
אתגר- האם אני מסוגלת להיות שמחה?
מאה ימים למצוא סיבה ולו הקטנה או הפשוטה ביותר להיות שמחה?
אולי יותר מסיבה אחת?
http://www.alifelessbeige.com/article/100-happy-days-days-1-to-7/
1
יום 1-
התחלתי ציור חדש. צבעתי וכיסיתי את מה שהיה על הקנווס הזה בצבעים הכי יפים בעולם.
צילמתי בהנאה
יום 2

עזרתי לחברתי הגר, שהשנה תחנך את כתה ז1 – לקשט את הכיתה. הגר בחרה את כל הקישוטים והכינה פלקטים נהדרים. אני הייתי בעיקר הפטיש מסמר בהדבקה וחיבור המסגרות והקישוטים. התוצאה- בהחלט מחממת את הלב.
חוץ מזה היו עוד כמה דברים שמחים ביום 2–
* ארוחה נעימה עם הגר בחומוס אליהו בגשר הזיו
* טיפלתי בגינה וממש נהנתי לראות איך הכל צומח, ביחוד השעועית שטיפסה וכיסתה את בובת הדיגום
* השתתפתי באופן סביל בשיעור קראטה האחרון לשנה זו. סביל- כי רק צפיתי. רק צפיתי- כי לפני 3 ימים נחבלתי בראש ואחת מהוראות הרופאה היתה להמנע מפעילות גופנית עד שהסימנים יעלמו. בכל זאת- למדתי. אני ממש אוהבת את הקראטה, את המורה ואת התלמידים האחרים.
יום 3
הגיעה ההזמנה שלי מהוצאת ספרים זיקית, ספר ההמשך לפרנסוס על גלגלים ממנו נהנתי מאוד. התחלתי לקרוא.
יום 4
* שיחקתי פטאנק עם חברים
* צילמתי פיה יפה על סלע
* הצטלמתי עם קויה המקסימה ועם גארפילד המקסים, שניהם הבריאו סוף סוף וגם אני מתחילה להחלים
* הילדים קיבלו מתנות מהדוד המקסים שלהם – שני רובוטי ספרו
שני SPHERO
אני וקויה
צילמתי את הפיה היפה הזו
יום 5
נסעתי לבקר את חברתי איילת והתפנקתי עם בובו, סבא של ציף (החתולה שלי)
ומאוד נהנתי עם איילת. נסענו ביחד גם למין בית לסדנאות ברגבה, מתחם גדול ומעניין של 1000 מטר מרובע, עם אומנים שונים- טקסטיל, חימר, נגרות, שף ועוד. מעניין.
הכנתי מרק ירקות שווה
ואכלנו אותו ביחד לארוחת ערב. טעים! אני אוהבת להכין מטעמים.

יום 6 –
יום מנוחה בבית.
ציירתי ציור
וגיליתי שאני לא נהנית מ"חנות הספרים הרדופה" כמו שנהנתי מ"פרנסוס על גלגלים" למרות שיש בה כמה פסקאות ראויות לציטוט.
יום 7
הילד נשאר איתי- ולא נסע לקייטנה של RDND שלו. הסענו את בת הים לקייטנת מבוכים ודרקונים שלה, בדרך ערכנו קניות לשבת.
כשאספנו את הגדולה, לקחתי אותם לים. העברנו שם כמה שעות של כייף.
והחזרנו חול הביתה.
האמת שהתחכמתי לחול. שטפתי אותנו בצינור על המרפסת. והשארנו את הסנדלים בחוץ.
נכנס קצת חול. ממש קצת.

עברו 7 ימים
בהם היתה מלחמה, היתה הפסקת אש שיצרה אשליה של שלום וההפסקה נגמרה והאש חזרה.
ובכל זאת- מחובתנו למצוא לנו את נקודות השמחה, ככה ננצח!
שבוע טוב
עינבל