Categories
צילום תופרת חלומות

העגור שהביא את השמש

היה קר. אמצע פברואר 2022. חמש בבוקר.

עננים כבדים נחו על העמק ויצרו רסס תמידי של קור ולחות.
היה חושך, וערפל כבד מילא את האויר, האדמה והשמים.
ואז, עגלת המסתור, הראשונה שיצאה מאז נסגר האגמון בגלל שפעת העופות באמצע דצמבר 21,

נעצרה בשטח D.
שטח זה נמצא סמוך לאגם, ובו מתבצעת ההאכלה של 26 אלף העגורים ששרדו את המגיפה.

מעל 5000 עגורים מתו במגיפת שפעת העופות שהתפרצה בהחולה


גוזלים חומי ראש מסתובבים בלי הורים.
הורים בוגרים מסתובבים בלי גוזלים.
כל משפחה איבדה מישהו.
זוג עגורים, הוא רוקד בפניה. ריקוד חיזור. היא מגיבה בקפיצות התרגשות ומחיאות כנף. שאר העגורים מרכלים והומים סביב.


מוזיקה של מסיבת יער מתקרבת, כל העגורים מתחילים לצעוד כאחד לכיון המסיבה.

אוטו גלידה


זהו טרקטור מחובר לעגלה מלאה גרעיני תירס?

העגורים הולכים מהר יותר לכיון האוטו-גלידה שלהם, חלק מאבדים סבלנות ועפים מעל התור.
השמש עלתה לאט, מוסתרת ברובה בענני הבוקר הלחים.
עגור אחד הגיע פתאום משום מקום, נושא את השמש בקצה מקורו.
ויהי ערב ויהי בוקר. ויהי אור.

העגור שהביא את השנש

מקווה שאהבתם את התמונות, צולם בסדנת צילום עגורים באגמון החולה מבית פוטוטיפס.

עינבל

Categories
תופרת חלומות

The Four seasons by Antonio Vivaldi

כשהילדים היו קטנים, ראינו איך אחרי כל מחלה, למרות הילד המעוך והחום והשינה, בסוף יש בעצם קפיצת גדילה.
שינוי. התפתחות. כאילו, בשביל השינוי וההתפתחות והגדילה יש איזו משוכה לעבור.
זו היתה תובנה ענקית. לדעת שבסוף כול קושי יש קפיצת גדילה.
אני עדיין מתבוננת בשקט החדש שלי. איפושהו במהלך ההחלמה שלי, הופיע שקט. ונאמנות לצרכים שלי ולרצון שלי. וסדר עדיפויות שונה. הקשבה פנימה.
איפושהו במהלך המחלה, כשהתעלפתי מחום גבוה ומהתייבשות, עפה לי מחשבה. זה בסדר, כתבת את ברוכה את. הידע הסודי שלך כתוב ואסוף. את לא צריכה לזכור דבר. הכל זכור.
זה הרגיע אותי.
ידעתי שאני יכולה לא להיות ויכולה להיות וזה בסדר.
קפיצת הגדילה שלי היא מקסימום הקשבה לשקט שלי.
ועם זאת, בכל פעם שאדם מנגן, אני מתרפקת על הצלילים כמו לתוך חיבוק.
כש”לא הייתי” דבר מלבד כאב, הקשבתי בלופ לארבע העונות של ויולדי. מצאתי איזה פלייליסט של 12 שעות בספוטיפיי ונעצתי את האזניות וזהו. אני חושבת ששתים עשרה שעות הייתי בתוך ארבע העונות, וכל צלילי בית החולים, ההחייאות שעשו כל לילה בחדרים הסמוכים, הצפצופים, הצעקות של המטופל (שלדעתי יצא משם בסוף בשק, אני לא בטוחה, הייתי ולא הייתי והמוסיקה כיסתה הכל בשמיכה) כל אלו הפכו לרעש לבן.
פתאום הזדקפתי. המוזיקה, היא העניקה לי תפאורה אחרת.

כשאדם מנגן כעת, אני יודעת.
הצלילים מרפאים. האהבה זורמת אצלו דרך האצבעות. בדיוק כפי שאצלי זורמת האהבה דרך הצילומים והתמונות. ודרך המילים.
מי שקורא את הספר שלי לא נשאר אדיש.
כול קוראיי מרגישים את האהבה ויודעים שזהו. מרגע שקראת את “ברוכה את”, את ברוכה. אני איתך. במילים. בראיה. במחשבות. בחלומות ובהגשמה.

צאו לטבע.
הקשיבו למוזיקה.
קראו ספר.
להיות ולא להיות. זו בחירה.

באהבה.
עינבל

לפלייליסט
Categories
תופרת חלומות

טראפלס שוקולד מריר טבעוני עם תפוזים סינים

המתכון מבוסס על המתכון הגאוני של מיכל אופה עוגות

אך שיניתי כמויות ויחסים מעט.

מאה גרם שוקולד מריר

שישים גרם טחינה גולמית מלאה

תפוז סיני אחד קצוץ

וקמצוץ מלח

זהו

כל השאר בדיוק לפי ההדרכה בבלוג של מיכל אופה עוגות.

טראפלס פשוט, מהיר, עם טעם קצת של חלווה

וטקסטורה נימוחה ומושלמת.

Categories
תופרת חלומות

על שלוליות ושערים

שלוליות הן שער בין עולמות. בגלל זה ילדים אוהבים לקפוץ לתוך שלוליות וחתולים עוקפים אותן מסביב. מי שאוהב להיות כאן ועכשיו, כלומר חתול, לא יכנס. ואילו אנחנו, החולמים, אוהבים לבהות בהן בערגה, לחלום על העולם שמציץ מתוכן ולהשאר כאן. מתי בפעם האחרונה קפצת לתוך שלוליות? לאן קפצת?

בספר “אחיינו של הקוסם” מאת קלייב סטייפלס לואיס , מחבר סדרת נרניה והמפורסם מכולם הספר “האריה, המכשפה וארון הגדים”, מתואר מקום שנקרא “היער שבין העולמות”. סביב עצי היער נמצאות שלוליות, שדרכן עוברים ליקומים, עולמות שונים.

בכל פעם שאני מוצאת שלולית, אני מסתובבת סביבה ומחפשת את הזוית הכי יפה לצילום. לפעמים יש יותר מאחת. כשעומדים מעל השלולית, רואים את השמים. אבל כשמתקרבים לשפת השלולית ומצלמים מגובה האדמה, רואים את העצים והגזעים ולפעמים את האנשים שעומדים לידה.

כל תמונה היא שער לעולם אחר. חלום אחר. זמן אחר. אני מזמינה את להכנס לכל תמונה ולהציץ לעולם הנפתח ממנה.

Categories
תופרת חלומות

מצפור המונטפורט

חורף, זמן מצוין לבדוק מקרוב מה השתנה ביער

ואיך נראה פארק גורן ומצפור המונטפורט. הנרקיסים לקראת סוף הפריחה, אספרגוסים טריים נפתחים לאט, והכי משמחות הן השלוליות, שערים לעולמות גבוהים ועמוקים, כמו ביער שבין העולמות ב”אחיינו של הקוסם”, הספר הראשון כרונולוגית מסדרת נרניה, כשכל שלולית היא שער מעבר לעולם אחר.

זו פעם שניה שאני מצלמת את הפרפר צבעוני שקוף בפארק גורן. נראה שלא ראיתי את הפרפר הזה בחניתה. כנפיו העליונות מסתיימות בחלק שקוף ממש, ואפשר לראות דרכן את האבנים. הוא מצופה שערות רכות וארוכות, כמו מעיל פרווה לחורף הקר. ובקצות הכנפיים התחתונות נמא הצבע. כתמים אדומים מוקפים ירח כחול שנח על כנף צהובה בהירה. קסם של פרפר.

פרפר צבעוני שקוף 21-12-21 בפארק גורן

לפני שנתיים פגשתי בפארק הזה שועל , לפני שנה- סתווניות ואילו השנה, פרפר. הכל עניין של תזמון.

מה שאני באמת רוצה לפגוש בפארק הזה אלו היחמורים. וזה- טרם קרה. אולי בפעם הבאה?

שבת שלום

עינבל