שלג ומים שקפאו בחזרה, כשהטמפרטורות נעו בין 6 מעלות בחזרה אל האפס.

התוצאה-

קפואים בזמן, זמנית, לעוד יממה או שתיים.

טיפה   חזזית מטפטפת קרח

וכמובן,כל הזמן העננים נעו בין חמה לצל.

ככה צילמתי אותו מחירבת חממה, אחרי הביקור בשלג

הר מירון

וביום טוב רואים מכאן את החרמון-

החרמון מתצפית הר מירון

שבוע טוב

עינבל

מרק סרפדים- (ינואר 2012)

פעם כשהדרכתי טיול משפחות בכרמל בעונה הזו, נצמדה אלי אחת הילדות בפחד אמיתי והזהירה ללא הרף את בני משפחתה. "הייתי פה בטיול, ויש פה ערפדים. המדריכה הזהירה אותנו ממש להזהר מערפדים!"

דיברנו לנו שתינו , הילדה ואני. ניסיתי לברר אם היא ראתה ערפדים ואיך הם נראים. אמה סיפרה שעברו מספר ימים מהטיול ההוא והילדה נורא חוששת מערפדים. "מה חשבה לעצמה המדריכה, להפחיד ככה ילדים בכתה ב!".

ובכן, ראיתם ערפדים בטיול פה?

כן, עונה הילדה, בעצמי ראיתי.

ואיך נראו הערפדים, התעניינתי.

הם נראים כמו סתם צמח, ענתה לי. אבל יש להם שיערות צורבות וזה מאוד כואב למי שנוגע בהם.

אההה, הנהנתי במרץ. זה בדיוק התיאור הנכון של סירפדים.

כן! זהו! קיפצה הילדה בשמחה. זאת המילה הנכונה!

ואז רצה בחזרה למשפחתה והתריעה: תיזהרו מהסירפדים! יש פה סירפדים, והם נראים כמו סתם צמח אבל יש לו שיערות צורבות.

אח"כ האם התקרבה קדימה ואמרה לי, שנגד סרפדים זה דווקא בסדר להפחיד ילדים.

אבל אני עצרתי את הקבוצה מול שדה סרפדים מרשים והסברתי להם על תכונות המרפא של הסרפד. התוצאה היתה ששלושה אנשים מהם שתי סבתות ואבא אחד, בחרו לצעוד בתוך שדה הסרפדים כשמכנסיהם מופשלים מעלה והם נעקצים בברכיהם היטב היטב מהצורב נורא הזה.

עוד תוצאה היתה שכמה משפחות וגם המדריכה, יצאו מהשדה עם צרורות סרפדים בשקיות ניילון. בשביל לקחת הביתה.

אז רק שתדעו שסבתא שלי היתה מספרת שבימי הצנע, הכינו מרקים וקציצות מכל מיני דברים. אבל הכי טעים היה מרק סרפדים.

צורב? אין בעיה. מלבישים את היד בשקית וקוטפים גבעולים עם כל מה שיש עליהם. אוספים צרור יפה.

אבל למה?

כי סרפדים הם מקור מצוין לברזל זמין, וחוץ מזה שהם בריאים הם מאוד מאוד מאוד טעימים. מאוד.

תה סרפדים מצוין להגברת ספיגת הברזל בתקופת ההריון וההנקה וגם אח"כ. בכל גיל. אבל מרק. גם מגביר ספיגת ברזל, גם עשיר במינרלים וגם. נו. תנסו ותהנו.

מרק סרפדים מכפתור

המתכון פשוט מאוד. דומה למרק מכפתור, או מרק מסירפד. אותו דבר מלבד האלמנט החשוב. סירפד.

מניחים צרור סרפדים במסננת

שוטפים תחת זרם מיים בכדי להפטר מאדמה (נדירים החרקים על הסרפדים, מעניין למה?)

ירקות:

בצל

שום

גזר, שומר, ארטישוק ירושלמי, תפו"א, מה שיש בבית

סלרי

 

חותכים את הבצל

מטגנים על מעט שמן זית וחותכים 2 שיני שום

כשהבצל נהיה שקוף מוסיפים את השום, מטגנים מעט ומוסיפים את הסרפדים, כמו שהם לתוך הסיר

מטגנים מעט ממש ומוסיפים מים ואת שאר הירקות החתוכים

איזה יפה הירוק סרפד!

ואת שאר הירקות ומים לכיסוי

ומבשלים עד שכל הירקות הקשים רכים. אפשר להוסיף כף מלח לתבשיל או יותר, לפי הטעם.

מגישים.

והכי חשוב. אומרים שזה מרק ירקות. אף מילה על הערפדים!

בתיאבון

עינבל

דבש מרפא לכאבי גרון

כשלמדתי מיקרוביולוגיה למתקדמים עם ד"ר רות זליקסון, בלימודי התואר הראשון לביולוגיה –

ערכנו ניסוי שבדק השפעת כל מיני חומרין, כולל אנטיביוטיקה- על חיידקים.

זרענו חיידקי דלקת ריאות (פניאומוניה) על אגר דם (שזה מצע שמאפשר גידול חיידקים אלימים לאדם. כן. זה נורא כמו שזה נשמע)

והיתה לנו קבוצת ביקורת שגדלה בסבבה ב36 מעלות. חוץ ממנה מרחנו מצע אחד בדבש, מצע אחד בשום ומצע נוסף באנטיביוטיקה

קבוצת הביקורת עלתה ופרחה והתרבתה מאוד. קבוצת האנטיביוטיקה לא גדלה בכלל וקבוצת הדבש וגם קבוצת השום- עלתה בקצב מאוד מאוד איטי. לא חיסול מוחלט כמו האנטיביוטיקה אבל בהחלט פעילות מרשימה.

כך למדנו את מה שהסבתות שלנו ידעו כבר מזמן. דבש טוב נגד מחלות, וגם שום טוב נגד מחלות.

למרות שמאז שהשומים באים ארוזים ויבשים, פה ושם אני מופתעת לגלות שום רקוב! לא נשמע כדבר הזה! זה מיד גורם לי להרהר מה עשו לשום הזה שאין בו שום דבר. כי שום אמיתי, נניח שום ירוק- הריקבון לא יכול עליו. לא פטריות, לא שמרים, לא חיידקים. אם שום נרקב- אזי משהו רקוב בממלכת השום. באמת.

אז קודם כל כשהילדים מבקשים לאכול דבש בכפית- תנו להם. קערית, כפית, דבש. בהנאה.

שנית, אם מוזגים את הדבש כשהוא עוד לא התקרש לצנצנות קטנות, אפשר ליצור כל מיני שילובים טעימים שיעילים לכאבי גרון, להפסקת נזלת, לתחושת קור ועוד. הנה כמה אפשרויות:

למחלת קור, כזו שגוררת צמרמורות – הכינו דבש קינמון, ומסמר ציפורן אחד. אפשר רק הקינמון. להכניס לצנצנת ביחד עם הדבש. להניח לכמה שעות, ולשמור כחודש מחוץ למקרר. קינמון מחמם.

לגרון כואב הכינו דבש לימון – יש את הלימונים הפיצים ואפשר גם עם הלימונים הרגילים, בפרוסות דקות, עם הקליפה. מי שרוצה טעם לימוני יותר יכול להוסיף קליפת לימון מגוררת, אני לא אוהבת את ארומת המרירות שזה מקנה.

תרופת סבתא טובה ויעילה נוספת לגרון היא הדבש-בצל, נדמה שרובנו מכירים אך כעבור אלו שלא- בצל גדול חתוך דק דק, כוס דבש, לסגור להגרת נוזלים לכמה שעות ולהתחיל לאכול כל פעם כפית. גם מקל מאוד על אף דולף..

לסובלים מכאבי בטן שנגרמו ממזון לא מתאים- הכינו דבש רוזמרין

מתכונים נוספים- כאן

http://everydayroots.com/healing-honey-infusions

להזמנת יעוץ ברפואה טבעית וצמחי מרפא עימי- צרו קשר באימייל

חורף גשום בחוץ וחמים בפנים

עינבל

ריצפה

DSCN5749הרצף התחיל לעבוד השבוע, בתמונה הראשונה הריצוף של המטבח.

היום- הבוקר, יצאנו רגלית לטיול לבית.

בדרך היה קר מאוד.

הגשם התערבל והפך לפתיתי שלג מתעופפים – אבל האדמה החמה המיסה אותם

DSCN5826היה קר מאוד מאוד. הילד ואני קפאנו ממש DSCN5827הצטערתי שלא לבשתי טייטס מתחת לג'ינס.

ושלא עטפתי את עצמי בצעיף בנוסף לכובע ולמעיל.

ושמחתי שזכרתי לעטות כפפות צמר חמות

אנחנו לא רגילים לחורף כזה פה. לא כזה. זה כייף. ומעניין. וגורם לי להרהר

עד כמה באמת היינו נהנים מחורף של מינוס. כאן בערך אפס עכשיו בחוץ. מה עושים כשזה מינוס חמש? איך בכלל מתלבשים נכון?

בבית חיכתה לנו הפתעה. כל החדרים מרוצפים, והרצף עובד ממש עכשיו על הסיום- בממ"ד.

חדר ההורים

DSCN5835החדר של הילד עם הילד הקפוא

DSCN5832

ואתמול הכנו ביחד גמדים מגולפים בענפים ולחמניות לשבת

DSCN5821

חורף, כייף של חורף.

שבת שלום

עינבל