ראשית- איחולים לחג פסח שמח ומהנה לכל קוראי הבלוג תופרת החלומות!

ועכשיו…

מתכון טעים לקינוחים של פסח או סתם אנשים שמעדיפים תזונה בריאה.

אלו ביצי שוקולד יפות שנראות כמו ביצים אמיתיות, ובעלות טעמים מפתיעים מאוד.

לקח לי יותר משעה להכין 7 ביצים, אז זו המון השקעה. אבל ערב פסח אחד- שווה את ההשקעה.

זה מתכון שגיליתי בזכות האינסטוגרם. המתכון המקורי- פה:

https://joya.ca/chocolate-coated-coconut-creme-eggs/

לטובת קוראי העברית- הנה תרגום

מצרכים:

חצי כוס קשיו לא קלוי, להשרות 4 שעות ב2 כוסות מים 6

85g חמאת קוקוס

שמינית כפית כורכום טחון

שתי כפות קוקוס טחון

מייפל

מאה גרם שוקולד מריר 70 אחוז מומס

(עדיף להכין לבד או למצוא כזה בלי סוכר)

מעט מלח אטלנטי או מלח ים

הכנה:

קרם קשיו-

במעבד מזון- לערבב רבע כוס קשיו שהושרה – ללא הנוזלים – ביחד עם רבע כוס מים וקמצוץ מלח עד לקבלת ממרח קשיו קרמי וחלק. להעביר לכלי – נשאר עודף שאפשר להשתמש בו כמו גבינה חמישה ימים במקרר.

ביצים

החלמון

בקערית קטנה לערבב כף חמאת קוקוס בטמפרטורת החדר, כף קרם קשיו ורבע כפית כורכום. להמתיק עם כפית מייפל. להכניס את הכלי להקפאה ל5 דקות.

החלבון

בקערה לערבב את הקוקוס, שארית חמאת הקוקוס ורבע כוס קרם קשיו. להמתיק בכפית מייפל או שתיים לפי הטעם.

להכניס לעשר דקות למקרר או להקפאה.

להוציא את הצהוב, לחלק לשש חלקים שוים (או יותר) וליצור באצבעות כדורים קטנים. החלק הזה טריקי. לא לוותר. להחזיר את הכדורים למקפיא.

להוציא את הלבן, לחלק לשש ערימות נפרדות ושוות בגודלן על צלחת ולהשיב לקרור.

להוציא את החלבונים והחלמונים מהמקפיא

לקחת חופן לבן וליצור בתוכו חור. להכניס את הכדור הצהוב הקטן ולסגור בעדינות. לכדרר לצורת ביצה ולהניח על מגש. כל השש . להחזיר למקפיא.

ציפוי:

להמיס את השוקולד בקערית קטנה, להוציא את הביצים הקפואות ולגלכגל כל אחת בזהירות בשוקולד המומס.

להניח על מגש עם נייר אפיה.

להגשה-

לחצות אחת מהביצים כך שיראה הצהוב.

להזהר. טעים בטירוף. מומלץ

להפתעתי, מילא שהן טעימות לי להפליא, הנערה התלהבה (ואכלה עם נוטלה – להנמיך ציפיות)

אז ככה.

הנבטתי יומיים כוסמת ירוקה.

רגע רגע. לא לברוח. לא חומה. ירוקה. יש לה טעם אחר מהכוסאמ(ק)ת הרגילה החומה. אחר!

בסוף יצאו שורשונים קטנים.

מצאתי כמה מתכונים, שהכילו סודה לשתיה ושמן וכל מיני. בכל אופן אף אחד מהם לא שמרתי. רק קראתי והרהרתי והכוסמת לקחה את הזמן ונבטה לאט לאט.

הניסיון הראשון של העקשנית שלא הלכה לפתוח אינטרנט ולחפש מתכון אלא החליטה לחלטר לבד, הוציא מין עיסה אפויה למחצה שהחתול אכל בתאווה.

זה סימן טוב, כי מה שהחתול אוכל הוא ככל הנראה טעים. הם חתולים בררנים, אלו.

הניסיון השני התחיל עם מחבת כבדה חמה חמה, ללא שמן, ושלוליות בגודל כף מרק. על חום בינוני, חיכיתי מלא זמן עד שהופיעו בועיות כמו בפאנקייק. ואז הפכתי, ועדיין הן היו לחות ודביקות מבפנים. זה עוד לא היה מה שרציתי.

הניסיון השלישי היה אחרי שהעיסה (במרקם של עיסה לקרפ) שהתה שעה במקרר.

המחבת היתה כבדה וחמה, לא משומנת, והפעם מזגתי את התערובת עם מצקת קטנה וסובבתי את המחבת עד שהעיסה נמשחה על פני השטח כולו.

הנחתי לעניין, בעודו על הכיריים (חום 7, חשמליות) והתחלתי לטפל בכיור. שכחתי את הזמן, וככה הזמן, כששוכחים אותו, עובד אחרת. אבל עובד.

כשסיימתי להטעין למדיח את הכוסות (אני תמיד מתחילה עם הספלים והכוסות. יש אורחים, והכיור מתמלא כוסות בכלום זמן), הצצתי אל המחבת החמה. השוליים של הטורטיה המיועדת התרוממו. בועות זעירות כיסו את השטח כולו, והצבע המבריק והלח נעלם. במרית, הפכתי את הטורטיה. הנחתי לה וחזרתי לכלים.

אספתי את הקעריות והקערות וסידרתי אותן במקומן. הצצתי שוב לטורטיה. היא נראתה מוכנה. הפכתי אותה לצלחת. טעמתי מהשוליים הפריכים והתרגשתי. כזאת! בדיוק כזאת רציתי!

אז יצקתי עוד מצקת למחבת, משחתי אותה בניענוע עדין ומהיר על כל השטח וחזרתי לכיור.

בסוף, לקח לי בערך שעה של ניקיונות – וכעשרים טורטיות. מכוסמת.

הקפאתי 15. שתיים הלכו עם נוטלה והנערה. שתיים עם אבוקדו וירקות. אחת במקרר, סגורה, למחר.

אז לסיכום:

כוס כוסמת ירוקה. להנביט יומיים. יוצאת כמות של כ3 כוסות.

להכניס לבלנדר עם כוס מים (או יותר לפי הצורך) ולטחון לעיסה במרקם של תערובת לקרפים.

להכניס לכלי ולשכוח לשעה במקרר.

ואז לאפות על מחבת כבדה וחמה ללא שמן

בתיאבון!

לאפה/טורטיה/ "חביתה" של חלבון מן הצומח, שיכולה לשמש במעטפת נטולת גלוטן, טבעונית, פליאו וכו.

כל מה שצריך זה כיור מלא סבלנות.

עינבל

הכנה מראש- תמיד מוכיחה את עצמה.

חצי כוס תותים

3 כפיות גדושות זרעי צ׳יה

מיץ מחצי לימון

רבע כוס חלב אורז שקדים או דומה.

הכנה-

מועכים את התותים למחית. מוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים.

מוסיפים את הצ׳יה ומערבבים היטב.

מכניסים לצנצנת קטנה ומוזגים מעט מחלב אורז שקדים. מערבבים.

למחרת, מעבירים לכלי נוח לאכילה ונהנים ממעדן נפלא.

עם הזמן והפרלינים שאני מכינה, כולם משוקולד טבעי ופליאו/טבעוני, נוצרה לי עדת מעריצים שמבקשים ממני להביא רק דבר אחד.

דבר אחד בלבד, ודי פשוט.

שוקולד ביתי.
ועם הזמן, נגמרו לי הקופסאות הרב פעמיות והמאולתרות למיניהן שאיתן נתתי את השוקולדים הביתיים למעריצים חובבי המריר המריר הזה, זהב אינדיאני, שוקולד ביתי.

כך יצא שהתחלתי לחפש קופסאות שאפשר להכין לבד (וזמן ההכנה שלהן מהיר והן יפות).
בהתחלה קיפלתי קופסאות נייר מאוריגמי, אבל כדרכו של נייר אוריגמי הן נמעכו ולא עשו שום עבודה בהגנה על השוקולדים.
אחר כך ארזתי שוקולדים במפית קשורה בחוט. זה הכי חלטורה של שקיק שוקולדים שהגשתי, וגם זה התקבל בשמחה גדולה אבל לא ספק את הצרכים האסתטים שלי. ויש לי צרכים אסתטים, מה לעשות.

אחרי שראיתי את הבלוג של מיכל מאירי, ניירות (עם) ערך

ואת הקופסאות המקסימות שהיא עושה ומלמדת להכין, הבנתי שכנראה מצאתי את הדרך לחלק למעריצים שוקולד בהגשה אסתטית שגם שתשמור על הפרלינים מסכנות שאינן אצבעות מלאות תאווה.

חברנו יחד, מיכל ואני.

אני עם השוקולדים, ומיכל עם ההדרכה לקופסאות וכל הסבלנות שלה לעניין.

לצורך העניין צילמתי הדרכה להכנת פרלינים שוקולד לוז (ותוספות, כרגיל)

נתחיל מהשוקולד, כי הוא צריך שעה לפחות בקרור (ואז תוכלו להכנס לבלוג של מיכל וללמוד להכין קופסא לשוקולד).

מצרכים.

משקל מטבח (אפשר גם לחפון ולא לשקול. בחירה אישית)

קעריות זכוכית, כף ערבוב, כפית מזיגה, תבניות סיליקון או אחרות לשוקולד,

עיסת קקאו קלוי

חמאת קקאו

חמאת אגוזי לוז (אפשר גם להכין לבד, כמוני- 200 גרם אגוזי לוז טריים. קלויים בתנור ב160 מעלות 10 דקות. מקולפים. נטחנים בויטמיקס/jtc)

חמאת קוקוס

סירופ מייפל טבעי להמתקה

חופן חמוציות (למי שרוצה)

שנתחיל?

לוקחים חופן- שניים של חמאת קקאו

מוסיפים חופן שניים של עיסת קקאו

מוסיפים:

חמאת קוקוס, חמאת אגוזי לוז,

מעררבים יחד וממיסים לדקה במיקרו או מעל סיר מים רותחים (מיקרו מהיר יותר)

מוציאים מהמיקרו ומתחילים לערבב- עד שהגושים נעלמים.

כך נראה התהליך

כעת נשאר רק להמתיק- ממליצה על כף סירופ מייפל טבעי לכול היותר.

אם לא הכל נמס אפשר להכניס לעוד 20-30 שניות במיקרו ושוב לערבב.

עכשיו אפשר לחלק לתבנית. אני משתמשת בכפית.

בשקעים הריקים אפשר לפזר חמוציות, שקדים, מה שרוצים. אני אוהבת חמוציות.

זהו. להכניס למקרר לשעה שעתיים. זה זמן להכין קופסא ולשוב את מי נפנק עם השוקולדים. אפשר גם את עצמנו. כמובן.

בינתיים אגלה לכם על מה יהיה הפוסט הבא. מטילי אנרגיה

(נכון אנרג'י בארס? אז בעברית, מטילי אנרגיה. משוקולד לבד ועיניינים שכאלו. פליאו/טבעוני וכו.)

חלפה שעה, בה הכנתי לפי ההוראות של מיכל קופסא לשוקולדים, ואח"כ נשאר לי עוד קצת זמן אז הכנתי עוד אחת.

ואז איחדתי בין הפרלינים לשקעים שבקופסא החדשה.

הפרלינים ממש שמחו, אמרו שנחמד שלכל אחד יש חדר משלו והיו שקינאו במרכזי כי יש לו חלון עם נוף וכל השאר רק מציצים מהצד. ככה זה שוקולדים. אנרגטים שכאלו.

וכמובן שאחרי קצת רעש הם התקררו והשתתקו.

כי כשקר שוקולדים קופאים, זה ידוע. ואפילו חלון לא יעזור.

באיחולי שנת 2017 טובה, מתוקה, עם שוקולדים בריאים ושמחת חיים

וזכרו לבקר  אצל מיכל ולהודות לה על הבית לשוקולדים שלי

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save