זהו מתכון צ'כי עתיק, וכמו כל המתכונים הצ'כים הוא מבוסס על שלושה מרכיבים:
קמח לבן, סוכר, חמאה.
כמובן שיש עוד כמה מרכיבים בתוך המתכון הזה, גם גבינה וביצה וסולת.
אבל התבלין העיקרי הוא תבלין הזכרונות. זכרונות ילדות.
בצ'כית זכרונות ילדות זה פוהאדקה מלדי (pohadka mladi) וכמו שהמילה הזו נשמעת מלטפת ככה הזכרונות האלו הם ליטוף וחיבוק וריח של חמאה, סוכר וסבתא פרידה
שעומדת במטבח, עטויה בסינר
אוחזת כף מחוררת ושולה כדורי קניידליקי ממולאים בשזיף קטן וחמוץ.
את הכדורים הללו היא מגלגלת בחמאה, מפזרת מעל תערובת של סוכר לבן, קינמון ואגוזי מלך מגוררים.
זה הקינוח.
לסבא, סבתא שמה הכי הרבה. כי הוא גבר. הוא מבקש אותה לחדול אחרי שניים. שימי לנכדה, אני לא כבר מלא, הוא מתלונן.
אבל סבתא פרידה אוהבת את הגבר שלה ומניחה 8 קניידליקי יפים אצלו בצלחת.
סבא מפסיק למחות ואוכל את כולם בלי תלונות.
איזה ילד טוב סבא שלך, אומרת לי סבתא שלי וסבא מתנפח מגאווה.
סבתא לא מחלקת מחמאות מהר, וכל מחמאה שלה שווה זהב.
לנכדה היא מניחה 3 בצלחת. לעצמה שניים.
אני מפזרת בנדיבות סוכר ואגוזים על הקניידליקי.
פותחת אחד ומגלה את הפרי שבפנים.
מחלצת את הפרי הצידה, אוכלת את הבצק שמסביב.
סבתא מוחה, לפחות תטעמי?
אני נוגסת בו. חמוץ, אני מצהירה ומוותרת.
אז, בילדותי, רק המתוק. לא החמוץ.
אבל כאן, היום, אכלנו אני והבת את הדובדבן החמוץ שבאמצע בהנאה גדולה. ביחד. חמוץ מתוק. פוהאד קמלדי.
לזכר סבתא שלי, למען זכרונות הילדות של בתי.
המתכון:
כחצי קילו גבינת טוב טעם (הערה: לא השגתי את הגבינה הזו, אז בצר לי הכנתי לבד: הרתחתי 2.5 ליטר חלב עד רתיחה, הוספתי כך וכך כפות חומץ וסיננתי את התוצאה דרך בד כותנה ארוג גס. התוצאה? גבינת טוב טעם ביתית. אותו דבר)
1 ביצה
כף סולת
5-7 כפות קמח
פרי בעל קליפה (דובדבנים, שזיף קטן, משמשים)
הכנה:
מסננים את הנוזלים מהגבינה, ואז מוסיפים לגבינה בקערה ביצה, סולת וקמח עד שנוצר בצק שנראה בערך ככה:
לא צריך את כל הקמח, פשוט עד שזה לא רך מדי- הקמח משמש ליבוש.
מכניסים למקרר לשעתיים
ואז מוציאים ועל משטח מקומח יוצרים גליל, ממנו חותכים פרוסות
כל פרוסה כזו תתאים לכדור עם משמש, וחצי פרוסה כזו תתאים לכדור דובדבן
מצפים בזהירות דובדבן בבצק ואז מגלגלים אותו לכדור
ואת הכדורים מניחים בזהירות בסיר מלא מים רותחים שממשיך לבעבע על האש-
הם עולים וצפים ומתבשלים כחמש דקות
ומתבשלים כחמש דקות
ומוכנים להגשה
בתיאבון
ודיקויי (=תודה בצ'כית) לחברתי שנתנה לי את המתכון של סבתא שלה, כי את המתכון של סבתא שלי שהיה כולו טמון בזכרון שלה- כבר אין.