דרקוניקון הוא כנס משחקים מבית הפונדק שיתקיים השנה בין ה-24 ל-25 לאוגוסט 2017 בהיכל אהל שם שברמת גן, בסמיכות לפארק הירקון ולרכבת האוניברסיטה. בכנס יהיו שלל סוגי משחקים – משחקי-תפקידים שולחניים וחיים, משחקי-לוח, טורנירים של משחקי-קלפים, ומשחקי מיניאטורות.
ב-2017 זו השנה העשירית של דרקוניקון ואנו מתרחבים לכנס של יומיים
כמו שאולי אתם יודעים, התנדבתי – כאמא של המאיירת הראשית וכצלמת בכנס מדב ופנטזיה בחיפה שנקרא דורות.
זה היה הכנס החיפאי הראשון, והוא התקיים בבניין מכללת תילתן בעיר התחתית, עם נוף לנמל ולדגון ועם רשת משגעת של בתי קפה וחנויות סביב לו
אווירה יוצאת מן הכלל של עיר תחתית שמעניין להסתובב בה ולטעום אותה,
וכנס מטריף שכלל מתחם משחקים ומתחם משחקי תפקידים בכספות העתיקות של דיסקונט, זירת קרבות בחרבות על הגג, הקרנת סרטים ושפע הרצאות מצויינות לחובבי הז'אנר.
אז גיליתי שאני לא ממש מסוגלת כרגע להקשיב להרצאות, יש לי קוצים ב… מקום שעליו אמורים לשבת. אבל להסתובב, כן. ואפילו נלחמתי בזירת הקרבות, עם חרב ענקית. זה היה מספק מאוד!
שלשום חזרנו מכנס עולמות, שהוא כנס תל אביבי שקיים כבר מ97' וחוזר מדי פסח,
כך שדורות , המתקיים בפורים ובחיפה, הוסיף עוד נקודת מפגש קהילתית לקהילת הגיקים הצפוניים והפחות צפוניים. למה גיקים צריכים מפגש?
כי ביומיום שלנו אף אחד לא מבין את הרפרנסים שלנו (ציטוטים שאנחנו אומרים מתוך כל מיני תוכניות וספרים אהובים), לדוג'
אלונזי!
Bad walf
42!
וכו'
למה עוד?
כי גיקים הם עם שמדבר עם א' בזמן עתיד. הם מדברים עברית גיקית ונכונה רוב הזמן, וזה מענג לשמוע ולקרוא אנשים שיודעים עברית.
אשן, אלך, אהיה.
כשהלכתי, כשישנתי, כשהייתי בעולמות…
ולמה עוד?
כי בכנסים האלו מתחפשים, ואפילו לא קוראים לזה תחפושת אלא קוספליי , ואנשים מכינים את הקוסטום לבד, ויוצרים ממש אמנות.
זה מדהים, מושקע ביותר וככה אפשר להצטלם עם דמויות שאנחנו אוהבים מספרים, סדרות או סרטים.
מקבץ תחפושות מעולמות2016 –
מקבץ תחפושות מדורות 2016
בקיצור- הכנס הקרוב כעת הוא אייקון 2016, אחריו דורות 2017 בפורים בחיפה ואז עולמות 2017 בת"א. ככה מתכננים את השנה. כמובן שהתכנון כולל גם תפירה, עיצוב, בניית עזרים וכל מה שצריך בכדי שהתחפושת תיהיה מושלמת.
על תחפושת "חייל החורף" של בתי, ליה, היא עבדה מעל חודשיים. תפרה, תיירה, עיצבה, המון עבודה! וזו התוצאה
ארגון הבריאות העולמי WHO פרסם כבר בשנת 2006
גראפים חדשים- טבלאות גדליה לתינוקות יונקים.
ארגון הבריאות האמריקאי – CDC אימץ את הטבלאות הללו וכעת תינוקות שניזונים מבקבוק נבדקים לפי טבלאות הבקבוק ותינוקות יונקים לפי טבלאות היונקים.
בארץ, המצב עגום.
בטיפת חלב ואצל רופאים – משווים את כל התינוקות אך ורק לטבלאות הבקבוקים.
וכך נוצרים מצבים של אמירות שגויות כמו
"החלב שלך לא מזין"
או
"התינוק לא עולה במשקל כמו שצריך".
אז רגע לפני שסומכים על האמירות הללו- תבדקו את התינוק המדובר לפי הגראפים של התינוקות היונקים – ואפשר להוריד מהקישור את קובץ PDF המדובר, להדפיס ולבהביא עמכן לרופא/טיפת חלב לצורך שימוש בהשוואות הנכונות עבור תינוקכן..
1. קצב גדילה, אורך והיקף ראש לזכרים בגילאי 0-24 חודשים
כשהייתי בת עשרים ומשהו יצאתי עם סבא וסבתא שלי, ועם קבוצה שהם אירגנו, לטיול ונופש בצ'כיה. תפקידי היה להדריך בפראג ולהנות בשאר הזמן. ההדרכה בפראג היתה מהנה מאוד עבורי ועבור הקבוצה והתחברתי אל האנשים מאוד. רק שאני הייתי הכי צעירה, והילדה הבאה בקבוצה היתה בת 60 ומשהו. בחלק השני הקבוצה נכנסה לסדרת טיפולי ספא ואמבטיות בריאותיות ב teplice ואני טיילתי רגלית בסביבה. אני מבינה צ'כית וסבתא פרידה ז"ל גם לימדה אותי עוד ועוד לקראת הנסיעה כך שבהחלט הצלחתי רוב הזמן לתקשר עם המקומיים, אבל העדפתי אנגלית. פעם אחת עשיתי טיול רגלי ברחוב הראשי של העיירה, ברחוב הותיק ממנו הלכנו אל הנהר והעיר. התבוננתי, צילמתי, בתים קטנים ויפים וליד כל דלת יש ספסל שמיועד לתפוס את מעט השמש. בקיץ, כשהיה יום עם 8 מעלות צלזיוס, אמרו יום חם היום וישבו בנחת ובבגדים קצרי שרוולים תחת השמש. אני באותה עת הייתי בסוודר וכובע צמר.
ובכן צעדתי ברחוב כפרי והתבוננתי בבתים, שכל אחד מהם נראה כמו הזמנה ואכן אם התעכבתי דיי מול אותו הבית- יצאה גברת צ'כית אדומת לחיים וחייכנית לשוחח עימי. גיליתי מעל בית אחד אותיות אבן ובהן כתוב 1820 מעל בית אחר, כמה בתים הלאה משם, את התאריך 1892 והרחק משם היה גם בית עם התאריך 1901 הבתים אכן היו בתי אבן שניכר בהם שהם בני שנים רבות, ובכל זאת אחזה בי התרגשות גדולה בטיול הכמעט ארכיאולוגי שערכתי שם. לאחר מכן התעכבתי זמן רב בין קרני השמש ליד בית עם המספר 1903, עד שיצאה נערה ולחייה תפוחים ורודים שדיברה קצת אנגלית ובררה מדוע אני כה נלהבת. סיפרתי לה שממש מדהים איך בתים כאלו ישנים נשארו ועדיין שימושיים. למה ישנים, שאלה הנערה. בעדינות אמרתי לה- לפי התאריך אני רואה. 1901, 1903, 1892 וכו'… אלו בתים בני מאה שנים ויותר! אה, אמרה לי הנערה ולחיה מסמיקות מעט, אלו לא תאריכי הקמת הבתים. אז מה אלו, שאלתי. אלו מספרי הבתים, ענתה לי, נבוכה בשל הטעות שטעיתי. ולמה הבית הראשון שם בפינה הוא 1880, שאלתי. כי הרחוב הזה הוא המשך של העיר מעבר לנהר. המספרים מתחילים בעיר ונמשכים לתוך הרחוב כאן.
צחקתי, היה באמת מצחיק, והנערה הצטרפה אלי וכך שתינו צחקנו עד שגם הלחיים שלי הפכו ורודות וצחקניות כמו שלה. וכך התיידדנו, וכל פעם שנפגשנו ראשית צחקנו.
