Categories
צילום תופרת חלומות

Little Red Riding Hood ואיך לצלם כלניות בצהריים

בחודשים ינואר ופברואר, לרוב אחרי ט"ו בשבט, נוהרים בני ישראל בהמוניהם אל הדרום.

iw1_8792

 

בשנים טובות, כמו השנה הזו, לובש הנגב הצחיח שמלה ירוקה ורעננה, ואת הבתרונות, המדרונות, המרחבים והשמורות- ממלאים בני ישראל במצוד בעקבות- הכלניות.

iw1_8904

בשבת האחרונה (אמש) השכמנו קום ויצאנו אף אנו אל הנגב הצפוני. לביקור משפחתי אצל הדוד המופלא שלי, אשתו הנפלאה. כן. אמרנו, ניסע יחד לראות כלניות.

למרבה המזל, ממש ליד ביתם, היתה ערימה נאה של כלנית אדומה, שחסכה לנו את הנסיעה בעקבות העם אשר במדבר- אל השמורות.

וכאשר אהבתי- צילמתי את הכלניות מגובה הקרקע.

iw1_8590

בדרך כלל ישיבה בכריעה עמוקה מספיקה, אבל לא בשביל צילומי הכלניות. עבורך- אני נשכבת על גחוני,  ומצלמת את הכלניות מלמטה למעלה.

בשביל לצלם את אדם, בני, אני מצלמת מלמעלה למטה, ומכריחה אותו לשבת ולחייך באמצע שלולית הכלניות החייכניות.

ואדם, בזהירות בזהירות, יושב איפה שאין בכלל עלי כלנית, ואוסף אליו את רגליו ומנסה לא לדרוך על אף אחת.

אדם

אחר כך אנחנו מטיילים ברגל בסביבה, רואים איך החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

אבל למחרת אני מגלה שלא שבעתי מכיפה אדומה, ואני  יוצאת אל בין העצים לצלם מרבדים- מקומיים. לא בדרום, דווקא בצפון. כאן.

זו- פרחה אצלי בגינה. מפקעות שטמנתי לפני שנתיים.

iw1_8889ואלו- הנהדרות, לא בגינה אבל בשכונה

iw1_8903

הדרך הכי טובה לצלם כלנית אדומה, באופן שמחמיא לה, ובלי שהאדום יצא מסנוור עד כתום-

להגיע מגובה הקרקע, לשכב על הגחון, כך שהשמש  לא מאחורי (ואיני מטילה צל על הכלנית)

והאור השמש עובר בין עלי הכותרת ויוצר שקיפות יפה

iw1_8901

ולצלם בצמצם 4-8, iso 100 ומהירות-

לפחות 1/250

כך תקבלו את מרקם הכלנית, הדגשה של עלי הכותרת ואודם צבעם העז.

ככל שהצמצם יותר פתוח (2.8-4)

– כך הרקע יצא יותר מטושטש, רמז לפרחים ומעט פרטים מעבר לפרח שאני מצלמת

ככל שהצמצם  יותר סגור (8-11) כך יהיו יותר פרטים ברקע,

צמצם סגור- יותר פרטים ברקע

והאמת, כמו בכל דבר, הדרך הכי טובה ללמוד לצלם היא- לצלם.

 

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבוע נהדר

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

Categories
הדרכה צילום

צילום חרקים

 

צילום חרקים אפשרי הן במצלמת הטלפון הסלולרי והן במצלמות מתוכחמות יותר.

 

ראשית כדאי לשים לב שהחרק- שהוא מושא הצילום, אינו "הולך לאיבוד ברקע" כפי שקרה לי למשל בתמונה הזו-

DSCF6831

התמונה הנ"ל צבעונית מאוד, מוארת מאוד – אבל נושא הצילום בה אינו הזבוב אלא הפרח.

לו רציתי שהזבוב יהיה הנושא, היה עלי ליצור תמונה ססגונית פחות בה הזבוב בולט יותר.

למשל- כמו זו, שהושגה ע"י תנוחת הכריעה האהובה על צלמים – תנוחה שמאפשרת מבט צד על דברים, מגובה נמוך.

ויצירת רקע "משעמם" ואחיד יחסית, אשר יבליט את הזבוב על הפרח.

ועדיין, זו לא תמונה מושלמת. תמונה מושלמת, בעיני, היא כזו שבה החרק תופס את רוב המסך, או שתופס את העין באופן חד משמעי. לו הייתי יורדת עוד, עד שהזבוב היה נראה על רקע השמים התכולים- היתה התמונה טובה יותר.

DSCF6833

אני מאוד אוהבת גמלי שלמה, אלו הציידים של עולם החרקים. זהו גמל שלמה מקלי/ סוסת השד (שם אדיר, נכון?) על קיר הבית שלי. צולם בסלולרי, לפני שנה. רוצה לומר- גם בסלולרי ניתן לצלם יופי של תקריבי חרקים.
כדאי להקפיד על רקע כמה שיותר נקי, כך שלחיישן במצלמה יהיה קל להתמקד (להתפקס).
תהליך המיקוד דורש ניגודיות (קונטרסט) כך שכשהרקע בהיר והחרק כהה- קל יותר למצלמה למצוא את האובייקט ולהתמקד בו.

DSCN222318

כדאי להתקרב עד כמה שאפשר ולצלם. אחר כך, אפשר לחתוך את הצילום הנוצר כך שהחרק במרכז תשומת הלב.

לצילום חרקים יש שתי מטרות.

האחת- להציג את החרק בקבוצת "צילום פרוקי רגליים, חרקים ודו חיים" בפייסבוק בכדי לקבל זיהוי.לתעד את החי הזעיר.

השניה- לצלם להנאת הצופה את העולם בזעיר אנפין של חיי החרקים.

עבור המטרה הראשונה, כדאי לצלם תמיד לפחות משתי זויות את החרק. למשל- מבט קדמי ומבט צד.

אך עבור המטרה השניה, שהיא אמנותית יותר- כדאי לצלם מספר תמונות ולנסות להפוך את החרקים לאמנות. בעיני, תמונה בה מושא הצילום תופס את מרבית השטח המצולם-  היא מוצלחת.

תמונה עבור זיהוי – צילום בסלולרי, התמקדות בזחל, בצבעיו ובמראהו.

זחל תנשמית החומעה
זחל תנשמית החומעה

 

במצלמת הניקון כיס הישנה שלי coolpixS6 (בת 12 כבר!) צילמתי את דבורת העץ הסגולה. גם כאן, אותה טכניקה. יצירת רקע נקי, והתמקדות במושא הצילום.

DSCN2223

גם מצלמות ישנות יכולות להפיק צילומים נהדרים.

 

לפני כמה ימים, בעזרת מצלמת הקנון sx60

שהיא דמויית רפלקס, עם עדשה אדירה שיכולה להגדיל ולצלם מקרוב, צילמתי  גמל שלמה ירוק

IMG_3068הרקע, כפי שתזהו, קצת עמוס מדי, וקשה לזהות את מושא התמונה בתוכו.

אז אמנם זו יופי של תמונה בנושא הסוואה, אבל רציתי שהיצור המופלא יתפוס את העין.

שינוי זוית, כריעה ומשחק כיוונים לא הועיל. היצור ישב באמצע שיח גרניום ענק ומכל זוית נראה מאחוריו הגרניום. אז מה עושים?

לשם כך משתמשים בטכניקה של התמקדות בפנים, ממש כמו צילום פורטרט של בני אדם וחיות.

IMG_3050singed

אותו גמל שלמה ירוק, כאשר עיניו מופנות אלי ופניו גם- (והוא מוטרד מאוד מעדשת המצלמה, אגב) בצילום דמוי פורטרט. הרקע נראה מטושטש כי הוא לא בפוקוס כשהצמצם פתוח (יתרונות מצלמה דמויית רפלקס ורפלקס- יש שליטה על הצמצם)

ליום ההולדת  התחדשתי וקיבלתי עדשה חדשה למצלמת הניקון 7200D

nikon 40mm f/2.8g af-s dx micro-nikkor

העדשה הזו מיועדת לצילום מאקרו וגם לצילום פורטרט. הצמצם המקסימלי שלה 2.8 והיא קבועה. אי אפשר לעשות זום,צריך להתקרב באמת.

לאחר שאספתי אותה מפוטו געתון נהריה הנהדרים

פצחתי מיד בסדרת צילומים שנמשכה יומיים. במהלכם למדתי את העדשה וצילמתי הרבה חרקים, זעירים, כמו החיפושיות ממשפחת הברקניתיים הללו-]

IW1_7782  IW1_7780  IW1_778222

IW1_7781Anthaxia, ברקניתיים, 11/5/16, עולש, חניתה

גיליתי שקשה מאוד לראות בעינית על מה הפוקוס, אבל כדאי לנסות להתמקד בעיניים של החרקים. כמו בצילום פורטרט. עיניים.

עם העדשה הזו, זה קצת כמו להסתובב עם מצלמה מחוברת לבינוקולר.

כשהתמקדתי במחושים (אנטנות)  לא ממש ראיתי איך הם יצאו, אבל על מסך המחשב, ראיתי חרוזים ממש.

עוד בעיה עם חרקים- שהם זזים.

לצילום פרפרים יותר קל  להשתמש בעדשה טלסקופית, מבלי להתקרב

IW1_7569

את הלבנין הזה צילמתי בדגניה, ממרחק של מטר, עם עדשת ה18-200 שלי. כן. כרעתי בשביל לצלם.

 

את תריסית המצליבים הזו צילמתי מטילה ביצים דמויות סושי על קיר הבית שלי. התקשתי להתמקד הן בתריסית והן בביצים.

IW1_7685 IW1_7699

הגינה מלאה חרקים, העולם מלא חרקים. ממש קל לחפש אותם, לצלם אותם. הדרך הכי טובה ללמוד היא לצלם. לצלם הרבה, למחוק את מה שלא אוהבים, להשאיר את מה שכן.

צילום מהנה

עינבל

 

Categories
הדרכה צילום תופרת חלומות

שבעה טיפים לצילום אוכל

כל התמונות צולמו ב30/11/2011 ע"י עינבל ויסמן, במסעדת קימל בגלבוע.

ישבנו ליד חלונות צפונה, ונהננו מארוחת טעימות שהיתה מושלמת.

זוית צילום.

פעם צילמתי מנות מלמעלה, כשאני עומדת מעל המנה. NO !

הזוית הנכונה לצלם מנה היא הזוית שמגיעים עם המזלג והפה בכדי לאכול אותה. בערך 45 מעלות, אפשר לשחק עם זה. מהצד, לא מלמעלה. או אז המנה נראית מעוררת תיאבון.

זו ככר הלחם הביתית שכל שולחן מקבל, עם חמאה ועליה מעט גרגירי קימל (מתבקש), טאפאנד זיתים ושמן זית טעים. כך מתחילה הארוחה.

אור טבעי, עדיף מחלון צפוני

המצלמה הדיגיטלית שלי מכוונת על 200ISO ופלאש מבוטל. מקרו (סימן הפרח). הצילומים יוצאים יפים יותר.

ואז הגיע הסלט הזה, "סלט כפרי", שהפתיע עם גבינה, בוטנים, ירקות חתוכים קטן קטן וביצי דגים. היה נפלא.

רקע בהיר

צלחות בהירות, שולחן בהיר, מדגישים את מושא הצילום. זום תוך כדי מקרו על מרכז האובייקט יוצר טישטוש לרקע. התוצאה נעימה יותר.

כתמי צבע

מאכלים צבעוניים, כאלו שעושים שמח שלוש פעמים: פעם ראשונה בעיניים, פעם שניה בטעם על הלשון ופעם שלישית בצילומים.
קבבוני טלה ועגל על מצע פירה, ולצדם עגבניות אפויות בתנור. מנה טעימה ועסיסית מאין כמותה.

טקסטורות

לראות למזון את הטקסטורה- זה מעורר תיאבון. אפשר להתמקד על הטקסטורה, המירקמים.


פטה כבדי עוף בקלוודוס דבש וריבת גזר מתובלת. אפילו הלוונדר היה טעים.

עוד מנה שהיתה מאוד טעימה היא כבד אווז בפירות יער. כנראה שחסר לי B12…

שקיפות וברק

מעניקים חיוניות לתצלום. המזון נראה טרי יותר, ולפיכך מעורר תיאבון.

מזון "נבול" אינו מושך. גם לא לאכול.

זה מה שקרה עם מנת הסלמון. כבר כשצילמתי לא אוהבתי. אח"כ כשטעמתי הסלמון היה עשוי מדי לטעמי. למרות זאת הצלחתי לצלם לו את הבפנים באופן מעורר תיאבון. לשותפי לארוחה, דרך אגב, היה הסלמון טעים. על טעם ועל ריח.

במסעדה ראו שלא התלהבתי ממנת הסלמון, והרשו לי לבקש את המנה החביבה עלי ביותר. קרפצ'יו. אמנם מנה ראשונה, וביקשתי אותה ב"טעימות" במקום עיקרית, אבל היה שווה!

קצת קלוז אפ

(חוק השלוש, חזרה, טקסטורות, צבעוניות. בחיי, המנה הזו מושלמת. גם לאכילה. לא, אני כבר לא צמחונית).

זה בסדר, אפשר לאכול

לא חייבים לצלם את המנה לפני שנוגעים בה. לפעמים התצלומים הכי מרהיבים הם אחרי שכבר חפרו בעוגה, והמרקמים הפנימיים שלה מעידים גם על העובדה שכבר נגסו בה.

הנה, מה שנשאר בצלחת של הקרפצ'יו

גם סכין ומזלג נוטפי אוכל (ולאו דווקא נקיים ומצוחצחים) הם הזמנה להצטרף לסעודה. אל תחששו לצלם תוך כדי ארוחה, ובכלל התייחסו לארוחה כאל תענוג לכמה חושים. טעם, ריח, מראה ותחושה.

והפבלובה המהממת שקיבלנו "על חשבון הבית"

לסיכום

בשביל לצלם אוכל צריך…

לצלם אוכל! לא צריך לביים (אבל מותר, למשל להוסיף פרח לצילום כמו שעשיתי פה)

להתאמן, לנסות, ולא לשכוח לטעום!

היה לנו טעים טעים:-)

בתיאבון

עינבל

Categories
הדרכה עשה זאת בעצמך תופרת חלומות

צילום שלכת ביחיעם

IW1_5710  צילום מגובה הדשא (כן, אפשר לשכב על הבטן ולצלם) של עלי שלכת על הדשא הירוק. הניגוד בין הירוק ליבש מדגיש את פריכותם של עלי השלכת. 1. IW1_5713 2. איזון לבן- WB

של פלורוסנט מעניק לכתום- הדגשה ולרקע הכחלה. התוצאה- שלוש התמונות הללו

אלה ארץ ישראלית בצבעי שלכת.

IW1_5753    IW1_5754IW1_5756

3. גם עלים יבשים, חומים, על ענפים עירומים וחשופים- יפים. צריך רק למקם אותם על רקע נקי ככל האפשר, בכדי להדגיש את המראה.

IW1_5783  IW1_5785  4. צילום עלים בשכבות. הפוקוס על העלים הנבחרים, ואלו שמקדימה ומאחורה- הופכים לרקע שמדגיש את צבעי הסתיו.IW1_5825  IW1_5826  IW1_5827  IW1_5831  IW1_5832  IW1_5833    IW1_5834

שיאה של השלכת בגליל המערבי- צבעי הסתיו כעת שולטים (וירוקי בעד נותרים ירוקי עד)

כל התמונות צולמו בניקון d7200 ב25/12/15

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

 

Categories
craft diy תופרת חלומות

הדרכה: קופסת מיניון קטנה

מישהו מזהה ממה עשוי המיניון הזה?

הביצה הצהובה הזו שהיא קופסת החלפים של כל ביצת הפתעה שמכבדת את עצמה (ורק של ביצת הפתעה ראויה, לא השטות הזו עם הכפית שלא שווה כלום)

נראתה לי בוקר אחד כמו מניון.

אז קצת עזרתי לה.

עם שארפי כחול ושחור.

עם עין פלסטיק זזה שצבעתי לה מסגרת שחורה (התלבטתי בין הגדולה לקטנה)

צבעתי לו מכנסיים ושלייקעס עם הטוש הכחול והדבקתי את העין עם דבק בי6000

שמדביק הכל-

ואחרי כרבע שעה העין התייבשה והמיניון הקטן מוכן-

ומה עוד? הראש נפתח וזו בעצם עדיין קופסא. כזו שאפשר להחביא בה מתנה קטנה, או כסף קטן או משהו. חתיכת משהו. אולי בננה?

יצירתיות מהנה

עינבל