הצטרפתי לשבועיים של ריפוי והשראה (פתוח ללא תשלום עד ה15.10.18)
כאן
https://www.willowing.org/life-book-creativity-wellbeing-summit/
ואחד התרגילים היה לצאת לטבע, לאסוף קצת עלים ולצייר אותם כמה שיותר ריאליסטי.
הנה התוצאות שלי
אלו העלים (עץ הקינמון מתחיל שלכת)
ואז התחלתי לצייר
ולצבוע עם צבעי מים
עד שהייתי מרוצה מהתרגיל.
אני ממליצה בחום לעשות זאת. תרגיל שמאפשר חיזוק מיומנויות העתקה וצביעה, אין פה ממש יצירתיות, אבל זו מיומנות מספקת.
גם כתרגיל עם ילדים.
אני מכינה ינשופים כבר שנים. מכל מיני חומרים. סריגה, הדבקה, קרמיקה, ליבוד, תפירה.
הגזרה המצורפת היא הקלה והמהירה ביותר שאי פעם הכנתי. למדתי את הטכניקה הזו לפני הרבה שנים מאפונית.
כמובן שינשופיה הרבה יותר עדינים וסטייליסטים מאלו שלי. שלי תמיד נראים כמו הינשוף מ"סיפורים פה".
הפעם שלחתי את ההוראות גם לחברתי גלית קידר מהבלוג "שיעמום הוא בחירה
ואיתגרתי אותה- להכין ינשוף בתפירה.
אלו הינשופים שלה:
נכון מתוקים?
מוזמנים גם אתם להצטרף וליינשף!
OWLS are easy to make!
Those two tutorials are very similar to the type of owls I make.
ליפעת, מיתר ואלעד שאולי קוראים כאן-
יהיה לכם קל ונחמד לתפור כאלו בעבודת יד. שולחת לכם באהבה את הפוסט הזה!
עינבל
אני לא מאמינה שסרגתי לי גרביים! יאי!
לפני כמה ימים קניתי נולי סריגה עגולים לילדים.
העברנו כמה בקרים ביחד בסריגה אינטנסיבית.
הבן הכין כובע לאחיין תינוק, שתי חותלות לעצמו והחל צעיף.
הבת הכינה שני כובעים – אחד לה ואחד לי.
ואז כשהתפנה הנול הקטן- התחלתי להכין לי גרביים!
את הגרב הראשונה עשיתי פחות או יותר לפי העין (וההסבר בעל פה ממרינה בחנות הצמר) , תוך השוואה לכף הרגל שלי. ואז את השניה הכנתי לפי הראשונה. אני מרוצה!
כתבתי את ההוראות:
התחלה:
קושרים את קצה החוט לשן האופקית שבנול ואז על כל שן עושים סיבוב שלם, ככה את כל העיגול- מה שנקרא – ליפוף שורת בסיס
ליפוף שורה נוספת, ובעזרת המסרגה
(אנחנו קוראים לה "כזה של רופא שיניים")
הטבעת התחתונה מועברת אל מעבר לשיניים של הנול
(פינים, אצבעות pegs)
(אחרי שלוש חזרות מומלץ לשחרר את הקשירה הראשונית על השן האופקית )
ככה שהחוט העליון כרגע הוא הטבעת. כשמסיימים מורידים את הטבעות לתחתית הנול ואז אפשר ללפף שורה נוספת, וחוזר חלילה. זו טכניקת העבודה.
חלק עליון של נעל הבית:
עקב
המשך גרב-
ממשיכים מעל ההגדלה של העקב במעגלים שלמים
סיבובי הורדה מעל חוט מתוח- מניחים את החוט החדש בלי לסובב אותו על השן, ומעבירים מעליו את הטבעת התחתונה. החוט החדש הופך לטבעת, מהודקת קצת יותר מהרגיל. התך הזה יוצא צפוף ומשמש בגרביים שלי להצרות באיזור הקרסול ובאזור הבהונות.
סיום- חותכים כחצי מטר חוט מהקצה, משחילים בקוף הגדול של המחט, ואז משחילים את המחט דרך כל אחת מהלולאות של הנול לפי הסדר. חוזרים פעם נוספת לחור ממנו התחלנו, ואז מוריגים את העבודה מהנול ומושכים בעדינות. הפתח נסגר. לבסוף קושרים ומחביאים את הקצה באריגה לתוך העבודה.
לקח לי בערך 4 שעות לשתי גרביים.
עבדתי בערך לפי ההדרכה שהסבירה לי המוכרת בחנות החוטים "ארגמן" בנהריה. ואחרי שנעל אחת היתה מוכנה ספרתי בה את העיניים וכתבתי בדיוק וככה עשיתי את השניה. אז זו גם שיטה.
מצאתי גם את ההדרכה הבאה ביוטיוב- ואולי היא תועיל למי מכם.
וזו רשימת הצפיה שלי ביוטיוב בנושא
סופש רגוע
עינבל
ראיתי באיזשהו מקום הדרכה לסריגת קרושה שנראית כמו קליעת סלים. אני כה אוהבת קליעת סלים, שמיד נרתמתי ולמדתי כיצד סורגים דוגמא זו.
הנה מספר הדרכות:
2. למדתי מהסרטון הבא:
והתחלתי לעבוד עם חוט מתחלף בגון כחול טורקיז.
איכשהו בסופו של דבר, בכל שנה אני סורגת לי כובע או צעיף באותם גוונים. ותמיד אני מעדיפה את החדש ומפסיקה להשתמש בישן. אהמ, תופעה?
סרגתי עם מסרגת קרושה מידה 10, במשך כמה חודשים (וסך הכל לא יותר מחמש שעות)
ומאוד נהנתי מהטכניקה. היא מעניינת.
בפעם הבאה אסרוג אותה בחוט אחיד וככה הדוגמא תיהיה מרגימה יותר.
עינבל
Many people keep asking – which marker are better, Promarkers or Chameleon?
What are the differences between them? Which one is better for colouring pages?
So, as an experiment, I tested both of them to check that out.
הרבה אנשים שואלים כל הזמן- מה עדיף, פרומרקרס או קמיליון? מה ההבדלים ביניהם? מה עדיף לצביעה?
אז, החלטתי לערוך ניסוי בכדי לבדוק מהי התשובה.
Here is my test page: הנה דף הניסוי-
The chameleon has one thin head and one brush head. The brush head is soft and very nice to work with. It mixes colours great.
The Promarker has one thin head and one wide head. The wide head is not comfortable to work with in small spaces but very nice to cover big spaces.
ראשי הטושים. לכל טוש יש שני ראשים. לקמיליון יש ראש טוש דק וראש מכחול. צד של המברשת מאוד רך ונוח לעבודה. עירבוב הצבעים של ראש המכחול – נהדר.
לפרומרקרס יש ראש טוש וראש רחב, עם הצד הדק קל לצבוע שטחים קטנים ועם הצד הרחב זה בלתי אפשרי. אבל לכיסוי שטחים גדולים- הצד הרחב נהדר ונותן מראה מאוד אחיד.
As you can see, Promarkers cover area better if you need a consistent look. Chameleon created a gradual look.
ניתן להבחין שבכיסוי שטח, הפרומרקר מכסה שטח במראה אחיד ואילו הקמיליון יוצר מראה הדרגתי גם ללא אפקט.
I don't see much difference. The Right one in Promarkers, worked with 3 pens (one of them was the blender pen). the Left is with Chameleon, worked with 2 pens (one with the blender head effect) . The results are similar.
אני לא רואה הבדל משמעותי, בצביעת טיפה. עם הפרומרקרס השתמשתי בשלושה טושים- תכלת, אפור ובלנדר ליצירת החלק הבהיר בטיפה. עם הקמיליון השתמשתי בשני טושים אך הפעלתי את אפקט הבלנדר על ראש הטוש התכול, ליצירת החלק הבהיר בטיפה. התוצאות מאוד דומות.
OK, It is definitely easier to created a gradual look for the leaf with the chameleon. With only one pen and blender head, I got this lovely fall effect. 1:0 to Chameleon here.
בהחלט, לצבוע עלה שלכת עם טוש יחיד וראש הבלנדר שלו זה הרבה יותר קל וכייף ממשחקים עם כמה גוונים של פרומרקרס. והקמיליון בהחלט מנצח בסיבוב הזה.
Colouring body volume, or a roll: with Chameleon I used only one pen with its blender head, when with the Promarkers I used 2-3 pens trying to create similar gradual look. Again, 1:0 to Chameleon here, especially with the promarkes leaking out of the lines.
צביעת גוף עם נפח, יתרון לקמיליון. שימוש בטוש אחד וראש הבלנדר שלו, לעומת שניים שלושה טושים של פרומרקרס בניסיון ליצור הדרגתיות דומה. אחד אפס לקמיליון, ביחוד עם הנטייה של הקמיליון לנזול אל מחוץ לקווי הצביעה.
Answer:
Together they make the best results.
but, If you love to cover spaces with consistent look, you will enjoy the Promarkers more.
and if you love the gradual look – the Chameleon are best for you.
Colouring is playing. Enjoy it!
אז מה עדיף?
והתשובה: שניהם.
יחד (ראו ציור 7) האפקט הכי יפה.
אבל, אם אתם אוהבים לכסות שטחים במראה אחיד- וגם לשחק עם גוונים שונים ליצירת הדרגה, פרומרקרס מעולים עבורכם. ניתן ליצור צביעה הדרגתית נהדרת, בשימוש בגוונים שונים.
אם אתם אוהבים את המראה המואר וההדרגתי במעט עבודה, אז הקמיליון אידיאלים לכם.
אבל ההמלצה שלי היא- גם וגם.
צביעה היא הנאה ומשחק, אז נסו להנות!
Promarkers by letraset tutorials:
נ.ב. המסקנה שלי, אם יש תקציב רק לסוג אחד, קמיליון. כי הוא גם פועל כאלכוהולי רגיל (כיסוי שטחים, עירבוב צבעים והעמקת צלליות בחזרות) וגם נותן את האפקט של ההדרגתיות.
עינבל
בזמן שהתבוננתי בשולחן הריק בבוקר יום כיפור, בלי אף אורח או ילד שמבקש מזון, ננעצו עיני בדוגמת המפה וחשבתי לעצמי,
הו, כמה נחמד היה לו היתה לי צביעה כזו…
ואז חשבתי. הו, נדמה לי שהטושים האלכוהולים דווקא יכולים לה, למפה הזו.
ואז חשבתי… מה, למה לא?
אז קראתי לילד ולנערה והתלהבנו יחדיו על הרעיון האדיר ("אמא, זה גאוני!") וגם "אמא אפשר? אפשר?"
אז אפשר, קדימה.
זה החזיק אותם בערך רבע שעה ואז הם עזבו את המפה ואת הטושים. אבל אני נשארתי. והתמסרתי לעניין בערך שעתיים.
והשקעתי באלמנט אחד עם כל הלב וככה הוא נראה ומתקדם:
גיליתי שהכי כייף להתחיל עם האדום ואז לעבור לצהוב ואיתו למרוח את האדום ולייצר המון גווני ביניים. וגם עם הירוק הבהיר והכהה. משחקי קווים, נקודות וגוונים.-
וזהו בינתיים, גם לי החשק לצבוע מגיע והולך.
אבל יש משהו מעניין בצביעה על מפת פלסטיק לבנה עם דוגמת פרחים כסופה, שנרכשה לפני כשנה בשוק ב14 שח למטר, כי אהבתי את הדוגמא שלה
הטושים האלכוהולים מתנהגים אחרת מאשר על דף. יותר נמרחים. יותר מתערבבים. משחק מעניין.
זה מזכיר לי את הכריות שפעם מכרו באיקאה, גם עם דוגמא שנראתה לי מושלמת לצביעה – ובאמת צבעתי אותן אז עם אקריליק לבדים.
אני כנראה אוהבת מאוד לצבוע, גם לצייר, אבל יש משהו מרגיע מאוד בצביעה לשם הצביעה. לא שזה מי יודע מה שימושי, אבל מה כבר אפשר לעשות על שולחן האוכל ממילא, חוץ מלצבוע את המפה?
חתימה טובה
עינבל
.
הטושים הם פרומרקרס וכאן יש הסבר עליהם
אני אוהבת לצבוע מנדלות, ולצייר אותן בלי מחוגה (איכשהו תמיד כשאני צריכה אותה היא בוחרת להתחבא. מוכר?) אפשר בעזרת צלחות. כך עשיתי היום, והנה מנדלה אחת שגם סיימתי לצבוע.
זוהי מנדלת ברכות לשנה החדשה, כל הברכות שאני מאחלת לעצמי לפי סדר האלף בית.
צבעתי אותה בצבעי עיפרון אקוורל, פשוטים למדי אבל בצבעים עשירים. כייף.
עוד אני מגלה ומספרת שעומלת על פוסט עם שי לקוראים, עם מנדלות יהודיות דיגיטליות יפהפיות תוצרת
לאלו מבינינו שרוצים להדפיס דפי צביעה מהממים לילדים ולסוכות.
בקרוב!
ומחר ערב חג ראש השנה,אכין את הפשטידה שפרסמתי אתמול, ונחגוג 10 לילד המקסים שלי בחברת בני המשפחה.
חג שמח!
עינבל
מישהו מזהה ממה עשוי המיניון הזה?
הביצה הצהובה הזו שהיא קופסת החלפים של כל ביצת הפתעה שמכבדת את עצמה (ורק של ביצת הפתעה ראויה, לא השטות הזו עם הכפית שלא שווה כלום)
נראתה לי בוקר אחד כמו מניון.
אז קצת עזרתי לה.
עם שארפי כחול ושחור.
עם עין פלסטיק זזה שצבעתי לה מסגרת שחורה (התלבטתי בין הגדולה לקטנה)
צבעתי לו מכנסיים ושלייקעס עם הטוש הכחול והדבקתי את העין עם דבק בי6000
שמדביק הכל-
ואחרי כרבע שעה העין התייבשה והמיניון הקטן מוכן-
ומה עוד? הראש נפתח וזו בעצם עדיין קופסא. כזו שאפשר להחביא בה מתנה קטנה, או כסף קטן או משהו. חתיכת משהו. אולי בננה?
יצירתיות מהנה
עינבל
קרטון חלב (שקדים, פרה, אורז או מה שבא)
אפילו קרטון מיץ, מתחיל במבנה של קופסא מאורכת.
חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.
לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.
אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.
השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.
וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.
,
אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון
אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. 
זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.
תודה מיוחדת ליונית על הרעיון!
עינבל
סדרת הספרים לצביעה בחנויות הספרים מתנהגת כאילו דבר חדש תחת השמש. אך יקיריי, אין חדש תחת השמש!
הרשו לי להמליץ על כמה הוצאות עצמאיות, נפלאות, מוצלחות ושוות בנוסף לסדרת הספרים של צביעה למבוגרים שמשווקת חזק כעת, ואשר הציורים בהם גדולים ונוחים במיוחד לצביעה עבור ילדים
רק לסבר את העין, קטגורית ספרי צביעה (למבוגרים כמובן) באמזון- כאן.
1. צבעי הצביעה הנפלאים למנדלות של טלי כהן צדק
והנה כמה מנדלות שאני צבעתי מהספרים האלו, המשמשים אותי ככלי לריפוי ומדיטציה, זמן של רוגע.
אני אוהבת לצבוע דברים מעניינים, ציורים קטנים, המון פרטים. זו הנאה.
ולכן הספר הזה- הוא העונג שלי-
אתמול ראיתיו בחנות ספרים, מתורגם לעברית, ממש תענוג!
הכריכה שלו בעצמה היא דף צביעה פנימי-
ואני לקחתי אותו לבלגיה איתי, וצבעתי קצת.
ספר נוסף שאני אוהבת הוא יוגה מנדלה
קישורים עם דפי צביעה להורדה:
דפי צביעה להורדה מתוך סדרת הספרים של כנרת זמורה ביתן
סימניות להורדה וצביעה
צביעה נעימה!
עינבל
גם כששקט בחוץ
גם כשחיוכים מאירים את פניי
מתחת למים רובצת
הליוויתן הגדולה
זו שבוראת עולמות
בבועות מחשבת מחשבות
כאן העולם שלי
בועות על בועות
חכמה וקסם וזו אני
ועל פני
חיוך
לא תמיד אמיתי.
ציירתי היום, עט שחור ואדום על גבי צבעי אקוורל
16/7/15
ראינו בפינטרסט, שוב ושוב, איך מכינים תמונות ססגוניות בהמסת גירי קריון. טוב. אז החלטנו גם.
התחלנו עם גירי קריון שכמעט" נזרקו לפח
ניסינו להדביק אותם עם מסקינקטייפ לקנווס -טעות
לקח זמן עד שהם נמסו ועשו טובה ונזלו
והתוצאה היתה מאכזבת משהו… לאור ההשראה
אך המשכנו לטפל ביצירה עד שסיימנו להשתולל באמנות מודרנית (אמנות מודרנית זה כייף, סיכמו הילדים)
אפשר להבחין בצד שמאל בשני שלנו.
תחילה כתבנו את המילה עם ואשי טייפ, אח"כ הדבקנו עם דבק חם את הצבעים ולבסוף חיממנו
1. סידור הצבעים
2. הדבקת הצבעים בדבק חם לקצה
הצבעים נמסים ומכסים גם את הטקסט .4.
. נותנים לזה להתקרר ואז מתחילים לקלף את האותיות
מוכן!
היום היום הכי ארוך בשנה, 21/6/2015 וגם יומולדת ליעלינקה המקסימה ולצוף המתוקה. מזל טוב אהובות!
עינבל
הרעיון היה- אלבום מזכרת מהארוע שיתמלא בברכות ואיחולים מהאורחים האוהבים.
ובכן, אלבום סטנדרטי עם כיסים- לא התאים. גם לא אלבום תמונות אחר.
ב"רובין" חיפשתי ומצאתי- ספר אורחים, עם דפים עבים וריקים.
אבל מה, סתם ספר לבן? מה פתאום!
בכל כפולה-
בצד שמאל תמונה של בת המצווה, ובצד ימים מקום לכתוב. זה היה הרעיון, .
עבדתי על העיצוב כשבוע ימים, והנה הצצה לתוצאה, לפני הברכות.
חלק מהצילומים בוצעו ע"י הצלמת המוכשרת ששכרנו- שובל
אשר צילמה גם במסיבה עצמה
כאן גם צרפתי חידה- למצוא כמה חתולים מסתתרים בכפולה
לסיכום?
מהנה מאוד להכין אלבומים עם תמונות נהדרות ולילדה נפלאה
שחוגגת בת מצווה
מזל טוב אהובה!
בחול המועד פסח נסעו הבכורה ואבא שלה ללונדון, לאור טיול בת מצווה.
כל זאת כאילו לא קשור, אך בימים השקטים בעת שהצעיר הלך לפעילות של בני גילו בקיבוץ, מצאתי את עצמי משתוקקת לעשות משהו מורכב. משהו ממש ממש מורכב. במטבח. אם אפשר, משהו שבאמת לא באמת הצלחתי קודם. מקרונים
יומיים קודם עשיתי מקרונים עם צבע מאכל והמתכון של קרין גורן עם שינויים קטנים.
לימים אגיד לעצמי. מה לעזאזל חשבתי לעצמי. במקרונים אין מקום לשינויים. מקרונים עם שינויים אין להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה! אבל זה לימים. בשלב בתולי זה עוד חשבתי לעצמי שמקרונים הם כמו עוגה. שמים מה ששמים ועם מספיק סוכר יוצא טעים. אז חשבתי. וככה הם נראו:
המקרונים העקומים הראשונים
אז המשכתי עם המתכון של קרין גורן, מקרון שוקולד. הפעם לא עיגלתי כלום והייתי מדויקת ונאמנה למקור. זה באמת תמיד מצליח, למעט אלו שיוצאים סדוקים, א-סימטרים או סתם מוזרים.
בשלב האפיה צווחתי משמחה. יש להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה!.
את היפים מילאתי בחמאת בוטנים והם יצאו טעימים. מאוד מתוקים..
מקרון שוקולד ע"פ קרין גורן
אחר כך, החלטתי לעשות מתכון אחר. בלי קקאו. רציתי טעם של מקרון. עם צבע מאכל וכל אלו.
אז עברו יומיים שלושה, תוך קשר וטספי רציף של קבוצת תמיכה למקרונים (תודה יעלי!)
ואפילו מפגש פסגה בו למדתי על מקור הציפור
וגם בו יצאו מקרונים אסימטרים סדוקים טעימים ולא יפים,
החלטתי להמשיך ולנסות.
במשך ימים, סדרה אחרי סדרה, המשכתי ולמדתי את הנושא.
השתתפתי בקורס קראטה וכשחזרתי הביתה המשכתי לנסות
רשמתי לי מסקנות במחברת קטנה
הערות שוליים ותיקונים.
בניסוי הבא, הוספתי צבע מאכל סגול. יצאה עיסה יפהפיה, מרנג מושלם, אבל כשטעמנו את התערובת גילינו ששקילת גרם מלח היתה שגויה.
התערובת היתה יפהפיה, מלוחה, ואפילו הכלבה סרבה לאכול ממנה. זרקנו.
לבסוף החלטנו לוותר על צבע המאכל, אחרי הרבה ניסיונות נפל.
ואחרי כל המסקנות וההערות.
כמו שאני רואה את זה כיום, למקרון מושלם יש 5 שלבי ביניים:
1. שלב השקילה, במשקל דיגיטלי מדוייק. על הגרם.
2. שלב המרנג הכמעט מושלם (מקור הציפור)
3. שלב הכעס על העיסה (אין ברירה, חייבים לא בעדינות אחרת הם עדינים והופכים לעננים חסרי בסיס)
4. הזילוף בריכוז, במקצב של 3 שניות וברווחים של חצי שניה
5.יבוש, חבטה ואפיה. במגש העליון בלבד. 155 מעלות. 11 דקות. לא יותר לא פחות.
ובכן, הפעם, הזו, כשכבר דייקתי עם הכמויות, והסינון, ובלי צבע מאכל, ומיקום בתנור, וזמן אפיה וחבטה ויבוש (ולא בסדר הזה)
הפעם הבנתי שפתרתי את האניגמה של המקרון המושלם.
ככה נראו 3 מגשים אחרי הזילוף, בשלב היבוש. במתכונים רבים כתוב לתת לנוח רבע שעה וחצי שעה. אז תשמעו ממני.
זה לא לפי זמן. זה לפי מגע. הקרום של העוגיה צריך להיות יבש לגמרי. בכלל לא דביק. תקריבו אחת בתבנית לבדיקה.
אח"כ, לפני האפיה, יש להטיח פעם אחת את התבנית במשטח. בשביל להוריד את העיסה שאולי ניסתה להתענן לנשיקה- בחזרה לרצפה.
תבניות לפני אפיה
בתנור, במגש העליון, בחום של 155 מעלות בטורבו, ראיתי את הנס קורה. שמלת מלמלה וכיפה מבריקה, לא סדוקה.
לא הכנסתי את 3 התבניות ביחד. אין מצב. מי שמכין מקרונים צריך סבלנות ועצבי ברזל. או סוכר. שניהם.
רק התבנית העליונה ביותר בתנור תצא טובה. הכנסתי בזו אחר זו, כל תבנית קיבלה 11 דקות 155 מעלות טורבו.
וכתודה על הסבלנות הגיחו בזו אחר זו
שלוש תבניות מושלמות, ללא כחל ושרק.
עם המקרונים הכי יפים שאפשר.
שזכו לארבעה סוגי מילוי. קרם לימון וקוקוס, קרם פיסטוק דבש, קרם פירות יער ולטובת הילדים-בממרח שוקולד שנחת כאן באופן זמני בכדי לצפות את עוגת היומולדת העתידית.
במילוי פיסטוק
חברתי יעלוש לימדה אותי שמקרונים- הכי טעימים למחרת. אז למחרת הם באמת היו הכי טעימים,
אבל גם ביום המעשה היו טעימים, וגם שבוע לאחר מכן- היו טעימים.
המסקנה האישית שלי היא שמקרונים הם טעימים.
אפילו נתתי מקרון אחד כמתנה
ומבין כל המתכונים- זה המתכון שעובד הכי טוב עבורי-
שלושה ימים לפני ההכנה, מוציאים 5 ביצים מדיום מהמקרר ומניחים אותן במקום מוגן במטבח .
זה נקרא "ליישן חלבונים" וזה חיוני.
ביום המיועד להכנת המקרונים-
שוקלים ומנפים:
140 גרם קמח שקדים
260 גרם אבקת סוכר.
אח"כ מערבבים יחד. שמים בצד.
מפרידים את החלבון מהחלמון ושוקלים את החלבונים. זה משחק, קצת לפה קצת לפה עד שמגיעים למשקל המדוייק:
140 גרם חלבון מיושן
שמים בקערת המערבל ומתחילים לאט לאט לערבל. אחרי בערך 10 דקות מופיע קצת קצף דק, כמו שאריות סבון. בשלב הזה מוסיפים פנימה:
קמצוץ מלח
3 גרם אלבומין (לרכישה בחנויות לאפיה)
ושבעים גרם 70 גרם סוכר רגיל.
מקציפים עד שכשטובלים את המקציף במקצפת, ושולפים, נשאר מקור ציפור יציב, ואז כשהופכים (כמו בתמונה)- המקור צונח לאט לאט. לא מהר.
ואז מחלקים את האבקה לשניים, ומוסיפים למרנג, מערבבים עם מרית וטיפה בכעס. חייבים קצת עצבים, אם יודעים לקלל בצרפתית אז זה הזמן לסנן כמה מרדים פנימה.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים על נייר אפיה בתבנית, עיגולים נחמדים בקוטר 2.5 ס"מ גג. לא יותר. הם לבד נפתחים אח"כ לשלוליות, וכו'.
מחכים שהשלוליות יתייבשו ולא ידבקו לאצבע, ואז מכוונים את התנור לטמפרטורה הנכונה (155) , דופקים את התבנית פעם אחת ומכניסים למדף העליון ביותר ל11 דקות.
צופים בהן מעלות כיפה מבריקה ושמלת מלמלה.
צורחים באושר.
מוציאים מהתבנית, מצננים עד שנעים לגעת בתבנית ביד חשופה, ומסירים בעדינות מנייר האפיה.
זמן לחגוג!
למלא בכל מה שרוצים (עוד לא ניסיתי מיונז ועגבנייה)
לתת לנוח 24 שעות אם מצליחים להתאפק)
ולחלק לאלו שחפצים ביקרם… באהבה!
מסקנה?
להמשיך ולהמשיך עד שמצליחים להוציא 3 מגשי מקרונים מושלמים. כזה סיפוק! באמת!
ועכשיו? עכשיו אני מחפשת את האתגר הבא! רעיונות?
עינבל
נחגוג לה במסיבה קטנה ונחמדה במרפסת של בית קפה אהוב.
אספנו והכנו כבר 90 כוכבים סרוגים לשולחנות ולקישוט, עששיות לנרות ומפות יפות.
הצבעים לארוע הם- לבן, שמנת, ירוק וכחול וגווני הביניים.
והנה האלבום-מיני שהכנתי להנאת האורחים ובת המצווה.
חוץ מזה עובדת גם על אלבום ילדות.
קצת תקריבים:
כריכה קדמית
כריכה אחורית
כשמושכים ברצועה השמאלית, האלבום נפתח דף דף בעצמו. "מפל" מהצד.
הברכה שכתבתי לה והדף האחרון באלבום.
את כל התמונות צילמתי ביום אביבי בחודש מרץ, בחצר הפורחת שלנו בחניתה.
היום הילדים של הקבוצה הכינו שרשרת נייר. כן, כזו קלאסית, של חוליות המושחלות זו לתוך זו. הם עבדו בשיתוף פעולה מדהים. זה גוזר פסים מעלוני פרסומת, זו מושיטה פסים למעגלת, זו מעגלת לטבעת, זו חותכת סלוטייפ וזו מהדקת. הם עמלו כשעתיים, וכך עיתוני פרסומות של צעצועים, כלי בית וחנות מרקחת ידועה הפכו לחגיגה ססגונית. בתום המפגש הן מתחו ומתחו ומתחו, ואני עברתי ומדדתי 26 מטרים(!)
אח"כ צעירת הקבוצה בחרה לבתק חוליה אחת איפושהו בדרך, וככה קיבלנו חלוקה הוגנת למדי של המגה שרשרת לשתי משפחות.
בתי ובני קישטו חדר שלו בשרשרת. תראו בעצמכם. איזו יופי ואיזה אורך מרשים!
ta-daa
וזה רק קיר אחד מתוך 4… דמיינו.
על אותו עיקרון של שרשרת נייר-
במפגש הכירה לי אחת האימהות טכניקות נוספות ולכן מיד אצתי רצתי לבדוק אותן ולמצוא הדרכות עבורכם.
הנה מה שאני התחלתי:
מתוך world preschool mom
http://belladia.typepad.com/bella_dia/2007/12/book-santas-wor.html
וזה בעצם שרשרת נייר שוודית.
שרשרת נייר שוודית מתוך http://qwickstep.com/search/how-to-make-paper-chain.html
הוראות לשני סוגים, וגם צמיד מהטכניקה הזו, מאתר האוריגמי (כן, הנה עוד אוריגמי)
http://www.origami-resource-center.com/bubble-gum-wrapper-chain.html
מכינים מזה תיקים וארנקים. תופרים את השרשראות לפי האיור.
ואפשר להשתמש בניירות ממוחזרים, ואפילו ברצועות של אריזות חטיפים.
(אני אישית ממליצה להכנס לכל הלינקים בפוסט)
חג שמח!
עינבל
הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זואיך מכינים לבד הפעלות שוות למסיבת יום הולדת פיראטים שודדי ים?
אז אתחיל בסוף. הילדים כולם נהנו, גם ההורים, גם המפעילה (אני) גם המארגנת (אני) גם כותבת הטקסטים (שוב פעם אני) וגם האופה (נחשו…כן…אני!)
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
נתחיל בהזמנה- כשלבסוף המסיבה היתה ב22 אתמול כי לפני שבוע הייתי חולה (והחלמתי ברוך השם)
וזה המכתב הראשון:
הכנת משקפות – חומרים: מגלילי נייר טואלט, צלופן, גומיות, מדבקות זהב, סלוטייפ, מדבקות מסוגים שונים
והנה תמונה מהפעילות הראשונה- המפעילה וחתן השמחהבודק את המשקפת שלו.
משימה 2- הי, ילדים, הגיע עוד מכתב! כולם מתיישבים סביבי ואני מקריאה את המכתב המחובר למעטפת שמנה ובה כל חומרי היצירה-
הכנת רטיה/שרשרת: חומרים: עיגולים גזורים מבעוד מועד מבריסטול שחור ובכל אחד מהם 2 ניקובים, וחוט צמר לכל ילד. משחילים דרך החורים וקושרים על הראש. או שעושים שרשרת. אפשר לקשט בצבעי פנדה זוהרים מיוחדים שמציירים נפלא על שחור.
בתמונה: אני ואדם מדגמנים רטיות מוכנות והחברים עוד בשמחת היצירה. חדווה. אגב, המדבקה על המצח- טיקה זהב לקישוט שודדי ים. סתם רעיון של הרגע האחרון:-)
משימה 3 הכנת דגלונים לספינה. חומרים: עשרות משולשים (תודה על הגליוטינה) עם חורים (תודה לפאנצ`ים שאני אוספת כבר זמן רב- סוף סוף יש להם שימוש מדליק!), צבעי פנדה זוהרים, מדבקות, מלבנים עם שודדי ים מודפסים שגזרתי, מדבקות כוכבי זהב, דבק סטיק, חוט ארוך.
תמונה של שרשרת הדגלים כמעט מוכנה
–
משימה 4:
(כמובן שהם בחרו את המתקן כספינה ואז השתוללו עליו עד שקיבלו את משימה חמש)
השעה התחילה להיות מאוחרת והשמש כבר שקעה. לקח זמן עד שפנסי הרחוב האירו את הגינה הציבורית. לילדים זה לא הפריע בכלל. אני הייתי מוטרדת.
אחרי שטיפסו והתגלשו מכל הכיוונים, הגיע המכתב האחרון-
לצערי לא צילמתי את האוצר ואת הבקבוק עם המפה, אז רק אסבר את אזניכן שהיה מדובר בבקבוק זכוכית מרובע ויפהפה ובתוכו מפה מגולגלת. להלן המפה – שבשטח הגיע צבועה והתאמנו אותה לתנאי השטח: עצים, גבעה שהפכה באופן זמני להר ומנהרת ג`ימבורי שלאחר הזחילה בה (היו ילדים שעברו כמה פעמים) אפשר היה לחפש את הדרקון (בובת דינוזאור על עץ) ולידו – לחפור את המטמון (קופסת עץ ובה קוקיות כסף וזהב וארנקונים של כסף וזהב, תוצרת "ענת" אשר ב"מקס סטור" עפולה).
וכמובן שאחרי האוצר הגיעה העוגה- עוגת תיבת האוצר: עשויה מעוגת שוקולית עם שדרוג- במקום כוס שמן קנולה- 100 גרם חמאה. יצא עשיר ונפלא. אה, וגם לא שוקולית סתם אלא של נסטלה. וציפוי שוקולד מריר…והדבק בין השכבות שיצרו את צורת התיבה עשוי מריבת חלב עיזים אורגנית של נאות סמדר.
וככה נראה אותו מגש 10 דקות מאוחר יותר-
נראה שהיה טעים…כי אחרי זה אפילו המעט שנשאר- נעלם. את הפירורים גנב החתול שלנו, גארפילד, כשכולם עזבו את העוגה וחזרו להנות על המחצלות.
הבעל איבד את הלדרמן הפיצי המיוחד שלו בעת שהסיר את שרשראות הבלונים מהמתקנים. העברנו עוד זמן מה בכייף עם ילדים חמושים בפנסים- בסריקות של הדשא והחצץ ומה שביניהם בחיפוש אוצר אמיתי- הלדרמן של אבא של אדם. חזרנו בידיים ריקות הביתה (אבל זה לא הסוף).
והנה שרשרת הדגלונים מאוחר יותר בבית- משמחת מחדש-
תודה לכל המשתתפים, היה כייף~!
אז מה היה לנו?
יצירה:
משקפות
רטיות
דגלונים
חיפוש: בקבוק ומטמון
אכילה: פיתות עם טחינה וחומוס וירקות חתוכים לפני העוגה
עוגת מטמון והמון מטבעות שוקולד
שתיה: מים
ילדים: שמחים ומרוצים
חושך: מוקדם מדי, אבל היה סבבה.
שעת התחלה: חמש בערב
שעת סיום: שמונה-שמונה וחצי
והכי חשוב- נמצא הלדרמן האבוד. הבוקר. סוף טוב הכל טוב!
בשבוע הבא אערוך מסיבת יומולדת לבן השש, בסימן חיפוש האוצר.
בחיפושי הפעם על מנת לייצר מפת אוצר (מפת מטמון) גימפית חדשה (=תוכנה לעיצוב גראפי gimp) מצאתי כמה אוצרות עיצוביים שערכם למעצבים ויוצרים בנייר- לאלבומים, דפים מעוצבים, כרטיסים ועוד- לא יסולא בפז.
אז הנה אני מגלה את האוצרות.
ראשית- הרקע: דף מיושן. אפשרות אחת- לקחת דף לבן, לשפוך עליו תה מרוכז, לייבש, לסרוק.
אפשרות 2: לבחור דוגמא מגלריית הטקסטורות לנייר שכאן- לשמור ולהשתמש. שימוש לב יש 20 עמודים לגלריה הזו, בכל עמוד 9 דפי טקסטורה מרהיבים. וינטיג', קימוטים, כתמים, כמו שכבר אמרתי, בעיצובים בנייר- לכלוך זה יפה.
שנית: הספינה.
איך מציירים ספינת פיראטים?
הנה הספינה שציירתי:
לפי ההוראות וההדרכה כאן– באתר המעולה הזה שמלמד איך לצייר כמעט כל מה שתרצו, לפי הקישורים בעמודה השמאלית שבו.
עכשיו צריך קנה מידה. מה שאני צריכה זה GRIDS.
אז מצאתי את האתר הזה שהוא מנוע ליצירת דפים לפי כל מיני פרמטרים. נייר מילימטרי, רשת עכביש, כל מיני. אפשר לקבוע את המרווחים, צבע הרשת, ועוד.
הכנתי נייר רשת לקנ"מ:
ועל הדרך הכנתי גם דף צביעה בסגנון צעצועי בוקי
ציירתי גם תיבת אוצר ובקבוק עם מפה ו- טאדאם, הנה מפת האוצר – מפת המטמון ליום ההולדת שיערך בשבוע הבא
מקווה שנהנתם, ותודה על כל האיחולים הן בתגובות והן במסרים לשנה טובה, ריגשתם ושימחתן אותי מאוד!
חג שמח
עינבל
שודד הים טוב הלב
האצילי, המקסים והיפה
(טפו טפו טפו)
חוגג שבע שנים, וכמובן, בהתאם למסורת ארוכת השנים-
גם השנה זו חגיגה בסימן פיראטים, כי על סיפור הצלחה חוזרים.
הנה ההזמנה שנשלחה במייל להורים:
והנה דפי הפעילות-
הטקסט חובר בשיתוף פעולה מוצלח של 4 מוחות גדולים, בתי ושתי חברותיה ואני. הכל התחבר ואני יצרתי חוברת משימות על בסיס מיני אלבום שפעם הכנתי.
ואלו המשימות:
וכך נראה המיני אלבום-משימות (טעימה)
וכך נראית המפה שכל ילד קיבל בתחילת הארוע, מה שיעזור לו להשלים את המשימות
יוצרים בנדנות
שולחן עורך:
דגים אפויים בצנצנת זכוכית
בקבוקי רום/דם כרישים אדום (בהתאם לדימיון) (=סודה תותים)
סנפירי כרישים (דוריטוס) ודולפינים אפויים
וכמובן עוגת מטמון!
החרבות הקטנות? השקופות? אלו קיסמים!
על חיפוש האוצר אחראי המבוגר האחראי (ז"א המשימה הועברה לאבא של אדם 🙂 )
פתקים הובאו ברחבי הגן, והילדים רצו ממקום למקום ומצאו את הרמזים.
את התיבה הנהדרת הזו רכשתי בשוק הפשפשים בחיפה, באחת מהשבתות של שנה שעברה. ידעתי מה יהיה היעוד שלה. אוצר!
היא עשויה פח דק וכנראה הכילה שוקולדים בעברה הרחוק.
זהו, תם ונשלם יום הולדת שבע של אדם.
היה נפלא, הילדים נהנו וקפטן אדם יותר מכולם
תודה לכל הילדים שבאו לחגוג ולכל הילדים והילדות שבאו לעזור!
mazal tov!
******************************************
ימי הולדת קודמים- מיטב המסורת:
הדרכה למתחילים- פרח קרושה בנישות
הוראות:
סוגרים טבעת מ4 עיני שרשרת, בעין שטוחה.
שורה 1: לתוך החור, סורגים 10 DC (=עמודים). מסיימים בעין שטוחה (sl st)
שורה 2: 2 עיני שרשרת (ch 2), עמוד כפול = TRC שיוצר את מרכז עלה הכותרת, ושוב 2 עיני שרשרת. כל פעולה- בעין שרשרת נפרדת מהשורה הראשונה. חוזרים חמש פעמים ליצירת פרח בעל 5 עלי כותרת. מסיימים בעין שטוחה לבסיס עלה כותרת הראשון.
**********************************************************************************
ויש המון הוראות בעברית בבלוג של דנדושה76
***************************************************************
***************************************************************
לספי והמסרגות יש פיקסה מלא תרשימים
וכמובן שצריך גם מפת פירושים לתרשימים!
****************************************************************
********************************************************************
*********************************************************************
ויש גם משלנו כאן בבלוגיה, אצל סיגלין
ATC = artistic trading cards
אלו כרטיסים בגודל קבוע של 2.5*3.5 אינצ`ים שיש להם חוק אחד (בעצם שניים): הגודל הקבוע והגדרה שהם להחלפה בלבד בין אמנים ואמניות והם בלתי סחירים. אסור למכור אותם, רק להחליף.
במשך כשלוש שנים עסקתי בהכנת ATC והחלפות בהם.
אלו כרטיסים שהכנתי להחלפה בנושא תרבות יפן:
וזהו כרטיס שהכנתי והחלפתי בנושא "זמן"
ועוד כרטיס שפירושו: time is money
ואלו ארבע כרטיסים שהכנתי להחלפה בינלאומית בנושא zettiology חיות (קבלו לינק של חותמות נפלאות ומומלצות)
והכרטיס שכאן נעשה בהחלפת כרטיסי ATC בקומונת "טיפול קלקול ומה שביניהם" בהנהלת עלמה7. בהחלפה הזו כל אחת שלחה מספר אלמנטים וקיבלה בחזרה כרטיסים שבהם היהשימוש באלמנטים. אני קיבלתי אלמנטים מruthy. כאן השתמשתי בשתי פיסות פאזל זעיר וכן פיסות נייר אורז צהוב.
ובניגוד לATC שהם לא סחירים- גיליתי לאחרונה את ה ACEO – כרטיסים אמנותיים שנמכרים לאספנים. אותו גודל, אותו פורמט רק ההגדרה שונה- את אלו ניתן להכין ולמכור כפריט אמנותי יוצא מן הכלל.
Home of ACEO, Art Cards, Editions and Originals
1 זוהי אמנית שמוכרת כרטיסים של ACEO
וכאן יש עוד חנות שלמה שמוכרת כרטיסים כאלו
בברכת יצירה משובחת מכל סוג שהוא
לקריאה נוספת – על ATC אצל עלמה7
הבוקר בחוף הים, אדם מצא אבן בצורת לב והביא לי אותה-
"בשבילך אמא, אבן באהבה".
הייתי הבוקר בעניין האהבה והרוך והחמלה
והיצירתיות שלי זרמה עם חלוקי הנחל והצדפים, הפזורים כאבן שיש לה הופכין.
אז יצרתי לב על סלע כורכר.
בחרתי אבנים וחלקי צדף ססגוניים במיוחד.
אחרי זה יצרנו ביחד, אדם ואמו, פסיפס לב מאבנים
את החרסים היפים אדם הביא.
ואז אחרי כל ההתעסקות הלבבית הזו, הוא מצא את אבן הלב שבתמונה הראשונה והביא לי אותה באהבה רבה.
היה שקט בחוף היום בבוקר.
היינו אנחנו, השחפים, העורבים, החופמאים והאנפות.
היה דייג אחד באופק שנעלם מתישהו.
אז התפרקדנו על החוף ונהננו מהים.
עדיין מחלימים, והתפילות עוזרות. כבר בלי חום!
תודה גדולה
עינבל
תמונה
קניתי כלי זכוכית (אקווריום? טרריום? 20 ש"ח "הסטוק")
מילאתי בו חצץ לניקוז טוב. החצץ מאפשר לאדמה להשאר מאווררת ולצמח להעמיק שורשים עד המים. סוקולנטים הם בד"כ צמחיה על סלעים. כך שהחצץ תואם לאופי שלהם.
מעל החצץ שמתי אדמת שתילה אוורירית
כמה יפה משתקף הבית שלי בכדור הזכוכית, נכון?
ואז בחרתי את הצמחים- הסוקולנטים שיכנסו לדור בשכנות טובה
ובעדינות בעדינות, שתלתי אותם (דהיינו תקעתי אותם בתוך האדמה בזהירות מירבית)
לאחר מכן בעזרת כף, פיזרתי חצץ מלמעלה.
מוכן!
להשקות מעט, בשום אופן לא להשאיר בחוץ בחורף כי הגשם יציף. מתאים למרפסת מקורה או לאדן חלון שימשי בבית.
באופן כללי, אין בעיה לשתול סוקולנטים (= צמחים בשרניים) במיכלים ללא חורי ניקוז. כל מה שצריך לעשות- לדאוג שלפחות 50% מהנפח, מהקרקעית עד האדמה- יהיה חצץ או חלוקי נחל. כך שהמים יחלחלו מטה והאדמה תישאר אוורירית ומנוקזת. חשוב לא להציף!
באהבה
עינבל
משפחה של חברים שלנו עוברת דירה, עוזבת את ה"שכונה" שלנו לעבר עיר הקודש.
עצוב לי להפרד מהחברים, אז הכנתי כרטיס באהבה גדולה – לפי הסקיצה הנ"ל.
לחברינו האהובים
איחולי שמחה, שלווה, הנאה והסתגלות קלה וטובה לעיר הקודש ולכל הטוב שיש בה עבורכם.
נשאר בקשר!
באהבה
כולנו
Our freinds familly is moving to Jerusalem. I am sad, we will miss you so much!
So I made this card with STS and wrote:
To our beloved freinds
We wish you Happiness, peace, Joy and good time at your new home
Enjoy all the goods that are waiting for you there.
Keep in touch
With love- all of us.
************
השעה היתה שמונה בערב
הילדים כבר אכלו ארוחת ערב טובה, הכיור היה ריק, המדיח עובד והבית שטוף.
יום חמישי, יום ניקוי הבית.
פינקתי את עצמי ביצירה חופשית, בלי להחליט מה יצא.
אז זה מה שיצא.
סירה קטנטנה, ממש זעירה, עם חוטי רקמה, שאריות בדים, תחרה ועץ סחוף מחוף הים, צבוע לבן
שאר היצירות שעשיתי אמש מהעץ שאספנו בים- נמצאות פה:
שבת שלום!
עינבל
לו יכולתי…
אני יכולה ללכת לים לאסוף עץ סחוף נחל
אני יכולה לצבוע אותו ולהדביק ממנו בתים
אבל החצר הזו שם
עם העופר בעל עיניים של טבע
את זה אין לי כאן בחניתה
על אף התמרורים עם ה"זהירות יחמורים בדרך"
שמישהו חכם הניח בצידי הכביש
כדי שהנהגים יוכלו להתכונן נפשית
להתקלות עם פרות יציבות
בסיבובים
בחושך.
פוסט נפלא ומעורר השראה. בלוג נפלא. תהנו.
alisaburke: driftwood city tutorial.
עינבל
סרגתי כיסוי גראני ססגוני לכרית עבור הסלון שהזמנו לבית החדש –
הסלון הנבחר, אחרי 40% הנחה, שמרת הזורע. בצבע הזה, בדוגמא הזו, נקי ומושלם עבורי!
לפי ההדרכה הבאה סרגתי את הגראני היפהפה הצבעוני הזה:
ואני ממשיכה לסרוג עוד ועוד ריבועי גראני לשמיכה
ובינתיים כל עשירה- עם חיבור ריבועים בעמודים
1. http://carinascraftblog.wardi.dk/2009/06/granny-square-joining-tutorial.html
2. http://img2.timg.co.il/forums/1_147000685.doc
יום סריגה טוב!
עינבל
נגיעה רכה בלב מבנה קר ומנוכר – במוזיאון תל אביב לאומנות
בלב "מפל האור"
בתוך מבנה הנדסי חד, קר וזוויתי, תלויה ומזדחלת ברכות ובאומץ- יצירה המשלבת רכות, נשיות, ססגוניות ושמחת חיים.
לוזיטנה, של ג'ואנה ושקונסלוש. תגידו את זה. עוד פעם. הצלחתם? נכון רך?
נסענו באופן מאוד ספנונטני מביתנו לת"א. שעתיים נסיעה, שבת בבוקר. היה שווה!היצירה עוררה בי תשוקה ליצירה, ומילאה אותי המון שמחת חיים.
הנה קצת תמונות – אני מקוה שהם יעירו בכם את התשוקה לבקר שם
כמו שהן העירו בי. חברה הראתה לי תצלומים משם לפני כמה ימים ומאז – כל מה שיכלתי להרהר בו היה התערוכה הזו.
באויר, על הרצפה ובלב- הוולקיריה של ג'ואנה
הניגוד המדהים בין הצבעים החמים, החיים, החומרים הרכים והנעימים- ומבנה הבטון החשוף, רצפה אנמית וזוויות חדות. ושלושה ילדים בקצה? רואים? צילום מוצלח!
וכאן- הפטמה הענקית הזו, זרוע מפתיעה של הדמות שמשלבת טלאים, בדים בטקסטורות שונות, צבעוניות, שפיצים. ועם זאת- כמה הרבה שמחה! תראו את דמות האיש המבוגר שצופה שם בצד.
בכל תערוכה היתה שומרת או שומר, סדרנים של המוזיאון שתיפקדו כספרניות:
בצד התמונה, בניגוד גמור לאור של הדמות במרכז מפל האור, יושבת המשגיחה של הקומה. חמורת סבר ומודאגת.
שששששששש
וגם- לא לגעת! לא להתקרב!
הבן שלי עשה פנטומימה שהוא כאילו מקיש על זכוכית של חלון.
רק שזו היתה מסגרת בלי שום זכוכית. היא צעקה עליו שאסור לגעת בזכוכית. תהיתי, האם לא בדקת מקרוב את היצירות שאת משגיחה עליהן? האם אינך מבחיה שאין שם חלון? שתקתי. לא אמרתי דבר. ולבני הצעיר הצעתי ללטף רק את לוזיטנה ולהתרחק מהמוצגים האחרים… חבל.
דווקא בלוזיטנה מותר לגעת, ללטף, להתרשם. מזל! ככה זה טוב לי. אני מלטפת את האמנות שלי. וכאמנית, כשמלטפים אתת היצירות שלי אני יודעת שהן נגעו בליבם של הנוגעים. ככה זה נכון לי.
תקריב 🙂
העין של האלה הוולקירית
המון יופי!
וכך אומרת האמנית על היצירה:
"הווליקירה הנוכחית, הגדולה שלה ביותר עד כה בסדרה, היא ייצוג מובהק של הרוח הפמינסטית המפעילה את עבודות האמנית. "הכל נעשה בבד והיא כולה עסוקה בנשיות", מספרת ושקונסלוש, "קנה המידה שלה הוא רב עוצמה, כמו שבדרך כלל קורה בפסלים של גברים. העניין הוא להיות בעלת כוח לעשות עבודה שיש לה עוצמה זהה לעבודה גברית, ולא עם מה שאני מכנה חומרים גבריים כמו ברונזה ואבן. הוולקיריה נראית אמנם קלה, אך היא גם חזקה. היא מתקשרת באופן מיידי לנשים – כאילו המרתי את הסביבה הביתית לפסל. יש חופש ביצירות האלה שבדרך כלל לא מתאפשר לנשים”.
אה! בדיוק!
עבודה מפורסמת אחרת שלה היא הנברשת הזו העשויה מ-טמפונים!-
נברשת מרהיבה
צילום: Luís Vasconcelos/© Unidade
אחרי שנהנתי ככל האפשר מהנשיות העוצמתית הזו
הסתובבנו בעוד תערוכה או שתיים וקינחנו במתחם התחנה בת"א,-
עם הצצה ליריד החלומות מבית נתנאלה שהיה יפהפה ומלא באוצרות וחברות אהובות
וגראנד פינלה עם מופע הרחוב המרהיב של ידידי מיכאל פינקל!
לסיכום- שבת שלום
ושבוע נפלא
עינבל
קוד לתגובות:
//
ראש השנה לאילנות מגיע – ועימו כמה רעיונות ליצירה.
אני אוהבת יצירות מאיצטרובלים – הן מתאימות לכל השנה, אבל בט"ו בשבט מקבלות ערך מוסף
ראשית- אני מאמינה שבכל בית עם פעוטות וילדים כדאי שתיהיה סלסלה מלאה באיצטרובלים, כאלו שאספנו יחד, בגדלים שונים
(אני גם אוהבת סלסלה עם אבנים, ואחת עם צדפים, ואחת עם בלוטים, ונראה לי שהבנתם את העקרון. (
אפשר לשחק עם הפעוטות במיון האיצטרובלים: למיין, לנסות לבנות מהם כל מניני דברים , ליצור מהם דמויות בהדבקה, מוביילים, לדמיין שהם עצים קטנים ועוד.
אני ממליצה למצוא איצטרובל פתוח לרווחה לערוך לו הטבלה כדת וכדין – וכך לראות איך איטצרובל רטוב נסגר ואז כשהוא מתייבש ומחמם- הוא נפתח. זהו מנגנון הפצת זרעים- החמסין גורם לאיצטרובלים להפתח וכשהזרעים (הצנוברים) מתייבשים- הם מתעופפים על כנפיים קטנות – כנף אחת ליתר דיוק- וכך יכולים לנבוט כשתגיע העונה הרטובה.
עוד דרך להרטיב איצטרובלים זה לצבוע אותם בגואש או אקריליק – זו גם דרך מהנה מאוד ליצירה בכל גיל.
יצירה עם ילדים עשויה להיות גם מרפא להורים. לי, כאם- עת היצירה האישית שלי, עם עצמי, בעת שהילדים צופים בי או עושים מה שאני עושה- אלו רגעי השלווה שלי.
אני זקוקה לרגעים הללו בכדי לעשות את החינוך הביתי טוב ונעים עבורי.
אני מאוד אוהבת דמויות משחק וגמדים במיוחד- לכן שמחתי שמצאתי את הרעיון הבא-
בובות על איצטרובל, כשהחלק העליון שלהן מלובד במחט על מנקה מקטרות- והראש עשוי חרוז עץ
ליבוד צמר במחט
העבודה פשוטה- מקפלים מנקה מקטרות לשניים. על הקצה עם הלולאה משחילים את החרוז לראש, את הקצוות מעצבים לשני הצדדים כידיים. מגלגלים סביב סביב סיבי צמר לליבוד, ומסיימים בהשחלה והדבקה של חרוז עץ קטן בתור כף יד. אפשר להוסיף גם שיער ואפילו למצוא ספלול של בלוט בגודל מתאים- ככובע
.
גמד נחמד- הפעם בשימוש בלבד מוכן, איצטרובל ומנקה מקטרות
שני גמדים שמשמשים כגמדי חג מולד אבל בהחלט יכולים לעבור גיור ולהיות גמדי טו בשבט. –
כאן הגזרה עבור הכובע, הכפפות והנעלים
אפשר לספק לשולחן היצירה דבק, עיניים זזות, בלוטים, ספלולים, שאריות לבד, פונפונים ונוצות – ולהניח לילדים לעוף על כנפי הדימיון. הנה כמה רעיונות משובבי נפש-
לחיצה על התמונה היא קישור לפוסט המקורי עם ההדרכה המצולמת היפה של ניקי
עוד ינשוף מאיצטרובל- עם הדרכה מצולמת. הינשוף הזה התחיל מאיצטרובל שלובד לתוכו צמר גולמי. עבודה מוטורית נהדרת
סנאי איצטרובל
– לחובבי הציפורים אפשר להכין מתקן האכלה בתוך איצטרובל
מתקן האכלת ציפורי שיר על איצטרובל: חמאה/חמאת קוקוס/חמאת בוטנים מעורבבת היטב עם זרעונים שונים. את העיסה דוחפים בעזרת מקל לתוך האיצטרובל, ואותו תולים מעץ או ממוט- רחוק מהישג כפם של החתולים
לילדים הגדולים יותר, אלו שאוחזים באולר או סכין אופינל משומרי הגן- הנה כמה רעיונות לגילוף בענפים-
כל תמונה היא קישור להדרכה עצמה
ואף גילוף רוח היער לתוך הענף
אם הכנתם מי מהיצירות בהשראת הרשימה הזו- אשמח לשמוע ולראות!
עינבל
זוכרים את קופסת החורף והשלג שהכנתי לקריןD?
ואת קופסת הבמבי הזו?
אז הנה הדרכה מקסימה לרעיון דומה מאוד
Spool and Spoon: Snow Globe Shadow Box Tutorial
Spool and Spoon: Snow Globe Shadow Box Tutorial.
ואם אתם צריכים לרכוש פסלוני במבי קטנים, הרשו לי להמליץ על חנויות אלו–
זה הבמבי הקטנים
ופסלוני במבי יותר גדולים?
פה ושם בחנויות הצעצועים.
אנחנו רכשנו השבוע שיח חנוכה (ז"א עץ מברשות ירוק העונה לשם אשוח מדומה) עבור יצירת מעין חג מולד קטן בבית
לא מתוכננות גרביים עם מתנות, אבל יש הרבה יצירתיות בעניין קישוט העץ.
חג שמח
עינבל
כמה פוסטים שכתבתי על סריגת אצבעות בטכניקות שונות:
1. לילדים: תך שרשרת על האצבע ויצירת פרחים מגולגלים
2. סריגת אצבעות (קרושה) שטיח מגן דוד- הדגמה שורה 4 ותחילת שורה 5 – תופרת חלומות – תפוז בלוגים.
3. הדרכה: צעיף 4 אצבעות בסיסי לילדים
4. צעיף פרפאלאך (חוט רשת) בארבע אצבעות- ההמצאה וההדרכה
לפני כמה ימים חברה הראתה לי לינק למבנה קינטי ממקלות ארטיק/רופא.
ניסינו עם מקלות ארטיק שנקנו שסטיררים למעבדה. הם חלקים נורא ואי אפשר בכלל לבנות איתם. אז היום רכשתי 3 חפיסות של מקלות "רופא" עבים וצבעוניים ליצירה.
מאז מה שקורה פה בבית זה מקלות מתעופפים!
זה מתחיל במבנה לא יציב ומתוח. למעשה זה סוג של אריגה במקלות.
בשביל שזה לא יתפרק חייבים שיתופעולה בין אח לאחות. יופי של חיברות.
לבסוף משחררים את הקצה- וזה… קורה!
רוצים גם? ברור!
יצירה משפחתית וכיפית לשעות הפנאי, לחנוכה, לימי החורף או הקיץ. קופסת המקלות אצלנו מאפשרת זמן איכות מהנה מאוד.
כמה סרטונים שימושיים בכדי ללמוד את תורת קינטיקת המקלות:
באהבה והנאה
אנחנו!
Glitterfy.com – Photo Flipbooks
הטייח המקסים שלנו, אשרף, סיים לטייח את פנים הבית (עוד לפני הטיח הלבן) והבית כבר מרגיש ממש כמו בית! למרות שאני מדמיינת את הקירות בלבן.
הילדים שלי התאהבו במוצר חדש. ננו בלוקס.
חברה אהובה (תודה!) שלחה לנו מארה"ב. עוד לא ראיתי כאלו בארץ.
זה לגו מיניאטורי, כל ערכת מגיעה עם הוראות מדוייקות באיורים- וכך נולדים דגמים זעירים של הננו בלוקס. הנה כמה תמונות ממדף התצוגה שלהם
זה גמל שלמה ולידו כינור
כאן יש כלי נגינה
בינתיים הצטרפה גם חיפושית קרנפית ונשארה עוד ערכת דבורת הדבש להרכבה, ומטוס של חיה"א האמריקאי.
נכון מקסים?
התחלנו תוכנית לימודים חדשה- מסביב לעולם.
התחלנו באיטליה וכרגע אנחנו ברומא (בדיוק בקפלה הסיסטינית, מתלהבים מהיצירות של מיכלאנג'לו)
אז מצאתי כמה דגמי ננו שיתאימו לנו לתוכנית
למשל מגדל אייפל (מעניין אם יש פיזה)
וראינו כבר גם דולפין, סוס תוכי… הקיצור… קסם של דבר. לא לילדים קטנים (מתחת לגיל חמש), כן לילדים סבלניים או חובבי פאזלים תלת מימדיים מטריפים!
הבכורה רוצה לעשות נושא אישי בתוך איטליה- חתולים במקומות מפורסמים באיטליה. נזכרתי שעננת צילמה חתולים ברומא ואני רוצה להזמין את כולם – לשלוח לנו צילומי חתולים באיטליה אם ישנם! או סיפורי חתולים באיטליה.
בכלל, כל רעיון נוסף יתקבל בברכה.
– נושא האוכל מכוסה, אנחנו מכינים מתכונים איטלקים כל יום! המתכון הבא יהיה פיצה.
עינבל
קופסה לא גדולה ולא קטנה, מרובעת, שיצרתי בקיפולים והדבקות של קרטון דגני בוקר סביב קנווס מרובע
המטרה- ליצור סצנה של שלג עבור חברתי קרין שמתגעגעת לשלג הירושלמי
הגמד האדום- מתנה לילדה שלה. הקופסא עצמה אינה מתאימה למשחקים והיא תתפרק, קישוט בלבד. אך עם הגמד אפשר לשחק 🙂
על התמונות עצמן, מקרוב, תוכלו לקרוא על הרכב השכבות ותכולת החומרים. השלג למטה זה אקרילן, ויש הרבה תחרה עבודה.
מאוד נהנתי להכין אותה ועוד יותר התקשתי להפרד ממנה- מסקנה?
אהבתי את התוצאה!
צרפתי כרטיס תואם. השתמשתי בתבנית קאטלבאג של פתיתי שלג
וציור מובלט (גזור ומעובד) של ערימת שלג
בספונטניות ביחד עם הזכות להניק בכל מקום
סרגתי כובע לתינוק יונק, עם פטמה ענקית בקצהו.
ואלו ההוראות להכנתו
כתבתי אותן באנגלית כי אלו המונחים שאני משתמשת בהם.
ch – chain
sl st- slip stitch
SC – Single Crochet
DC- Double Crochet –
HDC- Half Double Crochet
HDC Decrease – Half Double Crochet Decrease
tools:
מסרגת קרושה 5מ"מ hook 5
1. הפטמה: THE NIPPLE
טבעת קסם, לעלות 2 עיני שרשרת ולעבוד לתוך הטבעת-
R1: magic ring, ch 2, 5 HDC into the ring, close the ring with slst, ch 1.
R2: 1SC * 6 SLST, CH 2.
R3,R4: 1 DC * 6 SLST, CH 2
R5: 2 DC in each DC (2 DC *6)= 12 DC. slst, ch 2.
R6: 2 DC in each DC (2 DC * 12)= 24 DC. slst, ch 2.
R7: (1DC, 1 DC, 2 DC)* repeat = 32 . slst, fasten off.
הציצי עצמו:
בצבע חדש המיועד לכובע- שד עצמו: מחברים צבע חדש לשתי עיני שרשרת-
change color, ch 2.
R8 :(1 DC , 1DC, 2DC)=42, SLST, CH2
R9- R10: (DC* 42) = 42 , SLST, CH 2
למידה קטנה – 0-3 חודשים – לעבוד עד שורה 9
DC יחיד בכל אחד – שומר על ההיקף ומעמיק את הכובע
למידה גדולה יותר- כדאי להגדיל עד 56 DC
ולעבוד עד שורה R12
for new born baby work to R9.
for larger babies – increase to 56 DC and work to R12.
Using this pattern, please link to this poat. THANKS!
בשימוש בדוגמא זו, בבקשה צרו קישורית להדרכה כאן, בבלוג. תודה!
בברכת סריגה נעימה
עינבל
Inbal
עוד הדרכות (שונות)
http://happyhookcrochet.blogspot.co.il/2012/05/free-boobie-beanie-patterntutorial.html
http://hodgepodgecrochet.wordpress.com/2012/02/12/pro-breastfeeding-infant-hat/
תהנו
עינבל
סלסלות קלועות ממחטי אורן קנרי
קטנות- כאלו של שלוש שעות קליעה לסלסלה.
זה נחשב לזמן קצר בסלסלות
והן קטנות ובדיוק בגודל הנכון
לכמה ספלולים ובלוטים
טבעות ותכשיטים
ודברים קטנים שאוהבים.
קלעתי אותן מהודקות, עם חורים קטנים קטנים
וצילמתי עם הסוני אנג'ל בולדוג צרפתי- בשביל קנה המידה.
הן קלועות משלושה מחטים ביחד כל פעם, ולכן הן יציבות יותר מהסלסלה הקודמת שנקלעה עם מחט אחת כל פעם.
אחרי מלאכת הקליעה, כפות הידיים יבשות מחד וחלקות מאידך, כי שמן האורנים במחטי האורן- מרפא דרך הידיים.
תענוג כפול.
עינבל
"ojo de dios"- the eye of god
מעין הראתה לי מנדלת חוטים בתחילת דרכה. אה, אמרתי לה. אני מכירה את זה. יודעת להכין כזה על ארבע מקלות. כמה מסובך יהיה לעבור לשמונה?
אבל לא סתם מעין הראתה לי. ברגע שראיתי, נפתח לי שער למנדלות חוטים.
ופתאום ראיתי בדף של נונה את המנדלות הענקיות והמרהיבות שהיא מכינה
וזהו- בער לי להכין.
שאלתי את נונה אם היא עושה קורסים (היא עושה)
אבל נדלקתי קשות והתחלתי לסרוק את האינטרנט ולחפש הדרכות והוראות.
מצאתי כל מיני דברים אך ההדרכה הכי יעילה ומקסימה היתה הדרכה שובת לב ברוסית.
בזמן שצפיתי בה העירו לי בני הבית שאולי אני לא מבינה מספיק רוסית.
תצחקו (בעצם, פשוט שבו וצפו) אבל הבנתי כל מילה.
האשה המקסימה הזו מאירת פנים ועיניים, מדברת באופן ברור וצלול ו-הבנתי הכל!
בהתחלה ניסיתי על בסיס כמה הדרכות אחרות ואלו המנדלות חוטים הראשונות שלי:
אח"כ התחלתי אחת בצהוב בלבד
ועוד אחת שהגזמתי בה עם לבן פרוותי. ולא אהבתי את התוצאה כי הלבן הסתיר את הצבעוני שהיה בפנים
אז גם אותה עזבתי בינתיים
ואז התחלתי אחת במפגש חנ"ב של נהריה והמשכתי אותה בבית 1:1 עם הסרט הרוסי הנפלא
התהליך של האריגה היה מאוד מדיטטיבי ומרגיע עבורי. השארתי את הכיור, את הכלים, את הירקות מפייסל בשקיות- וארגתי ללא הפסקה עד לגמר המנדלה.
הייתי ממש מעופפת במפגש היום. המנדלות הללו- העיפו אותי גבוה 🙂 אפילו חלמתי אותן בלילה.
וככה נוצרה-
טא-דאם
(!)
ה-מנדלה הכי יפה בינתיים
אני…
חייבת להכין עוד אחת!
אבל הכלים!
והכביסה!
וצריך להכין ארוחות…
קשה, קשה…
עינבל
נ.ב. את המנדלות שמכינה נונה ניתן לרכוש ממנה
הנה מה שהיא כותבת על היצירה שלה:
"מראת-מגן "עין אלוהים". נונה-לילה מגד-אמנית-מרפאה.
כל מראת- מגן "עין אלוהים" היא יצירת מראת-מגן ייחודית . כל אחת נושאת תדר מרפא מדויק. אפשר להכין אותה לעצמך או לקבל אותה מידי יוצרת- מרפאת אחרת.
מראת-מגן עין אלוהים משקפת את האחדות.
היא מבטאת את הגעגוע לשלמות, לסימטריה. לאיזון. לחיבור עם הרוחני והנשגב. היא עונה לצורך עמוק לחקור מימדים חדשים. ולתפוס אותם באופן חושי- ממשי – יצירתי. — at Studio Nona-Lila Megged."
ועוד מנדלות מרהיבות- יש לי עוד לאן לשאוף:
https://www.etsy.com/shop/MandalaMoonShop
סתיו
התחלות והמשכים
אוספת לחיקי צבעים של סוף
צבעים של התחלה
יוצרת עימם
בהירות מחשבה
שרה אל העצים
אל הציפורים באוויר
סתיו
בא אל העיר
הכנתי לטאבלט של בתי כיסוי-
מבפנים קרטון פספרטו (שאריות). פספרטו זה קרטון ביצוע נטול חומצה וליגנין. אבל גם קרטון ביצוע יעשה את העבודה.
מבחוץ- ציפיתי בבדים הנהדרים שקיבלתי מחברתי יפעת
בפנים חיברתי גומי-תחתונים בשביל לתפוס את המכשיר במקומו
את הכיסוי כולו הכנתי בין חצות לאחת בלילה, קרה שסופסוף היה שקט בבית וסופסוף רציתי מאוד להכין לטבלט שלה כיסוי בהפתעה
ועוד קרה שהיו הבדים היפים הללו ושלא התחשק לי להשתמש במכונת התפירה בשעה זו של הלילה.
אז השתמשתי בדבק חם. עם אקדח.
יש משהו מאוד מספק בדבק חם. כולל הכוויות באצבעות.
תכנון וביצוע אחרי חקרשת (=חקר רשת) ומדידות של הטאבלט המיועד
ההשראה הגיע מההדרכה הזו
http://www.themoderndaypirates.com/pirates/2010/06/how-to-make-a-moleskine-ipad-case/
והשימוש בבד בהשראת ההדרכה הזו:
http://elementalcarbon.blogspot.co.il/2012/07/nookkindle-cover-diy.html
והתוצאה הסופית תוך שימוש במה שהיה לי על שולחן העבודה וסינטזה של שתי ההדרכות הנ"ל.
כשאני והחבר שלי עברנו לגור ביחד, לפני כמה וכמה שנים (18 שנים, ואני סופרת) קיבלנו משימה: לארוז ולרוקן את הארון של סבתא וסבא שלו
זה היה ארון עץ אמיתי, גדול ומרשים, שהכין סבא ישראל הנגר, ז"ל.
כל דלת נכנסה בדיוק למקום וכל מדף היה למעשה מגירה במסילת עץ.
אין דברים כאלו היום.
בכול אופן, בין המגירות ובין הסדינים והמגבות והמצעים שהבטחנו לארוז ולהעביר לבית החדש של הסבים, מצאתי צרורות בד ובתוכם עלי דפנה. (ער אציל)
סבתא חיה (מתה) ז"ל הסבירה לי שזה שומר על הבדים ללא חרקים.
ובאמת- הכל היה נקי ושמור ומעומלן ומקופל חזק מהודק ונקי. מעורר השראה. באמת.
לכן לא הופתעתי, כשהתחשק לי שוב לתפור בתים קטנים –
שאני מחפשת מה לשים בפנים, בנוסף לאקרילן, כדי לתת ערך מוסף לפריט המעוצב המתוק הזה שנוצר כאן.
נבחר למשימה. עלה דפנה
הנה כול הבתים שנשארו לי בבית
ואני יודעת שימשיכו להיווצר עוד כאלו, כי השילוב של הרקמה, התפירה,הקישוטים וההתאמות ליצירת בית קטן ומושלם- מענג
שני בתים וגעגוע
אפילו צילמתי שניים בערפל הבוקר בחניתה (?!)
שום ערפל. פילטר עננים בגימפ. צולם בבוקר סתווי נטול עננים
שבת שלום
עינבל
!
מה זה אתגר יצירה חודשי?
המוזה, כידוע לכולנו, היא פיה מפעימה שנוטה להסתתר לפעמים. וכשהיא פורצת- השמחה ממלאת אותנו, וגם היצירתיות.
שמתי לב שיש מילות קסם שמושכות את המוזות החוצה. "אתגר", "החלפה", "מתנה".
מאילו חומרים אפשר ליצור? ובכן, אתגר קטן טמון באתגר הקוקשי, אך הוא בחירה. מיחזור. שימוש חוזר. כמו פה:
אפשר גם לרקום, לצייר, להכין כרטיס ברכה עם קוקשי וכן הלאה. העירו את המוזה שלכם!
כל יום בשבוע הוא יום טוב למשימה קלה ופשוטה ליצירה.
השבוע נכין לפחות מגנט אחד בסגנון בובות על מקל.
זו ההשראה – לחיצה על התמונה תפתח לינק להדרכה מצולמת
הדרכה מצולמת ליצירת מקלות ארטיק מקושטים בבובות וואשי טייפ
ואלו הקוקשי ואשי טייפ שעשיתי בהשראת ההדרכה הזו והקוקשיות מגנט הקודמות שלי
נו, התעוררה פיית המוזה?
חדש בבלוג: אתגר חודשי
מי יכול להצטרף לאתגר? כי מי שיצרה קוקשי כלשהי, בכל טכניקה שהיא. אפשר כרטיס ברכה עם קוקשי, תכשיטים, רקמה, בובות וכו'. כל מה שקוקשי- מוזמן בשמחה!
אתגר פנימי: מחומרים ממוחזרים (לא חובה)
במה זוכים?
בשלישיית מגנט-קוקשי וואשי עבודת יד.
כפי ששמתם לב, העלתי הדרכה לעיצוב קוקשי בואשי טייפ
קוקשי מגנט מצויר באקריליק עם מקלות ארטיק
אשמח אם תצטרפו לאתגר ותאכילו את הצפרדע הכחולה – בלינק ליצירה שלכם!
The Rules:
אפשר גם לשלוח יצירות לאתגר למייל:
1.
מציירים את הדוגמא על מלבן בריסטול בהיר- עדיף לבן
2. ומתחילים להדביק בשכבות.
פחות צריך להקפיד על התאמת הואשי טייפ לצורה כי יבוא השיער ויכסה – את הפנים וכפות הידיים בכיסוי של ואשי בהיר
3. בוחרים ואשי שאוהבים עבור הקימונו ומדביקים. אני נעזרת במספריים בכדי להתאים את גודל וצורת המדבקה למקומה
4. מדביקים רצועת ואשי טייפ אחת עבור החגורה של הקימונו
ולמי שיש סבלנות- גוזרים מפס ואשי סגול רצועות דקות בגודל אחיד ומדביקים בשולי הבגד ליצירת גבול ברור.
5. השיער לדעתי צריך להיות שחור. אבל אני מקובעת על קוקשיות שחורות שיער
ואז הוספת תווי פנים בטוש מרקר. הוספתי גם בספונטניות סרט קטן בשיער משאריות ואשי טייפ שהיו לי על משטח העבודה.
גם את הקבקבים שלה הוספתי בספונטניות.
וצבעתי את הרקע (רואים בתמונות הקודמות) בתכלכל. לבסוף הוספתי עפר לרגליה ומעט עשביה.
ועברתי עם טוש ורוד על שולי הפנים והידיים, ועם טוש שחור על שולי השיער. מוכן!
באותה טכניקה ניתן ליצור דמויות שונות.
אפשר לצייר ביד חופשית או לקחת דמויות ואיורים מהרשת כמו למשל
לחיי יצירה מהנה
עינבל
אחרי כמה וכמה אריחים מאוד מתוכננים, ולאחר שרכשתי עוד כמה מטרים של אריחים לציור, התחלתי לקשקש. לשרבט. אם בהשראה ואם בספונטניות.
התוצאות לא אחרו לבוא, להיפך,
תוך כשעה הצלחתי להתבונן בתוצאות מבלי להשתאות שהדבר היפה הזה ובצבעוניות חוגגת- יהיה תלוי אצלי. איפושהו.
בהשראה של העבודה הזו מאת טרייסי ויינזאפל
שירבטתי לי גם אריח
בקיצור- אני ממשיכה להנות ואתם תמשיכו לקבל תמונות מהתקדמות ציורי קרמיקה בביתי, בסדר?
והנה רשימת חומרים וקישורים לשאלה: מאיפה אני מזמינה צבעים?
צבע לפורצלן בצנצנת קטנה מאי ארט, מרבו (על בסיס מים)
צבע קרמיקה פבאו אני מזמינה מארט דיפו
בגזרת הבית:
סיימו את התפסנות ליציקת תקרה, כנראה בתחילת שבוע הבא יצקו את הבטון לתקרה
חג שמח
עינבל
אני מדמיינת. אני ממש אוהבת לדמיין.
אני מדמיינת את חדר האמבטיה מחופה אריחים לבנים, וביניהם מציצים ריבועים מצויירים, כולם עבודת יד.
20 tiles 20X20cm
I imagine our new bathroom, decorated with painted tiles
אז קניתי צבעים מיוחדים לקרמיקה:
הזמנתי כמה צבעים של פבאו, מיוחדים לקרמיקה
so I ordered PEBEO Ceramic Paint
וגם טושים לפורצלן
וכל האוחזים בעט ובטוש ובמכחול – הילדים ואני- התחלנו במלאכה
הנה האריחים שהכנו עד עתה:
Here are some of the tiles we made:
I thought it would be lovely to make a cat tile.
I start with pencil:
החלטתי להכין אריח-חתול. התחלתי ברישום בעיפרון:
המשכתי בצביעה ראשונית
והנה האריח המוכן
here is the finished cat tile
The kids used the water based paints to meke some tiles:
וכך אנחנו מדי פעם שולפים אריח מהחבילה
ומציירים עליו בטושים או צבעי שמן לקרמיקה
ונהנים ליצור לעצמנו עתיד צבעוני
ובאמת- כל אחד יכול!
אפשר גם לצייר ישירות על האריח שבקיר, לאלו שכבר בנו ורוצים להוסיף בלי הרבה בלגן.
You can DIY ceramic paintings on the wall too. Just give it a try and have fun.
והכי מצחיק?
אני חיה אריחים כרגע, אז אפילו המנה שבעלי הזמין במסעדה "וילה כרמל" הגיע ככה:
The funniest thing- my Hubby got the dish at a resurant – what a lovely tile LOL
משעשע נכון?
עינבל
Inbal
לארוחת לילה אני אוכלת ארטיק לייט (34 קלוריות) בטעם שוקול או וניל ריפל.
המקלות שנותרים בעלי צורה לא שגרתית (נדמה לי שגם למגנום יש כזה מקל) והתחשק לי להכין ממנו יצירות- מגנטים
אז אספתי קוקשי יפנית וצבעי אקריליק תואמים
ושלושה מקלות ארטיק נקיים
– ראשית צבעתי בלבן את הבסיס – והתחלתי לצייר עליהם כמיטב יכלתי- קוקשיות שחורות שיער
מאחורי הראשוככה הן יצאו
שלוש קוקשי נאוות שהדבקתי להן מגנט מאחורי הראש
עוד ציור יפה על מקלות ארטיק שמצאתי בפינטרסט עכשיו
אח"כ נשאר לי חשק לקוקשי- אז יצרתי אותהL בקולאז- עם וואשי טייפ.
בקרוב ההדרכה המצולמת
בברכת חג סוכות שמח
עינבל
רכשתי בחנות כלי בית אהובה (אל הבית, שלומי) שתי קעריות הגשה בצורת דג. 6 ש"ח כל אחת.
בתוכנית: קישוט בעזרת טושים לציור על פורצלן שנרכשו בשמחה גדולה בנתנאלה דוט קום.
במטרה אחרת- לקשט ידנית אריחי חרסינה המיועדים לחדר הרחצה לילדים.
אחרי שכבר יהיו במקומם, יוכלו ילדיי לקבל את הטושים ולבחור עד 4 אריחים עליהם יציירו ויכתבו את הדקורציה לחדר הרחצה שלהם.
במשך השעה הראשונה אחרי הציור, הוא יורד בקלות במים ומטלית. אח"כ אפשר לקרצף אותו בספוג קסם למשך שעה נוספת. אחרי 24 שעות הצבע מתקבע ושום ספוג ומדיח וקסם לא מסיר את הציור.
אז בעלות מצומצמת ערכנו ניסויים עם הטושים והאפקטים.
אני לקחתי שבלונה נצמדת והצמדתי לקערית
ועבדתי בעדינות באדום וירוק בהיר
לא חיכיתי מספיק והסרתי- כשזה קצת נמרח
אז הפכתי את הדפקט לאפקט והוספתי צהוב וירוק כהה.
ואז נקודות.
נקודות תמיד טובות לי
יצאה קערית מאוד שמחה
ואז הגיע הרגע שהיצירתיות דגדגה גם לבן שלי והוא יצר קערית מעוטרת לכבוד השנה החדשה:
ואת הקערית הזו אני אוהבת מאוד!
זו קערית להגשת ירקות חתוכים, ואיזה כיף של ברכה
אגב עוד דבר שימושי שעשינו עם הטושים- יש קטע של הילדים שהם כל הזמנים מוציאים עוד ועוד כוסות לשתיית מים. בצהריים אני ממלאת מדיח עם כל הכוסות מהגירה, כי הם לא זוכרים מה שלהם. אז פשוט כתבתי עם הטוש שם על כוס. ואז יש נאמנות לכוס עד הערב וכמות הכוסות בכל הדחה נעשה שפוי לחלוטין!
בברכת חג שמח
עינבל
לביקור עם מטרה טובה אצל חברתי כספית-
הבאתי שני קנווסים זהים בגודלם וחיכיתי להשראה
בחדר היצירה מעורר ההשראה של חברתי מיכל
על השולחן היתה מפית ורודה עם נקודות ומפית תכולה.
אז יצרתי איתן
קולאז' חתולי מנוקד
ואז הרגשתי שיש לי עוד חשק לעוד חתול מנוקד ועשיתי את ההיפך
את הנקודות ברקע ניקדתי בעזרת מחק של עיפרון חדש
וצבע אקריליק מתאים
החתול עצמו צוייר ביד והודבק עם דבק מפיות.
דבק מפיות הרבה יותר יעיל ממוד פאדג' להדבקת מפיות. הוא צלול יותר ונוזלי יותר ומדביק את המפיות עם פחות קימטוטים
עד הבוקר הם ייבשו ובצהריים כבר ראתה אותם חתולה תופרת – וביקשה את הורוד.
ואת הכחול אתן מתנה ליומולדת
אני מקווה שנחגוג לה יומולדת
שוב מזל טוב
עינבל
התחלתי עם ציפור, ענף, גזע ועלה
התחשק לי לרקום רקמה פשוטה, עם ציפורים קטנות ועלי לב.
לקחתי את הרקמה הזו איתי במשך למעלה מחודש ממקום למקום- עד שסיימתי אותה.
והציפור המוגמרת נראית חמודה
המשכתי למלא את הרקמה בענפים מסולסלים, עלי לבבות ועוד ציפור אחת
איזנתי עם עוד ענפים
כדי שהעץ יעמוד ברוחות החזקות
ובגלל שעצים לא עפים באוויר אז קצת עשב
את ציוד הרקמה ברובו קניתי באיקס מיקס -טבעות רקמה וחוטים, וגם קנווס נשטף
. החוטים שלה איכותיים ונהדרים. אני מפרידה על סיב של 6 לשי סיבים של 3 כי אני עובדת עם איקסים קטנים
– והנה יש לי עוד טבעת עם ציפורים לאוסף.
עינבל
שלוש מסגרות לשתי תמונות שהכנתי כמתנות לימי הולדת של חברות
כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.
יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.
הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.
מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות
ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.
הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.
כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.
לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים
את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון
ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.
אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות
שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.
בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)
ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.
פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!
מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/
מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html
תיבה להדפסה:
להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד
תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:
עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי
מוזמנים לעקוב
שבוע נפלא וטוב
עינבל
(והפיות)
תפרתי לנו את הכרית הזו עם רוכסן ארוך ארוך שהסרתי מאיזה מעיל שהתפרק.
למדתי את זה מחמותי. בגדים שבאמת צריך לזרוק לפח ולא להעביר הלאה- כדאי לפרק מהם כל מה שאפשר. כפתורים, רוכסנים, אפילו כיסים ורצועות. מיחזור מקסימלי.
צד אחד שארית בד כותנה ורוד עם נקודות
וצד קדמי- דוגמת הקוקשי והבבושקות באקריליק על בד ערבי.
את הבד עם הדוגמא הכנתי מזמן- שבלונות קוקשי – הנה ההדרכה
וזו אחת הכריות הכי נוחות שיש לנו. יש לי המון כריות בסלון, ואני אוהבת אותן אחת אחת.
אבל הכרית הכי מקסימה היא הכריתקויה. למרות שהיא זקוקה פה ושם לכביסה ולטיפול נגד פרעושים, כשמלטפים אותה הלב גואה על גדותיו מרוב אהבה.
שנת צהריים של כלבה שנבחה הרבה מדי בלילה:
שבת שלום
עינבל
The latest news on WordPress.com and the WordPress community.
בצד הדרך אפשר להכיר מסלולים יפים, אנשים מעניינים, אתרים מרתקים ועוד המון דברים שלא תמיד אנחנו רואים.. מוזמנים להצטרף איתי למסע בשבילים הצדדיים להכיר את היופי הנחבא במקומות הנסתרים.
העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד. - אוגוסטינוס
אלה טרבינסקי, מאפשרת ויועצת בינלאומית על פי שיטת "העבודה של ביירון קייטי" ellatravinsky@gmail.com
Photography
הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, איתן בולוקן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי
