prompt:

תתארו את עצמכם ואיך שאתם נראים, למישהו שצריך לזהות אתכם מתוך ההמון, בארבעה-חמישה משפטים.

אני אתחיל:

  1. אני אשה
  2. יש לי תלתלים
  3. עצמות לחיים גבוהות
  4. אני לובשת שמלה צבעונית
  5. ומחבקת חתול

פרומפט אלו התיאורים שאנחנו נותנים למנוע היצירתי כדי לייצר לנו את מה שאנחנו מדמיינים. כל שורת פקודה מתחילה ככה:

/imagine prompt:

אחרי הנקודותיים, כותבים מה שרוצים. עדיף באנגלית. ניסיתי ביוונית, עברית ויפנית וזה לא עבד. כלומר, לא העלה לי את הדימוי שרציתי. בואו ננסה.

יש כמה סוגים של פרומפטים.

פרומפט של מילה. למשל- 1.

CAT

2. פרומפט של תיאור מפורט יותר A cat with a hat

3. פרומפט תיאור מפורט שמצטרף אליו סגנון ציור או סגנון תמונה (למשל, בצבעי מים, בצבעי עפרון, בשחור לבן, ציור שמן וכו) A cat with a hat , ink sketch

4. פרומפט תיאור מפורט הכולל סגנון ציור או תוצאה רצויה ואת הצבעים בתמונה

A cat with a hat , ink sketch, watercolour, pink

5. תיאור מפורט, סגנון ציור, גוונים – שינוי מידות

A cat with a hat, ink sketch, pink, watercolour , –ar 9:16

אבל אני, אני מדמיינת. אז, זה יהיה פרומפט בסיסי שמתאר כוס יין עם דג בתוכה.

6. ציור כמו של… פסל כמו של… ולהתחיל להשתמש באמנים מוכרים. למשל

Victorian cat with a hat, oil paint painted like vermeer –ar 7:5

2nd try, same prompt

7. prompts like מונחים מיוחדים והשפעותיהם

realistic photo (but not photo realism, שהוא סגנון ציור )

disposable camera (a cat, a hat, test –ar 16:9)

ethereal cottage-core, A cat with a hat

נחזור לתיאור העצמי. כמה שיותר מפורט, עם פסיק בין תיאור לתיאור, יותר קל למיד לדמיין נכון.

לתיאור: אשה כהת תלתלים עם עצמות לחיים גבוהות וחיוך, קיבלתי את הדבר הבא:

שדרוג 1

בתיאור המפורט יותר שכלל חתול, הופיע לפתע חתול מחייך בתלתלים.

וכאן כדאי להרשם לעדכונים על פוסטים חדשים בבלוג

דלעות וענבים שחורים

דלעות וענבים שחורים, יצירה חדשה.

כהרגלי בקודש, העמדתי את הסצנה ויצרתי סדרה של קומפוזיציות, החל מהמינימום, שתי דלעות ומפה של סבתא, וכלה במקסימום, בדיוק כפי שאני אוהבת, סל, דלעות, קערת נחושת, קומקום נחושת ענבים ופמוטים.

אני מתחילה לאט, בוחרת בקפידה את המפה הנכונה (של סבתא, לבנה, כותנה), את הרקע שהכנתי בעצמי (צביעה ידנית, דיו סיני ומריחות אקריליק כחול ), את המשטח התחתון (שחור, מבריק,  מחזיר אור, לייצר השתקפות ) והכי חשוב, האור או בעצם חסרונו (זריחה, האור ילך ויתחזק).

מצאתי שמבין הקומפוזיציות השונות, את הראשונה אני הכי אוהבת. יש בה איזון בין חושך ואור, בין ריק למלא ובין קיץ לחורף.

מעניין להשוות את היצירות הללו לדלעות שצילמתי לפני 5 שנים, כשטכניקת הצילום שפיתחתי היתה ממש בראשיתה.

דלעת, סתיו 2017

שהטמפרטורה תרד ושהסתיו יתעורר בכל הארץ ולא רק אצלי פה בצפון.

תודה

עינבל ויסמן

לחיות את הרגע

הרבה אנשים מופתעים לראות גולגולת המונחת על מפה בתמונה "לחיות את הרגע". מה תפקיד הגולגולת בסיפור הזה ולמה דווקא הגולגולת היא זו שהופכת את היצירה הזו לאופטימית?

תאורי הוואניטאס, שהיו פופולריים בעיקר בציור, הציגו מבחר של תאורי טבע דומם ובהם שילוב של פריטים בעלי משמעות סמלית. בתיאורים הופיעו פריטים כגון נרות, כוסות יין מלאות או הפוכות, גולגולות אנושיות, שעוני חול, פירות טריים ועוד.

וניטאס של פיטר קלאש

לחיות את הרגע היא יצירה בעלת מסר. 

הזמן חולף ויחלוף, ועלינו לחיות במלוא החושים.

לטעום את החיים, גם את המתיקות של הפרי וגם את החמיצות של הלימון. לחיות, לראות, להרגיש, לטעום.

ככל שאר היצירות בתערוכה, גם תמונה זו שייכת לסוגת הואניטס/ממנטו מורי 

ומלאה בסמלים וניגודים.

גביע נוטה על צידו ומולו קנקן זקוף ויציב.

פמוט כסף ובתוכו נר כבוי.

פירות של גולדן ברי יבשים וטריים,

ליים עסיסי ופתוח, שעון כיס פתוח, אגוז סגור ואגוז מפוצח ודגם גולגולת, שנרכשה בשייקספיר גלוב בלונדון.

כל אלו מונחים על מפה שרקמה סבתא  לפני שנים רבות.

להעריך את הפרטים, את הזכרונות והסיפורים שבהם, מעניק לחפצים ולזכרונות חיי נצח.

הניגודים הללו מדגישים בפני המתבונן את החשיבות של משפחה, אהבה ונתינה לזולת.  

הנר הכבוי מייצג יותר מכל את פתיל החיים שיגמר ויתכלה.

לעומתו,  דגם הגולגולת מסמל את חיי הנצח, כי האדם אשר יוצר בחייו במעשים טובים ואהבה, מלאכתו מבורכת ונשארת בעולם הזה. 

מי-האיש, החפץ חיים;    אוהב ימים, לראות טוב.

נצור לשונך מרע;    ושפתיך, מדבר מרמה.

  סור מרע, ועשה-טוב;    בקש שלום ורודפהו.

ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב

  בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃ מ"ג תהלים לד טו.

העגור שהביא את השמש

היה קר. אמצע פברואר 2022. חמש בבוקר.

עננים כבדים נחו על העמק ויצרו רסס תמידי של קור ולחות.
היה חושך, וערפל כבד מילא את האויר, האדמה והשמים.
ואז, עגלת המסתור, הראשונה שיצאה מאז נסגר האגמון בגלל שפעת העופות באמצע דצמבר 21,

נעצרה בשטח D.
שטח זה נמצא סמוך לאגם, ובו מתבצעת ההאכלה של 26 אלף העגורים ששרדו את המגיפה.

מעל 5000 עגורים מתו במגיפת שפעת העופות שהתפרצה בהחולה


גוזלים חומי ראש מסתובבים בלי הורים.
הורים בוגרים מסתובבים בלי גוזלים.
כל משפחה איבדה מישהו.
זוג עגורים, הוא רוקד בפניה. ריקוד חיזור. היא מגיבה בקפיצות התרגשות ומחיאות כנף. שאר העגורים מרכלים והומים סביב.


מוזיקה של מסיבת יער מתקרבת, כל העגורים מתחילים לצעוד כאחד לכיון המסיבה.

אוטו גלידה


זהו טרקטור מחובר לעגלה מלאה גרעיני תירס?

העגורים הולכים מהר יותר לכיון האוטו-גלידה שלהם, חלק מאבדים סבלנות ועפים מעל התור.
השמש עלתה לאט, מוסתרת ברובה בענני הבוקר הלחים.
עגור אחד הגיע פתאום משום מקום, נושא את השמש בקצה מקורו.
ויהי ערב ויהי בוקר. ויהי אור.

העגור שהביא את השנש

מקווה שאהבתם את התמונות, צולם בסדנת צילום עגורים באגמון החולה מבית פוטוטיפס.

עינבל

מים זורמים ועלים צפים

הדברים הפשוטים, מים. זרימה, פכפוך. עלים מתעופפים ונושרים, עלים צפים. טיילתי לבד בעין חרדלית וצילמתי מעט מהאור הסתווי, מההרגשה הזו. התמוגגות. שלווה. טוהר המחשבה, פאר הבריאה. תמונות.

תל אביבים? בשני לדצמבר, בשש בערב, פתיחת תערוכת צילומים שלי בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב.
בתוכנית, הרצאה על ההיסטוריה של הצילום והמצלמות, סיור מודרך בתערוכה והרצאה על הצילום האפל והטכניקה שפיתחתי.

שבת שלום!

עינבל

חלמוניות חלומיות

שמעת, אמרו לי חברים. החלמוניות בהר מירון כבר פורחות! שמעתי ומהרתי לקבוע עם חברים נוספים לעלות ולצלם את הצהוב העסיסי והיפה של הגיאופיט הכי מרגש בסתיו.

הגעתי מוקדם, התחלתי בנקודת החלמוניות שסמוכה לתצפית. המתלול נראה יבש מהרגיל, ובמבט מקרוב ראיתי ניצני חלמוניות עולים כאצבעות צהבהבות מתוך האדמה הסדוקה מצמא.

נו, שאלו מטיילים מהשביל שמעל המתלול, נו, מצאת משהו? יש ניצנים, הודתי. המטיילים הלכו להם ואני שוטטתי לבד ונתתי לחוש ולרגש ולריח להוביל את צעדי, ממש כמו כשאני מחפשת פטריות. אבל הפעם, חלמוניות.
שקעתי בשרעפים, הקשבתי לפצפוצי העלים היבשים תחת כפות רגליי והיתה זו מנגינה רוגעת שהעניקה לי שלווה.
בזווית עיני קלטתי ברק, להבה, כתמי צבע צהובים מציצים אלי.

בין העצים על מתלול צרוב שמש, הציצה חבורת חלמוניות

התכופפתי מתחת לענפי האלונים וטיפסתי אל החבורה הצוחקת של הצהובות הללו.

אלו שעברו בשביל בכלל לא ראו אותי, נסתרות דרכי היער. התיישבתי על הקרקע והתחלתי לצלם. שורת עננים חלפו בשמיים ושיחקו עימי ועם השמש במחבואים.

השמש והצל יצקו גוונים של חום וקור לסירוגין לתוך התמונות המתהוות.

לאחר שחשבתי ש"מיציתי" את הצילומים לחלמוניות, הרמתי את עיני ואור השמש חלף מבעד לעלי אלה ארץ ישראל בגווני אדום-צהוב-כתום ורוד. מול האור, עם הצללת עננים ובלעדיה, השמש והצל יצרו ריקוד סתווי נפלא לעיני המשתאות.

בתמונות מופיעה חלמונית גדולה ואלה ארץ ישראלית. התמונות צולמו ב18 לאוקטובר בשעות הבוקר בשביל הפסגה של הר מירון בעזרת עדשת מאקרו 105 ממ במצלמת ניקון D7200

חלמונית גדולה Sternbergia clusiana

אhttps://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=32

אלה ארץ ישראלית Pistacia palaestina
https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=228

2.5 ממ גשם

לילה מלא רעמים וברקים, מופע מרהיב של טבע בשמיים. אני מתעוררת ביקיצה טבעית בשש וקופצת מהמיטה. ממהרת החוצה לבדוק את מד הגשם שלי. שניים וחצי מילימטרים, אכזבה קלה. אני מתבוננת סביבי והשמיים לאט לאט משנים צבע מכחול כהה לורדרד מתפנק.

אני רותמת אלי את הכלבה ואת המצלמה עם עדשת 40 מ"מ וסל ליקוט מתקפל. לפעמים יש הפתעות, אני מדמיינת פטריות, מוקדם מדי.

בדרך אל הבוסתן אני מוצאת ערימת גזם עם רימונים. אחד מהם נראה נפלא ואני מתלבטת, האם להסחב איתו או לחזור אליו? הרימון כבד. אני בוחרת לחזור אליו ומצניעה אותו בין השיחים.

בכניסה לבוסתן אליאב, עץ התאנה כבר ערום מעלים, אך תאנים ירוקות וסגולות פזורות בין ענפיו. רוב הפירות הבשלים מנוקרים, אבל אני מוצאת ארבעה נקיים ובשלים ומלקטת אותם לסל שלי.

השמיים משנים צבע ואני בוחנת את קליפת השקד בבוסתן. היא מכוסה חזזית. זו צבעונית הבוסתן.

קרני שמש ראשונות מתחילות לזלוג סביב, אנחנו ממהרות אל התצפית בקצה הבוסתן. מראה מפעים לפנינו. זריחה. ברגע קצר הקלקתי על המצלמה המון פעמים.

האם התמונות מעבירות מעט מהאושר הזה?

אני מקווה שזהו אות הפתיחה לחורף גשום ומבורך.

עדשת מאקרו, רחוב ויסמין.

שבת שלום!

מרווה משולשת מחכה לגשם

המרווה המשולשת מתקפלת כך שהחלק הבהיר והשעיר כלפי חוץ והפיוניות שמאבדות מיים סגורות בתוך העלה המקופל. היא אמנם נראית נבולה אבל בדיוק זו השיטה שלה לשרוד חודשים ארוכים בלי גשם הפיוניות הנמצאות על פני העלה מוגנות מאיבוד מים והשערות גם הן עוזרות.

באותה הזדמנות, סוף הקיץ היא העת ללקט עלים מרוכזים מאוד של מרווה משולשת.

שניים שלושה בתה של הבוקר. טעים ויעיל לעיכול.

שבוע טוב
עינבל

כיפור

בחיפה, יום כיפור היה יום של שקט.
האוטובוסים חדלו לגנוח במעלה רחוב פינסקי לתוך חדר השינה שלי, הזמזום המתמיד של רחוב פרויד נדם ברקע סלון בית הוריי. שמענו ציוץ ציפורים והעורבים היו עפים וצועקים
מה קרה? מה קרההה?
בצאת יום הכיפורים חזרו האוטובוסים לרוקן אגזוזים לתוך ביתי, חזר כביש פרויד להמהם מנועים לסלון הוריי ונשתתקו העורבים.

בחיפה, יום כיפור היה יום של שקט.
וכאן על הגבול, אין הבדל. רק ריח המנגלים נעדר מהאויר בחג הזה, וקולות הילדים על הכבישים שנעשים הומים, וקול השופר העולה כאדווה של תפילה בינות לקהל לבוש לבן ולילדים על הגלגלים בין השבילים והכבישים.
צום קל ומועיל, גמר חתימה טובה.
עינבל

צילום אפל בהשראת קלרה פיטרס

פרפרים לקראת שינה

עם עדשת מאקרו 105ממ, מצלמה, מכנסיים ארוכים מבד טיולים שלא נקרע והרבה חומר טבעי נגד יתושים (הכנתי שמן פלקנטרוס) יצאתי ממש סמוך לשקיעה למצוא דנאיות מתארגנות לשינה. הרגשתי כמו בסרט של דיסני, בשעת שבכל צעד שלי התרוממו ענני פרפרים שעופפו סביבי. צחקתי בחדווה. זהו חלום שמתגשם. אשכולות דנאיות בשדות.
התחלתי לצלם בשש בערב, וכאשר השמש נשקה לאופק מיהרתי בדרכי חזרה לאוטו, חוששת להשאר בשטח אחרי השקיעה. האם אסע לשם לצלם בזריחה?

הצד האפל של עינבל ויסמן

ביום חמישי ה23 ליולי פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי. זו הגשמת חלום.

התערוכה מוצגת בגלריית קארו אמנויות חיפה, בבנין אבן יפהפה ברחוב ירושלים 19 בהדר. הדרו של הרחוב הולם את הידורם של הצילומים שנעשו בהשראת האמנים ההולנדים של המאה השבע עשרה. פירות וירקות טריים ויפים המשולבים בכלי אוכל עתיקים, גביעי יין וקנקנים שונים שאספתי מהסבתות שלי, מחברות ואספנים רבים.

חלק מהפריטים נאספו לצילום ולאחריו הוחזרו לבעליהם החוקיים. חלק מהפריטים ניתנו לי במתנה, וחלק מוצגים על שולחנות בתערוכה, מזמינים אתכם לצלם אותם.

ארוחת בוקר מפוארת בהשראת קלרה פיטרס

התרגשתי מאוד בפתיחה של התערוכה הצד האפל של עינבל ויסמן- המקום בו החושך מגביר את האור, בו העינים נחות בהנאה על חפצים ישנים ופירות מתוקים.
סיפרתי לאורחים על הרעיונות, משחקי האור והצללים וזמן ההשקעה בכל תמונה.
אם מישהו רוצה לבקר את התערוכה בפורום מצומצם, ללא חשש קורונה, דברו איתי. בשבוע הקרוב אהיה בסביבה.
התערוכה פתוחה עד ה27 לאוגוסט בשעות הפתיחה של קארו אמנויות, רחוב ירושלים 19 בהדר חיפה.

היום בערב בשעה שבע וחצי – זום על התערוכה.
סיור גלריה ושיח גלריה וירטואלי דרך זום. הנה ההזמנה.

Inbal W is inviting you to a scheduled Zoom meeting.

Join Zoom Meeting
https://us04web.zoom.us/j/4658508292?pwd=dEd1cmE1aE15UktRNEhMZHFmaVMrQT09

Meeting ID: 465 850 8292
Password: dark

לונדון לטיילת העצמאית- מבורו מרקט לטאוור דרך טייטמודרן

נחתתי ביום שני ברבע לעשר בבוקר.
השדה היה ריק למדי, ו"שרשרת החיול" לתוך אנגליה זרמה בזריזות.
תוך זמן קצר מצאתי את תחנת התחתית לכיון גרין פארק.
נסעתי ללא מזוודה. רק תיק הצילום על הגב, מעיל חם ונעלי הליכה טובות.
לבשתי טוניקה מעל מכנסיים.

הבגדים התרמים היו ארוזים ולא טרחתי ללבוש אותם.
נסעתי קלילה.

ברגע הפכתי מתיירת לחוקרת ארצות ותרבויות, וככה נסעתי לגרין פארק.

הלכתי בסבלנות את שלושת הקילומטרים (אני מגזימה בכוונה) לפלטפורמה של הג׳ובילי

ליין ונסעתי איתו עד תחנת לונדון ברידג׳.
זה היה בשני בבוקר, השעה היתה 11.
בורואו מרקט רק נפתח, ועיקר האנשים שהלכו בו היו מקימים.
היה זמן. בשפע. אז דיברתי עם האנשים הנחמדים, וצילמתי נקניקים מיוחדים, לחם,

פירות.

טעימות מבורו מרקט בשני בבוקר

היה קר והיה לי טוב ככה.
משם הלכתי לשחזור של הגולדן הינד, היא לא ריגשה אותי אז המשכתי בדרך לכיון גשר המילניום.
היה קר והיה לי לא נעים. אז נכנסתי למסעדה קטנה וישבתי שם לתה דלוח מאוד וכריך עם חסה ואבוקדו.


התחממתי מאוד אז חזרתי לקור הכחול שבחוץ.


מכאן לשם, הלכתי ברגל מסנט ג׳יימס לטאוור אוף לונדון ובדרך צילמתי את הרבה אבל הכי אהבתי את העלה.
זהו.

זה מה שרציתי.

העלה

טיפ צילום- ISO בצילום טבע דומם

בקבוצה של צלמי אוכל שאני משתתפת בה, כמה צלמים שונים העלו תמונות עם ISO 800
(מקובל בקבוצה ההיא לכתוב את נתוני הצילום).
תהיתי בקול רם (עד כמה שקול כתוב עשוי להיות רם) האם הבחירה באיזו 800 היא בחירה אסטרטגית.
רק למען התרגיל, לפניכם 4 תמונות. שתיים מהן עם איזו 1600. שתיים אחרות עם איזו 100 ופלאש. צילום לילה של פריחת בת שבע.
אפשר להבחין שהתמונות עם האיזו הגבוה מגורענות, והתוצר נראה עתיק ורומנטי. כמו צילום מהמאה הקודמת.

ענו לשאלתי בקבוצת צלמי האוכל לבסוף.
צלם אחד ענה שעבר מהר מבפנים החוצה ולא היה לו זמן לסדר את הרגישות. iso 800 ולכן העביר למהירות 1/6000 בכדי לצלם בחוץ עם כל האור שהיה.
צלמת נוספת ענתה שהעדשה שלה לא מוצלחת ולכן 800 iso.
שתי התשובות הבהירו לי שזו אינה בחירה אסטרטגית אלא אי הבנה בפרמטרים הנכונים לצילום טבע דומם (סטילס).
לעדשה לא מוצלחת הרגישות הגבוהה מגבירה רעשים ומחלישה את העדשה עוד. הפתרון היה להעמיד על חצובה, להוריד iso לנמוך ביותר האפשרי ולהוריד את מהירות התריס כמה שרוצים כדי שיכנס הרבה אור. כל עוד המצלמה על חצובה והאוכל לא זז- התמונה תצא חדה.

הצלם שהשאיר איזו 800 אבל העלה את מהירות התריס ל1/6000 גם הוא פיספס. קודם כל להתאים את הרגישות לתאורה.
הרבה אור- iso 100
אחר כך להאיץ את מהירות התריס.
על הצמצם אני לא מדברת כי צלמי אוכל אוהבים מאוד שהרקע מטושטש. בשביל רקע מטושטש חייב הצמצם להיות 1.8 עד 4. מעל לזה הפרטים ברקע נעשים חדים יותר ויותר וכך הם מושכים את העין.
כשאת מצלמת אוכל, את רוצה ששום דבר לא יסיח את המתבונן מהאוכל שלו ולכן הפרטים ברקע חייבים להיות לא בפוקוס. ומכאן המשחק הוא עם מהירות התריס (stutter speed) וחצובה.
Iso צריך להיות
100-400
ואת הטישטוש הרומנטי עדיף לעשות בעריכה על קובץ חד ומדויק.

לילה טוב
עינבל ויסמן
Inbal Weisman nature photography

כלניות ביער

לצלם כלניות זה מאתגר. האדום האדום הזה, בשמש כמעט בהיר מדי. כמו לצלם אש.
אני מחפשת את הזוית בה הכלנית המצולמת לא תסנוור אותי.
הזוית בה אפשר יהיה להרגיש את הכלניות האחרות שבשטח.
את העדינות של הפרח. הרוך של עלי הכותרת. האור שצומח.
אני נשכבת על הקרקע ומצלמת.
מלקטת מן האדום האדום הזה.
והנה הוא מוגש. כמו נזיד עדשים, אבל מכלניות 😄

בשביל לגדל ניצן אחד צריך כפר שלם של כלניות.

כלנית בוגרת מקבלת את השמש בזרועות פתוחות

גוזל קטן של כלנית. נוצות הבקיעה עדיין לחות מטל הבוקר

הפשטות של העשב

הַפַּשְׁטוּת שֶׁל הָעֵשֶׂב
שִׁירַת הֶעָלִים
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ רַכּוּת
כְּמַגָּע הַגַּלִּים

עַנְנֵי רַקָּפוֹת
פרפרי עָלִים
רוֹקֶמֶת אוֹרוֹת
בֵּין שָׂדוֹת וכרמים

וַאֲנִי בֵּינֵיהֶן
כְּמוֹ פֵיָה עַל תַּלְתַּל
מְצַלֶּמֶת צוּף טַל
וְכָל מַכְאוֹבַי
צָנַח לוֹ זַלְזַל.

עינבל
18.11.18
(איזה תאריך יפה!)
#שיר
#צילוםפיות
#נובמבר
#חניתה

חופשה בכרתים

מסכמת שבוע בכרתים, באזור רתימנו.
לקחנו חופשה דרך בליק, שכללה טיסות-העברות-מלון בחצי פנסיון
הכל היה מצויין ממש, מיקום מעולה, האנשים שפגשנו היו חמים ונעימים.

באוטובוס למלונות מהשדה, היה מדריך ישראלי שהעביר דף עם פרסום לטיולי יום שהם עורכים בתשלום סביב 50 אירו למשתתף. התלבטתי מאוד אבל בסוף ויתרתי והחלטנו שנישאר בסביבה של המלון והעיר הסמוכה ונהנה מטיולים רגליים, ים, והעיר המקסימה.
אני מברכת על ההחלטה הזו. ככה גילינו את שכיות החמדה של העיר בנחת ובקצב שלנו.
מסקר טעימות שערכתי, הגלידריה הטעימה ביותר היא זו שבתמונות…

היא נמצאת בכניסה הדרומית לעיר העתיקה ליד הקשת. מחיר כדור הוא 1.8 יורו בכל הגלידריות.

אז לכו על הכי טעים. או שתעברו ותטעמו עד שתגיעו לטעם שלכם. לא לשלם לפני שטעמתם ואהבתם.

יש למשל באותה פינה גלידריה נוספת. טעמתי את הפיסטוק שלהם והיה לו טעם של גלידות פלדמן. נוט מיי קאפ אוף . ביקשתי לטעום עוד טעם- סורבה תות והמוכרת סרבה. אז על פי טעם יחיד הגעתי למסקנה שזו גלידה לא טעימה ושגם לא נחמדים שם.

בסיורים בעיר ובסביבת המלון פגשנו סוכנויות שמוציאות טיולי יום לסביבה. אותם מסלולים כמו שהציעו לנו בקווי חופשה באוטובוס למלון. רק שבמקום 49 יורו לבנאדם, 6-12 יורו גג. ההבדל שהסיורים הללו עם הדרכה באנגלית ולא בעברית. אישית- נראה לי שעדיף באת לצאת בסיור תיירים מכל העולם. זה הופך את הסיור עצמו לחוויה חוצלארצית בפני עצמה.

באותו עניין, התארחנו במלון אקווילה רתמינו ביץ׳ והיו בו תיירים מכל העולם.

ישבתי וציירתי מול הים. איזו מרפסת נפלאה זו היתה. בלילה נרדמנו לצלילי הגלים.

למלון יש תוכנית ספורטיבית ואמנותית כל יום, שמתפרסמת על לוח ליד חדר האוכל.

הצטרפתי לפעילות חץ וקשת שהיתה נחמדה, ואחותי ואמי היו בפעילויות נוספות.

בערב יש קונצרטים והופעות בכל מיני מקומות קבועים במלון- רחוק מהחדרים שלנו. אז הרעש לא הפריע אבל אפשר היה לשבת ולהנות מהמוזיקה.

האוכל היה מטריף. לא כשר. מגוון ענק. אני עם תזונה מאוד סלקטיבית ותמיד מצאתי מה לאכול.

בבוקר המשקאות כלולים. בערב הם בתשלום, גם המים. אנחנו התכוננו והבאנו בתיק בקבוק מים מינרלים (0.3 יורו במינימרקט מול המלון, אגב המזכרות שם זולות והצוות שם מקסים מקסים) ושתינו ממנו.

החוף נהדר, ויש כמה בריכות שחיה והרבה מרחבים לטייל בהם. רק להצטייד בציטרונלה נגד יתושות כי היתושות ברתימנו שמו פס על סנודיי.

ברתימנו. מחוץ לעיר העתיקה. מאפיית מיתוס. לא לפספס, בעיקר בגלל הארנב של אליס והדרקון בדשא.

ליד המינימרקט שמול המלון יש קפה וגלידה מצוינת. מחלב כבשים ועיזים.

הקפה במלון היה היחיד שהיו לי תלונות עליו. לא טעים.

אז ממול למלון שתיתי קפה מצוין, וגם בלמונוקיפוס, מסעדה מקסימה בצל עצי לימון ורימון בסמטא ליד המסגד הגדול בעיר רתימנו.

שירותים:

בכל בית קפה ומסעדה.

המסעדות בנמל לא נותנים להשתמש בשירותים אם לא יושבים שם. האוכל לא משהו. שילמתי 8 יורו לצלחת ירקות קלויים מאכזבת מאוד. גם הקפה היה מתחת לכל ביקורת.

לעומת זאת באמצע הגן המוניציפלי יש בית קפה טעים ונעים והם נותנים להשתמש בשירותים גם בלי לקנות שם. הגן נמצא ממש ליד תחנת האוטובוס (1.3 יורו מהמלון לעיר).

קניתי שם גלידה (טעמתי קודם) שאלתי מאיזה חלב. וככה הלכה השיחה:

ש: איז איט קאו מילק?

ת: נו. נו קאו.

ש: איז איט גואוט מילק?

ת: נו. נוט גואוט.

ש: שיפס מילק?

ת: נו. נו שיפ.

ש: סו, סויה מילק?

ת: סיפ מילק.

אני: ???

ת: סיפ.יו נואו. לייק גואוט. ויס הייר.

אני- שיפ?

הוא- נו. נו שיפ. סיפ מילק.

אני- אוקיי. אפחריסטו (- תודה ביוונית).

אז אכלתי גלידה מסיפ מילק. היה טעים. לקחתי פיסטוק. הטעם שאני טועמת בכול הגלידריות. לאחותי קניתי סורבה תות טעים. עוד טעם שאני טועמת תמיד.

לסיכום?

חופשה בת חמישה ימים ברוטו. נהדרת. עם אמי ואחותי. פינוק אדיר.

תודה!

Dark photography: Pita peaches

אפרסקיפיתה. יש להם צורה כזו, כמו של פיתה קטנה. הם האפרסק הכי טעים שאני מכירה.

אם במקרה אתם רואים אותם אצל הירקן או בשוק, מהר לקנות.

העונה שלהם קצרה וטעימה. הם לא שורדים טיפולי הארכת חיי מדף כמו אחיהם הרגילים.

הפלומה שלהם רכה. התוך שלהם עם טעם של ילדות. ריכוז טעם האפרסק במלוא עוצמתו.

אני מחכה להם שנה. כשהם מגיעים אני קונה. מתענגת. ושנה שלמה מתגעגעת שוב.

ככה צריך. להעריך.

כדי לצלם אותם יותר טוב, וגם בגלל שחשבתי שחסר לי, הכנתי עוד לוח רקע. צבעתי חצי קרטון ביצוע בשחור גואש ומריחות נחושת. עם מברשת רחבה עבת שיערות. שיהיה מרקם.

אחרי שהרקע יבש, העמדתי אותו על משטח השייש של האי. את אפרסקי הפיתה הנחתי בצלחת נחושת.

וככה צילמתי. התריסים מוגפים, חם בחוץ. ללא אור חשמלי. התאורה רכה.

אני אוהבת את המשטח הכהה עם נימיו האדומים, של האי והמטבח.

Dark photography – Harajuku fashion はらじゅく

はらじゅく fashion

אופנה יפנית שהיא תורה שלמה.

הסבר על ארבעה סגנונות עיקריים בהארג׳וקו :

https://www.wikihow.com/Dress-Harajuku-Style

הבנות התלבשו בסגנון דקורה https://youtu.be/Y1RC3KSLf-k

זהו סגנון לבוש צבעוני שמלא סיכות פלסטיק צבעוניות,צבעים בהירים וססגוניים ואלמנטים חמודים (קאוואי kawaii).

אני התבקשתי לערוך סדרת צילומים על רקע שחור, אותו ליה תפרה מראש, ואני תליתי פינה של בד שחור בבית.

עם אור טבעי ואור מהעששית הורודה, והדקורה המקסים שהן יצרו, נוצרו תמונות מתוקות.

הפיות בתמונות הן

1. Alex https://www.instagram.com/ghost.dragon.cosplay/

2. Ciel
https://www.instagram.com/cosplay.in.wonderland/

ואתם מוזמנים לעקוב אחרי חשבון האינסטגרם שלהן!

Dark photography cherries

ההשראה היתה צילום דובדבנים של

Cecilia Gilabert

כדרכה של השראה, היא לא הובילה אותי ליצירת חיקוי שלה כי אם

ליצירה עצמאית לחלוטין.

אירגנתי לי את הסטודיו מטבח וערכתי סדרת תמונות בעזרת הרקע שצבעתי לשחור באקריליק, ורקעים נוספים שרכשתי (איריס בן שושן, ביס אוף קייק, יעל יניב).

הקמת הסטודיו לצילום כהה- סגירת קירות משלושה כיוונים. שעת אחר צהריים, האור הרך מגיע מהחלון הדרומי.

כלי הוינטז׳ הוא קערת זכוכית על רגל.

איסוף הדוגמנים לצילום:

מפית תחרה, ותאורת אחה"צ רכה.

בדרך גם "שיחקתי" עם הדובדבנים על רקע הטורקיז של "ביס אוף קייק" בצילום על עם הטלפון.

וחזרתי לצלם מהצד, עם פוקוס על הדובדבנים בחזית, צמצם 1.8 כך שכל מה שלא בפוקוס נראה רך, רמז.

סדרת הענבים

הכל מתחיל בהשראה שמעניקה לי חשק לצלם ענבים. זה. https://pin.it/xudojfyqsosyrp

ואז בארגון סטודיו המטבח ובעיצוב:

תאורה טבעית מהחלון הדרומי בשעות הצהריים, אך לא שמש ישירה. הורדתי את התריס בכדי להוריד את עוצמת האור.

בחרתי רקעים:

  • רקע שחור חום שצבעתי עצמאית באקריליק על קרטון ביצוע
  • רקעי עץ משופשף מבית יעל יניב.

כלים:

  • קערת זכוכית על רגל, מהאוסף הוינטג׳י שלי.
  • קערת קרמיקה שהכנתי בעצמי.
  • מפית קרושה

וכמובן- ענבים יפים.

סטודיו מטבח, "הצצה למאחורי הקלעים"

ולבסוף עדשת sigma 18-35 art

סגנון הצילום הזה מאפשר לאור לעבור מבעד לענבים.

לסגנון הצילום על רקע כהה, שמזכיר ציורי שמן, קוראים

Dark photography

Or

Dark food photography

ואני אישית מאוהבת בטכניקה הזו.

בכלל אני מאוד נהנית לצלם אוכל. ביחוד פירות וירקות. הם מלאי חיים!

מקווה שנהנתם ואהבתם.

עינבל

מסיכות משפחתיות

מסיכות משפחתיות, אנחנו מסתכלות ביחד בתמונות, את מספרת לי על הורייך ואחייך ואחיותייך, ועל איך הצוררים הפרידו בין אם לילד, ואיך האם הלכה אחרי הילדה כי מיאנה להפרד, ושניהם נשרפו אחר כך.

בהתחלה סבתא סרבה לספר לי את הסיפורים האישיים, אבל אחרי שראתה שאת כל ספרי השואה שהיו – השאלתי מהספריה, וקראתי את כל בשביס זינגר, וכל חוברת זכרון שהיתה בספריה, ניאותה לספר לי את זכרונותיה.

 

אני לא רוצה שיהיו לך חלומות רעים, אמרה סבתא פרידה.
ממילא יש לי חלומות רעים, הבטחתי לה. מכל הספרים שקראתי.

ובאמת, היו לי חלומות. אבל אחרי ששמעתי את הזכרונות של סבתא, הפכו החלומות לאישיים יותר. מחרידים יותר.
מלאי יגון.

מסיכות של פנים שלא הכרתי, ערבוב של סרטים, טקסים וסיפורים.


ביום השואה אני נזכרת סבתא פרידה, שכל לילה התעוררה מחלומות רעים, בוכה, מחובקת בזרועותיו האוהבות של סבא בנימין, וכל יום האירה פנים אלי והיתה אשה מכילה, מבינה, חכמה ויוצרת. איך השכילה להפריד בין הלילה ליום, בין העבר להיום, בין האיין ליש.
האם עטית מסכה שהסתירה את עברך, וכך תיפקדת כאם ורעיה ועובדת ויעילה?
האם המסכות נשרו בלילה בזמן שישנת?

למדתי ממך הרבה, סבתא. יהי זכרך וזכר כל אלו שאהבת ונספו בשואה, ברוך.
עינבל

Save

1 April – הדרכה/טריק בצילום מאקרו

אפון קיפח, נטבל לרגע בבריכת הדגים,

וצולם על רקע שדה כלניות שפרח בתחילת פברואר… איך?

 

ככה:

הנה עוד תוצאה

והנה האפון קיפח על רקע טבעי, בלי התערבות (למעט צילום והסנפה טובה של הריח הנהדר שלו)

 

את אותו הטריק אפשר לעשות גם על טיפת מים- הנה

טיפת מים, עלה בכוס, על רקע צילום מודפס וממוסגר של תורמוסים. בגובה נוח, על שולחן הגינה.

למה לא לנסות דברים חדשים?

אפריל שמח!

עינבל

Save

Save

Save

Save

Little Red Riding Hood ואיך לצלם כלניות בצהריים

בחודשים ינואר ופברואר, לרוב אחרי ט"ו בשבט, נוהרים בני ישראל בהמוניהם אל הדרום.

iw1_8792

 

בשנים טובות, כמו השנה הזו, לובש הנגב הצחיח שמלה ירוקה ורעננה, ואת הבתרונות, המדרונות, המרחבים והשמורות- ממלאים בני ישראל במצוד בעקבות- הכלניות.

iw1_8904

בשבת האחרונה (אמש) השכמנו קום ויצאנו אף אנו אל הנגב הצפוני. לביקור משפחתי אצל הדוד המופלא שלי, אשתו הנפלאה. כן. אמרנו, ניסע יחד לראות כלניות.

למרבה המזל, ממש ליד ביתם, היתה ערימה נאה של כלנית אדומה, שחסכה לנו את הנסיעה בעקבות העם אשר במדבר- אל השמורות.

וכאשר אהבתי- צילמתי את הכלניות מגובה הקרקע.

iw1_8590

בדרך כלל ישיבה בכריעה עמוקה מספיקה, אבל לא בשביל צילומי הכלניות. עבורך- אני נשכבת על גחוני,  ומצלמת את הכלניות מלמטה למעלה.

בשביל לצלם את אדם, בני, אני מצלמת מלמעלה למטה, ומכריחה אותו לשבת ולחייך באמצע שלולית הכלניות החייכניות.

ואדם, בזהירות בזהירות, יושב איפה שאין בכלל עלי כלנית, ואוסף אליו את רגליו ומנסה לא לדרוך על אף אחת.

אדם

אחר כך אנחנו מטיילים ברגל בסביבה, רואים איך החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

אבל למחרת אני מגלה שלא שבעתי מכיפה אדומה, ואני  יוצאת אל בין העצים לצלם מרבדים- מקומיים. לא בדרום, דווקא בצפון. כאן.

זו- פרחה אצלי בגינה. מפקעות שטמנתי לפני שנתיים.

iw1_8889ואלו- הנהדרות, לא בגינה אבל בשכונה

iw1_8903

הדרך הכי טובה לצלם כלנית אדומה, באופן שמחמיא לה, ובלי שהאדום יצא מסנוור עד כתום-

להגיע מגובה הקרקע, לשכב על הגחון, כך שהשמש  לא מאחורי (ואיני מטילה צל על הכלנית)

והאור השמש עובר בין עלי הכותרת ויוצר שקיפות יפה

iw1_8901

ולצלם בצמצם 4-8, iso 100 ומהירות-

לפחות 1/250

כך תקבלו את מרקם הכלנית, הדגשה של עלי הכותרת ואודם צבעם העז.

ככל שהצמצם יותר פתוח (2.8-4)

– כך הרקע יצא יותר מטושטש, רמז לפרחים ומעט פרטים מעבר לפרח שאני מצלמת

ככל שהצמצם  יותר סגור (8-11) כך יהיו יותר פרטים ברקע,

צמצם סגור- יותר פרטים ברקע

והאמת, כמו בכל דבר, הדרך הכי טובה ללמוד לצלם היא- לצלם.

 

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבוע נהדר

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

בארץ אהבתי השקד פורח

iw1_8370  iw1_8194  iw1_7982  iw1_7423  iw1_7422  iw1_7420  iw1_6659  iw1_8433  iw1_8430  iw1_8399  iw1_8391  iw1_8389

בארץ אהבתי, השקד הורוד של בינימין וציפורה פורח.
אז בהפוגת הגשם יצאתי לצלם, מחכה לקרני האור שיפיצו את הורוד המתקתק הזה כאור אהבה.

חג אהבה

ומהי האהבה?

מה זו אהבה?
אהבה אמיתית מתחילה מבפנים.
ואז זורמת החוצה
ומקיפה אותך מכל העברים
אבל מחממת אותי מבפנים.
אהבה זו מחשבה
מחשבה טובה
סיפור טוב שאני בוחרת לחשוב.
אהבה זו עבודה
תמידית, רגשית, שכלית
בה אני בוחרת לאהוב.
Love is a verb.
Happy Valentine's day

Image may contain: people sitting, dog and indoor
כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

Save

Save

Save

צילום אחרי השקיעה

 

כשהשמש, כדור דחוס של אנרגיה, עוברת למימד הבא

או להאיר בארץ אחרת,

נפתח שער בין מימדי, לשעה הכחולה.

השעה הכחולה מתחילה עם השקיעה, ומסתיימת בתום האור, כשעה אחרי השקיעה.

כשמצלמים בשעה הכחולה, עם חצובה, וחשיפה ארוכה (רבע שניה – 30 שניות לחשיפה)

הגלים הפועמים אל החוף יראו כענן, או עשן.

וכל מה שקבוע- יראה חד.

אין אור בשעה הזו, העין האנושית רואה חושך.

אך בחשיפה הארוכה, נכנס אור במשך X שניות אל החיישן.

כל מה שנכנס ב30 שניות נצרב על החיישן.

ואז- המים הזזים נראים כעשן.

והמים הקבועים, בשלוליות חלקות, נשארים מים קבועים, חדים, בשלוליות חלקות.

 

בשל החושך, והרוח, והערפל, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, ואני מדמיינת תנין משחר העולם מגיח שם בתמונה מבעד לערפל.

או הר אולימפוס המציץ מבעד לעננים, ומדמיינת שזו תמונה שאני מצלמת מחלון המטוס, ולא מחוף הים.

בסופו של יום, מתחיל לילה. ואז גם חשיפה של 30 שניות מניבה תמונה מסתורית וחשוכה. כזו

זה היה האות שלי, לאסוף את הדברים, ולאור הירח למצוא את העקבות שיובילו אותי בחזרה אל המכונית.

היה זה זמן שקט. רוח, ים, רוח ים, וזמן. זמן שמתנפנף לאט לאט, במרווחים של 30 שניות המתנה בין תמונה לתמונה.

נשימה עמוקה.

תודה.

Save

Save

Save

Save

חוף ראש הנקרה

יצאתי בשיא השמש, 14 בצהריים, להרגע מעט בחוף ראש הנקרה.

מכל מה שצילמתי, אני והחוף הריק וצבעים הנקיים של השגרה,

את אלו הכי אהבתי.

הן מבטאות את השלווה

מעורבבת עם שמש מסנוורת

ים בטורקיז ועשסיה צהובה.

 


הרשו לעצמכן ללכת לרבע שעה לחוף הים, גם אם לא שעת הזהב, גם אם שמש וחם.

תופתעו כמה יפים החופים

כשהם ריקים מהנופשים.

שבוע טוב

עינבל

מתכון: שוקולד לבן עם פטל

, שוקולד טבעוני/פליאו העונה על הצורך בשוקולד לבן ללא סוכר וכל מיני מוצקי חלב בלתי מזוהים.
פשוט להכנה, טעים, ובריא.

השוקולד נעשה בהשראת שוקולד לבן פליאו מסקוטלנד שהביאה  לי במתנה חברתי יפעת.

כשזה נגמר- הבנתי שאני יכולה בעצמי. בערך.

אז עשיתי ניסוי:

בקערית חסינת חום ערבבתי 4 כפות פתיתי חמאת קקאו, 2 כפות חמאת קוקוס משובחת של "שקוף   שזה טבעי"\ כפית סירופ אגבה .

המסתי הכל יחד (חצי דקה*3 בפולסים, במיקרו)

וערבבתי עד לאחידות.

הוספתי חופן גרגרי פטל  מפוררים  (שזה מה שתמיד נשאר בתחתית שקית הפטל הקפוא) והקפאתי בתבניות.

יצא טעים טעים טעים!

IMG_4213

אז מסודר?

4 כפות חמאת קקאו

2 כפות חמאת קוקוס

1 כפית סירופ אגבה #

אגבה אגב זה לא פליאו. למקפידים על תזונת פליאו אפשר מייפל. פה בחרתי באגבה בשביל לקבל את הצבע הבהיר לשוקולד כי המייפל צובע את התערובת בגוון פחות "לבן". שיקול אסתטי נטו.

חופן או יותר של פטל גרגרים

להמיס חמאות יחד, להוסיף אגבה ופטל, להעביר לתבנית ולצנן במקרר.

לשמור בקרור.

שוקולד פטל

 

איזון אבנים

IW1_2240singed IW1_2207singed

גם אני וגם אדם בני, אוהבים לאסוף אבנים וחלוקי נחל ולאזן אותן זו על גבי זו.

הקשר העמוק שנוצר ברגע האיזון בין הידיים, המוח, ומרכז הכובד של כדור הארץ, יוצר מתח וריגוש ובו בזמן שקט פנימי.

IMG_3994

אבנים מאוזנות של אדם

IMG_4000

כשאנו יוצרים את פסל האיזון, אין לנו ציפיות ממנו.

אנחנו לא יוצרים על מנת שישאר. אנחנו יוצרים על מנת ליצור, באופן זמני ורגעי ומרגש- חיבור בין האבנים, למרכז הכובד, לאדמה ולאויר. ולמים.

ואז תגיע רוח קלה, או מקור של ציפור, או חוטם סקרן של כלבלב.

והאבנים ישובו למקומן הטבעי בחיקו של הטבע שסביבן- וכך זה בסדר.

אמנות כזו נשארת רק במקום אחד. בלב. וגם בצילום.

IMG_3991

IMG_3990

אז אם מתחשק לכם לשחק ולהתחבר קצת לטבע

ולבוא בידיים ריקות ולצאת בידיים ריקות

אבל בין לבין למלא את הלב באהבה,

נסו בפעם הבאה לאזן אבנים.

אני בטוחה שתתאהבו.

עינבל

+ Thanks to Dena Elisabeth Eber for the photo of me balancing rocks at the featured image.

צילום חרקים

 

צילום חרקים אפשרי הן במצלמת הטלפון הסלולרי והן במצלמות מתוכחמות יותר.

 

ראשית כדאי לשים לב שהחרק- שהוא מושא הצילום, אינו "הולך לאיבוד ברקע" כפי שקרה לי למשל בתמונה הזו-

DSCF6831

התמונה הנ"ל צבעונית מאוד, מוארת מאוד – אבל נושא הצילום בה אינו הזבוב אלא הפרח.

לו רציתי שהזבוב יהיה הנושא, היה עלי ליצור תמונה ססגונית פחות בה הזבוב בולט יותר.

למשל- כמו זו, שהושגה ע"י תנוחת הכריעה האהובה על צלמים – תנוחה שמאפשרת מבט צד על דברים, מגובה נמוך.

ויצירת רקע "משעמם" ואחיד יחסית, אשר יבליט את הזבוב על הפרח.

ועדיין, זו לא תמונה מושלמת. תמונה מושלמת, בעיני, היא כזו שבה החרק תופס את רוב המסך, או שתופס את העין באופן חד משמעי. לו הייתי יורדת עוד, עד שהזבוב היה נראה על רקע השמים התכולים- היתה התמונה טובה יותר.

DSCF6833

אני מאוד אוהבת גמלי שלמה, אלו הציידים של עולם החרקים. זהו גמל שלמה מקלי/ סוסת השד (שם אדיר, נכון?) על קיר הבית שלי. צולם בסלולרי, לפני שנה. רוצה לומר- גם בסלולרי ניתן לצלם יופי של תקריבי חרקים.
כדאי להקפיד על רקע כמה שיותר נקי, כך שלחיישן במצלמה יהיה קל להתמקד (להתפקס).
תהליך המיקוד דורש ניגודיות (קונטרסט) כך שכשהרקע בהיר והחרק כהה- קל יותר למצלמה למצוא את האובייקט ולהתמקד בו.

DSCN222318

כדאי להתקרב עד כמה שאפשר ולצלם. אחר כך, אפשר לחתוך את הצילום הנוצר כך שהחרק במרכז תשומת הלב.

לצילום חרקים יש שתי מטרות.

האחת- להציג את החרק בקבוצת "צילום פרוקי רגליים, חרקים ודו חיים" בפייסבוק בכדי לקבל זיהוי.לתעד את החי הזעיר.

השניה- לצלם להנאת הצופה את העולם בזעיר אנפין של חיי החרקים.

עבור המטרה הראשונה, כדאי לצלם תמיד לפחות משתי זויות את החרק. למשל- מבט קדמי ומבט צד.

אך עבור המטרה השניה, שהיא אמנותית יותר- כדאי לצלם מספר תמונות ולנסות להפוך את החרקים לאמנות. בעיני, תמונה בה מושא הצילום תופס את מרבית השטח המצולם-  היא מוצלחת.

תמונה עבור זיהוי – צילום בסלולרי, התמקדות בזחל, בצבעיו ובמראהו.

זחל תנשמית החומעה

זחל תנשמית החומעה

 

במצלמת הניקון כיס הישנה שלי coolpixS6 (בת 12 כבר!) צילמתי את דבורת העץ הסגולה. גם כאן, אותה טכניקה. יצירת רקע נקי, והתמקדות במושא הצילום.

DSCN2223

גם מצלמות ישנות יכולות להפיק צילומים נהדרים.

 

לפני כמה ימים, בעזרת מצלמת הקנון sx60

שהיא דמויית רפלקס, עם עדשה אדירה שיכולה להגדיל ולצלם מקרוב, צילמתי  גמל שלמה ירוק

IMG_3068הרקע, כפי שתזהו, קצת עמוס מדי, וקשה לזהות את מושא התמונה בתוכו.

אז אמנם זו יופי של תמונה בנושא הסוואה, אבל רציתי שהיצור המופלא יתפוס את העין.

שינוי זוית, כריעה ומשחק כיוונים לא הועיל. היצור ישב באמצע שיח גרניום ענק ומכל זוית נראה מאחוריו הגרניום. אז מה עושים?

לשם כך משתמשים בטכניקה של התמקדות בפנים, ממש כמו צילום פורטרט של בני אדם וחיות.

IMG_3050singed

אותו גמל שלמה ירוק, כאשר עיניו מופנות אלי ופניו גם- (והוא מוטרד מאוד מעדשת המצלמה, אגב) בצילום דמוי פורטרט. הרקע נראה מטושטש כי הוא לא בפוקוס כשהצמצם פתוח (יתרונות מצלמה דמויית רפלקס ורפלקס- יש שליטה על הצמצם)

ליום ההולדת  התחדשתי וקיבלתי עדשה חדשה למצלמת הניקון 7200D

nikon 40mm f/2.8g af-s dx micro-nikkor

העדשה הזו מיועדת לצילום מאקרו וגם לצילום פורטרט. הצמצם המקסימלי שלה 2.8 והיא קבועה. אי אפשר לעשות זום,צריך להתקרב באמת.

לאחר שאספתי אותה מפוטו געתון נהריה הנהדרים

פצחתי מיד בסדרת צילומים שנמשכה יומיים. במהלכם למדתי את העדשה וצילמתי הרבה חרקים, זעירים, כמו החיפושיות ממשפחת הברקניתיים הללו-]

IW1_7782  IW1_7780  IW1_778222

IW1_7781Anthaxia, ברקניתיים, 11/5/16, עולש, חניתה

גיליתי שקשה מאוד לראות בעינית על מה הפוקוס, אבל כדאי לנסות להתמקד בעיניים של החרקים. כמו בצילום פורטרט. עיניים.

עם העדשה הזו, זה קצת כמו להסתובב עם מצלמה מחוברת לבינוקולר.

כשהתמקדתי במחושים (אנטנות)  לא ממש ראיתי איך הם יצאו, אבל על מסך המחשב, ראיתי חרוזים ממש.

עוד בעיה עם חרקים- שהם זזים.

לצילום פרפרים יותר קל  להשתמש בעדשה טלסקופית, מבלי להתקרב

IW1_7569

את הלבנין הזה צילמתי בדגניה, ממרחק של מטר, עם עדשת ה18-200 שלי. כן. כרעתי בשביל לצלם.

 

את תריסית המצליבים הזו צילמתי מטילה ביצים דמויות סושי על קיר הבית שלי. התקשתי להתמקד הן בתריסית והן בביצים.

IW1_7685 IW1_7699

הגינה מלאה חרקים, העולם מלא חרקים. ממש קל לחפש אותם, לצלם אותם. הדרך הכי טובה ללמוד היא לצלם. לצלם הרבה, למחוק את מה שלא אוהבים, להשאיר את מה שכן.

צילום מהנה

עינבל

 

העולם על פי פרפר

סטירית הטבעת, לא סאטירית בכלל.

שותה צוף מהטימין (כי אולי כואב לה הגרון)

ולא מפחדת מאף אחד, גם לא ממצלמה גדולת עין.

עוצרת, פורשת כנפיים.

הנה, ראי, אני יונק מפחיד, עם ארבע עיניים!

את עדיין רוצה לטרוף אותי? היא שואלת באומץ.

לא.

אני מסתובבת והולכת.

אבל צילמתי.

 

IMG_2691

נמפית החורשף עם לשון ארוכה, מתגלגלת לקשית שתיה.

והנה הקשית טמונה עמוק ויפה בתוך פרח לבן ומלא צוף של עדעד.

 

IMG_2686

IMG_2661

איך נראית הקשית כשהיא נשלפת מהפרח?

זו קשית מתגלגלת

פטנט נהדר

IMG_2676

וזו- נמפית השורדת

תפשה אותה ציפור או טורף אחר

והיא הצליחה לברוח "בעור שיניה"

אבל לפרפר אין עור ואין שיניים

אז

הצליחה לברוח "בקשקשי כנפיה"

כי כנפי הפרפרים מכוסים קשקשים ססגוניים

ובכל זאת היא מעופפת "זקופת חזה"

בין הפרחים

לא מתביישת במי שהיא, כמו שהיא, כמו שטווה לה הגורל

להיות קטועת כנפיים

היא בכל זאת עפה, ויפה, וגאה

זהירה יותר מהאחרים, למודת ניסיון

אך-

פרפר. חופשיה.

 

הפרפרית השורדת

ככה הם הפרפרים

מתעופפים

נהדרים

שותים צוף

ושורדים.

IMG_2666

IMG_2691 IMG_2785 IMG_2729 IMG_2718

מוקדש באהבה לאלעד ומיתר

וההורים המקסימים שלהם.

 

ממני

עינבל

שבעה טיפים לצילום אוכל

כל התמונות צולמו ב30/11/2011 ע"י עינבל ויסמן, במסעדת קימל בגלבוע.

ישבנו ליד חלונות צפונה, ונהננו מארוחת טעימות שהיתה מושלמת.

זוית צילום.

פעם צילמתי מנות מלמעלה, כשאני עומדת מעל המנה. NO !

הזוית הנכונה לצלם מנה היא הזוית שמגיעים עם המזלג והפה בכדי לאכול אותה. בערך 45 מעלות, אפשר לשחק עם זה. מהצד, לא מלמעלה. או אז המנה נראית מעוררת תיאבון.

זו ככר הלחם הביתית שכל שולחן מקבל, עם חמאה ועליה מעט גרגירי קימל (מתבקש), טאפאנד זיתים ושמן זית טעים. כך מתחילה הארוחה.

אור טבעי, עדיף מחלון צפוני

המצלמה הדיגיטלית שלי מכוונת על 200ISO ופלאש מבוטל. מקרו (סימן הפרח). הצילומים יוצאים יפים יותר.

ואז הגיע הסלט הזה, "סלט כפרי", שהפתיע עם גבינה, בוטנים, ירקות חתוכים קטן קטן וביצי דגים. היה נפלא.

רקע בהיר

צלחות בהירות, שולחן בהיר, מדגישים את מושא הצילום. זום תוך כדי מקרו על מרכז האובייקט יוצר טישטוש לרקע. התוצאה נעימה יותר.

כתמי צבע

מאכלים צבעוניים, כאלו שעושים שמח שלוש פעמים: פעם ראשונה בעיניים, פעם שניה בטעם על הלשון ופעם שלישית בצילומים.
קבבוני טלה ועגל על מצע פירה, ולצדם עגבניות אפויות בתנור. מנה טעימה ועסיסית מאין כמותה.

טקסטורות

לראות למזון את הטקסטורה- זה מעורר תיאבון. אפשר להתמקד על הטקסטורה, המירקמים.


פטה כבדי עוף בקלוודוס דבש וריבת גזר מתובלת. אפילו הלוונדר היה טעים.

עוד מנה שהיתה מאוד טעימה היא כבד אווז בפירות יער. כנראה שחסר לי B12…

שקיפות וברק

מעניקים חיוניות לתצלום. המזון נראה טרי יותר, ולפיכך מעורר תיאבון.

מזון "נבול" אינו מושך. גם לא לאכול.

זה מה שקרה עם מנת הסלמון. כבר כשצילמתי לא אוהבתי. אח"כ כשטעמתי הסלמון היה עשוי מדי לטעמי. למרות זאת הצלחתי לצלם לו את הבפנים באופן מעורר תיאבון. לשותפי לארוחה, דרך אגב, היה הסלמון טעים. על טעם ועל ריח.

במסעדה ראו שלא התלהבתי ממנת הסלמון, והרשו לי לבקש את המנה החביבה עלי ביותר. קרפצ'יו. אמנם מנה ראשונה, וביקשתי אותה ב"טעימות" במקום עיקרית, אבל היה שווה!

קצת קלוז אפ

(חוק השלוש, חזרה, טקסטורות, צבעוניות. בחיי, המנה הזו מושלמת. גם לאכילה. לא, אני כבר לא צמחונית).

זה בסדר, אפשר לאכול

לא חייבים לצלם את המנה לפני שנוגעים בה. לפעמים התצלומים הכי מרהיבים הם אחרי שכבר חפרו בעוגה, והמרקמים הפנימיים שלה מעידים גם על העובדה שכבר נגסו בה.

הנה, מה שנשאר בצלחת של הקרפצ'יו

גם סכין ומזלג נוטפי אוכל (ולאו דווקא נקיים ומצוחצחים) הם הזמנה להצטרף לסעודה. אל תחששו לצלם תוך כדי ארוחה, ובכלל התייחסו לארוחה כאל תענוג לכמה חושים. טעם, ריח, מראה ותחושה.

והפבלובה המהממת שקיבלנו "על חשבון הבית"

לסיכום

בשביל לצלם אוכל צריך…

לצלם אוכל! לא צריך לביים (אבל מותר, למשל להוסיף פרח לצילום כמו שעשיתי פה)

להתאמן, לנסות, ולא לשכוח לטעום!

היה לנו טעים טעים:-)

בתיאבון

עינבל

קפואים בזמן

IMG_20160127_112506~2     IMG_0711  IMG_0710ארבע הנבחרות שלי מצילום בשלג וקרח, הבוקר על פסגת הר מירון.

חזזיות על אלונים, לכדו טיפות שלג ומים שקפאו בחזרה, כשהטמפרטורות נעו בין 6 מעלות בחזרה אל האפס.

התוצאה-

קפואים בזמן, זמנית, לעוד יממה או שתיים.

טיפה   חזזית מטפטפת קרח

וכמובן,כל הזמן העננים נעו בין חמה לצל.

ככה צילמתי אותו מחירבת חממה, אחרי הביקור בשלג

הר מירון

וביום טוב רואים מכאן את החרמון-

החרמון מתצפית הר מירון

שבוע טוב

עינבל

ביקורת על canon sx60

אתחיל מהתחלה.

זו לא הניקון. הניקון בתיקון. nikon d7200, חדשה, אבל  יש לה כתם/פגם על החיישן, והבנתי שזו תופעה שחוזרת על עצמה והם רגילים. אז שלחתי לאחריות הדר.

IMG_0269
למרות שזו לא הניקון, אני די מרוצה מהתמונות.

המצלמה הזו שוקלת פחות מחצי מהניקון שלי. 650 גרם ואני מרגישה קצת כמו עם מצלמה צעצוע.

יש לה מצב M ועקרונית אפשר לשלוט בתמונה, אבל רק עקרונית. בפועל- ביום בהיר אי אפשר.
כלומר- האפרטורה מוגבלת ב8. (f- 3.5-8)

אבל אפשר לפצות עם מהירות.


העדשה מגדילה מדהים.

אבל רועדת.

אבל אפשר לפצות עם יד יציבה או חצובה.

IMG_0219

זה המרחק האמיתי ביני לבין הציפור שבתמונה. על קצה הגג. IMG_0220
מרחק מוקד מינמלי 0. אין דברים כאלו.

נכון שכמעט טבלתי את העדשה בקפה, אבל העיקר התמונה, לא?

IMG_0206
חיווי הסוללה לא משהו. מלא מלא מלא ופתאום- ריק.

אבל אם מטעינים כל פעם שחוזרים הביתה, היא לא נגמרת.

IMG_0205
אז סהכ אני מרוצה מאוד מהדמויה שלי, canon sx60 שקניתי לפני כמה ימים בפוטו געתון, נהריה, במחיר מצויין ועם אחריות קרט, יבואן.

הכי נהנית מצילומי המאקרו שלה, ומאפשרות הטלא שלה- והציפורים הרחוקות שאפשר לראות סופסוף.

IMG_0253

IMG_0254שלישי טוב

עינבל

גלריה

חוף אחרי סערה

חוף אחרי סערה
מדוזה מנופצת לרסיסים
ובכדור הבדולח הגדול-
עולם ומלואו
חוף וחול.
גשר כזיב סוף סוף גשר
מעל ומעבר.
מכונית אחת מנסה לעבור. כשהמים עולים לו עד הידית של הדלת אני צועקת אליו- עדיף לך מסביב. דרך בצת.
הנהג מהנהנן ומודה לי, נוסע לאט אחורה  ויוצא מנהר הכזיב המרשים.
תמירון מהלך לו בשפך.
אני מתקרבת בשקט, לאט. מצליחה לצלם קצת.
אנפה לבנה עומדת זקופה בין ערימות של ג'יפה מצויה. בעסה קלה. זו המציאות.
הפעם החלטתי לתת גם לפסולת במה. צילמתי. המציאות לא תמיד יפה. אבל מציאות.
כוס חד פעמית מקומטת ושקופה, לידה רסיס מדוזה שהתפרקה.
המדוזה מרגשת את הילדים. אנחנו חוקרים אותה. נוגעים, מרגישים. גב של מדוזה לא צורב.

 

שיר לדולב

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת מסתחררים בַּאֲוִיר

  אַט אַט כְּמוֹ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג

  פַּרְפָּרִים יְבֵשִׁים שֶׁל קַיִץ

טובלים בְּרֵכוֹת בְּרַכּוּת

  צוֹבְעִים נַחַל

  בַּסְּתָו

נחל כזיב

30.12.15

IW1_6651  IW1_6649
IW1_6644עינבל
נעזרתי באפליקציה http://www.nikuda.co.il/ לניקוד השיר

קרעי מציאות בקיבוץ יחיעם

בבוקר שישי, נפגשנו עם המורה הנפלא של קורס צילום למתקדמים שאני משתתפת בו- בקיבוץ יחיעם.
הקדמתי, ועליתי למבצר, ואחרי כן הצטרפתי לסיור הקבוצתי.

IW1_56862כהרגלו, מבצר יחיעם יפהפה בעיני. האתגר לצלם בו פינות כך שיראה יפהפה גם בעיני המתבונן בצילום

IW1_5682IW1_5687– .

IW1_5646

או לפחות מסקרן- היכן צולמה התמונה הבאה?

IW1_5673תשובה: זוהי ידית למסגד שהגישה אליו היא מבעד הדלת הנאה הבאה.

אבל לפני כן בדלת הזכוכית השתמשתי בכדי לשקף את המבנה הנגדי ואת העץ (שאת פירותיו היבשים הכדוריים צילמתי קודם לכן.)

IW1_5649

אחרי כמה דקות שמעתי ששאר חברי הקבוצה הגיעו למקום המפגש וירדתי בזריזות במדרגות אל החניון.

מצאתי את הקבוצה בתנוחות צילום רציניות מאוד בערוגת הנוי, מצלמים שמש דרך העלים בהנחיית יוחנן קישון, המורה שלנו.

IW1_5707כמובן שחיפשתי את העלים עבורי, עם הרקע המתאים והפרמטרים שלי

F 8

S 800

אחר כך הקבוצה התקדמה והתמקדה בקיר עם צמח מטפס עליו, אבל אני ראיתי עלי שלכת על הדשא אז השלכתי את עצמי בשכיבה על הדשא

IW1_5713וצילמתי עוד כמה דברים אבל מחקתי אחרי שהעלתי למחשב, כי הם לא היו "ואו" בכלל)

כן, אני קצת נגד הזרם.

כשכולם צילמו כביסה תלויה של התאילנדים, תחתונים וחולצות וגרביים על חבלים מאולתרים, אני הלכתי לצלם בקתת עץ שבדית נטושה (ממול) ושלכת לידה.

IW1_5781

ואת המסמרים מתוך קרשיה השבירים

IW1_5788

ובאומץ מלווה במעט גועל, נכנסתי פנימה לצלם את החלון

 

ככה, חלון עץ קרוע

בתוך קיר עץ מכוסה רטיבות

פיסת מציאות של פעם, או של היום

של הזנחה.

הזנחה מצטלמת יפה.

גם כיעור.

כיעור נושק ליופי בעזרת המצלמה.

זה רק צילום. זו לא אמת.

האמנם?

IW1_5799ראיתי פיסת בד מכתובת אש שהסתבכה שם בעץ ושלכת, מחוץ להקשרה, נפרמת בשוליים, כמו שולי החברה הפרומה בבית התאילנדים הסמוך.

IW1_5811  ובחלון אחר, קולבים, והחדר הפנימי גם הוא איזור תליית בגדים מכובסים של התאילנדים הסמוכים.

זו מציאות, וזה תלוש ועקור בדיוק כמו החיים של מי שתולה פה כביסה.

אישית, המקומות הללו קשים לי. אז יצאתי החוצה לחפש פרחים ואת שאהבתי.IW1_5869

מצאתי נרקיסים.

IW1_5884ואת העץ הזה עם הפירות האדומים. שכחתי את שמו.

IW1_5949ואז קיבלנו תרגיל מיוחנן- מול קיר בהיר, עם אלון מפוצל, הוא אמר- תרגיל- הוסיפו אלמנט לקיר ולעץ. היפכו את זה לתמונה מיוחדת.

אז חזרתי לשם עם הפרי היבש שנפל ויצרתי משהו אחר-

IW1_5900

אגב לפני שהבאתי את האשכול האדום, ראשית הוצאתי את כדור הבדולח הקטן שלי וצילמתי אותו- אספתי לתוכו השתקפויות

בעזרת כף יד של צלם אחר. IW1_5923

ואז כלאתי בתוכו השתקפות על הבטון. צבעי סתיו.

IW1_5915

כמכשפה אמיתית, אני משתמשת בכדור הבדולח בכדי לשמור מרחק. הכל מתעגל לתוכו, ואני צריכה רק אותו. לא עולם ומלאו. אסקפיזם במיטבו.

ובכן, המשכנו, צילמנו כל מיני דברים, הלכנו בקצב של צלמים, מטר לשעה בערך (אני מגזימה)

אבל ככה אפשר באמת לראות דברים מנקודת מבט אחרת, לא ממהרת.

אז מצאתי את הדוגמא הזו בדלת

IW1_5919 ואת פירות אלה א"י כנראה משווים אווירת חג מולד קישוטית.

IW1_5814זו טכניקה מאוד מאתגרת לביצוע- שלמדנו בסיור.

ביד אחת מצלמים משהו מוצל וביד השנים מסובבים את העדשה ממקסימום למינימום. בחשיפה ארוכה דיה (רבע שניה) הצילום מקבל את הקרניים האלו, כמו זיקוקים.

IW1_5975

המשכנו משם למבשלת בירה מלכה, שם צילמנו, וטעמנו (נו, ברור. היה טעים)וצילמנו… ואכלנו, ונחנו.

היה סיור מלמד ומעניין מאוד ועזרתי לעצמי להגיד טוב יותר מה אני אוהבת לצלם.

טבע, ואנשים. וכדור הבדולח שלי.

מאחלת לכול חבריי וקוראיי-

שנה אזרחית חדשה וטובה, וחג חורף שמח

 

עינבל

חתולי חניתא עילית

שמנמנים, מטופחים

מלוקקים היטב ורגועים

בצהרי היום, חיכו החתולים.

IW1_4698

ואני רק ליטפתי וצילמתי והתענגתי-

על היופי הזה.

 

IW1_4752

חתול פרה, אפור לבן, ועם כזו הבעה תמימה ומתוקה!

IW1_4713

זה יצא בריצה, לקראת שלושה אנשים על השביל.

היה נדמה שהוא זיהה

מישהו שהוא בטח מכיר.

IW1_4692

IW1_4703  IW1_4738  IW1_4731

IW1_4740  IW1_4744

מאופר בפסים, קוי אורך ורוחב

על הסחרחרה, מחכה לתורו- לסיבוב?

או סתם נח אחרי אוכל רטוב?  IW1_4742

וזה, בכלל באזור אחר, אבל בצבעי שלכת עם אלה ארץ ישראלית. חתול בשלכת.

IW1_4765שבת שלום

עינבל