זְמַן יַעַר
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בֵּין הַגְּבָעוֹת
עָנָף חוֹרֵק
צוּפִית מְצַיֶּצֶת. שֲׁחְרוּר שָׁר. עֲצֵי הַקְטָלָב מִתְלַטְּפִים זֶה בְּזֶה.
נִשְׁכֶּבֶת עַל הַמְּחָטִים, הַטַּחַב, הָאֲדָמָה. מְצַלֶּמֶת נְבִיטָה.
אַחֲרֵי זְמַן מָה אֲנִי שָׂרַת יַעַר.
אֲנִי רוֹאֶה נוֹשֶׁמֶת שָׁרָה יַעַר.
וְאָז, הוּא מַגִּישׁ לִי תְּשׁוּרוֹת.
גִּבְעוֹל אַסְפָּרָגוֹס, פִּטְרִיָּה יָפֶה, עֲלֵה עִם חֹר בְּצוּרַת לֵב.
אֲנִי מְלַקֶּטֶת אֶת הַתְּשׁוּרוֹת
מְלַטֶּפֶת אֶת הָעֵצִים
שָׁרָה לָרוּחַ
וְהָרוּחַ שָׁרָה בִּי.
עינבל
תופרת חלומות 