התשוקה לשוקולד מגיעה אצלי ביחד עם מצב רוח עגמומי משהו. מאז פרוץ הקורונה אני מרגישה כבולה. חולמת לטייל באירופה אבל נמנעת מטיסות. החשש להיות סגורה בחלל אחד לשעות ולהדבק בנגיף מציע לי ברירה אחת בלבד. לא לטוס.
אני חולמת על משקה שוקולד חם וסמיך בטפליצה שבצ’כיה. ולוגמת אותו בעיניים עצומות מתוך ספל אירופאי קטן וחמוד בפינת האוכל בבית.
בספל קטנטנן מסט ספלי האספרסו של סבתא, נח משקה שוקולד סמיך וחמים.
לקח לי 5 דקות להכין אותו. שתיתי לאט לאט. מעריכה את הטעמים.
כף אבקת קקאו
קמצוץ מלח
חצי כפית נס קפה
כפית קורנפלור
לערבב טוב טוב בסיר קטן.
להוסיף שליש כוס חלב ולערבב ממש ממש טוב עד שאין גושים.
אפשר להמתיק. המתקתי בחצי כפית אבקת סטיוויה.
להביא לרתיחה תוך כדי ערבוב עד שמתכהה ונעשה סמיך ויפה.
הכמות זעירה. מספקת מאוד לעונה הקרירה המתקרבת. ולמצב הרוח שלי.
היערות סביבי עדיין יבשים, חצבים יפים עלו בהם, ועלי האלות החלו להאדים.
בשמחת תורה לפני ארבעים שנים בדיוק, טיילנו סבתא שושנה, אבא ואמא ואני במסלול בבניאס. קצת אחרי תחנת הקמח הראשונה, אמא שלי, שהיתה בהיריון הודיעה פתאום שהיא יולדת. נשארתי במסלול עם סבתא שושנה ואבא הסיע את אמא לבית חולים ללדת. אז מזל טוב לאחותי הקטנה. ברוכה את. שכל שתבקשו לו יהי.
גילוי נאות. השוקולד החם נעשה בשינויים קלים-בהשראת המתכון באנגלית של אמה גודיס.
חג שמח ושפע גשם!
עינבל
להשרות בכוס מים:
