16.3.2014 מטבח, תריסים ורצפים

היום היתה התקדמות עצומה בבית היווני שלי!

הגיע צוות מעולה  מ"נגריית אשר" והקימו את המטבח וגם את הארון בחדר ההורים – הם עבדו מהבוקר עד אחה"צ.

הגיע גם צוות הרצפים וערכו סדרה של תיקונים והתקנות, כולל שילוב שני שטיחים מצויירים במרכז הסלון ובמרכז מבואת החדרים

DSCN7806

DSCN7804

תיקון שיפועי ניקוז של הרצף הקודם בחוץ,(זה שפיטרנו מסיבות נכונות מסתבר) וכל מיני חיתוכים והתאמות עבור החלונות.

DSCN7829ועבד גם צוות של שני בולגרים ובוריס מ"סמארט חלונות"

הם התקינו את התריסים ואת המשקוף העיוור בכל החלונות.

גם הם יבואו לפינישים בעוד כשבוע וחצי.

DSCN7835ואפילו היה נאסר של השיש ומדד ותכנן יחד איתנו את הגימור למטבח ולאי…

יום ארוך מאוד ופורה מאוד.

אני?

ממש מותשת. אבל- מרוצה עד התקרה!

עינבל

עדכון מהבית בחניתה: יציקת תקרה 10/2013

לפני שבוע יצקו את הבטון לתקרה/גג

הפעם התארגנו מראש עם שעון שמתזמן ממטרות על הגג שלוש פעמים ביום.

תהליך ההתמצקות של הבטון הוא איאקציה כימית שסופחת המון מים. תוך כדי התהליך הבטון פולט חום וסופח מים. ממש שותה.

ככה נראה הגג חצי שעה אחרי ההשקייה של 16

DSCN4664בשבוע הבא יבנו את המעקה ויכינו שיפועי ניקוז

יפרקו את התפסנות (= הקרשים והחיבורים) ונראה תקרה ולא קרשים ועמודים:-

זהו מבט לתוך המטבח-פינת אוכל, כרגע לבירינט של עמודים וקרשים.

DSCN4659

הקשת שמתחת למדרגות לגג כבר עשויה היטב

DSCN4656

וגם קויה כבר מרגישה בבית עם חבורת החברים שלה

מימין לשמאל: לוקה, קויה, בןבן. חוקרים את הגג החדש.

DSCN4667

קויה רצה בשלוליות

DSCN4665

ואני מרוצה מהנוף שבין הבתים- החצרות  האחוריות

DSCN4661

עוד מבט אחרון של הבית כרגע

DSCN4650ורחרוח פרידה מחבריה לשכונה (קויה, לוקה, גוש)

DSCN4652

שבוע טוב!

עינבל

wall tiles doodling שרבוט אריחים

DSCN45171

אחרי כמה וכמה אריחים מאוד מתוכננים, ולאחר שרכשתי עוד כמה מטרים של אריחים לציור, התחלתי לקשקש. לשרבט. אם בהשראה ואם בספונטניות.

התוצאות לא אחרו לבוא, להיפך,

תוך כשעה הצלחתי להתבונן בתוצאות מבלי להשתאות שהדבר היפה הזה ובצבעוניות חוגגת- יהיה תלוי אצלי. איפושהו.

בהשראה של העבודה הזו מאת טרייסי ויינזאפל

שירבטתי לי גם אריח

DSCN4511

בקיצור- אני ממשיכה להנות ואתם תמשיכו לקבל תמונות מהתקדמות ציורי קרמיקה בביתי, בסדר?

והנה רשימת חומרים וקישורים לשאלה: מאיפה אני מזמינה צבעים?

טוש לפורצלן מרבו מאי ארט

צבע לפורצלן בצנצנת קטנה מאי ארט, מרבו (על בסיס מים)

צבע קרמיקה פבאו אני מזמינה מארט דיפו

בגזרת הבית:

סיימו את התפסנות ליציקת תקרה, כנראה בתחילת שבוע הבא יצקו את הבטון לתקרה

חג שמח

עינבל

DIY painted wall tiles אריחים מצויירים עבודת יד

אני מדמיינת. אני ממש אוהבת לדמיין.

אני מדמיינת את חדר האמבטיה מחופה אריחים לבנים, וביניהם מציצים ריבועים מצויירים, כולם עבודת יד.

20 tiles 20X20cm

20 tiles 20X20cm

I imagine our new bathroom, decorated with painted tiles

אז קניתי צבעים מיוחדים לקרמיקה:

DSCN4430הזמנתי כמה צבעים של פבאו, מיוחדים לקרמיקה

so I ordered PEBEO Ceramic Paint

DSCN4431וגם טושים לפורצלן

וכל האוחזים בעט ובטוש ובמכחול – הילדים ואני- התחלנו במלאכה

הנה האריחים שהכנו עד עתה:

Here are some of the tiles we made:

DSCN4309

I thought it would be lovely to make a cat tile.

I start with pencil:

החלטתי להכין אריח-חתול. התחלתי ברישום בעיפרון:

DSCN4321

המשכתי בצביעה ראשונית

DSCN4322והנה האריח המוכן

here is the finished cat tile

DSCN4419The kids used the water based paints to meke some tiles:

DSCN4313

וכך אנחנו מדי פעם שולפים אריח  מהחבילה

ומציירים עליו בטושים או צבעי שמן לקרמיקה

ונהנים ליצור לעצמנו עתיד צבעוני

ובאמת- כל אחד יכול!

DSCN4314אפשר גם לצייר ישירות על האריח שבקיר, לאלו שכבר בנו ורוצים להוסיף בלי הרבה בלגן.

You can DIY ceramic paintings on the wall too. Just give it a try and have fun.

והכי מצחיק?

אני חיה אריחים כרגע, אז אפילו המנה שבעלי הזמין במסעדה "וילה כרמל" הגיע ככה:

The funniest thing- my Hubby got the dish at a resurant – what a lovely tile LOL

DSCN4345משעשע נכון?

עינבל

Inbal

גלריה

הבית שלנו- מתחילים קירות מבלוקים

גלריה זו מכילה 18 תמונות

היום התחילו להעלות את הבלוקים בשביל הקירות ולארגן את התפסנות בשביל הממ"ד וקיר ההדף. מוזמנים להציץ בתמונות, ולקרוא את ההערות המצורפות לתמונות. עינבל

הבית שלנו- יציקת רצפה

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ביום ראשון 18.8.2013 יצקו לנו את הרצפה.למעשה יצקו את כל השטח הקונסטרוקטיבי של הבית, כולל השבילים והמרפסות

כבר בערב הבטון התקשה מספיק בשביל לעלות על המשטח ולהתחיל לדמיין-

כאן הממד (טוב, זה ברור, הוא מוקף ברזלים)

כאן המטבח, כאן הפרגולה בכניסה לבית, הנה המשטח המרוצף כשיוצאים  מהסלון לעבר הגינה הצפונית

האבחנה בין משטחי הבית הבנויים לבין הגינה מאוד ברורה.

ואז נכנסנו למשטר הרטבות, זאת אומרת 5 פעמים ביום הולכים למגרש להרטיב את הרצפה.

אתמול הצעתי לילדים להצטרף לחגיגה והם באמת חגגו בין הממטרות והמתזים ונהנו מהמים. קיץ. חם. מים זה כיף ויש לנו כאן פארק מזרקות פעם בשלוש שעות.

אני קצת נשרפתי, ובעיקר התעייפתי אבל בסה"כ זה כייף להשקות בית.

ולצלם את הפנס של הרחוב משתקף בשלוליות הבית לעת ערב.

ממש קסם.

2013-08-19_19-34-20_693

מה מאחלים לבית שמשקים אותו?

שתגדל ותצמח ותפרח?

שיהיו עמודיך ישרים וקירותיך יציבים?

שתספוג הרבה מיים ותיהיה בטון חזק?

שיהיה בשעה טובה, מאחלים לנו כל השכנים והחברים.

רטוב ויציב

עינבל

תמונה

קולאז' מצולם לחדר היצירה

DSCN3349אבא שלי שנים עשה קולאז'ים בצילום, ציור, ועוד

אז כנראה הגיע התור שלי

שאבתי השראה מחנות אטסי מתוקה שלצערי סגורה כבר זמן מה

The Maple Tea House

האמת שרציתי לקנות משם תמונה אבל לא היה בדיוק מה שרציתי

אז לא היתה לי ברירה

אלא להכין את מה שאני צריכה ורוצה עבור הקיר של/מול חדר העבודה בבית החדש שלי

(זה שהשבוע יצקו לו את הרצפה)

תפירה ורקמה

בתמונה

אותיות ט'יקרס SEW  

שני סוני אנג'לס

קואלה שוקולד תות, ארנבון שמוט אזניים

שלושה סלילי  חוט כותנה

סליל חוט כותנה חום שהיה של סבתי, להערכתי בן כשישים שנים

כמה כפתורים

סליל בובין של הברנינה הישנה

מספריים לרקמה

רקמת צלבים שרקמה בכורתי: הלו קיטי וזר פרחים

פרח סרוג במסרגה אחת ושתי סיכות תפירה פרחוניות

הרקע בשתי התמונות מתוך סט הרקעים הראשון של יעל יניב המוכשרת

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

סקראפ קולאז

שתי חותמות

דיו ורסה קראפט סגול

פרח קרושה

שלושה כפתורים

שלושה סלילי ואשי טייפ

שלושה צבעי אקריליק

פינצ'וץ' שוליים  על המילה סקראפ מאותיות ט'יקרס

חתיכת דף מעוצב מסט קיץ של צרויה אילן

שני סוני אנג'לס- פנדה ירוק ובמבי כתום

אני רוצה להדפיס אותן בגודל של 15 על 10 סנטימטרים ולמסגר.

ובכלל נפתח לי התיאבון ליצירת עוד קולאז'ים כאלו בנושאים נוספים, אשמח לקרוא הצעות ורעיונות

הצעה/רעיון שאקבל ואצור- יזכה את מי שהגה אותו בעותק מודפס של הרעיון שיישמתי

עינבל

נ.ב.

נולד קולאז' חדש היום

DSCN3376

קישור

מיניאטורות לבתי בובות – אוסף רעיונות והדרכות

כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.

יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.

הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.

מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות

ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.

הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.

כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.

לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים

את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון

ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.

אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות

שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.

בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)

ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.

פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!

מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/

מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html

  • קולבים קטנים

  • שעון קיר מכפתור:

  • תבנית להכנת עלים מיניאטורים מפימו:

  • אמבטיה מבקבוק של קרם גוף:

תיבה להדפסה:

תיבה להדפסה

  • דף קולאז עם תמונות לבית הבובות

להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד

  • תריסים קטנים מבריסטול או קרטון:

תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:

עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי

מוזמנים לעקוב

שבוע נפלא וטוב

עינבל

(והפיות)

סיפור: ביער ביער

העצים ביערות בצ'כיה הלהיבו אותי.
שם, איש לא כרת את היערות והם צומחים להם שם ללא הפרעה, מקבלים גשם כל השנה, שלג בחורף וגשמי אביב ועלוות פרחים רעננה כשטיח פרושה.
באחד הבקרים, בטפליצה, בעוד הקבוצה נודדת מחדר האוכל לחדרי הטיפולים (אמבטיות של בועות כמו סודה לשתיה, ניסיתי ולא נהנתי אז, בגיל 20), עליתי על פק"ל טיולים.
נעלי הליכה שוות (טכניקה, 800 ש"ח, אז), מכנסי דגמ"ח (עם המון כיסים), אולר, פנס, כוס, מחברת אקוורלים וכמובן צבעי מים ומכחולים. ופאוץ', עם כסף מקומי (קורונה).
איפה בקבוק מים ולמה כוס?
אמרו לי אז שכל המים ביער ובנחלים הם מי שתיה. לא היה שם זיהום. אפשר היה לכרוע, לגרוף כוס ולשתות. מושלם כמו באגדות.

בכדי לרכוש מפת מסלולים ירדתי רגלית לככר שליד הנהר, שם היו קיוסקים שמכרו קפה, תה, ופל בלגי עם יוגורט ואוכמניות (נפלאים) וקצפת ומפות של מסלולי האזור.

אז התחלתי בוופל עם הקצפת והאוכמניות וכשסיימתי אותו ביקשתי בצ'כית מפה למסלול שהתחיל שם ליד.
אבל סבתא שתמיד עזרה נשארה במלון ומצאתי את עצמי נאבקת בעיצורים ובחוסר ההבנה מצד המוכר. לבסוף באין אונים התפרצתי בעברית.
"אני צריכה מפה לטיול שמתחיל כאן ליד, מה לא ברור!!!"
כנראה שבעברית אני מדברת עם כל הגוף ובצ'כית רק עם השפתיים, כי המוכר מיד נתן לי את המפה הנכונה (שעלתה משהו שווה ערך לחצי שקל. כאלו צריכים להיות מחירי המפות! לא 90 ש"ח למפה כמו בארץ!)
ויצאתי בהליכה נמרצת לטיילת לאורך הנהר לכיון תחילת המסלול

והתחלתי ללכת. אותו בוקר לא אמרתי לאיש אנא פניי מועדות. פשוט יצאתי לטיול, בבטחון המלא של בת 20 שחושבת שהכל נפלא ויהיה בסדר.
התחלתי להתרחק מהעיר לתוך המסלול, עצים גדולים ופרחים דומים לשלנו, סנאים קטנים ואויר רטוב מגשם דק.
עליתי בקצב לפי המפה שבידי על ההר, נשמתי עמוק ושקעתי במחשבות בעוד רגלי הולכות מאליהן.
אך רגליי שהלכו מאליהן עצרו כשהגשם נהיה שוטף
ומצאתי את עצמי בשביל לא מסומן, בלי שום דרך לגלות את הכיון הנכון במפה (כי לא לקחתי מצפן וירד גשם צפוף בלי שמש)
ככל שבדקתי במפה, הבנתי מה עגום מצבי, בלי שאיש ידע אפילו היכן לחפש אותי.
המפה, שהיתה מפורטת יותר מזו:

ופחות מפורטת מזו (כי למעשה הכילה רק מסלול אחד, פיסה אחת מתוך כל זה ובהתאם עלתה רק כחצי שקל)

נגמרה בחלקה הצפוני.
ז"א כנראה שפיספסתי אי שם את הדרך החוזרת והצפנתי מעבר לגבולות המפה. אגב, בצ'כיה הסימונשבילים על העצים. כך שיתכן שבהרהורי לגמרי לא ראיתי, שכן עיני מנוסות בזיהוי 3 פסים, שניים לבנים ואחד צבעוני ביניהם, ולא חיצים על עצים.
למזלי, בגיל 20, הייתי אמיצה מאוד. עמדתי על הר ומימיני היה שיפוע חזק מכוסה עלווה ירוקה שהוביל למקום גבוה יותר.
כיתפתי את התרמיל ובתוך ערפל של גשם שוטף טיפסתי עד שנגעתי למעלה. החלקתי מדי פעם, דשא רטוב זה יופי של משטח סקי (תשאלו את האלו בגלבוע שמוכרים לישראלים חבילות גלישה על דשא רטוב) אך לבסוף הגעתי לקצה.
מחוץ לגבולות המפה יצאתי מהענן, והבטתי מזרחה. ראיתי כתמים שנראו לי כמו בתים של לגו והלכתי לעברם.
דברים קטנים הם רחוקים, ולקח לי יותר משעתיים להגיע לכפר הקטן. השמש החלה לשקוע ורצתי למה שנראה כמו מרכז הכפר.

היקום היה בעדי ובדיוק ברגע ההוא עצר שם אוטובוס והנהג שאל אותי לאן אני רוצה.
"טפליצה" עניתי.
בתנועת יד רחבה הוזמנתי פנימה, והנהג סיפר שהאוטובוס הזה עובר שם פעמיים ביום. בשש בבוקר ובשש בערב. וחוזר ריק לטפליצה כי הוא מחזיר עובדים הביתה.
אני והנהג דיברנו במשך כרבע שעה עד שהגיעה התחנה שלי, ליד בית ההבראה.
הנה בית ההבראה:

הודתי לו מאוד ועליתי לחדר, התרחצתי והחלפתי לבגדים יבשים והגעתי בדיוק בזמן בשבע וחצי לארוחת הערב.
איפה היית היום, שאלו סבא וסבתא.
עשיתי טיול ביערות, אמרתי.
טיול ביערות??? חרדו שניהם.
ליערות כאן אין סוף,
את עלולה ללכת לאיבוד ולעולם לא ימצאו אותך, הם נזפו בי.
אם תפלי איש לא יציל אותך.
זה בסדר, אמרתי, נפוחה מגאווה חסרת שחר. הלכתי לאיבוד, אבל מצאתי את הדרך חזרה.
מאותו יום סבתא תמיד שלחה איתי מישהו, בד"כ היא עצמה. באותה עת לא הבנתי מה כבר קרה, אבל הנה עברו 17 שנים ואני כבר יודעת.
אוהו איזו פוחזת חסרת דאגות שהייתי.
אוהו כמה סכנות יכלו להתרחש ולא התרחשו.
ואוהו איזה מזל שהיה לי!
את שאר הטיולים עשיתי בחברת סבתא המתוקה לעיר טפליצה

שם למדתי על שיטת המיקוח הצ'כית ועל הורקה שוקולדה . וזה כמובן לפרק הבא.
שבת שלום
עינבל

כריסטופר אלכסדנר, דפוסי בית לחיים

כריסטופר אלכסנדר הוא ארכיטקט שחקר ומצא דפוסים של בניה שמעודדים חיים.

קראתי במשך שנים שוב ושוב את הדפוסים (תרגום מאת יונת שרון) (patterns) שלו ואלו השפיעו על הדרך בה אני בוחנת את העולם. מומלץ.
אך כעת, עם החשיבה המחודשת, הכנתי לי רשימת קריאה שתעזור לי תהגדיר את הצרכים והחלומות שלי לגבי הבית שנבנה.
כמה דוגמאות לדפוסים שאני אוהבת במיוחד:

  • ריבועים והמלבנים המדויקים, דוגמת גביש, שמעצבת האדריכלות העכשווית, אינם מועילים במיוחד לבני האדם ולמבנה עצמו. צורות אלו מבטאות את החזון המוגבל של אנשים העסוקים יותר מידי במערכות ואמצעי יצורן."  צורת החלל הפנימי
  • שולי הבית: יש להתייחס לשוליים של הבניין כישות בפני עצמה, מקום, אזור עם נפח, ולא סתם קו או חיבור ללא עובי. לשבץ בשולי הבניין מקומות שמזמינים אנשים להתעכב. ליצור מקומות עם עומק וכיסוי גג, מקומות לשבת, להשען, לפסוע, במיוחד בנקודות סביב הבניין שמשקיפות לאזורי התרחשות מעניינים או יפים בחוץ.

  • חדרי גומחה, אחד הדפוסים החביבים עלי, הנה מיטת גומחא חקסימה. בכלל הבנתי שאני אוהבת גומחות ונישות בנויות והן נעימות וביתיות בעיני. אני רוצה שהבית יתוכנן כבר עם נישות לספרים, למדפים, לפסלים.
  • מדרכה עם חריצים- טובה לסביבה ולנו
  • צורת החלל הפנימי – שזה משהו שלדעתי קשה להשתחרר ממנו, הנטיה שלנו לריבועים וקירות ישרים, נכון?

ועוד מאמר מומלץ  מאת יונת שרון– תכנון הבית בעזרת דפוסים של כריסטופר אלכסנדר

  • אתר http://naturalhomes.org/ עם הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר ודוגמאות קיימות של מימושן.

ממליצה לקרוא, עוד ועוד, לבדוק מה התחושות לגבי מה שקראתי ואיפה זה יכול להפוך למציאות גם ביום יום שלנו כאן.
עינבל