כל יום סביב ארבע אני נתקפת חיפוש.

החיפוש כולל מגירות במטבח, בהיה במקרר, מגירות במקפיא, התבוננות בפירות וחשק למשהו מתוק מהסוג השוקולדי.

כבר כמה זמן שממש בא לי ארטיק חמאת בוטנים. וזה באמת לא משהו שצץ לו פתאום במגירות המקפיא. אז הכנתי.

וככה זה נולך

בננה קפואה

2 כפות חמאת בונים גולמית

חופן קקאו ניבס

חופן פקאנים לא קלויים

2 כפות קשיו מושרה

טוחנים היטב בבלנדר עם מעט חלב שקדים או אחר ומקפיאים בתבנית לארטיקים.

אחרי שקפא- טיפטפםתי מעט שוקולד עשוי מעיסת קקאו וחמאת קקאו מומסים. זהו. בתיאבון!

ראשית- איחולים לחג פסח שמח ומהנה לכל קוראי הבלוג תופרת החלומות!

ועכשיו…

מתכון טעים לקינוחים של פסח או סתם אנשים שמעדיפים תזונה בריאה.

אלו ביצי שוקולד יפות שנראות כמו ביצים אמיתיות, ובעלות טעמים מפתיעים מאוד.

לקח לי יותר משעה להכין 7 ביצים, אז זו המון השקעה. אבל ערב פסח אחד- שווה את ההשקעה.

זה מתכון שגיליתי בזכות האינסטוגרם. המתכון המקורי- פה:

https://joya.ca/chocolate-coated-coconut-creme-eggs/

לטובת קוראי העברית- הנה תרגום

מצרכים:

חצי כוס קשיו לא קלוי, להשרות 4 שעות ב2 כוסות מים 6

85g חמאת קוקוס

שמינית כפית כורכום טחון

שתי כפות קוקוס טחון

מייפל

מאה גרם שוקולד מריר 70 אחוז מומס

(עדיף להכין לבד או למצוא כזה בלי סוכר)

מעט מלח אטלנטי או מלח ים

הכנה:

קרם קשיו-

במעבד מזון- לערבב רבע כוס קשיו שהושרה – ללא הנוזלים – ביחד עם רבע כוס מים וקמצוץ מלח עד לקבלת ממרח קשיו קרמי וחלק. להעביר לכלי – נשאר עודף שאפשר להשתמש בו כמו גבינה חמישה ימים במקרר.

ביצים

החלמון

בקערית קטנה לערבב כף חמאת קוקוס בטמפרטורת החדר, כף קרם קשיו ורבע כפית כורכום. להמתיק עם כפית מייפל. להכניס את הכלי להקפאה ל5 דקות.

החלבון

בקערה לערבב את הקוקוס, שארית חמאת הקוקוס ורבע כוס קרם קשיו. להמתיק בכפית מייפל או שתיים לפי הטעם.

להכניס לעשר דקות למקרר או להקפאה.

להוציא את הצהוב, לחלק לשש חלקים שוים (או יותר) וליצור באצבעות כדורים קטנים. החלק הזה טריקי. לא לוותר. להחזיר את הכדורים למקפיא.

להוציא את הלבן, לחלק לשש ערימות נפרדות ושוות בגודלן על צלחת ולהשיב לקרור.

להוציא את החלבונים והחלמונים מהמקפיא

לקחת חופן לבן וליצור בתוכו חור. להכניס את הכדור הצהוב הקטן ולסגור בעדינות. לכדרר לצורת ביצה ולהניח על מגש. כל השש . להחזיר למקפיא.

ציפוי:

להמיס את השוקולד בקערית קטנה, להוציא את הביצים הקפואות ולגלכגל כל אחת בזהירות בשוקולד המומס.

להניח על מגש עם נייר אפיה.

להגשה-

לחצות אחת מהביצים כך שיראה הצהוב.

להזהר. טעים בטירוף. מומלץ

להפתעתי, מילא שהן טעימות לי להפליא, הנערה התלהבה (ואכלה עם נוטלה – להנמיך ציפיות)

אז ככה.

הנבטתי יומיים כוסמת ירוקה.

רגע רגע. לא לברוח. לא חומה. ירוקה. יש לה טעם אחר מהכוסאמ(ק)ת הרגילה החומה. אחר!

בסוף יצאו שורשונים קטנים.

מצאתי כמה מתכונים, שהכילו סודה לשתיה ושמן וכל מיני. בכל אופן אף אחד מהם לא שמרתי. רק קראתי והרהרתי והכוסמת לקחה את הזמן ונבטה לאט לאט.

הניסיון הראשון של העקשנית שלא הלכה לפתוח אינטרנט ולחפש מתכון אלא החליטה לחלטר לבד, הוציא מין עיסה אפויה למחצה שהחתול אכל בתאווה.

זה סימן טוב, כי מה שהחתול אוכל הוא ככל הנראה טעים. הם חתולים בררנים, אלו.

הניסיון השני התחיל עם מחבת כבדה חמה חמה, ללא שמן, ושלוליות בגודל כף מרק. על חום בינוני, חיכיתי מלא זמן עד שהופיעו בועיות כמו בפאנקייק. ואז הפכתי, ועדיין הן היו לחות ודביקות מבפנים. זה עוד לא היה מה שרציתי.

הניסיון השלישי היה אחרי שהעיסה (במרקם של עיסה לקרפ) שהתה שעה במקרר.

המחבת היתה כבדה וחמה, לא משומנת, והפעם מזגתי את התערובת עם מצקת קטנה וסובבתי את המחבת עד שהעיסה נמשחה על פני השטח כולו.

הנחתי לעניין, בעודו על הכיריים (חום 7, חשמליות) והתחלתי לטפל בכיור. שכחתי את הזמן, וככה הזמן, כששוכחים אותו, עובד אחרת. אבל עובד.

כשסיימתי להטעין למדיח את הכוסות (אני תמיד מתחילה עם הספלים והכוסות. יש אורחים, והכיור מתמלא כוסות בכלום זמן), הצצתי אל המחבת החמה. השוליים של הטורטיה המיועדת התרוממו. בועות זעירות כיסו את השטח כולו, והצבע המבריק והלח נעלם. במרית, הפכתי את הטורטיה. הנחתי לה וחזרתי לכלים.

אספתי את הקעריות והקערות וסידרתי אותן במקומן. הצצתי שוב לטורטיה. היא נראתה מוכנה. הפכתי אותה לצלחת. טעמתי מהשוליים הפריכים והתרגשתי. כזאת! בדיוק כזאת רציתי!

אז יצקתי עוד מצקת למחבת, משחתי אותה בניענוע עדין ומהיר על כל השטח וחזרתי לכיור.

בסוף, לקח לי בערך שעה של ניקיונות – וכעשרים טורטיות. מכוסמת.

הקפאתי 15. שתיים הלכו עם נוטלה והנערה. שתיים עם אבוקדו וירקות. אחת במקרר, סגורה, למחר.

אז לסיכום:

כוס כוסמת ירוקה. להנביט יומיים. יוצאת כמות של כ3 כוסות.

להכניס לבלנדר עם כוס מים (או יותר לפי הצורך) ולטחון לעיסה במרקם של תערובת לקרפים.

להכניס לכלי ולשכוח לשעה במקרר.

ואז לאפות על מחבת כבדה וחמה ללא שמן

בתיאבון!

לאפה/טורטיה/ "חביתה" של חלבון מן הצומח, שיכולה לשמש במעטפת נטולת גלוטן, טבעונית, פליאו וכו.

כל מה שצריך זה כיור מלא סבלנות.

עינבל

הכנה מראש- תמיד מוכיחה את עצמה.

חצי כוס תותים

3 כפיות גדושות זרעי צ׳יה

מיץ מחצי לימון

רבע כוס חלב אורז שקדים או דומה.

הכנה-

מועכים את התותים למחית. מוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים.

מוסיפים את הצ׳יה ומערבבים היטב.

מכניסים לצנצנת קטנה ומוזגים מעט מחלב אורז שקדים. מערבבים.

למחרת, מעבירים לכלי נוח לאכילה ונהנים ממעדן נפלא.

אחרי שעת ליקוט ביער המכושף

בו נאספו בהרבה תשומת לב ואהבה

קמצוץ זנב נטופה עריבה

חמש קמרונית אדמדמה

והרבה תמונות של גשם ואור נוטפי הזהבה

להכין סיר נחמד למרק מכושף:

לטגן בצל

ועלים נחמדים

סלק בר, חוביזה, חומעה

על 2 כפות שמנזית

או כף גדולה חמאה.

לחכות עד שהעלים יצטמצמו

(זה קסם כזה)

ואז להוסיף מים רותחים.

לבשל עד שנמאס. חמש או עשר דקות לכל היותר

להגיד אברא קדברא

ולהוסיף פטריות.

אם יש בידי קמרונית אדמדמה

הקסם יתרחש

והיא תהפוך לסגולה.

שאר הפטריות לא. וזה טעים גם עם שמפיניון. מה שיש בבית. זה רק ענין של דמיון.

לבשל על אש קטנה חמש דקות אולי. להמליח. ולעדן עם שמנת קוקוס או שמנת מתוקה רגילה.

מלח ופלפל לפי הטעם.

בתיאבון.

סל ליקוט

קמרונית אדמדמה

מרק תרד ופטריות עם קמרונית אדמדמה

לאכול.

מנה מכשפת.

לבריאות.

עינבל

עם הזמן והפרלינים שאני מכינה, כולם משוקולד טבעי ופליאו/טבעוני, נוצרה לי עדת מעריצים שמבקשים ממני להביא רק דבר אחד.

דבר אחד בלבד, ודי פשוט.

שוקולד ביתי.
ועם הזמן, נגמרו לי הקופסאות הרב פעמיות והמאולתרות למיניהן שאיתן נתתי את השוקולדים הביתיים למעריצים חובבי המריר המריר הזה, זהב אינדיאני, שוקולד ביתי.

כך יצא שהתחלתי לחפש קופסאות שאפשר להכין לבד (וזמן ההכנה שלהן מהיר והן יפות).
בהתחלה קיפלתי קופסאות נייר מאוריגמי, אבל כדרכו של נייר אוריגמי הן נמעכו ולא עשו שום עבודה בהגנה על השוקולדים.
אחר כך ארזתי שוקולדים במפית קשורה בחוט. זה הכי חלטורה של שקיק שוקולדים שהגשתי, וגם זה התקבל בשמחה גדולה אבל לא ספק את הצרכים האסתטים שלי. ויש לי צרכים אסתטים, מה לעשות.

אחרי שראיתי את הבלוג של מיכל מאירי, ניירות (עם) ערך

ואת הקופסאות המקסימות שהיא עושה ומלמדת להכין, הבנתי שכנראה מצאתי את הדרך לחלק למעריצים שוקולד בהגשה אסתטית שגם שתשמור על הפרלינים מסכנות שאינן אצבעות מלאות תאווה.

חברנו יחד, מיכל ואני.

אני עם השוקולדים, ומיכל עם ההדרכה לקופסאות וכל הסבלנות שלה לעניין.

לצורך העניין צילמתי הדרכה להכנת פרלינים שוקולד לוז (ותוספות, כרגיל)

נתחיל מהשוקולד, כי הוא צריך שעה לפחות בקרור (ואז תוכלו להכנס לבלוג של מיכל וללמוד להכין קופסא לשוקולד).

מצרכים.

משקל מטבח (אפשר גם לחפון ולא לשקול. בחירה אישית)

קעריות זכוכית, כף ערבוב, כפית מזיגה, תבניות סיליקון או אחרות לשוקולד,

עיסת קקאו קלוי

חמאת קקאו

חמאת אגוזי לוז (אפשר גם להכין לבד, כמוני- 200 גרם אגוזי לוז טריים. קלויים בתנור ב160 מעלות 10 דקות. מקולפים. נטחנים בויטמיקס/jtc)

חמאת קוקוס

סירופ מייפל טבעי להמתקה

חופן חמוציות (למי שרוצה)

שנתחיל?

לוקחים חופן- שניים של חמאת קקאו

מוסיפים חופן שניים של עיסת קקאו

מוסיפים:

חמאת קוקוס, חמאת אגוזי לוז,

מעררבים יחד וממיסים לדקה במיקרו או מעל סיר מים רותחים (מיקרו מהיר יותר)

מוציאים מהמיקרו ומתחילים לערבב- עד שהגושים נעלמים.

כך נראה התהליך

כעת נשאר רק להמתיק- ממליצה על כף סירופ מייפל טבעי לכול היותר.

אם לא הכל נמס אפשר להכניס לעוד 20-30 שניות במיקרו ושוב לערבב.

עכשיו אפשר לחלק לתבנית. אני משתמשת בכפית.

בשקעים הריקים אפשר לפזר חמוציות, שקדים, מה שרוצים. אני אוהבת חמוציות.

זהו. להכניס למקרר לשעה שעתיים. זה זמן להכין קופסא ולשוב את מי נפנק עם השוקולדים. אפשר גם את עצמנו. כמובן.

בינתיים אגלה לכם על מה יהיה הפוסט הבא. מטילי אנרגיה

(נכון אנרג'י בארס? אז בעברית, מטילי אנרגיה. משוקולד לבד ועיניינים שכאלו. פליאו/טבעוני וכו.)

חלפה שעה, בה הכנתי לפי ההוראות של מיכל קופסא לשוקולדים, ואח"כ נשאר לי עוד קצת זמן אז הכנתי עוד אחת.

ואז איחדתי בין הפרלינים לשקעים שבקופסא החדשה.

הפרלינים ממש שמחו, אמרו שנחמד שלכל אחד יש חדר משלו והיו שקינאו במרכזי כי יש לו חלון עם נוף וכל השאר רק מציצים מהצד. ככה זה שוקולדים. אנרגטים שכאלו.

וכמובן שאחרי קצת רעש הם התקררו והשתתקו.

כי כשקר שוקולדים קופאים, זה ידוע. ואפילו חלון לא יעזור.

באיחולי שנת 2017 טובה, מתוקה, עם שוקולדים בריאים ושמחת חיים

וזכרו לבקר  אצל מיכל ולהודות לה על הבית לשוקולדים שלי

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

גיליתי את גרגרי הצ'יה בחבילה של קילו בתשע תשעים, אז החלטתי לקנות בשביל לזרוע. כי מה כבר אפשר לעשות עם אוכל לציפורים?

אבל אז , אחרי שזרעתי בנדיבות בערוגות שלי (ונבטו קצת, ואז שכחתי להשקות והכל התייבש. עכשיו יש שם מחזור שני, מקווה שיצליח)

החלטתי לחפש ברשת מתכונים בסגנון שלי. בלי סוכר.

ניסיתי- והתאהבתי.

בגדול זה ממש פשוט. 3 כפות גרגרי צ'יה, כוס נוזל, כפית או שתיים המתקה.

זה הבסיס.

ניסיתי עם חלב קוקוס (ולא היה לי טעים). ניסיתי עם חלב שקדים, יצא מצויין. ואפילו עם חלב הרים (כדברי השיר- והטיפו ההרים עסיס) שכל פעם השם שלו מצחיק אותי כי לא כתוב על החלב הזה חלב פרה אלא חלב הרים. טוב, שופרסל והרעיונות שלהם.

המתכון הבא- מהבלוג Minimalist Baker  הוא ממש מושלם. היחסים בין הטעמים ואופן ההכנה- נפלאים. וגם הצילומים.

Overnight Chocolate Chia Seed Pudding

יש בו שתי גרסאות. גרסא הכוללת מעבד מזון, תמרים וצ'יה- והתוצאה חלקה וטעימה. והגרסא המקוצרת שכרגע היא מתאימה לי יותר, וכוללת קקאו, חלב שקדים, צ'יה וכפית או שתיים מייפל/סילאן.

מקבלת כוס של פודינג, ושתי כפות ממנו לארוחת לילה או ארוחת ארבע זה עונג משביע ומספק שגם יעיל למערכת העיכול וגם מספק מנת חלבון ושומן לגוף לקראת צום הלילה.

כן, אין מה לעשות, הלילה הוא צום, לכן לארוחת הבוקר באנגלית קוראים breakfast = שוברת הצום

אז זהו המתכון החביב עלי (טבעוני, פליאו, בריא, מה שתרצו)

1 כוס חלב שקדים

1 כף קקאו

3 כפות גרגרי צ'יה

1 כפית מייפל אמיתי

לערבב הכל, להכניס לצנצנת ל12 שעות במקרר.

לערבב ולהגיש עם פירות למעלה, או בלי כלום. הכל טעים.

הטקסטורה הגרגרית נעימה לי. הכדורים הזעירים הללו נלעסים נהדר.

בתיאבון ולבריאות

עינבל

אז סופסוף החלמתי מהוירוס שמכונה בבית "אפרוחיטיס" שזה שם שנתן לו אדם על סמך השם האמית של הוירוס שאמר הרופא ולא זכרנו.

משהו שנשמע כמו אפרוחיטיס, וזה בקנה הנשימה. אז אפרוחיטיס.

ושמחתי. והלכתי לקורס צילום, אז החלטתי לפנק את החברים בקורס והכנתי מגש שוקולד מריר אמיתי.

כמו שנאמר, שוקולד. שוקולד שלא הוכן משוקולד מריר קנוי שהומס. שלא מכיל חלב, לציטין סויה, סוכר ואבקת קקאו.

שוקולד שהוכן ממטבעות עיסת קקאו, מטבעות חמאת קקאו, חמאת אגוזי קשיו לוז ומייפל אמיתי, וכמובן תוספות יצירתיות וטעימות.

אז עכשיו הכנתי עוד מגש, הפעם מצולם ומודרך לשימוש הקוראים.

מה צריך שיהיה בבית?

מטבעות עיסת קקאו

מטבעות חמאת קקאו

מייפל טבעי אורגני

חמאת אגוזי לוז קשיו

תבנית לשוקולד (מפלסטיק או סיליקון)

איך מכינים?

לוקחים חופן חמאה קקאו וחופן עיסת קקאו ומניחים בכלי חסין חום קטן, מוסיפים כפית מייפל או יותר לפי הטעם

.

מחממים כחצי דקה במיקרו או ממיסים בזהירות מעל מים רותחים בסיר בתוך סיר (בן מארי)

ומערבבים עד שהכל נמס אחרי החימום. מוסיפים כף או שתיים של חמאת אגוזי לוז קשיו

מערבבים בכייף ומרגישים שזה אחיד

מכינים את התוספות. אני בחרתי תפוז סיני מהעץ, אגוזי פקאן וכמה צימוקים

חתכתי את התפוסיני לרצועות, ואת הפקאן לקוביות

ועתה מארגנים את התבנית והשוקולד המומס ותוספות ביחד לעבודה יעילה

בעזרת הכפית יוצקים לכל שקע שוקולד מומס

ואז מכניסים לתוך כל שקע מה שרוצים. למשל- תפוזיני קטן וצימוק. או- עלה נענע וחתיכת שקד. מה שרוצים.

מכניסים את התבנית למקרר לשעה שעתיים, ואז הם מוכנים.

מגישים בכלי נאה, למשל הקערית הזו שהכנתי בקרמיקה

אבל הכלי באמת לא משנה. אני יכולה להגיד שאפילו הילדים שלי שמעדיפים עקרונית שוקולד פרה חלב, אוהבים את השוקולד המריר הזה.

מתענגים.

לאט לאט

זהמעדן. וזה טעים. ומספיק פרלין יחיד או כפול

לעונג צרוף.

עינבל

שוקולד לוז מושלם:

2 כפות חמאת קקאו

כף חמאת קוקוס

כף עיסת קקאו

כף מייפל

כפית חמאה אגוזי לוז או שבבי אגוזי לוז קלויים

להמיס את התערובת, לערבב, להוסיף עוד קצת עיסת קקאו

לצדת לתבנית, לכמה שעות במקרר.

מוכן.

טעים. אפילו הילדים אהבו. למרות שזה מריר, ובלי חלב.

ארוחת בוקר:

2 כוסות מים, כוס קקאו נא חם נגד כאבים, ומנת חלבון עם פרי/ירק

יוגורט עם פירות וקקאו ניבס (שברי קקאו)

אפשרות נוספת:

סלט ירקות עם גבינה צפתית 5%

ועלי ריחן מהגינה

או סלט עם עלי בייבי, פטל וצפתית

ארוחת צהריים: מנת חלבון, ירקות ושתי כוסות מים

אפשרויות:

סלט טונה, עלי בייבי, ביצה קשה ובצל, מוגד ברינג וירקות

מנת קישואים צרפתית- קישואים מאודים עם לימון ושמן זית וקשקבל

קרפצ'יו פילה עם מיץ ליים ושמן זית ופרמז'ן

ארוחת ארבע כשיש צורך במתוק

פאנקייקס מחצי בננה, ביצה, קקאו ניבס וקוקוס טחון, מטוגנים על חמאת קוקוס ומוגשים עם כף יוגורט כבשים וכפית מייפל

ארוחת ערב- חביתה קלאסית, או אומלט, או משהו עם ביצים וסלט

למשל החביקוקוס- חלבון ביצה מעורבב היטב עם קוקוס, נאכל עם חלמון טרי ממעל. מופלא.

אומלט זריז וגבינה צפתית וירקות

מנה שמתאימה לכולם-

עלה אורז ממולא בספגטי קישואים ברוטב פסטו (ריחן, שום, מלח, אגוזי מלך, שמן זית) ועגבניות שרי

ארוחת לילה- יוגורט מרענן בכלי קרמיקה ביתי

.

ובונוס לקוראים: ספרי בישול להורדה

אוכל הוא מזון לגוף, אוכל יפה הוא גם מזון לנשמה. ביחוד נפש אמנותית חובבת צבעים!

שנה טובה

עינבל

מבוסס על המתכון של דורעם גונט, עם שינויים שמתחייבים מעצם הרעיון להפוך מאכל שמכיל קמח לבן וסוכר לבן למזין יותר ובריא יותר.

הנה המתכון המעובד – פיצה "בריאה" (יחסית)

3 כוסות קמח (משתמשת בקמח כוסמין שאני שומרת בהקפאה)

כוס מים

2 כפות סוכר דמררה אורגני

3 כפות שמן זית אורגני

כפית וחצי שמרים טריים (כאלו שבאים באריזת ואקום)

כפית מלח

מערבבים הכל לבצק, התפחה אחת. את המלח מוסיפים בסוף הלישה הראשונה, כדי שלא ידכא את השמרים יותר מדי.

צרים כדורים גמישים ויפים, מניחים לכחצי שעה. ואז מרדדים משליש כמה שיותר דק.

על נייר אפיה, בתבנית.

מורחת רוטב אדום (רסק עגבניות, אורגנו יבש טחון, בזיליקום, מלח, פפריקה מתוקה)

מכינה מראש:

תירס מבושל

תפו"ח, בטטה (מבושלים)

פלפל אדום (טרי)

עגבניות חתוכות

בצל חתוך

ושני ילדים ששמחים לעזור-

לעזור לפזר את כל המרכיבים מעל.

לבסוף גבינה צהובה 5% (למבוגרים) או גבינה אחרת צהובה או מוצרלה (לילדים) – לרגישים למוצרי חלב אפשר לגמרי בלי. זה גם טעים מאוד!

והיידה לתנור, 180 מעלות,  15-30 דקות, תלוי בתנור, בעובי הבצק וכו'.

לפי מה יודעים שזה מוכן?

לפי הריח:-) המופלא שממלא את הבית…

הנה הבצק לפני ההתפחה:

הבצק המרודד בתבנית האפיה

גבעת רוטב פיצה

למשוח בנדיבות על פני הבצק הפרוש

ועכשיו לי ליצירתיות (היום תורי)

בצל, אורגנו טרי, פלפל אדום.

אח"כ גם פסטרמה, סקנדינבית ומוצרלה.

זה חלק מאוד חשוב.

החתול מתחנף לקופסת הנקניקים… (חדי עין יבחינו באחיו המנומס)

ועכשיו היא מוכנה להכנס לתנור: מוצרלה, גבינה סקנדינבית, בצל ירוק, פלפל אדום,

בצל רגיל, עלי אורגנו טריים על רוטב ביתי עשיר ובצק מקמח כוסמין מלא ואורגני. יאמי!

והנה היא במלוא הדרה!

רבע לאמא, רבע לאבא, רבע לילד ורבע לילדה.

ומשני שליש בצק הכנו פיצה עבה יותר מצופה בנקניק ותפוחי אדמה: רוטב אדום, תפודים אפויים, פיסות נקניק, פרמז'ן מגוררת

וזה מה שאכלנו הערב לארוחת ערב. היה נפלא!

בתיאבון

עינבל

זהו מתכון צ'כי עתיק, וכמו כל המתכונים הצ'כים הוא מבוסס על שלושה מרכיבים:

קמח לבן, סוכר, חמאה.

כמובן שיש עוד כמה מרכיבים בתוך המתכון הזה, גם גבינה וביצה וסולת.

אבל התבלין העיקרי הוא תבלין הזכרונות. זכרונות ילדות.

בצ'כית זכרונות ילדות זה פוהאדקה מלדי (pohadka mladi) וכמו שהמילה הזו נשמעת מלטפת ככה הזכרונות האלו הם ליטוף וחיבוק וריח של חמאה, סוכר וסבתא פרידה

שעומדת במטבח, עטויה בסינר

אוחזת כף מחוררת ושולה כדורי קניידליקי ממולאים בשזיף קטן וחמוץ.

את הכדורים הללו היא מגלגלת בחמאה, מפזרת מעל תערובת של סוכר לבן, קינמון ואגוזי מלך מגוררים.

זה הקינוח.

לסבא, סבתא שמה הכי הרבה. כי הוא גבר. הוא מבקש אותה לחדול אחרי שניים. שימי לנכדה, אני לא כבר מלא, הוא מתלונן.

אבל סבתא פרידה אוהבת את הגבר שלה ומניחה 8 קניידליקי יפים אצלו בצלחת.

סבא מפסיק למחות ואוכל את כולם בלי תלונות.

איזה ילד טוב סבא שלך, אומרת לי סבתא שלי וסבא מתנפח מגאווה.

סבתא לא מחלקת מחמאות מהר, וכל מחמאה שלה שווה זהב.

לנכדה היא מניחה 3 בצלחת. לעצמה שניים.

אני מפזרת בנדיבות סוכר ואגוזים על הקניידליקי.

פותחת אחד ומגלה את הפרי שבפנים.

מחלצת את הפרי הצידה, אוכלת את הבצק שמסביב.

סבתא מוחה, לפחות תטעמי?

אני נוגסת בו. חמוץ, אני מצהירה ומוותרת.

אז, בילדותי, רק המתוק. לא החמוץ.

אבל כאן, היום, אכלנו אני והבת את הדובדבן החמוץ שבאמצע בהנאה גדולה. ביחד. חמוץ מתוק. פוהאד קמלדי.

לזכר סבתא שלי, למען זכרונות הילדות של בתי.

המתכון:

כחצי קילו גבינת טוב טעם (הערה: לא השגתי את הגבינה הזו, אז בצר לי הכנתי לבד: הרתחתי 2.5 ליטר חלב עד רתיחה, הוספתי כך וכך כפות חומץ וסיננתי את התוצאה דרך בד כותנה ארוג גס. התוצאה? גבינת טוב טעם ביתית. אותו דבר)

1 ביצה

כף סולת

5-7 כפות קמח

פרי בעל קליפה (דובדבנים, שזיף קטן, משמשים)

הכנה:

מסננים את הנוזלים מהגבינה, ואז מוסיפים לגבינה בקערה ביצה, סולת וקמח עד שנוצר בצק  שנראה בערך ככה:

לא צריך את כל הקמח, פשוט עד שזה לא רך מדי- הקמח משמש ליבוש.

מכניסים למקרר לשעתיים

ואז מוציאים ועל משטח מקומח יוצרים גליל, ממנו חותכים פרוסות

כל פרוסה כזו תתאים לכדור עם משמש, וחצי פרוסה כזו תתאים לכדור דובדבן

מצפים בזהירות דובדבן בבצק ואז מגלגלים אותו לכדור

ואת הכדורים מניחים בזהירות בסיר מלא מים רותחים שממשיך לבעבע על האש-

הם עולים וצפים ומתבשלים כחמש דקות

ומתבשלים כחמש דקות

ומוכנים להגשה

בתיאבון

ודיקויי (=תודה בצ'כית) לחברתי שנתנה לי את המתכון של סבתא שלה, כי את המתכון של סבתא שלי שהיה כולו טמון בזכרון שלה- כבר אין.

נסלהדאנו nasledhano

(להתראות בצ'כית)

עינבל