מה שקרה השבוע זה שתיאמתי הובלה לריצוף החוץ.
שבוע הבא אמור הרצף להמשיך- ולרצף את החוץ.
היום התקשר איש המכירות שלנו וסיפר שהאריח המקסים שהזמנתי אינו במלאי וטרם יוצר/הוזמן/הגיע, והוא מיוצר בספרד ויקח הרבה זמן עד שזה יגיע. בוודאי שלא 5 ימים.
זה האריח שצילמתי – האריח לדוגמא שלקחנו מהסטוק שהובטח לנו- זה שאין אותו
בחוץ – הוא מצטלם נפלא
אז נסענו לכרמיאל שוב והפעם בחרתי בחירות אחרות – ריצוף טרה קוטה עם גלזורה
ושני שטיחי רצפה מאריחים מצויירים בדגם פרוג'יה כחול
הטעם שלי בחודשים החולפים התהדק. התמצק, ונעשה ברור.
כיום, אני אוהבת צבע, והאריחים הנבחרים כתוצאה מהחסר
הרבה יותר חיים וצבעוניים מהמקורי. מעז יצא מתוק? אני עדיין מתגעגעת אל העיצוב הקודם שאיננו….
הפעם, הלכתי אל מקורות ההשראה- ממגזינים של מארי קלייר איידיס ומתמונות דומות ברשת. הנה
ועוד-
ועכשיו אני כבר ממש מרוצה מהשינוי. באמת. חושבת שגם המדרגות לגג יצאו עוצמתיות יותר ויפות יותר ככה.
בינתיים יש חדשות טובות ורעות מגזרת הבית.
היום ניקו את השטח מהפסולת ומילאו באדמה גננית יפה וריחנית שעושה לי חשק להתחיל לשתול (אני אחכה בסבלנות)
ואתמול הטייח סיים עוד שלב בתוך הבית והספסלים שתחת החלונות כמעט מוכנים. נשאר רק להשלים שם את השיש והטיח בהתאם. כנראה שזה יקרה בשבוע הבא.
החצר בתהליך ניקוי מפסולת בניין- וממש רואים בית. בשבוע הבא- שליכט צבעוני 
החדשות הרעות הן שמשלוח החלונות מבולגריה מתעכב ויצא רק בתחילת פברואר לישראל במקום באמצע ינואר.
זהו בדיוק הגורם המגביל- בלי חלונות לא מכניסים דלתות, לא בונים את הארונות ונגרות הפנים ולא מסיימים את השקעים והתקעים והמתגים והכלים הסניטרים. צוואר בקבוק שמעביר את תאריך היעד שלנו למעבר מאמצע פברואר (עוד חודש) לתחילת מרץ.
אבל אל תדאגו, למעט כאב ראש תהומי שכנראה נובע מהתייבשות בסיור תותים ב"רוח שתות" אתמול, ומתחזק בגלל מתח לחץ ועצבות, הכל בסדר.
מצב הרוח נע בין טוב ללא טוב, בהתאם לגורם המגביל בבנייה.
בסה"כ עד כה עובדים איתנו בעלי מקצוע מוצלחים ומומלצים, כשהטוב מכולם הוא המפקח על הבניה (וגם הקונסטורקטור שלנו).
לילה טוב
עינבל
תופרת חלומות 