הכלבה נבחה את הודעת ה"יש דורבן בגינה" היחודי שלה. מוזר, חשבתי אני יודעת לשמוע בשיר הנביחות שלה בדיוק על מה היא נובחת.
אם זה שליח ברחוב עולה הודעת נביחות שנמשכת מתחילת הרחוב ועד קצהו. אם נחש או לטאה, נביחותיה צווחניות.
יצאתי אל הגינה והדורבן הסתכל עלי ואל הכלבה במבט מאיים.
תעזבו אותו, צעק החתול.
הדורבן הפנה את הראש אל החלון ולא זז. עמדנו תקועים במקום. החתול על החלון, אני ליד מתקן הכביסה והכלבה ליד הנדנדה החלודה. והדורבן, ליד עץ התפוחים הסינים
אמרתי לו, אל תחזור לכאן, דורבן
זה השטח שלי, הוא אמר
זה השטח שלי, נבחה הכלבה
זו הגינה שלי. אמרתי
שטויות, אמר החתול
הכל שלי. הגינה, הכלבה והמכשפה,
לך, דורבן, ואל תחזור
שמע הדורבן ויצא. עקבתי אחריו וסגרתי את החור בגדר בסלעים ואבנים. מאז הוא לא חזר. הכלבה אמנם שולחת לי הודעות קוליות בנביחות. אבל מי שבאמת מנהל פה הכל זה החתול
זהו הצמח הכי מסריח אצלי בגינה, אבל בכל זאת תרצו אחד כזה הביתה.
גיליתי את יעילותו לגמרי במקרה. במשך זמן רב כיניתי אותו "צחנן הגינות" כי כל פעם שנגעתי בו עלה ריח מחריד שגרם לי לעצור במקומי ולבהות. ערב אחד עבדתי בגינה…
ויתושות החלו להצמד אלי ולעקוץ אותי. עסקתי בדיוק בטיפול בערוגת הצחנן, כך שהשתמשתי בחופן מהפרחים שממילא היו בידי בכדי למרוח על העור ולהמשיך במלאכתי. להפתעתי, ראיתי את היתושות מתקרבות ואז בורחות מול עננת הצחנה שעלתה מעורי.
פלקטנטוס -צחנן הגינות
חופן מהפרח היפה הזה, מעוך על העור או במיצוי בשמן (ברוכה את,עמוד 104, הוראות להכנת מיצוי בשמן) מונע מהיתושות הכי אכזריות- להתקרב ולעקוץ. הריח אמנם דוחה אנשים, אבל היתרון הגדול שלו הוא ביצירת עננה דוחה יתושות. די ביצירת ארבע נקודות ריח, בריבוע קצוות הגוף. שתיים בכפות הרגליים, סביב הקרסול, ושתיים על הכתפיים או הצוואר, ושום חרק מעופף לא יבקר ויטעם.
צילמתי כשאני מוגנת בשמן פלקטנטוס. בחוף הים.
פיקחי את העיניים, כעת תראי אותו שתול בכל מקום. קטפי לך ענף והכניסי הישר לאדמה או לעציץ. הצמח יקלט בזריזות ויעניק לך תפרחות יפות ושימושיות
מתוך הניוזלטר השני. רוצים גם לקבל את הניוזלטר? הרשמה כאן
זה התחיל מרעיון של שרון ברתל קמחי, התלהבות של הנוער שלי, התגייסות של הרבה אנשים טובים- והסתיים ביום חמישי ה24/3/2016 בכנס חי וקיים שהיה בתילתן בעיר תחתית, חיפה.
והחלטנו להכין גינת פיות בתנאים הקיימים אצלנו שהם חורף יבש, הרבה שמש וגלגלים. הגלגלים מהחלפת הגלגלים של האוטו נמצאים כבר איזה זמן שהוא בחצר ומשמשים לכל מיני פעילויות ספורט של הילדים. הרבה זמן רציתי ערוגה מוגבהת וזו היתה ההזדמנות להשתמש בגלגלים בכדי להתנסות בגננות.
אחרי שהוחלט ברוב קולות ללכת למשתלה ולקנות פרחים וצמחים בשביל גינת הפיות, יצאנו מהבית, ונסענו לספריה. כי רביעי זה בוקר ספריה. הילדה ואני יצאנו עם ספר כל אחת ומשם למשתלה. חד שנתיים בשקל וחצי ורב שנתיים בשניים. החלטתי לתת לילדים לבחור מה שהם רוצים ממרבדי הכוסיות הפורחות על שולחנות המשתלה.
הם מילאו ארגז בכל מיני פרחים קטנים ורודים סגולים וצהובים, אדם הוסיף גם עציץ עם פרחים גדולים
ואני לקחתי גם פיגם בכדי לשתול בגינת המרפא. פיגם הוא יופי של שיח פרפרים. הוא מזמין זנב סנונית.
קניתי גם תערובת שתילה בשביל לעשות לי חיים קלים.
חזרנו הביתה, ארגנתי את החלקה המיועדת עם הגלגלים ואדם עזר לי למלא אותם באדמה הגננית, על גבי שכבה של קומפוסט בשל למחצה מהערימה של שנה שעברה (לא זז הקומפוסט שלי. יבש פה נורא).
ואז קראנו לליה (שישבה בבית עם הספר החדש מהספריה) למלאכת התכנון והשתילה. כל אחד מהם קיבל צמיג-עציץ מלא אדמה והם מיינו את הצמחים ותכננו את הצבעוניות של מה איפה ואיך. אחרי זה הראתי להם איך משחררים את הצמח הקטן מהגביע ואיך שותלים והם המשיכו במלאכה בעצמם ושתלו את כל הצמחים. השקו יפה יפה והתחילו במלאכת הפיות.
הם שתלו בריכת מים קטנה, ואבנים יפות, וכל מיני. הם בטח ימשיכו מחר.
אני הייתי מכינה אדניות כאלו, פעם, מזמן, אפילו לפני שהילדים נולדו.
יש לי עדיין בובות חרס קטנטנות של ארנבונים וחולדים, שקישטו את האדניות, ואפילו בית עץ קטנטן מבמבוק.
לא פלא שאת לא שולחת את הילדים שלך למערכת החינוך
[לא שמותר לי להגיד דברים שכאלה,,]רק מילה קטנה על צמיגים
כשהם מלאים באדמה אין עם זה בעיה,
אבל צריך להיזהר מאד מצמיגים ריקים בחצר
נחשים מאד אוהבים להתסתתר בתוכם
לגבי הצמיגים אני יודעת, למזלנו ציף ציידת מעולה ואין בגינה לא עכברים חיים ולא נחשים חיים. והיא, היא נהייתה שמנתולה מכל מה שהיא צדה ואוכלת בגינה. מזל שהארנבון חושב שהוא חתול והחתולים מאמינים לו.
הי עינבלית,
אהבתי כל כך את גינות הפיות, וגם את הגמדוני-איצטרובלים אליהם קישרת, שהמלצתי עליהם באתר הבית של שקיות אסיף האקולוגיות www.asif-bag.co.il
אני חושבת שאת כותבת בלוג לתפארת, ושמחה מאד להיות מנויה עליו 🙂
תמשיכי ליצור ולצלם, טו בשבט טעים ועסיסי
אדית
קניתי כלי זכוכית (אקווריום? טרריום? 20 ש"ח "הסטוק")
מילאתי בו חצץ לניקוז טוב. החצץ מאפשר לאדמה להשאר מאווררת ולצמח להעמיק שורשים עד המים. סוקולנטים הם בד"כ צמחיה על סלעים. כך שהחצץ תואם לאופי שלהם.
מעל החצץ שמתי אדמת שתילה אוורירית
כמה יפה משתקף הבית שלי בכדור הזכוכית, נכון?
ואז בחרתי את הצמחים- הסוקולנטים שיכנסו לדור בשכנות טובה
ובעדינות בעדינות, שתלתי אותם (דהיינו תקעתי אותם בתוך האדמה בזהירות מירבית)
לאחר מכן בעזרת כף, פיזרתי חצץ מלמעלה.
מוכן!
להשקות מעט, בשום אופן לא להשאיר בחוץ בחורף כי הגשם יציף. מתאים למרפסת מקורה או לאדן חלון שימשי בבית.
באופן כללי, אין בעיה לשתול סוקולנטים (= צמחים בשרניים) במיכלים ללא חורי ניקוז. כל מה שצריך לעשות- לדאוג שלפחות 50% מהנפח, מהקרקעית עד האדמה- יהיה חצץ או חלוקי נחל. כך שהמים יחלחלו מטה והאדמה תישאר אוורירית ומנוקזת. חשוב לא להציף!
התחלתי ציור חדש. צבעתי וכיסיתי את מה שהיה על הקנווס הזה בצבעים הכי יפים בעולם.
צילמתי בהנאה
יום 2
עזרתי לחברתי הגר, שהשנה תחנך את כתה ז1 – לקשט את הכיתה. הגר בחרה את כל הקישוטים והכינה פלקטים נהדרים. אני הייתי בעיקר הפטיש מסמר בהדבקה וחיבור המסגרות והקישוטים. התוצאה- בהחלט מחממת את הלב.
חוץ מזה היו עוד כמה דברים שמחים ביום 2–
* ארוחה נעימה עם הגר בחומוס אליהו בגשר הזיו
* טיפלתי בגינה וממש נהנתי לראות איך הכל צומח, ביחוד השעועית שטיפסה וכיסתה את בובת הדיגום
* השתתפתי באופן סביל בשיעור קראטה האחרון לשנה זו. סביל- כי רק צפיתי. רק צפיתי- כי לפני 3 ימים נחבלתי בראש ואחת מהוראות הרופאה היתה להמנע מפעילות גופנית עד שהסימנים יעלמו. בכל זאת- למדתי. אני ממש אוהבת את הקראטה, את המורה ואת התלמידים האחרים.
יום 3
הגיעה ההזמנה שלי מהוצאת ספרים זיקית, ספר ההמשך לפרנסוס על גלגלים ממנו נהנתי מאוד. התחלתי לקרוא.
יום 4
* שיחקתי פטאנק עם חברים
* צילמתי פיה יפה על סלע
* הצטלמתי עם קויה המקסימה ועם גארפילד המקסים, שניהם הבריאו סוף סוף וגם אני מתחילה להחלים
* הילדים קיבלו מתנות מהדוד המקסים שלהם – שני רובוטי ספרו
נסעתי לבקר את חברתי איילת והתפנקתי עם בובו, סבא של ציף (החתולה שלי)
ומאוד נהנתי עם איילת. נסענו ביחד גם למין בית לסדנאות ברגבה, מתחם גדול ומעניין של 1000 מטר מרובע, עם אומנים שונים- טקסטיל, חימר, נגרות, שף ועוד. מעניין.
הכנתי מרק ירקות שווה ואכלנו אותו ביחד לארוחת ערב. טעים! אני אוהבת להכין מטעמים.
יום 6 –
יום מנוחה בבית.
ציירתי ציור
וגיליתי שאני לא נהנית מ"חנות הספרים הרדופה" כמו שנהנתי מ"פרנסוס על גלגלים" למרות שיש בה כמה פסקאות ראויות לציטוט.
יום 7
הילד נשאר איתי- ולא נסע לקייטנה של RDND שלו. הסענו את בת הים לקייטנת מבוכים ודרקונים שלה, בדרך ערכנו קניות לשבת.
כשאספנו את הגדולה, לקחתי אותם לים. העברנו שם כמה שעות של כייף.
והחזרנו חול הביתה.
האמת שהתחכמתי לחול. שטפתי אותנו בצינור על המרפסת. והשארנו את הסנדלים בחוץ.
נכנס קצת חול. ממש קצת.
עברו 7 ימים
בהם היתה מלחמה, היתה הפסקת אש שיצרה אשליה של שלום וההפסקה נגמרה והאש חזרה.
ובכל זאת- מחובתנו למצוא לנו את נקודות השמחה, ככה ננצח!
על שולחן אוכל במרפסת (אחרי ההשקיה הבוקר, ו-כן, עכשיו אני רואה שזה מרוח בבוץ)
ועוד בספל אמייל מלפני 100 שנה, של סבתא ז"ל לי- הסוקולנטים עושים שמח בלב. אני מטפלת בהם בנוסף לשאר צמחי הגינה והבית. משהו בשילובי הצבעים, בבשרנות שלהם ובקצב הגידול האיטי- מממלא אותי באהבה. אז אני מודה. אני אוהבת צמחים בשרניים.
סוקולנטים עדיף לשתול במיכלים ולא באדמה, דווקא בגלל תכונת התאמת השורשים למיכל. בסביבה מוגדרת הם לנוי, בסביבה פתוחה הם עלולים להפוך למטרד.
משתתפים:
קויה, הילדים ואני
בתוכנית: הקמת בריכת נוי קטנה
אביזרים: ניילון עבה שנשאר מהבנייה, שק גדול מלא חלוקי נחל בגדלים שונים (שקיבלנו מתנה מספק חומרי בניין ממנו קנינו את כל החומרים לבניית הבית) סמרטוטי רצפה פשוטים, צינור מים, את ומעדר.
העת: ראשון בבוקר
מהלך העבודה:
ראשית החלטנו איך ומה נעשה. שקלנו את האפשרויות השונות ואת המיקום המיטבי ולבסוף הוחלט ליצור בריכת נוי חפורה באדמה.
הילדים חפרו בתורות ובשלב כלשהו שיכנעו את קויה לחפור לעומק.
היא הסכימה בשמחה וחפרה בדיוק איפה שביקשו ממנה. מי גאון של אמא?
כשהשקע באדמה היה משביע רצון לדעת היוצרים (הילדים) הרוונו אותו במים.
אחר כך בכפות הידיים עיצבנו בבוץ את הצורה שרצינו מהבריכה.
כיסינו את הבוץ בבד (סמרטוטי רצפה) ומעליו הנחנו את הניילון העבה.
לאט ובהתמדה כיסינו בחלוקי נחל את כל השטח החשוף ואז הם מילאו מים
כעת אפשר לשחק קצת ולשבץ אבנים יפות וזכוכיות בתוך המים
לאחר מכן בעזרת מספריים- חיתוך שאריות הניילון לפי טוואי האבנים
והמשך עיטור וקישוט בריכת הפיות
המשימה הראשונה הסתיימה בסיפוק גדול.
המשימה הבאה- גמבוזיות או דגיגים טורפי יתושים אחרים.
סופש רגוע ובטוח ונעים לכולם
אני מתהלכת בגינה,
שבת שלום אהובים
הוספת תגובה לתגובה זו
שני SPHERO
התוצאה- בדיוק העיצוב החביב עלי
תופרת חלומות 
