זהירות- הרדוף הנחלים – רעיל מאוד

רעיל. מספיקה חליטה מכמה פרחים בשביל לעצור את הלב.

ומספיק לאכול פרח אחד טרי בשביל להרוג ילד.

 

ועדיין שותלים אותם בכל פינה בארץ, רק כי הם פורחים בקיץ ולא זקוקים להשקיה.

ואולי גם בגלל שרוב האנשים העוסקים בגינון ציבורי לא למדו מעולם על צמחי הרעל של ישראל.

ידע שהיה כבר בתקופה הרומית, עת נהגו אויבים פוליטים להמית זה את זה בעזרת יין חומץ שהושרו בתוכו פרחי הרדוף…

 


ידע שהשתמשו בו עוד בתקופת האדם הקדמון,עת משכו ראשי חץ במוהל ההרדוף,

ודי היה לפצוע חיה בכדי שתמות אחרי מספר ימים, כשהרעל נכנס לה למחזור הדם ועצר את הלב.

רעל בלי השפעה שניונית, כזה שלא משפיע על מי שאוכל את החיה.

רק נותר להם, לציידים הקדמונים, ללכת בעקבות החיה הפצועה עד שתיפול.
ועדיין יפים פרחי ההרדוף.

מי אני שאתלונן.

רק שחשוב להעביר את הידע הלאה. למען יראו ויראו.

הזהרו מההרדופים, ילדים!

עינבל

Save

Save

השנה למדתי את החוף

השנה למדתי את החוף. כל יום א בין 14 לשתיים וחצי, נסעתי לחצי שעה על החוף. כל פעם עצרתי במקום אחר, על רצועת החוף בין ראש הנקרה לאכזיב.

ראיתי את ניצני הפרחים ואת הפרחים, ראיתי את הפרגים, הכלניות, החומעה, אירוס אחהצ ורבים אחרים.

גיליתי באילו זוויות הצילומים הכי מחמיאים לים ובאילו זוויות הכי מחמיאים ליבשה.

בהתחלה התאהבתי בים עצמו. וצילמתי חול וסלעים וגלים משפריצים.

ואז הגיע החורף על שפע פרחיו המרעננים ועד תום האביב, הים היה שקוף עבורי, והתלהבתי מהאביב על גדותיו. 

ועתה, קיץ. וגם לקיץ יופי משלו, ואני והים כבר 

חברים טובים. אפילו החול לא מציק לי כבר.

ואין לי בעיה להשכב עליו ולהרגיש אותו. 

אני שמחה שאני גרה רבע שעה נסיעה מהים. השנה, הים היה השיעור שלי.

ואני ממשיכה להגיע אליו, ולהתלהב מהיופי הזה שפועם בתנועות קצובות, בריתמוס של טבע עצום.

שבוע טוב. 

עינבל

הדבר היחיד שלא הייתם מעלים על דעתכם שיעיל נגד עקיצות

אני מאלו שעקיצות מתנפחות אצלהם לחצי כדור טניס, ושפניסטיל המהולל מעולם לא הזיז לעקיצות שלי. 

אני מאלו שניסו הכל. והיו כמה דברים שקצת עזרו, אפילו מאוד עזרו, אבל יום אחד 

היתה לי עקיצה מגרדת מאוד, ולא מצאתי את המשחה שמקלה על העקיצה.

בזוית העין ראיתי איזשהי משחה על השולחן ובמתב באמת נואש…מרחתי אותה.

להפתעתי, העקיצה חדלה לגרד מידית.

מאז זו המשחה המועדפת עלי נגד עקיצות.

ג׳ל לחניכיים.

טי ג׳ל או קמומיל אורל
בעיני- זו אחת ה- תגליות הכי מוצלחות. ביחוד עכשיו, קיץ וים ואחה"צ הגוף שלי מתכסה עקיצות (כי יתושים מוכנים לאכול כל דוחה יתושים, בין כימיקלים ובין אם טבעי, ובלבד שיוכלו לזלול מהדם המוצלח שלי).

נסו ותהנו

(ולכו תסבירו לרוקח למה אתם קונים קמומיל אורל…)

עינבל

צעצוע התפתחותי לחתול

מה צריך?

1. חתול. תכירו את פיטר. בן חודשיים, אצלנו שבועיים, הנשמה החדשה בבית. 

קופסא לא עמוקה, סכין חיתוך, כדורים.2 

מה עושים?

חותכים כמה חורים במכסה הקופסא. מראים לחתול שהכנסתי את הכדורים ומקבלים חתול שמח שמשחק בקופסא זמן רב. 

לימוד יפנית באפליקציות

אמא, עכשיו!

אתמול בערב למדתי את המילה עכשיו ביפנית. איך אומרים עכשיו ביפנית?

Ima

לומדת יפנית בעזרת (על רוב האפליקציות 

המצורפות שילמתי. יש גרסא חינמית ורכשתי את הגרסא המלאה כדי לתרגל יותר ולקבל יותר. הכל יחד עלה לי פחות מ300 שח לשנה).

1. 

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.atistudios.italk.ja

2

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.memrise.android.memrisecompanion

3. פודקאסטים של 

Japanese From Zero! VIDEO LESSONS # – Japanese Counting PT 5 (Zero) – Japanese From Zero! Video 07 by Learn Japanese with YesJapan!

https://player.fm/1fuVCU #nowplaying

4. כתיבה: בעזרת 2 אפליקציות 

Dr moko

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.root.moko
Write it japanese

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.jernung.writeit.jpn

שדה חיטה

בבית הקודם קודם בכפר תבור, היה לנו שדה חיטה מחוץ לבית. מעבר לחלון חדר השינה. אחר הצהריים כשכפר תבור החמה היתה מתמלאת רוח, היתה הרוח מנשבת בשדה החיטה וזה היה נשמע כמו מים. 

עד כדי כך השדה היה מנגן כמו מים, שבלילות של רוח חזקה באביב, לפני הקציר, חזר לי החלום שמחוץ לחדר השינה יש אגם גדול ונפלא.

מסיכות משפחתיות

מסיכות משפחתיות, אנחנו מסתכלות ביחד בתמונות, את מספרת לי על הורייך ואחייך ואחיותייך, ועל איך הצוררים הפרידו בין אם לילד, ואיך האם הלכה אחרי הילדה כי מיאנה להפרד, ושניהם נשרפו אחר כך.

בהתחלה סבתא סרבה לספר לי את הסיפורים האישיים, אבל אחרי שראתה שאת כל ספרי השואה שהיו – השאלתי מהספריה, וקראתי את כל בשביס זינגר, וכל חוברת זכרון שהיתה בספריה, ניאותה לספר לי את זכרונותיה.

 

אני לא רוצה שיהיו לך חלומות רעים, אמרה סבתא פרידה.
ממילא יש לי חלומות רעים, הבטחתי לה. מכל הספרים שקראתי.

ובאמת, היו לי חלומות. אבל אחרי ששמעתי את הזכרונות של סבתא, הפכו החלומות לאישיים יותר. מחרידים יותר.
מלאי יגון.

מסיכות של פנים שלא הכרתי, ערבוב של סרטים, טקסים וסיפורים.


ביום השואה אני נזכרת סבתא פרידה, שכל לילה התעוררה מחלומות רעים, בוכה, מחובקת בזרועותיו האוהבות של סבא בנימין, וכל יום האירה פנים אלי והיתה אשה מכילה, מבינה, חכמה ויוצרת. איך השכילה להפריד בין הלילה ליום, בין העבר להיום, בין האיין ליש.
האם עטית מסכה שהסתירה את עברך, וכך תיפקדת כאם ורעיה ועובדת ויעילה?
האם המסכות נשרו בלילה בזמן שישנת?

למדתי ממך הרבה, סבתא. יהי זכרך וזכר כל אלו שאהבת ונספו בשואה, ברוך.
עינבל

Save

1 April – הדרכה/טריק בצילום מאקרו

אפון קיפח, נטבל לרגע בבריכת הדגים,

וצולם על רקע שדה כלניות שפרח בתחילת פברואר… איך?

 

ככה:

הנה עוד תוצאה

והנה האפון קיפח על רקע טבעי, בלי התערבות (למעט צילום והסנפה טובה של הריח הנהדר שלו)

 

את אותו הטריק אפשר לעשות גם על טיפת מים- הנה

טיפת מים, עלה בכוס, על רקע צילום מודפס וממוסגר של תורמוסים. בגובה נוח, על שולחן הגינה.

למה לא לנסות דברים חדשים?

אפריל שמח!

עינבל

Save

Save

Save

Save

דגים לשבת

מעשה בשלושה תותים

יותר מדי רכים

יותר מדי מתוקים

ועם דחף עז להתפרסם

להיות מישהו

ולהצטלם.
הלכו השלושה

בשקט אלי

וביקשו- צלמי אבל

לא יותר מדי.

הדלקתי מנורה, יצרתי אווירה,

ואז התות התינוק התחצף 

ואמו התותית קצת נזפה…

קורה במשפחות הכי טובות,

ותראו איזו מן נזיפה!

ותות נגוס, הזמין דייג

חוט, חכה וכמובן דגים.

דגים לשבת, בקבוצה של חלי היו אומרים.

אצלנו האשכנזים, דגים זה ראש השנה ופסח. ושאר הזמן, אוכלים חמין.

שבת שלום!

זמן נייר במקום זמן מסך- חלבלובון

לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?

הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.

והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר. 

לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"

צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.

כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים. 

התאהבתי כבר בדף הזה

החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!

אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה. 

וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.

זה האתר של חלבלובון

 אז דיברתי עם טלי הרדאבל, אחת משתי היוצרות של סדרת חלבלוב/ חלבלובון 

והסכמנו על הצעה מיוחדת לקוראי תופרת חלומות
חבילה של 4 חוברות, שלוש בעברית ואחת באנגלית, ב75 שקלים עם קוד ההנחה 

(צילום: מערכת חלבלובון)

http://www.halavluv.com/product-page/beb0240b-d117-1cc6-0460-d28863faa0ee

קוד הנחה: תופרת 123

עוד פרטים וקישורים לחלבלוב?

יש גם מחברות לנוער ומבוגרים (כזו היא החוברת באנגלית) וגם בה יש הפתעות ואפשרויות ליצירה ודימיון ומחשבה. 

חלבלוב – מחברת השראה ממעוררת

והנה קישור לפייסבוק של חלבלוב:   

חלבלוב Euphorbia Halavluv

בקיצור, נראה לי שתתאהבו! אנחנו לחלוטין אוהבים את הרעיון, הביצוע והתוצר. 

בברכת סופשבוע נעים ומלא אהבה

עינבל  

תמונות מהחלום

התעוררתי בבוקר

וכל כולי משתוקקת לישון.

אך האור הרך של הבוקר, חדר לתוך החדר, והזמין אותי לצאת בעקבותיו, ללכת בנתיביו של האור בין פרחי אביב.


כשאת עיפה כל צעד הוא הישג. 1364 צעדים, אמר המודד . 


1364 צעדים לשם ובחזרה, וכמה תמונות בהן האור מתערטל בין הדבורים והפרחים, והאביב שוקק עירנות וחיים.


והאושר הזה. שצף חי ורוטט. ואור.

צלמות אוהבות אור. הוא מדבר אלי, גם בחלומות.

הגיע הערב. סופו של האור. הזמן שלי ללכת לישון. סופסוף. 


כשאני לא נרדמת, אני מדמיינת את התמונות שאצלם.

ואז בבוקר אני מגשימה את התמונות.


ככה התורמוסים האלו. ראשיתם בחלום. וסופם בהגשמה.

לילה טוב. 

שוקולד מריר עם הל

הל הוא תבלין שטעים לי. באינדומלה, הגלידריה של אורי בורי בעכו העתיקה, אני מזמינה תמיד גלידת הל. כי הל הוא תבלין שטעים לי.

לפתע עלה בפי הטעם העתידי שיווצר מהשילוב של גרגרי הל שחורים ושוקולד מריר ביתי. 

והשילוב מצא חן בחיכי עוד בטרם יצרתי אותו.

המתכון הרגיל (שכבר מופיע בבלוג) רק שהפעם בשלב המסת השוקולד כבר הוספתי כך וכך גרגרי הל שפירקתי מתוך התרמילים (הלקט?) ועימם המסתי וחיממתי את התערובת.

ולבסוף, לתוך התבנית, לכל לב הוספתי כמה גרגרי הל שחורים וריחניים.

התוצאה מפתיעה. טעימה. מרגשת.

הל זה טוב!

וכמו הדימיון של הטעם, כך לפעמים אני מדמיינת תמונות שאצלם. כך יצא שדימיינתי איך העננות הנהדרת שהאביכה מזג אויר מוזר במהלך היום, תצא כמו ריקוד עננים וטורקיז בחוף אכזיב.

ולכן הגשמתי את הדימיון ויצאתי ברביעי אחה"צ לצלם בחוף אכזיב. זו שמורת טבע מוכרזת ואסור. לצלם בה אחרי החשכה, ולפיכך כשהחשיך נסעתי.

ולפני זה צילמתי בעונג את אשר דימיינתי קודם. והצילום ערב לחיכי ולליבי ולנשמתי. ומילא אותי שמחה. 

שבת שלום. 

שיחה על תפוח וגזר

מתחשק לי משהו מתוק, הכריז אדם.

פתח מגירות. ארונות. 

מקרר נפתח נסגר.

סלסלות נבדקות.

מניח על השולחן גזר ותפוח.

תכיני לי בבקשה גזר פרוס ותפוח חתוך, הוא אומר.
קולפת, פורסת, חותכת, מפסלת, משדרגת בפרוסות מלפפון.

הכנתי לך אגם הברבורים, אני מושיטה לו את הצלחת.

תודה אמא, הוא אומר, ואז היד שלו נעצרת באויר מעל האגם. רגע, לפני שאני אוכל, צילמת?

(מכיר אותי, הנער).

כן. צילמתי. בתיאבון ילד. 

תודה אמא.

כלניות זכרים ונקבות

לפרח הכלנית, שפורח בהמשכים, יש שני שלבים.

השלב הצעיר הוא נקבי, ומחכה לקליטת אבקה (תאי זרע).

הדבורים אוספות אבקה, שעשירה בחלבון. ומעבירות אותה אל הפרח הנקבה- ובכך מפרות אותה

כשהכלנית בתחילת הפריחה, אדומה לגמרי, היא נקבה.  וכשהיא מתחילה להפוך לזכר, והפרי (הזרעים) מתחילים להבשיל, הם נראים

כמו פונפון

והפרח מפסיק ליצר פיגמנט אדום. כך נוצרת הטבעת הלבנה. עלי הכותרת ממשיכים לגדול אך ללא צבע- צבעם לבן.

בצדדים האבקנים
ואז, אחרי שהכלנית הנקבה הואבקה והופרתה, היא

נותנת זמן פריחה נוסף עשיר באבקנים, וזהו השלב השני, הזכרי.

וכשהפריחה מסתיימת,

ו אין צורך למשוך חרקים, ואפשר לשחרר את עלי הכותרת (הפרסומת לחרקים המאביקים).

וכשעמוד הזרעים מוכן, והם מכוסים שערות קטנות ומגיעות הרוחות של ראשית הקיץ, זרעי הכלנית מתעופפים באויר… ומוצאים להם נישה חדשה לשנה הבאה.

וצמח האם, יפרח שוב בשנה הבאה.

לקריאה נוספת: זכר ונקבה בכלנית, החברה להגנת הטבע


כל התמונות בפוסט למכירה, או. כקובץ או בהגדלה על קנווס.

יום נהדר

עינבל

Save

Save

Save

Little Red Riding Hood ואיך לצלם כלניות בצהריים

בחודשים ינואר ופברואר, לרוב אחרי ט"ו בשבט, נוהרים בני ישראל בהמוניהם אל הדרום.

iw1_8792

 

בשנים טובות, כמו השנה הזו, לובש הנגב הצחיח שמלה ירוקה ורעננה, ואת הבתרונות, המדרונות, המרחבים והשמורות- ממלאים בני ישראל במצוד בעקבות- הכלניות.

iw1_8904

בשבת האחרונה (אמש) השכמנו קום ויצאנו אף אנו אל הנגב הצפוני. לביקור משפחתי אצל הדוד המופלא שלי, אשתו הנפלאה. כן. אמרנו, ניסע יחד לראות כלניות.

למרבה המזל, ממש ליד ביתם, היתה ערימה נאה של כלנית אדומה, שחסכה לנו את הנסיעה בעקבות העם אשר במדבר- אל השמורות.

וכאשר אהבתי- צילמתי את הכלניות מגובה הקרקע.

iw1_8590

בדרך כלל ישיבה בכריעה עמוקה מספיקה, אבל לא בשביל צילומי הכלניות. עבורך- אני נשכבת על גחוני,  ומצלמת את הכלניות מלמטה למעלה.

בשביל לצלם את אדם, בני, אני מצלמת מלמעלה למטה, ומכריחה אותו לשבת ולחייך באמצע שלולית הכלניות החייכניות.

ואדם, בזהירות בזהירות, יושב איפה שאין בכלל עלי כלנית, ואוסף אליו את רגליו ומנסה לא לדרוך על אף אחת.

אדם

אחר כך אנחנו מטיילים ברגל בסביבה, רואים איך החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

אבל למחרת אני מגלה שלא שבעתי מכיפה אדומה, ואני  יוצאת אל בין העצים לצלם מרבדים- מקומיים. לא בדרום, דווקא בצפון. כאן.

זו- פרחה אצלי בגינה. מפקעות שטמנתי לפני שנתיים.

iw1_8889ואלו- הנהדרות, לא בגינה אבל בשכונה

iw1_8903

הדרך הכי טובה לצלם כלנית אדומה, באופן שמחמיא לה, ובלי שהאדום יצא מסנוור עד כתום-

להגיע מגובה הקרקע, לשכב על הגחון, כך שהשמש  לא מאחורי (ואיני מטילה צל על הכלנית)

והאור השמש עובר בין עלי הכותרת ויוצר שקיפות יפה

iw1_8901

ולצלם בצמצם 4-8, iso 100 ומהירות-

לפחות 1/250

כך תקבלו את מרקם הכלנית, הדגשה של עלי הכותרת ואודם צבעם העז.

ככל שהצמצם יותר פתוח (2.8-4)

– כך הרקע יצא יותר מטושטש, רמז לפרחים ומעט פרטים מעבר לפרח שאני מצלמת

ככל שהצמצם  יותר סגור (8-11) כך יהיו יותר פרטים ברקע,

צמצם סגור- יותר פרטים ברקע

והאמת, כמו בכל דבר, הדרך הכי טובה ללמוד לצלם היא- לצלם.

 

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבוע נהדר

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

על היופי בפרחים הנובלים. 

גם כשהפרח הזקוף והיפה קמל ונובל, עדיין נותר בו

יופי. וכעת יופיו טמון בשוליו המתקמטים ומחווירים, והיופי שלי טמון בקצוות שיערותיי המלבינות פסים

של כסף, ובקמטי הצחוק בין עיניי וחיוכי.

כי כל מה שרענן יפה הוא.

וכל מה שמזדקן יפה הוא.

והיופי בעיני המתבונן באהבה.

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבת שלום

עינבל

Save

מטילי אנרגיה energy bars

הם מעניקים כוח ואנרגיה.  יש בהם פרוסות שקדים, פיסטוקים וחמוציות.

הם עשויים מחמאת קקאו מומסת, מומתקת לפי 

הצורך במייפל, ואז הם שוקולד לבן מטיל אנרגיה

הם עשויים מחמאת קקאו ועיסת קקאו, ללא 

המתקה או עם קצת מייפל, ואז אלו מטילי אנרגיה חומים.

ואז אני מכניסה אותם לתבניות סיליקון. יש לי של פינונסייר. 

ומקררת. וכל מטיל אנרגיה כזה ממלא בשמחה ומטיל כישוף של אנרגיה.

כן כן. ברור לי שאני מכינה המון שוקולד.

אני בטוחה שאורן מקקאו טבעי, משם אני מזמינה את חומרי הגלם אחת לחודשיים, יודע זאת גם.

השליח מכיר את הדרך לבית שלי ואני לא צריכה ללוות אותו טלפונית משער הקיבוץ עד לחניה שלי.

הכלבה שלי עדיין נובחת עליו אבל לא ברור אם מהתלהבות או שמחה שהוא חזר לבקר.

בקיצור, הרעיון ברור.

כמו ממתקי עכו העתיקה אבל שלא מלאים בסירופ סוכר השד יודע מניין ומה עבר עליו ועל הפיצוחים שבפנים.

כאן חומרי הגלם לא קלויים. מזינים. איכותיים. 

ולאחרונה הפסקתי להוסיף מייפל.

הטעם החזק של המריר. ללא מתוק. אוה! אהבה.

בתיאבון

עינבל

חיות הפלא והיכן ניתן למצוא אותן

חיות הפלא עולות מתוך כתמי צבעי מים
המתייבשים לצורות מוזרות על הדף.
זה מתוכנן, אבל חלקית.
אני יודעת שיצמחו שם עופות רבים, לרוב חתולים וינשופים, אותם אני אוהבת במיוחד.

אני תמיד מופתעת מחדש מהיצורים המוזרים שהכתמים מאפשרים לי ליצור.
דמויות אנושיות, מוזרות, נולדות בתהליך כמעט מדיטטיבי, בעודי אוחזת בטוש קליגרפי ומקיפה כתמים בקו שחור.
התהליך שמוביל אותי לשם הוא חדוות היצירה.

להרטיב דף לצבעי מים בשלולית מים.

לטבול מכחול ולהתחיל לפזר כתמים, צורות, גוונים.

לפעמים הם מתערבבים זה בזה.

מתייבשים בשוליים מוזרים.

זה תמיד כייף כי אני לא יודעת מה יצא בסוף 

ומה אני עושה בהם?

בעיקר נהנית. חושבת להדפיס אותם. נראה.

בינתיים…

לילה טוב

עינבל

בארץ אהבתי השקד פורח

iw1_8370  iw1_8194  iw1_7982  iw1_7423  iw1_7422  iw1_7420  iw1_6659  iw1_8433  iw1_8430  iw1_8399  iw1_8391  iw1_8389

בארץ אהבתי, השקד הורוד של בינימין וציפורה פורח.
אז בהפוגת הגשם יצאתי לצלם, מחכה לקרני האור שיפיצו את הורוד המתקתק הזה כאור אהבה.

חג אהבה

ומהי האהבה?

מה זו אהבה?
אהבה אמיתית מתחילה מבפנים.
ואז זורמת החוצה
ומקיפה אותך מכל העברים
אבל מחממת אותי מבפנים.
אהבה זו מחשבה
מחשבה טובה
סיפור טוב שאני בוחרת לחשוב.
אהבה זו עבודה
תמידית, רגשית, שכלית
בה אני בוחרת לאהוב.
Love is a verb.
Happy Valentine's day

Image may contain: people sitting, dog and indoor
כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

Save

Save

Save

צילום אחרי השקיעה

 

כשהשמש, כדור דחוס של אנרגיה, עוברת למימד הבא

או להאיר בארץ אחרת,

נפתח שער בין מימדי, לשעה הכחולה.

השעה הכחולה מתחילה עם השקיעה, ומסתיימת בתום האור, כשעה אחרי השקיעה.

כשמצלמים בשעה הכחולה, עם חצובה, וחשיפה ארוכה (רבע שניה – 30 שניות לחשיפה)

הגלים הפועמים אל החוף יראו כענן, או עשן.

וכל מה שקבוע- יראה חד.

אין אור בשעה הזו, העין האנושית רואה חושך.

אך בחשיפה הארוכה, נכנס אור במשך X שניות אל החיישן.

כל מה שנכנס ב30 שניות נצרב על החיישן.

ואז- המים הזזים נראים כעשן.

והמים הקבועים, בשלוליות חלקות, נשארים מים קבועים, חדים, בשלוליות חלקות.

 

בשל החושך, והרוח, והערפל, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, ואני מדמיינת תנין משחר העולם מגיח שם בתמונה מבעד לערפל.

או הר אולימפוס המציץ מבעד לעננים, ומדמיינת שזו תמונה שאני מצלמת מחלון המטוס, ולא מחוף הים.

בסופו של יום, מתחיל לילה. ואז גם חשיפה של 30 שניות מניבה תמונה מסתורית וחשוכה. כזו

זה היה האות שלי, לאסוף את הדברים, ולאור הירח למצוא את העקבות שיובילו אותי בחזרה אל המכונית.

היה זה זמן שקט. רוח, ים, רוח ים, וזמן. זמן שמתנפנף לאט לאט, במרווחים של 30 שניות המתנה בין תמונה לתמונה.

נשימה עמוקה.

תודה.

Save

Save

Save

Save

צבעוני שקוף

בשעת בוקר שמשית אחרי שבוע של גשם, יצאתי לגינה. מעניקה לשמש הזדמנות להתידד איתי.

בכלי עם מים מצאתי פרפר הפוך. לא זז.

התקרבתי אליו, ורפרוף של חיים רטט בין רגליו.

בזהירות אין קץ הושטתי לו אצבע, והוא נתפס ברגליו על אצבעי.

לקחתי אותו לשולחן התה התכול. לשמש. הנחתי על השולחן, בזהירות.

 

20170202_135909

ראיתי שכנף אחת איננה שלמה. הוא התהפך אל הגב. ספוג מים, העלתי אותו שוב אל כף ידי כדי שיספוג מקסימום שמש.

20170202_134907

ישבתי איתו כחצי שעה, עד שהוא פרש את כנפיו ועף.

20170202_135005

אז אם אתם נתקלים בפרפר צבעוני שקוף, שכנפו הימנית התחתונה חסרה, מיסרו לו בבקשה דרישת שלום ממני.

 

כצעד מניעה, אחרי שזה עף, הלכתי והפכתי את כל הכלים עם המים. שלא יהיו מלכודות ליצורים חיים, ושלא יהיו בית גידול ליתושים.

עינבל

שוקולד בקופסא

עם הזמן והפרלינים שאני מכינה, כולם משוקולד טבעי ופליאו/טבעוני, נוצרה לי עדת מעריצים שמבקשים ממני להביא רק דבר אחד.

דבר אחד בלבד, ודי פשוט.

שוקולד ביתי.
ועם הזמן, נגמרו לי הקופסאות הרב פעמיות והמאולתרות למיניהן שאיתן נתתי את השוקולדים הביתיים למעריצים חובבי המריר המריר הזה, זהב אינדיאני, שוקולד ביתי.

כך יצא שהתחלתי לחפש קופסאות שאפשר להכין לבד (וזמן ההכנה שלהן מהיר והן יפות).
בהתחלה קיפלתי קופסאות נייר מאוריגמי, אבל כדרכו של נייר אוריגמי הן נמעכו ולא עשו שום עבודה בהגנה על השוקולדים.
אחר כך ארזתי שוקולדים במפית קשורה בחוט. זה הכי חלטורה של שקיק שוקולדים שהגשתי, וגם זה התקבל בשמחה גדולה אבל לא ספק את הצרכים האסתטים שלי. ויש לי צרכים אסתטים, מה לעשות.

אחרי שראיתי את הבלוג של מיכל מאירי, ניירות (עם) ערך

ואת הקופסאות המקסימות שהיא עושה ומלמדת להכין, הבנתי שכנראה מצאתי את הדרך לחלק למעריצים שוקולד בהגשה אסתטית שגם שתשמור על הפרלינים מסכנות שאינן אצבעות מלאות תאווה.

חברנו יחד, מיכל ואני.

אני עם השוקולדים, ומיכל עם ההדרכה לקופסאות וכל הסבלנות שלה לעניין.

לצורך העניין צילמתי הדרכה להכנת פרלינים שוקולד לוז (ותוספות, כרגיל)

נתחיל מהשוקולד, כי הוא צריך שעה לפחות בקרור (ואז תוכלו להכנס לבלוג של מיכל וללמוד להכין קופסא לשוקולד).

מצרכים.

משקל מטבח (אפשר גם לחפון ולא לשקול. בחירה אישית)

קעריות זכוכית, כף ערבוב, כפית מזיגה, תבניות סיליקון או אחרות לשוקולד,

עיסת קקאו קלוי

חמאת קקאו

חמאת אגוזי לוז (אפשר גם להכין לבד, כמוני- 200 גרם אגוזי לוז טריים. קלויים בתנור ב160 מעלות 10 דקות. מקולפים. נטחנים בויטמיקס/jtc)

חמאת קוקוס

סירופ מייפל טבעי להמתקה

חופן חמוציות (למי שרוצה)

שנתחיל?

לוקחים חופן- שניים של חמאת קקאו

 

מוסיפים חופן שניים של עיסת קקאו

מוסיפים:

חמאת קוקוס, חמאת אגוזי לוז,

מעררבים יחד וממיסים לדקה במיקרו או מעל סיר מים רותחים (מיקרו מהיר יותר)

מוציאים מהמיקרו ומתחילים לערבב- עד שהגושים נעלמים.

כך נראה התהליך

כעת נשאר רק להמתיק- ממליצה על כף סירופ מייפל טבעי לכול היותר.

אם לא הכל נמס אפשר להכניס לעוד 20-30 שניות במיקרו ושוב לערבב.

עכשיו אפשר לחלק לתבנית. אני משתמשת בכפית.

בשקעים הריקים אפשר לפזר חמוציות, שקדים, מה שרוצים. אני אוהבת חמוציות.

זהו. להכניס למקרר לשעה שעתיים. זה זמן להכין קופסא ולשוב את מי נפנק עם השוקולדים. אפשר גם את עצמנו. כמובן.

בינתיים אגלה לכם על מה יהיה הפוסט הבא. מטילי אנרגיה

(נכון אנרג'י בארס? אז בעברית, מטילי אנרגיה. משוקולד לבד ועיניינים שכאלו. פליאו/טבעוני וכו.)

 

חלפה שעה, בה הכנתי לפי ההוראות של מיכל קופסא לשוקולדים, ואח"כ נשאר לי עוד קצת זמן אז הכנתי עוד אחת.

ואז איחדתי בין הפרלינים לשקעים שבקופסא החדשה.

הפרלינים ממש שמחו, אמרו שנחמד שלכל אחד יש חדר משלו והיו שקינאו במרכזי כי יש לו חלון עם נוף וכל השאר רק מציצים מהצד. ככה זה שוקולדים. אנרגטים שכאלו.

וכמובן שאחרי קצת רעש הם התקררו והשתתקו.

כי כשקר שוקולדים קופאים, זה ידוע. ואפילו חלון לא יעזור.

באיחולי שנת 2017 טובה, מתוקה, עם שוקולדים בריאים ושמחת חיים

וזכרו לבקר  אצל מיכל ולהודות לה על הבית לשוקולדים שלי

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

ג'ורג'י – ספר לאוהבי חתולים

ג'ורג'י
כתבה: דקלה קידר
אירה: אילנה זפרן
הוצאת כנרת
2016
160 עמ'

אביב בת התשע, שלומדת בכתה ג', אוהבת לקרוא, כותבת יומן והיא ילדה חכמה ורגישה.
לידה בכתה יושב אוהד פרידמן, שרוכב על חד אופן ומתנהג כאילו הוא יודע הכל באופן מעצבן ביותר.
אחיה עמרי בן ה16, מזמין משהו בלתי נראה להכנס הביתה. אביב לא רואה אף אחד לידו, ובדיוק כשהיא מדמיינת רוח רפאים, משהו מתחכך בה.
חרדה גדולה אוחזת בה, וגם ביצור האפור שחומק ומסתתר במטבח.
כשאביב מגלה שמדובר בחתול, היא מחכה שכבר יחזירו אותו, יתנו אותו, לא משנה, העיקר שיצא מהבית.
לצערה הרב, החתול נשאר, וזו בעצם חתולה, שזוכה לשם "ג'ורג'י".
אביב מנסה בכל דרך אפשרית לשכנע את הוריה ואחיה להפטר מהחתולה, אבל הם מצידם מתעקשים שהיא תתרגל. "אביב לא הצליחה להבין איך יכול להיות שכל הילדים בכתה שלה רוצים חתול או כלב, אבל ההורים אף פעם לא מרשים להם, ודוקא אצלה לא רק שמרשים- אפילו לא שואלים אותה אם היא בכלל רוצה חתולה, ומכריחים אותה לחיות איתה!" ( עמוד 20).
שום דבר לא עוזר. החתולה הזו נוגעת בה, הפרווה שלה מעצבנת אותה, העיניים הצהובות מפחידות אותה. אביב לא אוהבת חיות. ולא אוהבת איך שדחפו לה חיה למשפחה, ואבא כבר לא צוחק מהבדיחות של אביב, ואת כל תשומת הלב מקבלת החתולה הזאת. במקום אביב. מעצבן.

אבל בשביל לקבל יחס טוב מהוריה, אביב מחליטה להעמיד פנים שהיא חברה של החתולה. היא כותבת ביומן, הקטעים של היומן הם באיור של אילנה זפרן, נראים באמת כמו דף מחברת עם ציורים של ילדה. נהדר.
"איך להתנהג כדי שלא יחשבו שאני מוזרה:
1. ללטף אותה ולחייך תוך כדי- אפילו אם זה עושה לי צמרמורת"
2. לזרק לה כדורי צמר וכדורים בכלל, אפילו אם זה מטופש
3. לקרוא לה בשמות חמודים- אפילו אם זה מגעיל אותי בלב! “(עמוד 32).

כמה כבר יהיה קשה להעמיד פנים?
היא מלטפת אותה, אבל בלב מחכה שזה יגמר. היא מעמידה פנים שהיא אוהבת אותה, ובני המשפחה מאמינים לה ושמחים.
אבל אוהד פרידמן, שאתה בכיתה וגר בשכונה, לא מאמין. הוא מזהה שהיא מפחדת מהחתולה שלה, ושהיא בורחת ממנה כל יום כשהיא עולה להסעה לבית הספר. הם מתווכחים, ואז הוא מאתגר אותה- לחבק את החתולה שלה.
אין ברירה, אביב לובשת סוודר (למרות שחם), וכפפות (למרות שלא קר בכלל, בשביל שלא תצטרך לגעת בפרווה ולהרגיש שהיא מגעילה), ויורדת עם ג'ורג'י למטה.
אחרי שהיא מחבקת אותה (במאמץ אדיר) בשביל להוכיח לילד הזה שהיא דווקא כן אוהבת את החתולה שלה, הוא מבקש ממנה לתת לחתולה נשיקה.
מחושים של עכביש בתוך האף שלה. כך מתוארת בספר החוויה הנוראית של אביב כשהיא מנשקת את החתולה, רק בשביל להוכיח שהיא אוהבת אותה.
קשה לי עם סיטואציה שילדה נאלצת להוכיח אהבה, לא משנה למי, בעזרת נשיקה. אני מקווה לחנך את הילדים שלי, בכלל לא לשתף פעולה עם הוכחות כאלו, להיות נאמנים לעצמם ולהגיד לא אם לא מתאים להם לנשק. אבל נחזור לספר.
הנשיקה הזו הרגישה כמו מחושים של עכביש (אין מחושים לעכביש, אבל זה הדימיון של אביב והוא עושה מה שהוא רוצה, מפחיד ומזוויע ככל שתרצה) בתוך האף שלה. ואביב נבהלה עד מוות וצרחה. וברחה לחדר, ונכנסה מתחת למיטה, וכולה בוכה ורועדת שם מתחת למיטה, ברגעים האומללים והמפחידים ביותר הללו, שם מתרחש הנס.
לידה, רוטטת מפחד, חתולה קטנה, ג'ורג'י. שם בדיוק אביב נוגעת בה בלי כפפות, מרגיעה אותה ומגלה שהיא מפוחדת יותר ממנה אפילו.
אחר כך הן נהיות חברות טובות, בלי עוד העמדת פנים. ג'ורג'י, כדרכן של חתולות, מעדיפה לישון עם הצעירה של המשפחה, ויש תחושה כללית שהנה סוף טוב והכל טוב, אלא שעוד לא מלאה מחצית לספר, וג'ורג'י נעלמה.
אני יודעת שאני תמימה, גם בגילי, 41, אני מצפה לסוף טוב. במיוחד עם נשארו כמאה עמודים עד סופו של הספר.
יש לנו ניסיון, אצלנו במשפחה, עם חתולים שנעלמים.
כשמוהוק היה בן כשנה, נסענו לארוחת שישי אצל ההורים.
חזרנו הביתה, ורק גארפילד בבית. עומד על המעקה במרפסת ומסתכל למטה. ישר הבנתי. גארפילד רומז, שמוהוק נפל למטה.

מוהוק , 31/12/12 בסוף ימיו, בגיל 18.

מוהוק , 31/12/12 בסוף ימיו, בגיל 18.

חיפשנו אותו למטה, קראנו לו שוב ושוב. לרגע היה נדמה שראינו חתול לבן דומה לו באחת החצרות, אבל כשהתקרבנו גילינו שזו חתולה בכלל. הוא לא בא. הוא בטח היה מבועת, חתול צעיר ברחוב רועש בלב העיר.
הלכנו לישון בלב כבד מאוד. בלילה חזר אלי אותו החלום שוב ושוב. מוהוק בתוך שיח, עיניו פעורות לעיגולים כעיני ינשוף, והוא קופא ורועד. “בואי אלי" הוא אמר לי בחלום. “בואי אלי, אני מפחד".
קמתי אליו, בפיג'מה הדקה שלי, והחבר שלי בעקבותי, מתפלא עלי. יוצאת לחדר המדרגות בבית המשותף, ופיג'מה אפסית לגופי, מדברת במילים קצרות, חצי חולמת חצי ערה. "לאן את הולכת”, שואל החבר שלי.
"לקחת את מוהוק. מצאתי אותו.” אני עונה מתוך שינה.
יורדת במדרגות, נדחפת לתוך השיח הקוצני שבחצר המשותפת. עורי נקרע, פני נשרטות, בעיניים עצומות למחצה אני נכנסת פנימה לתוכו, מושיטה ידיים, מגששת בין הקוצים והעלים היבשים, לא מרגישה כלום, זאת אומרת מרגישה רק עלים יבשים וקוצים. לא פרווה רכה.
צאי משם, אומר החבר. רגע, אני אומרת, אני צריכה למצוא את מוהוק. ואני נכנסת עוד יותר עמוק, עיוורת מדחיסות העלים, מהחושך של הלילה, והידיים שלי ממשיכות, ואני קוראת בשקט- “בוא  מוהוק, בוא חתול שלי, בוא אלי". ולפתע, פעיה קטנה. הוא היה חתול לבן כמו כבשה והוא ילל מעט מאוד ובעיקר פעה. ואני לא יודעת אם זה הדימיון שלי שהשמיע לי את הפעיה, אבל בכוחות מחודשים אני מגששת עם הידיים רחוק יותר ככול שהשיח מאפשר לי, ומרגישה פתאום פרווה רכה, ויודעת שהיא לבנה, ויודעת שזה מוהוק שלי.
משכתי אותו בקושי רב מהשיח, לקחתי אותו הביתה. ובאותו לילה קרו שני דברים. מצאתי את מוהוק, והחבר שלי למד להאמין לחלומות שלי.

מוהוק, 2009, כפר תבור

מוהוק, 2009, כפר תבור

היו עוד כמה אירועים כאלו, בהם החתולים שלנו נפלו למטה, ניסו לצוד יונה ועפו בעצמם לחצר המשותפת, נעלמו לנו לכמה שעות או יותר. ותמיד הגיע חלום בלילה, ותמיד אחר כך נמצא החתול החסר.
בגלל זה, כשג'ורג'י נעלמה, ידעתי שימצאו אותה. כי ככה זה עם חתולים. הם נמצאים ומחכים שימצאו אותם. מניסיון.
אז קראתי מהר מהר את החיפושים של ג'ורג'י, ואת המכתבים הנהדרים שאביב כתבה לג'ורג'י, ואיך שאוהד פרידמן עזר לצייר אותה בשביל המודעה.
אמרתי בליבי לאביב- תעברו בחצרות, תקראו לה, היא הרי מסתובבת שם, היא תבוא אליכם.
אבל ג'ורג'י לא באה. ועברו חודשים. הייתי שבורת לב, כי ג'ורג'י ואביב נכנסו לי חזק ללב.
ויום אחד הם הלכו, כל המשפחה, כדי לאמץ כלב, ובדרך אביב הבחינה בזנב אפור שהיא מכירה היטב, ואחרי מרדף מותח מאוד נתפסה החתולה האפורה על גג המכולת, והובאה אחר כבוד הביתה.
חצי שנה? חצי שנה חתולת רחוב? וכמה היא השתנתה! וכמה אמיצה היא נהייתה, כבר לא קופצת מכל רעש, ומפילה אינספור דברים בבית, ואין לה סבלנות להקשיב לאביב ולהתפנק כמו פעם…
אבל אז מגיעה נקודת מפנה בסיפור. הפתעה. אמרתי כבר שאני תמימה. ושאני רוצה סוף טוב. וסוף טוב זה ג'ורג'י ואביב נרדמות יחד מתחת לשמיכה בחורף.
אשאיר לכם לגלות את נקודת המפנה ואת דעתכם עליה.
השפה עשירה וקולחת, הציורים הם חלק מהסיפור ומוסיפים הרבה הומור לעלילה, ניכר שהסופרת והמאיירת עבדו ביחד ויצרו יצירה נפלאה יחדיו.
אני ממליצה על הספר לכל גיל, לכל מי שאוהב חתולים. לילדים בגילי ולילדים בגיל של בני, אדם, שקרא את הספר גם הוא בהנאה רבה.
ציף (החתולה בת ה16 שלי) ואני, קראנו בספר כשציף מכורבלת עלי, והיו קטעים שהקראתי לציף והיא גירגרה בתגובה, כי חתולים מרגישים כשמשהו נכתב באהבה וכזה הוא הספר הזה. ספר שנכתב באהבה.
תודה רבה, עינבל ויסמן 12/2016

 

גם אדם(11) בני קרא, והנה מה שהוא כתב.

ג'ורג'י מאת דקלה קידר, ציורים אילנה זפרן

בסיפור ג'ורג'י, מסופר על ילדה בשם אביב ששנאה חתולים ויום אחד אחיה הביא לביתם חתולה.

בני המשפחה שמחו ופינקו את החתולה אך לא הבינו שאביב סבלה.

בני המשפחה קראו לחתולה ג'ורג'י מכיון שברחוב המלך ג'ורג', עמרי האח הבכור, מצא אותה.

לקח זמן (אני לא אספר לכם איך זה קרה) אבל בסופו של דבר ג'ורג'י ואביב נעשו החברות הכי טובות.

נהנתי מאוד מהסיפור, השפה נעימה לקריאה, הסיפור עצמו מרגש ויפה, הספר מאוד קריא, הציורים מקסימים ורואים שמי שציירה אותם אוהבת ומכירה חתולים ממש טוב. אבל היתי שמח אם היה סוף יותר טוב.

בתודה, אדם ויסמן

 

Save

Save

Save

Save

Save

Save

המקום המיוחד שלי

​יש מקום אחד

נפלא בעולם

המקום בו

אני והשקט שלי

אחד.

זה לא מקום על המפה

אי אפשר להגיע אליו 

ולהגיד "הייתי שם".

זה לא מקום במרחב.

זה מקום בזמן.

והזמן הזה,

שם ישבנו בני ואמו

על סלע אחד ליד מים צלולים,

ועלי שלכת מתעופפים כמו נוצות מסביב

שטים בסירות על מים

שם. בזמן ההוא.

צילום: עינבל ויסמן. כל הזכויות שמורות.

הארי פוטר והילד המקולל

​סיימתי הבוקר לקרוא, ובגללו כמעט לא ישנתי כי הוא אכל לי את הלילה, את המחזה "הילד המקולל" שעלה לבמה ב30 ליולי 2016 ולא מזמן תורגם לעברית.

כחובבת מסעות בזמן, בשל כל הפוטנציאל הטמון בהם, אני קצת מצטערת שסיימתי את הספר הזה.


כמי שקראה את הספרים כולם עוד כשהיו לחים מהדפוס, ושגידלה את ילדיה על הקראת ערב, הרצאות, ודיונים פוטריים משפחתיים, הספר הזה/מחזה מחד בלתי קריא ומאידך עלילתו מרתקת ורב משמעית.

הארי פוטר בן ארבעים. הרמיוני, רון, וג'יני וויזלי, דראקו מאלפוי ואפילו אלבוס דמבלדור מופיעים כאן. כולם בעצם. גם דמויות שבכיתי בעבר את אבדנן.

גיבור העלילה איננו הארי פוטר אלא שני נערים, אלבוס סוורוס פוטר, בנו האמצעי של הארי, וסקורפיוס מאלפוי, בנו היחיד של דראקו.

בניגוד להמלצות הוריהם, נעשו שני אלו חברים טובים, ויוצאים לסדרה של מסעות (במרחב ובזמן) בשביל "לתקן את העולם".

די מהר הם מגלים שכל פגיעה ולו זעירה בעבר, משנה מהותית את חייהם כיום, ואף מטילה את עצם קיומם בספק. הפרדוקס של המסע בזמן במלוא הדרו.

לקח לי המון זמן (רבע ספר) להתרגל לקריאה של מחזה. תמונות, שיחות, אין הרהורי לב ומחשבות. לא קל לקריאה. 

אבל אחרי שהתרגלתי, הקריאה נעשתה קלה והעלילה קולחת ומרתקת. 


מומלץ מאוד. מגיל שמונה, עד 120.

הארי פוטר והילד המקולל, ג'יי קיי רולינג, ג'ון טיפאני וג'ק ת'ורן

411 עמודים

הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג

אני בהנגובר הארי פוטר 😉

עינבל ויסמן

עוגת גבינה אפויה בצ'יט

התחשק לי עוגת גבינה אפויה. רציתי קיצור דרך. אז לקחתי את הבסיס הטעים של עוגת הגבינה הלא אפויה והוספתי לה ביצים וקמח שקדים. יצא נהדר!

המתכון:

500 גר'גבינה לבנה

גביע יוגורט

כוס חלב

3 ביצים

פודינג וניל

4 כפות קמח שקדים
תבנית אינגליש קייק עם נייר אפייה, 170 מעלות 40 דק'. 
לערבל הכל , למזוג לתבנית ולאפות ארבעים דקות. לצנן, להכניס למקרר לכמה שעות ורק כשקר להגיש. 
בתיאבון

פאי לימון קורד


עוגת לימון חורפית או קיצית, עם שכבת בסיס אפויה כעוגיה פריכה ושכבת לימון עסיסית ונפלאה כמו lemon curd האנגלי.

שתי קערות:

בצק אפוי:

לערבב בקערה אחת:

1 כוס קמח מנופה

100 גרם חמאה (חצי כוס חמאה מומסת או רכה)

1/4 כוס אבקת סוכר

– – – – – – – – – – ללוש לבצק, לשטח על תבנית משומנת לשכבה אחידה בעובי של כחצי ס"מ עד ס"מ אחד, כדאי להעלות קצת שוליים זה נותן צורה יפה, ולאפות 15 דקות ב180 מעלות צלסיוס.

מלית: בקערה אחרת:

2 כפות קליפת לימון מגוררת

2 כפות מיץ לימון טרי

1/2 כפית אבקת אפיה

1/4 כפית מלח

2 ביצים

כוס  סוכר

– – לערבב את כל המרכיבים, למזוג מעל הבצק האפוי שבתבנית ולאפות ביחד כ20 דקות. כדאי לבדוק, כשהשכבה העליונה מתכהה, להפסיק את התנור ולתת לעוגה להצטנן בהדרגה.

אוכלים קר. ונהנים מכל ביס. והריח בבית… אנגליה!

בתיאבון

עינבל

מוס שוקולד של רוני

סתו. וסת. האם במקרה אותן האותיות ממש

עונה, עונתי, מתכוננים למבול

גם. לא במקרה לדעתי.

התשוקה למשהו שמן, מתוק ושחיתותי מלווה אותי בסתו. מלוה אותי לקראת וסת, וכשני האירועים הללו מתרחשים בו זמנית, אני קצת אבודה. מזל שיש במקרר את מוס השוקולד של חברתי רוני, שפשוט מציל את המצב. די בשתי כפיות מהדבר הקצפי והעשיר הזה בשביל להפוך אותי מלקטית עצבנית שוחרת סוכר לאשה ידידותית ורגועה. 

​היום השני בלי סוכר בתפריט. למזלי יש את המוס פליאו 

המעולה שרוני לימדה אותי, שמספק מאוד ובלי סוכר רעל.

מתכון:


להקציף שני חלמונים

להקציף שמנת מתוקה כזו שבלי סוכר (יש כמה כאלו)

להמיס בקערית 50 גרם חמאת קקאו וחמישים גרם עיסת קקאו. להוסיף 2 כפיות מייפל אמיתי. 

לערבב בעדינות את השוקולד המריר הנוזלי לתוך הקצפת. לערבב בעדינות את הקצפת לתוך קצף החלבונים. 

להעביר לכלי עם סגירה טובה ולהכניס למקרר. אחרי כמה שעות, מוכן. טעים. שתי כפות כל פעם. יש קופסא שלמה אז בלי לחץ.

סתו נעים!

שנה טובה לכולם

עינבל

היה שלום שמעון פרס

​פעם, לפני בחירות, הובלתי קבוצה של תיירים מחו"ל ברחוב הראשי של דליאת אל כרמל.

היה זה לפני בחירות, ואהוד ברק היה מועמד לראשות הממשלה. 

מולי, על המדרכה, צעד שמעון פרס, עם כל מיני אנשים שחילקו פלאיירים "אהוד ברק". 

עצרתי לדבר איתו. תמיד אהבתי אותך, אמרתי לו, וכל התיירים מאחורי נכנסים לחנות בת המזל שלידה עצרה מורת הדרך שלהם. 

אז תצביעי לאהוד? 

אם אתה היית מועמד, הייתי מצביעה לך, אמרתי לו. אני רוצה לאהוב את ראש הממשלה כמו שאני אוהבת אותך, אמרתי לו.

הוא חייך חיוך מבויש ואמר לי. תודה, אני מבין.

תיהיה נשיא, אמרתי לו.

והוא חייך.

נפרדנו בלחיצת יד חמה. סבא פרס שלנו.


לפני כמה שנים חגגנו לו יומולדת 88 . זו היה ביולי, ולכבוד היומולדת הילדים רקדו וכל כפר תבור עמד על הרגליים. מרגש. יומולדת לסבא, לנשיא המדינה, לאחד האנשים הכי ענווים והכי אהובים.
סופה של תקופה. 

סתו. הקיץ שלנו נגמר.

The Winter is coming.

יהי זכרו ברוך. היה שלום, שמעון פרס.

שעועית הגלידה- זרעים של תקוה

סיפור עץ שעועית הגלידה שפרח לראשונה אמש.
אספתי זרעים בסיור טעימות בבוסתן הכרמל, מעגן מיכאל.

לפני עשר שנים. 2006.
אמרו לי שאי אפשר להנביט אותו.
אז מה. אמרתי.
והנחתי אחר כבוד ששה זרעים מתוך תרמיל אחד, בעציץ עם אדמת שתילה, בין הגרניומים של המרפסת הסגורה בכפר תבור.

העציץ הריק
כל פעם שהשקיתי את הגרניומים, השקיתי את העציץ הריק, שנשאר ריק שנה שלמה, עד שרק אני זכרתי שפעם הנחתי בתוכו זרעים של שעועית הגלידה, ושעועית הגלידה עצמה נמסה והפכה מזרעים לאגדה.

וחלפה שנה ומשהו, ויום אחד מפתיע מאין כמותו, עלו שני פסיגים מתוך העציץ הריק

פסיגים
אחרי כמה חודשים הפרדתי את שני הצמחים החדשים. ושתלתי אחד בגינה בכפר תבור. השני קיבל עציץ גדול יותר.
והזמן חלף.
ויום אחד החלטנו שעוברים לחניתה. ושעועית הגלידה אחד נותר בגינה השכורה. וקוצץ אח"כ על ידי הדיירים החדשים שכיסחו את כל הגינה וכיסו אותה חצץ נקי.
ואחד עבר איתנו, לדירה הזמנית, שם הוצמד לקיר בשביל אקלים ממוזג, ופועל מהקיבוץ שבר לו בטעות כמה ענפים ובעיקר את קודקוד הצמיחה שלו וכך הכריע את גורלו להפוך לשיח ולא לעץ. אבל הוא שרד את אובדן רוב הענפים, והיה קטן ואומלל אבל שרד.

שעועית הגלידה בעציץ
ואז עבר איתנו לבית החדש ונשתל בגינה החדשה.
חלפו תשע שנים מאז נבט לראשונה והנה הוא פורח!


עץ – שיח נמוך, חזק, רחב. משמח! כה משמח!

שעועית הגלידה ספט 2016

פריחה:

ומה יותר טוב מסיפור על תקווה והצלחה, כברכה לשנה החדשה?

שנה טובה לחברי וחבורתי, לקוראי הבלוג ולאורחים הבאים!

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

עציצים מיוחדים

להפוך עציץ חרס לבית פיות- הדרכה מצולמת

 

להכין מתלה לעציצים בסגנון מקרמה כמו בהדרכה הזו

ממש נהנתי להכין את זה! וזה מאוד קל

 

שבוע טוב

עינבל

Save

חוף ראש הנקרה

יצאתי בשיא השמש, 14 בצהריים, להרגע מעט בחוף ראש הנקרה.

מכל מה שצילמתי, אני והחוף הריק וצבעים הנקיים של השגרה,

את אלו הכי אהבתי.

הן מבטאות את השלווה

מעורבבת עם שמש מסנוורת

ים בטורקיז ועשסיה צהובה.

 


הרשו לעצמכן ללכת לרבע שעה לחוף הים, גם אם לא שעת הזהב, גם אם שמש וחם.

תופתעו כמה יפים החופים

כשהם ריקים מהנופשים.

שבוע טוב

עינבל

איזבלה

דורבן כרסם לי (לי!) ענף גדול של איזבלה, גפן המנגו שלי.

בבת אחת חצי גפן התייבשה.

שלכת של ענף נגוס

שלכת של ענף נגוס

 

דבר ראשון הוצאתי את הענף הנגוס ואת כל הענפים שהתייבשו ממנו וחתכתי שבע חתיכות עבות ודקות.

הכנתי יחורים ותקעתי בעציצים.

זה היה לפני שבועיים.
במקביל עשינו הגנה לאיזבלה, וגידרנו אותה.

זה פחות יפה, אבל הגדר מגוננת עליה מהדורבן החצוף.
היום אחהצ, בעבודתי בגינה, גיליתי לשמחתי שכל שבעת הענפים שניסיתי לייחר החלו להנץ וללבלב.

שבע איזבלות צעירות!
כמה משמח!

Save

Save

הזמנה לתערוכה שאני משתתפת בה

בארץ אהבתי

שלום רב, אני מתכבדת להזמינכם לתערוכה קבוצתית שאני משתתפת בה עם צילומים שלי.
התערוכה תיפתח בשבת הקרובה, ה20.8.16 משעה שמונה בערב (טקס בשמונה וחצי)

ותוצג כארבעה שבועות.
מצורפת ההזמנה, אשמח מאוד לראותכם!
עינבל ויסמן

מסיבת בר מצוה/יומולדת בסגנון מבוכים ודרקונים

חברה שלי ביקשה ממני סיעור מוחות עבור בנה שיחגוג תכף 13. מסיבת בר מצווה בתחום האהוב על הנער- מו"ד (מבוכים ודרקונים).
המסיבה צריכה להיות קונבציונלית למדי (סרט, דברי תודה, בורקסים וכו) אבל גם לאפשר נגיעה ואווירה בתחום החביב על הנער.
התגייסתי לעזרה.

  • קישוטים תלויים- שרשרת דגלונים בגנון הבא- עם שם הנער החוגג

הזמנות- גראפיקה להדפסה

  • שולחן קינוחים עם מפה שחורה, עוגת אירוע שתראה כמו טירה, קאפקייקס עם דגלונים של אבירים, דקורציה בסגנון  הבא

במקום ביצי שוקולד- ביצי דרקונים- ואפשר לעשות משחק של חיפוש ביצי דרקונים בסביבה ואחכ לחלוק אותן

חרבות קרטון קלות להכנה יכולות לעטר את הארוע או לשמש כעמדת יצירה/משחק

וכן הלאה…

מזל טוב!

עינבל

baby sparrow

The new baby in our house is better now, feeds a lot and tweets.

Tomorrow we will give him to the zoological vet at Naharia.

התינוק הביתי החדש מרגיש טוב יותר, תודה.

מחר נסיע אותו לגן הבוטני בנהריה, תיאמנו עם הוטרינר שיקבלו אותו לטיפול הצלה אצלהם.

Adam and his friend found it on the sidewalk near Heder Ochel, while a crow tried to eat it.

They saved the little one and brought home, so everyone tries to care for it.

אדם וחברו הצילו אותו היום, אחרי שעורב ניסה לנקר אותו על המדרכה שליד חדר האוכל.

הם הגיעו הנה עם גוזל בקופסא, וגוזל עם נוצות נקרא "פרחון". לפי מראהו זיהיתי שמדובר בפרחון של דרור הבית.

A hand crocheted basket in functioning as its nest, an upside down net basket- as a cat protector cage, after all there is Zif our cat here.

 

סלסלה שסרגתי מטריקו משמשת לו כקן, וסלסלת מתכת הפוכה- כמגן נגד ציף, חתולת הבית, שבינתיים מתעלמת ממנו.

בהנחיית מומחה הציפורים שי אגמון, הפרחון מקבל אוכל חתולים רטוב, וכבר מגיב היטב למראה שלנו ופוער פה גדול לפינצטה הארוכה במיוחד והלא חדה (מערכת כלי הניתוח שלי, תודה ששאלתם מאיפה יש לי) האוחזת פיסת אוכל חתולים רטוב עבורו.

הוא חזרזיר, הדרורון הזה, ומבקש כל חצי שעה- שעה אוכל. אך אני מניחה שבלילה הוא ישן, כי בלילה ההורים ישנים בקן עם הגוזלים. כשיהיה חושך הוא בטח לא יצייץ…

(אני מקווה)


Funny little fellow, this baby sparrow.

ברנש קטן ומשעשע, הפרחון הזה.

שיהיה שבוע טוב

עינבל

מתכון: שוקולד לבן עם פטל

, שוקולד טבעוני/פליאו העונה על הצורך בשוקולד לבן ללא סוכר וכל מיני מוצקי חלב בלתי מזוהים.
פשוט להכנה, טעים, ובריא.

השוקולד נעשה בהשראת שוקולד לבן פליאו מסקוטלנד שהביאה  לי במתנה חברתי יפעת.

כשזה נגמר- הבנתי שאני יכולה בעצמי. בערך.

אז עשיתי ניסוי:

בקערית חסינת חום ערבבתי 4 כפות פתיתי חמאת קקאו, 2 כפות חמאת קוקוס משובחת של "שקוף   שזה טבעי"\ כפית סירופ אגבה .

המסתי הכל יחד (חצי דקה*3 בפולסים, במיקרו)

וערבבתי עד לאחידות.

הוספתי חופן גרגרי פטל  מפוררים  (שזה מה שתמיד נשאר בתחתית שקית הפטל הקפוא) והקפאתי בתבניות.

יצא טעים טעים טעים!

IMG_4213

אז מסודר?

4 כפות חמאת קקאו

2 כפות חמאת קוקוס

1 כפית סירופ אגבה #

אגבה אגב זה לא פליאו. למקפידים על תזונת פליאו אפשר מייפל. פה בחרתי באגבה בשביל לקבל את הצבע הבהיר לשוקולד כי המייפל צובע את התערובת בגוון פחות "לבן". שיקול אסתטי נטו.

חופן או יותר של פטל גרגרים

להמיס חמאות יחד, להוסיף אגבה ופטל, להעביר לתבנית ולצנן במקרר.

לשמור בקרור.

שוקולד פטל

 

Andy Goldsworthy- nature art

אנדי גולדות'רי הוא אמן טבע.

באמצעות חומרים שהוא מוצא בטבע, הוא יוצר יצירה זמנית, חג פעמית, בה הוא משקיע את זמנו. בתום ההכנה- מתקבלת תוצאה מרהיבה, אשר נעלמת מיד או עם הזמן, כי אין שום חומר המחבר בין הדברים.

לדוגמא, כשהוא עובד עם עלים, הוא ממיין אותם, מניח אותם זה על זה, ובסופו של התהליך מתקבלת יצירה יפהפיה. אך ללא דבק האוחז בדברים, היער מחזיר לעצמו את העלים, ולאחר זמן מה היצירה נעלמת אך התמונה שלה נותרת.

זוהי אמנות טבעית, אמנות זמנית.

אני אוהבת את הגישה הזו, שכן היא מזכירה לי את טכניקת איזון  האבנים שאני עוסקת בה מדי פעם.

עבודותיו של אנדי מהוות השראה

ומוזה לאמנים רבים

 

הנה למשל האמן

 James Schidlowsky

שהתחיל בהשראת אנדי, והמשיך בעצמו עם הטבע שלו תרתי משמע- ניתן להתרשם באלבום הפליקר הנהדר הזה.

Homage to Andy Goldsworthy

נכון שזה מעניין?

בעצם, באמנות כזו, ההנצחההיחידה והבלעדית של האמנות- הוא הצילום עצמו.

והנה חשיבות נוספת לצילום מעבר לאמנות שבצילום- האמנות שבטבע.

שבוע טוב

עינבל

אגלי טל

אגל טל מאוזן

יוצאת בבוקר לטיול עם כלבה מחוברת לרצועה ביד אחת,
מצלמה מחוברת לרצועה ביד שניה
ושתי עיניים פקוחות לרווחה,
אוספת ניצנוצים
על גדרות ובין עלים.

IMG_3735  IMG_3736  IMG_3766

פרס לזו שמשכימה

רגע לפני שהשמש כבר חמה

יהלומי מים תלויים

קסם של קיץ.

מעדן שוקולד

 

גיליתי את גרגרי הצ'יה בחבילה של קילו בתשע תשעים, אז החלטתי לקנות בשביל לזרוע. כי מה כבר אפשר לעשות עם אוכל לציפורים?

אבל אז , אחרי שזרעתי בנדיבות בערוגות שלי (ונבטו קצת, ואז שכחתי להשקות והכל התייבש. עכשיו יש שם מחזור שני, מקווה שיצליח)

החלטתי לחפש ברשת מתכונים בסגנון שלי. בלי סוכר.

ניסיתי- והתאהבתי.

בגדול זה ממש פשוט. 3 כפות גרגרי צ'יה, כוס נוזל, כפית או שתיים המתקה.

זה הבסיס.

ניסיתי עם חלב קוקוס (ולא היה לי טעים). ניסיתי עם חלב שקדים, יצא מצויין. ואפילו עם חלב הרים (כדברי השיר- והטיפו ההרים עסיס) שכל פעם השם שלו מצחיק אותי כי לא כתוב על החלב הזה חלב פרה אלא חלב הרים. טוב, שופרסל והרעיונות שלהם.

chia pudding

המתכון הבא- מהבלוג Minimalist Baker  הוא ממש מושלם. היחסים בין הטעמים ואופן ההכנה- נפלאים. וגם הצילומים.

Overnight Chocolate Chia Seed Pudding

יש בו שתי גרסאות. גרסא הכוללת מעבד מזון, תמרים וצ'יה- והתוצאה חלקה וטעימה. והגרסא המקוצרת שכרגע היא מתאימה לי יותר, וכוללת קקאו, חלב שקדים, צ'יה וכפית או שתיים מייפל/סילאן.

מקבלת כוס של פודינג, ושתי כפות ממנו לארוחת לילה או ארוחת ארבע זה עונג משביע ומספק שגם יעיל למערכת העיכול וגם מספק מנת חלבון ושומן לגוף לקראת צום הלילה.

כן, אין מה לעשות, הלילה הוא צום, לכן לארוחת הבוקר באנגלית קוראים breakfast = שוברת הצום

אז זהו המתכון החביב עלי (טבעוני, פליאו, בריא, מה שתרצו)

1 כוס חלב שקדים

1 כף קקאו

3 כפות גרגרי צ'יה

1 כפית מייפל אמיתי

 

לערבב הכל, להכניס לצנצנת ל12 שעות במקרר.

לערבב ולהגיש עם פירות למעלה, או בלי כלום. הכל טעים.

הטקסטורה הגרגרית נעימה לי. הכדורים הזעירים הללו נלעסים נהדר.

IW1_9990

בתיאבון ולבריאות

עינבל

חוכמות

מדי פעם יש לילד איזו הברקה מילולית. אני מיד כותבת.
אז הנה אוסף מצטבר של מצחיקונים. חלקם התחכמויות מכוונות. תהנו.

image

אמא, בקובה (kuba ) המציאו את הקובה (kube)?

אדם, 9 לאוגוסט 2015

אדם: יש דבר כזה דג פושט?

אבא: מושט. מושט.

חחחח

אדם: עצם של דג פושט😎👍

26/5/16

אבא מה זה מחשב על?

אדם: מחשב עם גלימה ותחתונים בחוץ

3.6.16 אבסטרקטי:

אדם:  זה פרח אבחזי.

אמא: זה מה?

אדם: אבא מה אמרת, איזה פרח זה?

אבא: אבסטרקטי

אדם: זה מה שהתכוונתי.

אדם: אמא מה זה אבסטרקטי?

אמא: צילום אבסטרקטי זה צילום מופשט

אדם: תמונת עירום? אבסטרקט זה בלי בגדים?

אמא מראה לו צילומים אבסטרקטיים.

אדם מסתכל ואומר חלק יפים וחלק סתם צילומים מטושטשים.

image

4.6.16

אמא מסבירה על מבנים מתקופת הורדוס בארץ. מראה את מבצר אנטיפטריס באפק, אחכ ממשיכים ומדברים על קיסריה והרודיון. אחרי כמה דקות שואלת את אדם- אז איך קוראים למבצר באפק מתקופת הורדוס?

אדם:. מבצר אנטיפסטי?

image

שבת שלום!