זמן נייר במקום זמן מסך- חלבלובון

לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?

הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.

והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר. 

לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"

צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.

כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים. 

התאהבתי כבר בדף הזה

החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!

אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה. 

וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.

זה האתר של חלבלובון

 אז דיברתי עם טלי הרדאבל, אחת משתי היוצרות של סדרת חלבלוב/ חלבלובון 

והסכמנו על הצעה מיוחדת לקוראי תופרת חלומות
חבילה של 4 חוברות, שלוש בעברית ואחת באנגלית, ב75 שקלים עם קוד ההנחה 

(צילום: מערכת חלבלובון)

http://www.halavluv.com/product-page/beb0240b-d117-1cc6-0460-d28863faa0ee

קוד הנחה: תופרת 123

עוד פרטים וקישורים לחלבלוב?

יש גם מחברות לנוער ומבוגרים (כזו היא החוברת באנגלית) וגם בה יש הפתעות ואפשרויות ליצירה ודימיון ומחשבה. 

חלבלוב – מחברת השראה ממעוררת

והנה קישור לפייסבוק של חלבלוב:   

חלבלוב Euphorbia Halavluv

בקיצור, נראה לי שתתאהבו! אנחנו לחלוטין אוהבים את הרעיון, הביצוע והתוצר. 

בברכת סופשבוע נעים ומלא אהבה

עינבל  

מודעות פרסומת

איזון אבנים

IW1_2194singed IW1_2240singed IW1_2207singed

גם אני וגם אדם בני, אוהבים לאסוף אבנים וחלוקי נחל ולאזן אותן זו על גבי זו.

הקשר העמוק שנוצר ברגע האיזון בין הידיים, המוח, ומרכז הכובד של כדור הארץ, יוצר מתח וריגוש ובו בזמן שקט פנימי.

IMG_3994

אבנים מאוזנות של אדם

IMG_4000

כשאנו יוצרים את פסל האיזון, אין לנו ציפיות ממנו.

אנחנו לא יוצרים על מנת שישאר. אנחנו יוצרים על מנת ליצור, באופן זמני ורגעי ומרגש- חיבור בין האבנים, למרכז הכובד, לאדמה ולאויר. ולמים.

ואז תגיע רוח קלה, או מקור של ציפור, או חוטם סקרן של כלבלב.

והאבנים ישובו למקומן הטבעי בחיקו של הטבע שסביבן- וכך זה בסדר.

אמנות כזו נשארת רק במקום אחד. בלב. וגם בצילום.

IMG_3991  IMG_3992

IMG_3990

אז אם מתחשק לכם לשחק ולהתחבר קצת לטבע

ולבוא בידיים ריקות ולצאת בידיים ריקות

אבל בין לבין למלא את הלב באהבה,

נסו בפעם הבאה לאזן אבנים.

אני בטוחה שתתאהבו.

 

עינבל

+ Thanks to Dena Elisabeth Eber for the photo of me balancing rocks at the featured image.

צביעה שימושית: מפת שולחן

בזמן שהתבוננתי בשולחן הריק בבוקר יום כיפור, בלי אף אורח או ילד שמבקש מזון, ננעצו עיני בדוגמת המפה וחשבתי לעצמי,

הו, כמה נחמד היה לו היתה לי צביעה כזו…

ואז חשבתי. הו, נדמה לי שהטושים האלכוהולים דווקא יכולים לה, למפה הזו.

ואז חשבתי… מה, למה לא?

אז קראתי לילד ולנערה והתלהבנו יחדיו על הרעיון האדיר ("אמא, זה גאוני!") וגם "אמא אפשר? אפשר?"

אז אפשר, קדימה.

הדור הצעיר צובע מפהזה החזיק אותם בערך רבע שעה ואז הם עזבו את המפה ואת הטושים. אבל אני נשארתי. והתמסרתי לעניין בערך שעתיים.

IMG_20150923_105557~2והשקעתי באלמנט אחד עם כל הלב וככה הוא נראה ומתקדם:

IMG_20150923_111339~2גיליתי שהכי כייף להתחיל עם האדום ואז לעבור לצהוב ואיתו למרוח את האדום ולייצר המון גווני ביניים. וגם עם הירוק הבהיר והכהה. משחקי קווים, נקודות וגוונים.-

Iמפת שולחן_112115~2  Iמפתוזהו בינתיים, גם לי החשק לצבוע מגיע והולך.

אבל יש משהו מעניין בצביעה על מפת פלסטיק לבנה עם דוגמת פרחים כסופה,  שנרכשה לפני כשנה בשוק ב14 שח למטר, כי אהבתי את הדוגמא שלה

הטושים האלכוהולים מתנהגים אחרת מאשר על דף. יותר נמרחים. יותר מתערבבים. משחק מעניין.

זה מזכיר לי את הכריות שפעם מכרו באיקאה, גם עם דוגמא שנראתה לי מושלמת לצביעה – ובאמת צבעתי אותן אז עם אקריליק לבדים.

אני כנראה אוהבת מאוד לצבוע, גם לצייר, אבל יש משהו מרגיע מאוד בצביעה לשם הצביעה. לא שזה מי יודע מה שימושי, אבל מה כבר אפשר לעשות על שולחן האוכל ממילא, חוץ מלצבוע את המפה?

IMG_20150923_113549

חתימה טובה

עינבל

.

הטושים הם פרומרקרס וכאן יש הסבר עליהם

אוכל בריא, יפה וטעים

ארוחת בוקר:

2 כוסות מים, כוס קקאו נא חם נגד כאבים, ומנת חלבון עם פרי/ירק

יוגורט עם פירות וקקאו ניבס (שברי קקאו)

כל הזכויות שמורות עינבל ויסמן

אפשרות נוספת:

סלט ירקות עם גבינה צפתית 5%

ועלי ריחן מהגינה

 

או סלט עם עלי בייבי, פטל וצפתית

ארוחת צהריים: מנת חלבון, ירקות ושתי כוסות מים

אפשרויות:

סלט טונה, עלי בייבי, ביצה קשה ובצל, מוגד ברינג וירקות

מנת קישואים צרפתית- קישואים מאודים עם לימון ושמן זית וקשקבל

קרפצ'יו פילה עם מיץ ליים ושמן זית ופרמז'ן

ארוחת ארבע כשיש צורך במתוק

פאנקייקס מחצי בננה, ביצה, קקאו ניבס וקוקוס טחון, מטוגנים על חמאת קוקוס ומוגשים עם כף יוגורט כבשים וכפית מייפל

ארוחת ערב- חביתה קלאסית, או אומלט, או משהו עם ביצים וסלט

למשל החביקוקוס- חלבון ביצה מעורבב היטב עם קוקוס, נאכל עם חלמון טרי ממעל. מופלא.

חביקוקוסאומלט זריז וגבינה צפתית וירקות

11948215_10153609012929438_1992061135_nמנה שמתאימה לכולם-

עלה אורז ממולא בספגטי קישואים ברוטב פסטו (ריחן, שום, מלח, אגוזי מלך, שמן זית) ועגבניות שרי

גם לטבעונים

ארוחת לילה- יוגורט מרענן בכלי קרמיקה ביתי

11992556_10153607112369438_1771659717_n.

ובונוס לקוראים: ספרי בישול להורדה

 

אוכל הוא מזון לגוף, אוכל יפה הוא גם מזון לנשמה. ביחוד נפש אמנותית חובבת צבעים!

שנה טובה

עינבל

 

שובך מעוצב מקרטון חלב

11863466_10153548431029438_8192846868430465968_nקרטון חלב (שקדים, פרה, אורז או מה שבא)

אפילו קרטון מיץ, מתחיל במבנה של קופסא מאורכת.

חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.

לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.

אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.

 

השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.

וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.

שובך מעוצב מקרטון החלב,

אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון

אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. שובך מעוצב מקרטון של חלב זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)

אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.

תודה מיוחדת ליונית על הרעיון!

 

עינבל

אז והיום – אלטנוילנד של עמית שעל

לאחר פרסום הרשימה של אתמול- המשיך לזמזם לי זבובון זכרון, שאמר- היה עוד משהו, היה אמן שעשה את זה נהדר, היזכרי! היזכרי!
הבוקר, פתאום נזכרתי. עמית שעל! נכון, ראיתי את התערוכה שלו, וירטואלית, לפני ארבע שנים, אבל נזכרתי.
אז כעת, התייחסו לרשימה זו כרשימת ההשראה לרשימה של אתמול. אני מודה, שמאוד מתחשק לי לקחת את אלבום התמונות של ילדותי מבית אמא, ולצאת למסע צילומים דומה בחיפה של היום.
מסע בעקבות תצלומים ישנים בשחור לבן, ע"י עמית שעל, צלם כלכליסט, זכה במקום הראשון בתחרות צילומי עיתונות לשנת 2010.
במסגרת הסדרה, שנקראת "אלטנוילנד", עמית שעל נדד ברחבי ישראל בכדי להתאים ישן וחדש.
את התמונות אסף מאלבומים אישיים ומארכיונים ציבוריים,
ובעבודת בלשות איתר את הנקודות המדויקות שבהן צולמו התמונות המקוריות.
כאשר ידו מופיעה בתמונה, אוחזת את התמונה הישנה, מיקם את הפרופורציות במדוייק וצילם על רקע המקום העכשוי. התוצאה- מרשימה דיה בכדי לזכות במקום הראשון בתחרות צילומי עיתונות ב2010.
הצצה לתערוכה
     
ירושליים צומת הרחובות רוטשילד והרצל, ראשון לציון. 1979-2010 אז- בית החולים של צפת. כיום- מכללת צפת.
מומלץ לדפדף בגלריה בפייסבוק
או בתערוכה ב"עדות מקומית"
ולהנות מעוד תמונות מרשימות של ישן וחדש.
שבוע טוב
עינבל

עשה זאת בעצמך: אריחים מצויירים לחדר הרחצה – תופרת חלומות – תפוז בלוגים

 

עשה זאת בעצמך: אריחים מצויירים לחדר הרחצה - תופרת חלומות - תפוז בלוגים

עשה זאת בעצמך: אריחים מצויירים לחדר הרחצה – תופרת חלומות – תפוז בלוגים.

סירה קטנטנה ביצירה ספונטנית

השעה היתה שמונה בערב
הילדים כבר אכלו ארוחת ערב טובה, הכיור היה ריק, המדיח עובד והבית שטוף.
יום חמישי, יום ניקוי הבית.
פינקתי את עצמי ביצירה חופשית, בלי להחליט מה יצא.
אז זה מה שיצא.

DSCN6983

DSCN6980סירה קטנטנה, ממש זעירה, עם חוטי רקמה, שאריות בדים, תחרה ועץ סחוף מחוף הים, צבוע לבן

שאר היצירות שעשיתי אמש מהעץ שאספנו בים- נמצאות פה:

הדרכה: סירה על קנווס

שבת שלום!

עינבל

 

לוזיטנה – ג'ואנה ושקונסלוש

נגיעה רכה בלב מבנה קר ומנוכר  – במוזיאון תל אביב לאומנות

DSCN6091בלב "מפל האור"

בתוך מבנה הנדסי חד, קר וזוויתי, תלויה ומזדחלת ברכות  ובאומץ- יצירה המשלבת רכות, נשיות, ססגוניות ושמחת חיים.

לוזיטנה, של ג'ואנה ושקונסלוש. תגידו את זה. עוד פעם. הצלחתם? נכון רך?

נסענו באופן מאוד ספנונטני מביתנו לת"א. שעתיים נסיעה, שבת בבוקר. היה שווה!היצירה עוררה בי תשוקה ליצירה, ומילאה אותי המון שמחת חיים.

הנה קצת תמונות – אני מקוה שהם יעירו בכם את התשוקה לבקר שם

כמו שהן העירו בי. חברה הראתה לי תצלומים משם לפני כמה ימים ומאז – כל מה שיכלתי להרהר בו היה התערוכה הזו.

DSCN6122

באויר, על הרצפה ובלב- הוולקיריה של ג'ואנה

DSCN6095

הניגוד המדהים בין הצבעים החמים, החיים, החומרים הרכים והנעימים- ומבנה הבטון החשוף, רצפה אנמית וזוויות חדות. ושלושה ילדים בקצה? רואים? צילום מוצלח!

וכאן- הפטמה הענקית הזו, זרוע מפתיעה של הדמות שמשלבת טלאים, בדים בטקסטורות שונות, צבעוניות, שפיצים. ועם זאת- כמה הרבה שמחה! תראו את דמות האיש המבוגר שצופה שם בצד.

DSCN6117בכל תערוכה היתה שומרת או שומר, סדרנים של המוזיאון שתיפקדו כספרניות:

בצד התמונה, בניגוד גמור לאור של הדמות במרכז מפל האור, יושבת המשגיחה של הקומה. חמורת סבר ומודאגת.

DSCN6116

שששששששש

וגם- לא לגעת! לא להתקרב!

הבן שלי עשה פנטומימה שהוא כאילו מקיש על זכוכית של חלון.

רק שזו היתה מסגרת בלי שום זכוכית. היא צעקה עליו שאסור לגעת בזכוכית. תהיתי, האם לא בדקת מקרוב את היצירות שאת משגיחה עליהן? האם אינך מבחיה שאין שם חלון? שתקתי. לא אמרתי דבר. ולבני הצעיר הצעתי ללטף רק את לוזיטנה ולהתרחק מהמוצגים האחרים… חבל.

דווקא בלוזיטנה מותר לגעת, ללטף, להתרשם. מזל! ככה זה טוב לי. אני מלטפת את האמנות שלי. וכאמנית, כשמלטפים אתת היצירות שלי אני יודעת שהן נגעו בליבם של הנוגעים. ככה זה נכון לי.

DSCN6113

תקריב 🙂

DSCN6097

העין של האלה הוולקירית

צבע וחייםהמון יופי!

DSCN6102וכך אומרת האמנית על היצירה:

"הווליקירה הנוכחית, הגדולה שלה ביותר עד כה בסדרה, היא ייצוג מובהק של הרוח הפמינסטית המפעילה את עבודות האמנית. "הכל נעשה בבד והיא כולה עסוקה בנשיות", מספרת ושקונסלוש, "קנה המידה שלה הוא רב עוצמה, כמו שבדרך כלל קורה בפסלים של גברים. העניין הוא להיות בעלת כוח לעשות עבודה שיש לה עוצמה זהה לעבודה גברית, ולא עם מה שאני מכנה חומרים גבריים כמו ברונזה ואבן. הוולקיריה נראית אמנם קלה, אך היא גם חזקה. היא מתקשרת באופן מיידי לנשים – כאילו המרתי את הסביבה הביתית לפסל. יש חופש ביצירות האלה שבדרך כלל לא מתאפשר לנשים”.

אה! בדיוק!

עבודה מפורסמת אחרת שלה היא הנברשת הזו העשויה מ-טמפונים!-

נברשת מרהיבה
צילום: Luís Vasconcelos/© Unidade

 

אחרי שנהנתי ככל האפשר מהנשיות העוצמתית הזו

הסתובבנו בעוד תערוכה או שתיים  וקינחנו במתחם התחנה בת"א,-

עם הצצה ליריד החלומות מבית נתנאלה שהיה יפהפה ומלא באוצרות וחברות אהובות

DSCN6141

וגראנד פינלה עם מופע הרחוב המרהיב של ידידי מיכאל פינקל!

מיכאל פינקל באווירלסיכום- שבת שלום

ושבוע נפלא

עינבל

מה אחרים חושבים?

1461684_10151854487197968_688965097_n

מנקודת המבט של הילד…

חינוך ביתי איך זה באמת נראה-

מה אחרים חושבים עלי- אמא שנשארת בבית ולא הולכת ל'קריירה בחוץ-

בלוגרים

להיות מורה

עוד כאלו

והנה עוד כמה מוצלח

מקלות רופא מתעופפים לנו בבית!

לפני כמה ימים חברה הראתה לי לינק למבנה קינטי ממקלות ארטיק/רופא.

ניסינו עם מקלות ארטיק שנקנו שסטיררים למעבדה. הם חלקים נורא ואי אפשר בכלל לבנות איתם.  אז היום רכשתי 3 חפיסות של מקלות "רופא" עבים וצבעוניים ליצירה.

מאז מה שקורה פה בבית זה מקלות מתעופפים!

זה מתחיל במבנה לא יציב ומתוח. למעשה זה סוג של אריגה במקלות.

DSCN5558בשביל שזה לא יתפרק חייבים שיתופעולה בין אח לאחות. יופי של חיברות.

DSCN5557

DSCN5556

DSCN5555לבסוף משחררים את הקצה- וזה… קורה!

רוצים גם? ברור!

יצירה משפחתית וכיפית לשעות הפנאי, לחנוכה, לימי החורף או הקיץ. קופסת המקלות אצלנו מאפשרת זמן איכות מהנה מאוד.

כמה סרטונים שימושיים בכדי ללמוד את תורת קינטיקת המקלות:


 

באהבה והנאה
אנחנו!

געגועים לשלג ביער

DSCN5057

DSCN4616

DSCN5060

קופסה לא גדולה ולא קטנה, מרובעת, שיצרתי בקיפולים והדבקות של קרטון דגני בוקר סביב קנווס מרובע

המטרה- ליצור סצנה של שלג עבור חברתי קרין שמתגעגעת לשלג הירושלמי

הגמד האדום- מתנה לילדה שלה. הקופסא עצמה אינה מתאימה למשחקים והיא תתפרק, קישוט בלבד. אך עם הגמד אפשר לשחק 🙂

על התמונות עצמן, מקרוב, תוכלו לקרוא על הרכב השכבות ותכולת החומרים. השלג למטה זה אקרילן, ויש הרבה תחרה עבודה.

מאוד נהנתי להכין אותה ועוד יותר התקשתי להפרד ממנה- מסקנה?

אהבתי את התוצאה!

צרפתי כרטיס תואם. השתמשתי בתבנית קאטלבאג של פתיתי שלג

וציור מובלט (גזור ומעובד) של ערימת שלג

DSCN5078 DSCN5079

DIY painted wall tiles אריחים מצויירים עבודת יד

אני מדמיינת. אני ממש אוהבת לדמיין.

אני מדמיינת את חדר האמבטיה מחופה אריחים לבנים, וביניהם מציצים ריבועים מצויירים, כולם עבודת יד.

20 tiles 20X20cm

20 tiles 20X20cm

I imagine our new bathroom, decorated with painted tiles

אז קניתי צבעים מיוחדים לקרמיקה:

DSCN4430הזמנתי כמה צבעים של פבאו, מיוחדים לקרמיקה

so I ordered PEBEO Ceramic Paint

DSCN4431וגם טושים לפורצלן

וכל האוחזים בעט ובטוש ובמכחול – הילדים ואני- התחלנו במלאכה

הנה האריחים שהכנו עד עתה:

Here are some of the tiles we made:

DSCN4309

I thought it would be lovely to make a cat tile.

I start with pencil:

החלטתי להכין אריח-חתול. התחלתי ברישום בעיפרון:

DSCN4321

המשכתי בצביעה ראשונית

DSCN4322והנה האריח המוכן

here is the finished cat tile

DSCN4419The kids used the water based paints to meke some tiles:

DSCN4313

וכך אנחנו מדי פעם שולפים אריח  מהחבילה

ומציירים עליו בטושים או צבעי שמן לקרמיקה

ונהנים ליצור לעצמנו עתיד צבעוני

ובאמת- כל אחד יכול!

DSCN4314אפשר גם לצייר ישירות על האריח שבקיר, לאלו שכבר בנו ורוצים להוסיף בלי הרבה בלגן.

You can DIY ceramic paintings on the wall too. Just give it a try and have fun.

והכי מצחיק?

אני חיה אריחים כרגע, אז אפילו המנה שבעלי הזמין במסעדה "וילה כרמל" הגיע ככה:

The funniest thing- my Hubby got the dish at a resurant – what a lovely tile LOL

DSCN4345משעשע נכון?

עינבל

Inbal

תמונה

תערוכת הבובות 2013 – בקטנה :-)

יום שבת, 16.8.2013

הצטרפו שני סוני אנג'לס לתופרת חלומות במסע אל תערוכת הבובות השנתית בבית הכט, ליד הסינמטק חיפה

הצטלמנו עם צ'רלי צ'פלין

ובכניסה לתערוכה הונח רקע לצילומים של סופרמן- של הציירת והקריקטוריסטית המוכשרת טטיאנה בלקוננקו

"אני סופרמן" , צעק סוני ענבים הקטן:

היה כזה שפע! סוני ענבים הקטן וסוני זברה שוקולד לא מצאו את הידיים והרגליים עם כל הבובות והיצירות היפות!

אז סיפרתי להם על משה זמטר  וחדר המיניאטורות שלו, בקומה השניה בקצה.

פנסיונר שבונה חדרים ורהיטים וחפצים זעירים- מכל הבא ליד. והוא חבר של אבא שלי.

בחדר התצוגה של משה זמטר הסונים שלי חגגו (וקיבלו אישור מיוחד להצטלם בחדרים המיניאטורים של משה)

ראשית בכיתה מלפני מאה שנים

ואז בחנות כלי הנגינה

מצאנו את חדר האוכל המקסים, הפרחים עשויים מפירות יבשים של חלמית (חובזה!) והאגרטלים מחרוזים.

אח"כ הלכנו לפאב אבל הסוני- תינוקות ולא הגישו להם בירה. אז הם רק עמדו והרגישו קטנים-

(כמו שקורה לילדים במקומות של מבוגרים)

אין דבר, הבטחתי להם. נלך למקום הכי כיפי שאני מכירה! חנות יצירה!

ולחנות פרחים? שאלו קטנים…

טוב, בסדר. התרציתי ואיפשרתי להם לבדוק גם אותה

איזה כיף היה הביקור בחדר התצודה של משה זמטר!

אח"כ הצטלמנו ליד הפסלים המלובדים במחט שלאירינה פדוטוב

וצפינו בה מלבדת ינשוף

מקרוב הוא נראה כמו גוזל…

ואז תפס את זברוש עכביש ענק ומפחיד (מזל שגם הוא מלובד)

ושניהם היו עייפים ונכנסו לישון אצלי בתיק.

זו רק טעימה, קצה המזלג מתערוכת "קסם הבובות" 2013.

מומלץ מאוד, עם ובלי ילדים. היום יומה האחרון, עד שנה הבאה. עד 22 בלילה. אל תחמיצו!

עינבל

גלויות שנה טובה עם תפוחים בקיפולי נייר – תופרת חלומות – תפוז בלוגים

גלויות שנה טובה עם תפוחים בקיפולי נייר – תופרת חלומות – תפוז בלוגים.

גלויות שנה טובה עם תפוחים בקיפולי נייר - תופרת חלומות - תפוז בלוגים

תמונה

קולאז' מצולם לחדר היצירה

DSCN3349אבא שלי שנים עשה קולאז'ים בצילום, ציור, ועוד

אז כנראה הגיע התור שלי

שאבתי השראה מחנות אטסי מתוקה שלצערי סגורה כבר זמן מה

The Maple Tea House

האמת שרציתי לקנות משם תמונה אבל לא היה בדיוק מה שרציתי

אז לא היתה לי ברירה

אלא להכין את מה שאני צריכה ורוצה עבור הקיר של/מול חדר העבודה בבית החדש שלי

(זה שהשבוע יצקו לו את הרצפה)

תפירה ורקמה

בתמונה

אותיות ט'יקרס SEW  

שני סוני אנג'לס

קואלה שוקולד תות, ארנבון שמוט אזניים

שלושה סלילי  חוט כותנה

סליל חוט כותנה חום שהיה של סבתי, להערכתי בן כשישים שנים

כמה כפתורים

סליל בובין של הברנינה הישנה

מספריים לרקמה

רקמת צלבים שרקמה בכורתי: הלו קיטי וזר פרחים

פרח סרוג במסרגה אחת ושתי סיכות תפירה פרחוניות

הרקע בשתי התמונות מתוך סט הרקעים הראשון של יעל יניב המוכשרת

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

כל הזכויות שמורות לעינבל ויסמן

סקראפ קולאז

שתי חותמות

דיו ורסה קראפט סגול

פרח קרושה

שלושה כפתורים

שלושה סלילי ואשי טייפ

שלושה צבעי אקריליק

פינצ'וץ' שוליים  על המילה סקראפ מאותיות ט'יקרס

חתיכת דף מעוצב מסט קיץ של צרויה אילן

שני סוני אנג'לס- פנדה ירוק ובמבי כתום

אני רוצה להדפיס אותן בגודל של 15 על 10 סנטימטרים ולמסגר.

ובכלל נפתח לי התיאבון ליצירת עוד קולאז'ים כאלו בנושאים נוספים, אשמח לקרוא הצעות ורעיונות

הצעה/רעיון שאקבל ואצור- יזכה את מי שהגה אותו בעותק מודפס של הרעיון שיישמתי

עינבל

נ.ב.

נולד קולאז' חדש היום

DSCN3376

קישור

מיניאטורות לבתי בובות – אוסף רעיונות והדרכות

כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.

יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.

הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.

מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות

ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.

הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.

כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.

לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים

את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון

ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.

אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות

שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.

בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)

ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.

פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!

מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/

מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html

  • קולבים קטנים

  • שעון קיר מכפתור:

  • תבנית להכנת עלים מיניאטורים מפימו:

  • אמבטיה מבקבוק של קרם גוף:

תיבה להדפסה:

תיבה להדפסה

  • דף קולאז עם תמונות לבית הבובות

להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד

  • תריסים קטנים מבריסטול או קרטון:

תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:

עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי

מוזמנים לעקוב

שבוע נפלא וטוב

עינבל

(והפיות)

הדרכה: קנווס, עבודה בשכבות – תפוז

mix media הדרכה לקנווס

הדרכה: קנווס, עבודה בשכבות – תופרת חלומות – תפוז בלוגים.

סיפור של יצירה

את יום הולדת 10 של הבכורה ערכנו במועדון הילדים בקיבוץ, וכתודה למועדון- חיפשתי לרכוש להם מתנה שווה באמת.

חשקתי במשחק קלפים שיצור אווירה טובה, שיאפשר פתיחות, תקשורת, יקרב לבבות.

זו יכולה להשמע כמו משימה בלתי אפשרית כי רוב המשחקים בשוק מעודדים תחרות, חשיבה אסטרטגית, הפרדה, ניצחון ואגואיסם. 

אבל אני רציתי משחק שיעורר חיבוק, אהבה, חשיבה קהילתית, ביחד, איחוד, משפחתיות. ההיפך.

הבנתי שעלי לחפש בז`אנר הקלפים הטיפוליים, וקראתי בכל מיני אתרים על קלפים מצויירים, קלפים עם מסרים. זה היה הכיון, אבל כשמצאתי את ההמלצה של "בית ספר נחל זורם" למשחק "סיפור של יצירה" – הרגשתי מין שמחה כזו בלב. סימן שמצאתי.

מיהרתי ורכשתי ערכת משחק דרך האתר של היוצרת ותוך יומיים זה היה כאן.

מתוך החנות של פרידה שפירא

את הקלפים יצרה ופיתחה פרידה שפירא, מטפלת הוליסטית : קינסיולוגיה-מוח אחד, הליכת שמונה, תרגילי מוח, קלפי קס”ם, חשיבה יצירתית, פסיכולוגיה ביהדות, תרפייה בקול ותנועה.

והקלפים באמת עושים מה שרציתי שהם יעשו-

התחלנו לשחק בבית  במשחק "סיפור של יצירה" (בינתיים, עד שנביא את המשחק למועדון- וגם שנלמד אותו בכדי שנוכל להסביר להם איך לשחק בו!) אנחנו- הילדים ואני וגם הילדים ביניהם.

במשחק יש 160 קלפים, ועל כל קלף כתוב שם שם סיפור, לדוגמא:

סיפור לידה

סיפור מרגיז

סיפור שסיפר לי אבא

וכו`.

כל אחד שלף קלף ואז עשינו סבב וסיפרנו סיפור שהתאים להגדרה שבקלף.

כתבתי לפרידה בפייסבוק הודעה אישית:

"הגיעה היום החבילה של הקלפים.

הילדים שלי ישובים שניהם בסלון, ומספרים סיפורים…

ונהנים מהקלפים.

משחק משובח,

משמח לשמוע אותם מדברים,

ממש שיחה חיובית.

בכלל קניתי אותו בכדי לתת מתנה למועדון א-ג בקיבוץ, אבל בינתיים אנחנו נהנים…"

תוך כדי הקשבה מהצד שמעתי אותם משחקים וצוטטתי:

סיפור שנמאס לשמוע: היו היה ילד שהלך והלך והלך והלך והלך…
סיפור של הרגל: התרגלתי ללכת למועדון נוער

התאהבנו במשחק, ולקחנו אותו איתנו לסבא וסבתא.

שיחקנו כולנו- הורים, סבים ונכדים.

זכיתי לשמוע את סיפור הלידה שלי מפי אמי, והפעם- אולי בגלל שעברו כמה שנים מאז ששמעתי אותו קודם, ואולי בגלל שמאז ששמעתי אותו בעבר ילדתי בעצמי פעמיים, הפעם הסיפור הזה היה נשמע לי מצחיק ולא מפחיד, ועם סוף טוב ולא רע. פעם, כשהייתי קטנה, ממש פחדתי מסיפור הלידה הזה. אולי גם אמי ריככה קצת את הסיפור כי שני הילדים שלנו הקשיבו. ואולי- אולי סיפורי לידה כבר לא מפחידים אותי.

יש משהו מאוד מקרב ופותח במשחק הזה, כי בעצם כולנו אוהבים לספר סיפורים ולשמוע סיפורים וביום יום שלנו אנחנו מדלגים על זה, ונותרים עם סיפורים לספר רק לעצמנו, בחלום.

המשחק הזה יצר אווירה מקרבת בבית, ואצל סבא וסבתא, והיה לי ברור שגם במועדון א-ג, כמשחק חברתי- זה יהיה כלי להפתח ולהכיר זו את זה באופן נעים ומחזק.

הוא מיועד לכל גיל, לילדים, למבוגרים, למטפלים או לארועים. משחק מושלם בעיני.

 

הנה סרטון עם פרידה שפירא, היוצרת המופלאה של המשחק המופלא הזה:

כרגע היא מפתחת משחק בן 40 קלפים המיועד ספציפית למשפחה: המשחק למשפחה וילדים "יצירה של סיפור" יהיה עם 40 קלפים  ועוד מרכיבים.

אחרי שנפרדנו מהמשחק לטובת המועדון (טוב, בשבילם הוא נרכש, לא?) קיבלנו

אחד בהפתעה ובמתנה מהיוצרת. מה רבה השמחה בבית!

תודה!

לסיכום-

אם אתם מחפשים משחק מתנה לסוף השנה- כזו שתעזור שבשנה הבאה יהיה טוב יותר וכיף

או אם אתם עוסקים בטיפול, או אוהבים משחקים חברתיים או פשוט אוהבים-

המשחק הזה מומלץ מאוד!

באהבה גדולה

עינבל

אוסף הדרכות לתיקי ים

המאמר מופיע בפטפוטי רשת 9
*
אספתי המון הדרכות לתיקי ים אופנתיים וכיפיים. רובם בתפירה. צבעי הים של כחול שמיים, צהוב החולות וקצף הגלים הלבן עושים לי הרגשה רעננה של ונוס עולה מן הים.
עונת הים נפתחה מוקדם בחוף אכזיב, ואחרי כמה ביקורים מהנים עם הילדים, הלכתי לשאול את המציל איזו שאלה והמציל ענה מה שענה והוסיף את תואר הכבוד "גיברת".
אפשר לומר שכך, בגיל 37 ועם נשמה של בת 16, גיליתי שאני כבר לא ילדה. הדבר זעזע אותי והשאיר בי חותם בל ימחה, מסוג ההגדרות שעד היום לא השתייכתי אליהן.
כשסבתא שושנה מתה, היא הופיעה מולי ברוחה ונראתה בת 16 לכל היותר. תלתלים ערמוניים סביב לחיה המנומשות וחיוך פרוש מאוזן לאוזן. את רואה, אמרה לי סבתא-בת 16 שלי במותה. תמיד אמרתי לך שאני מרגישה בת 16 בגוף של זקנה. סוף סוף אני חופשיה!
אני עוד זוכרת איך סבתא התמרדה כשנהגי האוטובוס היו אומרים לה "גברת" ועוד יותר התרגזה שהיו אומרים "גיברת" בעברית משובשת. אני לא גיברת, מחתה. תקראו לי שושנה. ובאמת כולם קראו לה שושנה בכרמיאל, והיא בהחלט היתה שושנה ולא שום גברת או גיברת. ואני בכלל הייתי ילדה וכל הגברת הזה לא נגע לי בכלל, עד לאותו יום שבו הפכתי לכזו. לגיברת.
אולי הייתי צריכה לענות לו באותה דרך, אל תקרא לי גברת תקרא לי שושנה. אבל אני לא שושנה ואני חושבת על מה הייתי צריכה להגיד רק אחרי שהשיחה כבר נגמרה ורק רצה אצלי בראש בשחזורים.
אז מאז אני גברת וגברת ראויה לתיק.
יש תיקים שמתייבשים מהר ולא לוקחים חול הביתה- תיקי רשת שונים
כמו תיק רשת  נגד יתושים.
לחיצה על כל תמונה היא קישור להדרכה.
והנה תיק יש שעשוי בקלי קלות מרשת לכביסה משודרגת. פטנט!
ועוד תיק רשת יפה
התיק הבא – רק התחתית שלו רשת, וגם הוא לא יביא חול הביתה. אני מודה שרצפה עם חול זה אחד המתכונים הבטוחים להטריף את דעתי. למזלי רוברט שואב חול פנטסטי ומאז שהוא כאן אני רגועה. (רוברט הוא רובוט שואב, דיסק שטוח שעובר על הבית ומשאיר נקי).
רשת זה גם קרושה, הנה תיק קרושה לים- כולל הוראות
תיקים אביביים ויפים. מה שמאפיין תיק ים זה שהוא תיק כתף, עם רצועות ארוכות דיין לתלות אלכסון כתף ואז יש יד אמא לכל ילד, אם צריך.
לחיצה על תמונה היא קישור להדרכה מצולמת
תיק שהופך למגבת חוף
תיק משעוונית. אני קונה בחנויות הפלסטיק שעווניות ממש יפות ב10-15 ש"ל מטר. אלו ששכבה פנימית היא אלבד, הכי נוחות לתפירה.
אגב, בקומונת תפירה ויצירה לבית ולמשפחה תתקיים בקרוב החלפת תיק ים. הקומונה סגורה- ז"א שצריך להגיש בקשה, להתקבל, להציג עבודות ולהגיב בכדי להשתתף. מצד שני זה מקנה זכות להיות חלק מהחלפות.
מה איתכם? מה היה הרגע שהפכתן לגברת/אדוני? מה חולף לכם בראש כש/אם זה קורה?
ספרו!
עינבל