מתכון לשתי עוגות בתבנית אנגלית, מבוסס על עוגת מנגו וניל ופלפל של חנה שאולוב, אבל היות ואני אלרגית למנגו, ערכתי את השינוי לשזיפים וגיליתי שאפילו יותר טעים לנו. לשזיף חמיצות נחמדה שהופכת את מתיקות העוגה למובחנת יותר.
בקערה מערבבים
4 ביצים
1.5 כוסות סוכר
2 כוסות קמח תופח
2/3 כוס שמן קוקוס
קמצוץ מלח
כפית תמצית וניל אמיתית
קמצוץ פלפל שחור גרוס גס
מוזגים לשתי תבניות עוגה אנגלית, ומעל מפזרים בנדיבות קוביות/פרוסות שזיפים.
אופים 35 דקות בתנור שחומם מראש 180 מעלות צלזיוס.
מצננים.
בתיאבון!
רכיבים כוס קשיו לא קלוי רבע כוס פיסטוקים לא קלויים 4 תמרים מגולענים כוס חלב קוקוס חופן עיסת קקאו (חצי כוס) מומסת ברבע כוס מים רותחים - להמיס ולערבב לעיסה חלקה ואז להוסיף לבלנדר כף טחינה מלאה גולמית לטחון הכל בבלנדר לעיסה חלקה למזוג לתבנית נירוסטה, ולהקפיא ל4 שעות לפני ההגשה, להוציא ל10 דקות
בתיאבון!
עינבל
הם מעניקים כוח ואנרגיה. יש בהם פרוסות שקדים, פיסטוקים וחמוציות.
הם עשויים מחמאת קקאו מומסת, מומתקת לפי
הצורך במייפל, ואז הם שוקולד לבן מטיל אנרגיה
הם עשויים מחמאת קקאו ועיסת קקאו, ללא
המתקה או עם קצת מייפל, ואז אלו מטילי אנרגיה חומים.
ואז אני מכניסה אותם לתבניות סיליקון. יש לי של פינונסייר.
ומקררת. וכל מטיל אנרגיה כזה ממלא בשמחה ומטיל כישוף של אנרגיה.
כן כן. ברור לי שאני מכינה המון שוקולד.
אני בטוחה שאורן מקקאו טבעי, משם אני מזמינה את חומרי הגלם אחת לחודשיים, יודע זאת גם.
השליח מכיר את הדרך לבית שלי ואני לא צריכה ללוות אותו טלפונית משער הקיבוץ עד לחניה שלי.
הכלבה שלי עדיין נובחת עליו אבל לא ברור אם מהתלהבות או שמחה שהוא חזר לבקר.
בקיצור, הרעיון ברור.
כמו ממתקי עכו העתיקה אבל שלא מלאים בסירופ סוכר השד יודע מניין ומה עבר עליו ועל הפיצוחים שבפנים.
כאן חומרי הגלם לא קלויים. מזינים. איכותיים.
ולאחרונה הפסקתי להוסיף מייפל.
הטעם החזק של המריר. ללא מתוק. אוה! אהבה.
בתיאבון
עינבל
עם הזמן והפרלינים שאני מכינה, כולם משוקולד טבעי ופליאו/טבעוני, נוצרה לי עדת מעריצים שמבקשים ממני להביא רק דבר אחד.
דבר אחד בלבד, ודי פשוט.
שוקולד ביתי.
ועם הזמן, נגמרו לי הקופסאות הרב פעמיות והמאולתרות למיניהן שאיתן נתתי את השוקולדים הביתיים למעריצים חובבי המריר המריר הזה, זהב אינדיאני, שוקולד ביתי.
כך יצא שהתחלתי לחפש קופסאות שאפשר להכין לבד (וזמן ההכנה שלהן מהיר והן יפות).
בהתחלה קיפלתי קופסאות נייר מאוריגמי, אבל כדרכו של נייר אוריגמי הן נמעכו ולא עשו שום עבודה בהגנה על השוקולדים.
אחר כך ארזתי שוקולדים במפית קשורה בחוט. זה הכי חלטורה של שקיק שוקולדים שהגשתי, וגם זה התקבל בשמחה גדולה אבל לא ספק את הצרכים האסתטים שלי. ויש לי צרכים אסתטים, מה לעשות.
אחרי שראיתי את הבלוג של מיכל מאירי, ניירות (עם) ערך
ואת הקופסאות המקסימות שהיא עושה ומלמדת להכין, הבנתי שכנראה מצאתי את הדרך לחלק למעריצים שוקולד בהגשה אסתטית שגם שתשמור על הפרלינים מסכנות שאינן אצבעות מלאות תאווה.
חברנו יחד, מיכל ואני.
אני עם השוקולדים, ומיכל עם ההדרכה לקופסאות וכל הסבלנות שלה לעניין.
לצורך העניין צילמתי הדרכה להכנת פרלינים שוקולד לוז (ותוספות, כרגיל)
נתחיל מהשוקולד, כי הוא צריך שעה לפחות בקרור (ואז תוכלו להכנס לבלוג של מיכל וללמוד להכין קופסא לשוקולד).
מצרכים.
משקל מטבח (אפשר גם לחפון ולא לשקול. בחירה אישית)
קעריות זכוכית, כף ערבוב, כפית מזיגה, תבניות סיליקון או אחרות לשוקולד,
חמאת אגוזי לוז (אפשר גם להכין לבד, כמוני- 200 גרם אגוזי לוז טריים. קלויים בתנור ב160 מעלות 10 דקות. מקולפים. נטחנים בויטמיקס/jtc)
חמאת קוקוס
סירופ מייפל טבעי להמתקה
חופן חמוציות (למי שרוצה)
שנתחיל?
לוקחים חופן- שניים של חמאת קקאו
מוסיפים חופן שניים של עיסת קקאו
מוסיפים:
חמאת קוקוס, חמאת אגוזי לוז,
מעררבים יחד וממיסים לדקה במיקרו או מעל סיר מים רותחים (מיקרו מהיר יותר)
מוציאים מהמיקרו ומתחילים לערבב- עד שהגושים נעלמים.
כך נראה התהליך
כעת נשאר רק להמתיק- ממליצה על כף סירופ מייפל טבעי לכול היותר.
אם לא הכל נמס אפשר להכניס לעוד 20-30 שניות במיקרו ושוב לערבב.
עכשיו אפשר לחלק לתבנית. אני משתמשת בכפית.
בשקעים הריקים אפשר לפזר חמוציות, שקדים, מה שרוצים. אני אוהבת חמוציות.
זהו. להכניס למקרר לשעה שעתיים. זה זמן להכין קופסא ולשוב את מי נפנק עם השוקולדים. אפשר גם את עצמנו. כמובן.
בינתיים אגלה לכם על מה יהיה הפוסט הבא. מטילי אנרגיה
(נכון אנרג'י בארס? אז בעברית, מטילי אנרגיה. משוקולד לבד ועיניינים שכאלו. פליאו/טבעוני וכו.)
חלפה שעה, בה הכנתי לפי ההוראות של מיכל קופסא לשוקולדים, ואח"כ נשאר לי עוד קצת זמן אז הכנתי עוד אחת.
ואז איחדתי בין הפרלינים לשקעים שבקופסא החדשה.
הפרלינים ממש שמחו, אמרו שנחמד שלכל אחד יש חדר משלו והיו שקינאו במרכזי כי יש לו חלון עם נוף וכל השאר רק מציצים מהצד. ככה זה שוקולדים. אנרגטים שכאלו.
וכמובן שאחרי קצת רעש הם התקררו והשתתקו.
כי כשקר שוקולדים קופאים, זה ידוע. ואפילו חלון לא יעזור.
באיחולי שנת 2017 טובה, מתוקה, עם שוקולדים בריאים ושמחת חיים
וזכרו לבקר אצל מיכל ולהודות לה על הבית לשוקולדים שלי
עינבל
, שוקולד טבעוני/פליאו העונה על הצורך בשוקולד לבן ללא סוכר וכל מיני מוצקי חלב בלתי מזוהים.
פשוט להכנה, טעים, ובריא.
השוקולד נעשה בהשראת שוקולד לבן פליאו מסקוטלנד שהביאה לי במתנה חברתי יפעת.
כשזה נגמר- הבנתי שאני יכולה בעצמי. בערך.
אז עשיתי ניסוי:
בקערית חסינת חום ערבבתי 4 כפות פתיתי חמאת קקאו, 2 כפות חמאת קוקוס משובחת של "שקוף שזה טבעי"\ כפית סירופ אגבה .
המסתי הכל יחד (חצי דקה*3 בפולסים, במיקרו)
וערבבתי עד לאחידות.
הוספתי חופן גרגרי פטל מפוררים (שזה מה שתמיד נשאר בתחתית שקית הפטל הקפוא) והקפאתי בתבניות.
יצא טעים טעים טעים!
אז מסודר?
4 כפות חמאת קקאו
2 כפות חמאת קוקוס
1 כפית סירופ אגבה #
אגבה אגב זה לא פליאו. למקפידים על תזונת פליאו אפשר מייפל. פה בחרתי באגבה בשביל לקבל את הצבע הבהיר לשוקולד כי המייפל צובע את התערובת בגוון פחות "לבן". שיקול אסתטי נטו.
חופן או יותר של פטל גרגרים
להמיס חמאות יחד, להוסיף אגבה ופטל, להעביר לתבנית ולצנן במקרר.
לשמור בקרור.
גיליתי את גרגרי הצ'יה בחבילה של קילו בתשע תשעים, אז החלטתי לקנות בשביל לזרוע. כי מה כבר אפשר לעשות עם אוכל לציפורים?
אבל אז , אחרי שזרעתי בנדיבות בערוגות שלי (ונבטו קצת, ואז שכחתי להשקות והכל התייבש. עכשיו יש שם מחזור שני, מקווה שיצליח)
החלטתי לחפש ברשת מתכונים בסגנון שלי. בלי סוכר.
ניסיתי- והתאהבתי.
בגדול זה ממש פשוט. 3 כפות גרגרי צ'יה, כוס נוזל, כפית או שתיים המתקה.
זה הבסיס.
ניסיתי עם חלב קוקוס (ולא היה לי טעים). ניסיתי עם חלב שקדים, יצא מצויין. ואפילו עם חלב הרים (כדברי השיר- והטיפו ההרים עסיס) שכל פעם השם שלו מצחיק אותי כי לא כתוב על החלב הזה חלב פרה אלא חלב הרים. טוב, שופרסל והרעיונות שלהם.
המתכון הבא- מהבלוג Minimalist Baker הוא ממש מושלם. היחסים בין הטעמים ואופן ההכנה- נפלאים. וגם הצילומים.
יש בו שתי גרסאות. גרסא הכוללת מעבד מזון, תמרים וצ'יה- והתוצאה חלקה וטעימה. והגרסא המקוצרת שכרגע היא מתאימה לי יותר, וכוללת קקאו, חלב שקדים, צ'יה וכפית או שתיים מייפל/סילאן.
מקבלת כוס של פודינג, ושתי כפות ממנו לארוחת לילה או ארוחת ארבע זה עונג משביע ומספק שגם יעיל למערכת העיכול וגם מספק מנת חלבון ושומן לגוף לקראת צום הלילה.
כן, אין מה לעשות, הלילה הוא צום, לכן לארוחת הבוקר באנגלית קוראים breakfast = שוברת הצום
אז זהו המתכון החביב עלי (טבעוני, פליאו, בריא, מה שתרצו)
1 כוס חלב שקדים
1 כף קקאו
3 כפות גרגרי צ'יה
1 כפית מייפל אמיתי
לערבב הכל, להכניס לצנצנת ל12 שעות במקרר.
לערבב ולהגיש עם פירות למעלה, או בלי כלום. הכל טעים.
הטקסטורה הגרגרית נעימה לי. הכדורים הזעירים הללו נלעסים נהדר.
בתיאבון ולבריאות
עינבל
לפני כמה ימים צפיתי בפרק "אוויר"
של COOKED
סדרה דוקומנטרית בת ארבעה פרקים על אוכל, בנטפליקס.
/cdn0.vox-cdn.com/uploads/chorus_asset/file/5998737/COOKED_VERTICAL_KEYART_US.0.jpg)
ארבעה פרקים, כל פרק על יסוד אחר בהיסטוריה האנושית של המזון.
צפיתי בפרק האש עם הילדים, לדעתי זה מאוד חינוכי (:-))
בפרק על אוויר, חזר לי החשק להכין לחם.
המחמצת שלי קפואה (שמתי במקפיא כשהפסקתי להכין לחם)
אז החלטתי להכין חדשה.
עירבבתי בקערית- קמח כוסמין ומים לסמיכות של משחה וחיכיתי. כל יום הוספתי עוד מעט קמח ומעט מים.
וכעבור 3 ימים…
התקבלה מחמצת למופת!
מזגתי ככוס מהמחמצת לקערה, הוספתי כוס וחצי מים נקיים, כפית מלח, וקמח כוסמין – כמה שלוקח.
לשתי בהנאה גדולה, ואחרי תפיחה של כמה שעות – חילקתי את הבצק לשניים. ממחצית יצרתי עיגול מרודד, שיהיה בסיס לפיצה בערב.
וממחצית- הכנתי ככר לחם נחמדה.
הוספתי מעט שמן זית, שהקל את העיבוד.
על אבן שמוט בתנור שחומם מראש ל250 מעלות, אפיתי את הלחם.
יצא נפלא!
אז סופסוף החלמתי מהוירוס שמכונה בבית "אפרוחיטיס" שזה שם שנתן לו אדם על סמך השם האמית של הוירוס שאמר הרופא ולא זכרנו.
משהו שנשמע כמו אפרוחיטיס, וזה בקנה הנשימה. אז אפרוחיטיס.
ושמחתי. והלכתי לקורס צילום, אז החלטתי לפנק את החברים בקורס והכנתי מגש שוקולד מריר אמיתי.
כמו שנאמר, שוקולד. שוקולד שלא הוכן משוקולד מריר קנוי שהומס. שלא מכיל חלב, לציטין סויה, סוכר ואבקת קקאו.
שוקולד שהוכן ממטבעות עיסת קקאו, מטבעות חמאת קקאו, חמאת אגוזי קשיו לוז ומייפל אמיתי, וכמובן תוספות יצירתיות וטעימות.
אז עכשיו הכנתי עוד מגש, הפעם מצולם ומודרך לשימוש הקוראים.
תבנית לשוקולד (מפלסטיק או סיליקון)
לוקחים חופן חמאה קקאו וחופן עיסת קקאו ומניחים בכלי חסין חום קטן, מוסיפים כפית מייפל או יותר לפי הטעם
.
מחממים כחצי דקה במיקרו או ממיסים בזהירות מעל מים רותחים בסיר בתוך סיר (בן מארי)
ומערבבים עד שהכל נמס אחרי החימום. מוסיפים כף או שתיים של חמאת אגוזי לוז קשיו
מערבבים בכייף ומרגישים שזה אחיד
מכינים את התוספות. אני בחרתי תפוז סיני מהעץ, אגוזי פקאן וכמה צימוקים
חתכתי את התפוסיני לרצועות, ואת הפקאן לקוביות
ועתה מארגנים את התבנית והשוקולד המומס ותוספות ביחד לעבודה יעילה
בעזרת הכפית יוצקים לכל שקע שוקולד מומס
ואז מכניסים לתוך כל שקע מה שרוצים. למשל- תפוזיני קטן וצימוק. או- עלה נענע וחתיכת שקד. מה שרוצים.
מכניסים את התבנית למקרר לשעה שעתיים, ואז הם מוכנים.
מגישים בכלי נאה, למשל הקערית הזו שהכנתי בקרמיקה
אבל הכלי באמת לא משנה. אני יכולה להגיד שאפילו הילדים שלי שמעדיפים עקרונית שוקולד פרה חלב, אוהבים את השוקולד המריר הזה.
מתענגים.
לאט לאט
זהמעדן. וזה טעים. ומספיק פרלין יחיד או כפול
לעונג צרוף.
עינבל
פעם כשהדרכתי טיול משפחות בכרמל בעונה הזו, נצמדה אלי אחת הילדות בפחד אמיתי והזהירה ללא הרף את בני משפחתה. "הייתי פה בטיול, ויש פה ערפדים. המדריכה הזהירה אותנו ממש להזהר מערפדים!"
דיברנו לנו שתינו , הילדה ואני. ניסיתי לברר אם היא ראתה ערפדים ואיך הם נראים. אמה סיפרה שעברו מספר ימים מהטיול ההוא והילדה נורא חוששת מערפדים. "מה חשבה לעצמה המדריכה, להפחיד ככה ילדים בכתה ב!".
ובכן, ראיתם ערפדים בטיול פה?
כן, עונה הילדה, בעצמי ראיתי.
ואיך נראו הערפדים, התעניינתי.
הם נראים כמו סתם צמח, ענתה לי. אבל יש להם שיערות צורבות וזה מאוד כואב למי שנוגע בהם.
אההה, הנהנתי במרץ. זה בדיוק התיאור הנכון של סירפדים.
כן! זהו! קיפצה הילדה בשמחה. זאת המילה הנכונה!
ואז רצה בחזרה למשפחתה והתריעה: תיזהרו מהסירפדים! יש פה סירפדים, והם נראים כמו סתם צמח אבל יש לו שיערות צורבות.
אח"כ האם התקרבה קדימה ואמרה לי, שנגד סרפדים זה דווקא בסדר להפחיד ילדים.
אבל אני עצרתי את הקבוצה מול שדה סרפדים מרשים והסברתי להם על תכונות המרפא של הסרפד. התוצאה היתה ששלושה אנשים מהם שתי סבתות ואבא אחד, בחרו לצעוד בתוך שדה הסרפדים כשמכנסיהם מופשלים מעלה והם נעקצים בברכיהם היטב היטב מהצורב נורא הזה.
עוד תוצאה היתה שכמה משפחות וגם המדריכה, יצאו מהשדה עם צרורות סרפדים בשקיות ניילון. בשביל לקחת הביתה.
אז רק שתדעו שסבתא שלי היתה מספרת שבימי הצנע, הכינו מרקים וקציצות מכל מיני דברים. אבל הכי טעים היה מרק סרפדים.
צורב? אין בעיה. מלבישים את היד בשקית וקוטפים גבעולים עם כל מה שיש עליהם. אוספים צרור יפה.
אבל למה?
כי סרפדים הם מקור מצוין לברזל זמין, וחוץ מזה שהם בריאים הם מאוד מאוד מאוד טעימים. מאוד.
תה סרפדים מצוין להגברת ספיגת הברזל בתקופת ההריון וההנקה וגם אח"כ. בכל גיל. אבל מרק. גם מגביר ספיגת ברזל, גם עשיר במינרלים וגם. נו. תנסו ותהנו.
מרק סרפדים מכפתור
המתכון פשוט מאוד. דומה למרק מכפתור, או מרק מסירפד. אותו דבר מלבד האלמנט החשוב. סירפד.
מניחים צרור סרפדים במסננת
שוטפים תחת זרם מיים בכדי להפטר מאדמה (נדירים החרקים על הסרפדים, מעניין למה?)
ירקות:
בצל
שום
גזר, שומר, ארטישוק ירושלמי, תפו"א, מה שיש בבית
סלרי
חותכים את הבצל
מטגנים על מעט שמן זית וחותכים 2 שיני שום
כשהבצל נהיה שקוף מוסיפים את השום, מטגנים מעט ומוסיפים את הסרפדים, כמו שהם לתוך הסיר
מטגנים מעט ממש ומוסיפים מים ואת שאר הירקות החתוכים
איזה יפה הירוק סרפד!
ואת שאר הירקות ומים לכיסוי
ומבשלים עד שכל הירקות הקשים רכים. אפשר להוסיף כף מלח לתבשיל או יותר, לפי הטעם.
מגישים.
והכי חשוב. אומרים שזה מרק ירקות. אף מילה על הערפדים!
בתיאבון
עינבל
שוקולד לוז מושלם:
2 כפות חמאת קקאו
כף חמאת קוקוס
כף עיסת קקאו
כף מייפל
כפית חמאה אגוזי לוז או שבבי אגוזי לוז קלויים
להמיס את התערובת, לערבב, להוסיף עוד קצת עיסת קקאו
לצדת לתבנית, לכמה שעות במקרר.
מוכן.
טעים. אפילו הילדים אהבו. למרות שזה מריר, ובלי חלב.
ארוחת בוקר:
2 כוסות מים, כוס קקאו נא חם נגד כאבים, ומנת חלבון עם פרי/ירק
יוגורט עם פירות וקקאו ניבס (שברי קקאו)
אפשרות נוספת:
סלט ירקות עם גבינה צפתית 5%
ועלי ריחן מהגינה
או סלט עם עלי בייבי, פטל וצפתית
ארוחת צהריים: מנת חלבון, ירקות ושתי כוסות מים
אפשרויות:
סלט טונה, עלי בייבי, ביצה קשה ובצל, מוגד ברינג וירקות
מנת קישואים צרפתית- קישואים מאודים עם לימון ושמן זית וקשקבל
קרפצ'יו פילה עם מיץ ליים ושמן זית ופרמז'ן
ארוחת ארבע כשיש צורך במתוק
פאנקייקס מחצי בננה, ביצה, קקאו ניבס וקוקוס טחון, מטוגנים על חמאת קוקוס ומוגשים עם כף יוגורט כבשים וכפית מייפל
ארוחת ערב- חביתה קלאסית, או אומלט, או משהו עם ביצים וסלט
למשל החביקוקוס- חלבון ביצה מעורבב היטב עם קוקוס, נאכל עם חלמון טרי ממעל. מופלא.
אומלט זריז וגבינה צפתית וירקות
מנה שמתאימה לכולם-
עלה אורז ממולא בספגטי קישואים ברוטב פסטו (ריחן, שום, מלח, אגוזי מלך, שמן זית) ועגבניות שרי
ארוחת לילה- יוגורט מרענן בכלי קרמיקה ביתי
.
ובונוס לקוראים: ספרי בישול להורדה
אוכל הוא מזון לגוף, אוכל יפה הוא גם מזון לנשמה. ביחוד נפש אמנותית חובבת צבעים!
שנה טובה
עינבל
בחול המועד פסח נסעו הבכורה ואבא שלה ללונדון, לאור טיול בת מצווה.
כל זאת כאילו לא קשור, אך בימים השקטים בעת שהצעיר הלך לפעילות של בני גילו בקיבוץ, מצאתי את עצמי משתוקקת לעשות משהו מורכב. משהו ממש ממש מורכב. במטבח. אם אפשר, משהו שבאמת לא באמת הצלחתי קודם. מקרונים
יומיים קודם עשיתי מקרונים עם צבע מאכל והמתכון של קרין גורן עם שינויים קטנים.
לימים אגיד לעצמי. מה לעזאזל חשבתי לעצמי. במקרונים אין מקום לשינויים. מקרונים עם שינויים אין להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה! אבל זה לימים. בשלב בתולי זה עוד חשבתי לעצמי שמקרונים הם כמו עוגה. שמים מה ששמים ועם מספיק סוכר יוצא טעים. אז חשבתי. וככה הם נראו:
המקרונים העקומים הראשונים
אז המשכתי עם המתכון של קרין גורן, מקרון שוקולד. הפעם לא עיגלתי כלום והייתי מדויקת ונאמנה למקור. זה באמת תמיד מצליח, למעט אלו שיוצאים סדוקים, א-סימטרים או סתם מוזרים.
בשלב האפיה צווחתי משמחה. יש להם שמלת מלמלה וכיפה מבריקה!.
את היפים מילאתי בחמאת בוטנים והם יצאו טעימים. מאוד מתוקים..
מקרון שוקולד ע"פ קרין גורן
אחר כך, החלטתי לעשות מתכון אחר. בלי קקאו. רציתי טעם של מקרון. עם צבע מאכל וכל אלו.
אז עברו יומיים שלושה, תוך קשר וטספי רציף של קבוצת תמיכה למקרונים (תודה יעלי!)
ואפילו מפגש פסגה בו למדתי על מקור הציפור
וגם בו יצאו מקרונים אסימטרים סדוקים טעימים ולא יפים,
החלטתי להמשיך ולנסות.
במשך ימים, סדרה אחרי סדרה, המשכתי ולמדתי את הנושא.
השתתפתי בקורס קראטה וכשחזרתי הביתה המשכתי לנסות
רשמתי לי מסקנות במחברת קטנה
הערות שוליים ותיקונים.
בניסוי הבא, הוספתי צבע מאכל סגול. יצאה עיסה יפהפיה, מרנג מושלם, אבל כשטעמנו את התערובת גילינו ששקילת גרם מלח היתה שגויה.
התערובת היתה יפהפיה, מלוחה, ואפילו הכלבה סרבה לאכול ממנה. זרקנו.
לבסוף החלטנו לוותר על צבע המאכל, אחרי הרבה ניסיונות נפל.
ואחרי כל המסקנות וההערות.
כמו שאני רואה את זה כיום, למקרון מושלם יש 5 שלבי ביניים:
1. שלב השקילה, במשקל דיגיטלי מדוייק. על הגרם.
2. שלב המרנג הכמעט מושלם (מקור הציפור)
3. שלב הכעס על העיסה (אין ברירה, חייבים לא בעדינות אחרת הם עדינים והופכים לעננים חסרי בסיס)
4. הזילוף בריכוז, במקצב של 3 שניות וברווחים של חצי שניה
5.יבוש, חבטה ואפיה. במגש העליון בלבד. 155 מעלות. 11 דקות. לא יותר לא פחות.
ובכן, הפעם, הזו, כשכבר דייקתי עם הכמויות, והסינון, ובלי צבע מאכל, ומיקום בתנור, וזמן אפיה וחבטה ויבוש (ולא בסדר הזה)
הפעם הבנתי שפתרתי את האניגמה של המקרון המושלם.
ככה נראו 3 מגשים אחרי הזילוף, בשלב היבוש. במתכונים רבים כתוב לתת לנוח רבע שעה וחצי שעה. אז תשמעו ממני.
זה לא לפי זמן. זה לפי מגע. הקרום של העוגיה צריך להיות יבש לגמרי. בכלל לא דביק. תקריבו אחת בתבנית לבדיקה.
אח"כ, לפני האפיה, יש להטיח פעם אחת את התבנית במשטח. בשביל להוריד את העיסה שאולי ניסתה להתענן לנשיקה- בחזרה לרצפה.
תבניות לפני אפיה
בתנור, במגש העליון, בחום של 155 מעלות בטורבו, ראיתי את הנס קורה. שמלת מלמלה וכיפה מבריקה, לא סדוקה.
לא הכנסתי את 3 התבניות ביחד. אין מצב. מי שמכין מקרונים צריך סבלנות ועצבי ברזל. או סוכר. שניהם.
רק התבנית העליונה ביותר בתנור תצא טובה. הכנסתי בזו אחר זו, כל תבנית קיבלה 11 דקות 155 מעלות טורבו.
וכתודה על הסבלנות הגיחו בזו אחר זו
שלוש תבניות מושלמות, ללא כחל ושרק.
עם המקרונים הכי יפים שאפשר.
שזכו לארבעה סוגי מילוי. קרם לימון וקוקוס, קרם פיסטוק דבש, קרם פירות יער ולטובת הילדים-בממרח שוקולד שנחת כאן באופן זמני בכדי לצפות את עוגת היומולדת העתידית.
במילוי פיסטוק
חברתי יעלוש לימדה אותי שמקרונים- הכי טעימים למחרת. אז למחרת הם באמת היו הכי טעימים,
אבל גם ביום המעשה היו טעימים, וגם שבוע לאחר מכן- היו טעימים.
המסקנה האישית שלי היא שמקרונים הם טעימים.
אפילו נתתי מקרון אחד כמתנה
ומבין כל המתכונים- זה המתכון שעובד הכי טוב עבורי-
שלושה ימים לפני ההכנה, מוציאים 5 ביצים מדיום מהמקרר ומניחים אותן במקום מוגן במטבח .
זה נקרא "ליישן חלבונים" וזה חיוני.
ביום המיועד להכנת המקרונים-
שוקלים ומנפים:
140 גרם קמח שקדים
260 גרם אבקת סוכר.
אח"כ מערבבים יחד. שמים בצד.
מפרידים את החלבון מהחלמון ושוקלים את החלבונים. זה משחק, קצת לפה קצת לפה עד שמגיעים למשקל המדוייק:
140 גרם חלבון מיושן
שמים בקערת המערבל ומתחילים לאט לאט לערבל. אחרי בערך 10 דקות מופיע קצת קצף דק, כמו שאריות סבון. בשלב הזה מוסיפים פנימה:
קמצוץ מלח
3 גרם אלבומין (לרכישה בחנויות לאפיה)
ושבעים גרם 70 גרם סוכר רגיל.
מקציפים עד שכשטובלים את המקציף במקצפת, ושולפים, נשאר מקור ציפור יציב, ואז כשהופכים (כמו בתמונה)- המקור צונח לאט לאט. לא מהר.
ואז מחלקים את האבקה לשניים, ומוסיפים למרנג, מערבבים עם מרית וטיפה בכעס. חייבים קצת עצבים, אם יודעים לקלל בצרפתית אז זה הזמן לסנן כמה מרדים פנימה.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים על נייר אפיה בתבנית, עיגולים נחמדים בקוטר 2.5 ס"מ גג. לא יותר. הם לבד נפתחים אח"כ לשלוליות, וכו'.
מחכים שהשלוליות יתייבשו ולא ידבקו לאצבע, ואז מכוונים את התנור לטמפרטורה הנכונה (155) , דופקים את התבנית פעם אחת ומכניסים למדף העליון ביותר ל11 דקות.
צופים בהן מעלות כיפה מבריקה ושמלת מלמלה.
צורחים באושר.
מוציאים מהתבנית, מצננים עד שנעים לגעת בתבנית ביד חשופה, ומסירים בעדינות מנייר האפיה.
זמן לחגוג!
למלא בכל מה שרוצים (עוד לא ניסיתי מיונז ועגבנייה)
לתת לנוח 24 שעות אם מצליחים להתאפק)
ולחלק לאלו שחפצים ביקרם… באהבה!
מסקנה?
להמשיך ולהמשיך עד שמצליחים להוציא 3 מגשי מקרונים מושלמים. כזה סיפוק! באמת!
ועכשיו? עכשיו אני מחפשת את האתגר הבא! רעיונות?
עינבל
p>
עם קצת צבע מאכל כחול, בשביל פרסי ג`קסון
הבוקר אני והבכורה הכנו ביחד מקרונים, מילאתי משאלה שלה.
השתמשנו במתכון של קרין גורן אבל בלי קקאו ועם ריבת תות באמצע, וריבת תפוזים באמצע אחר.
יצאו לא סימטרים, לא עגולים, לא אחידים אך-
מאוד טעימים.
שבוע טוב
עינבל
מבוסס על המתכון של דורעם גונט, עם שינויים שמתחייבים מעצם הרעיון להפוך מאכל שמכיל קמח לבן וסוכר לבן למזין יותר ובריא יותר.
הנה המתכון המעובד – פיצה "בריאה" (יחסית)
3 כוסות קמח (משתמשת בקמח כוסמין שאני שומרת בהקפאה)
כוס מים
2 כפות סוכר דמררה אורגני
3 כפות שמן זית אורגני
כפית וחצי שמרים טריים (כאלו שבאים באריזת ואקום)
כפית מלח
מערבבים הכל לבצק, התפחה אחת. את המלח מוסיפים בסוף הלישה הראשונה, כדי שלא ידכא את השמרים יותר מדי.
צרים כדורים גמישים ויפים, מניחים לכחצי שעה. ואז מרדדים משליש כמה שיותר דק.
על נייר אפיה, בתבנית.
מורחת רוטב אדום (רסק עגבניות, אורגנו יבש טחון, בזיליקום, מלח, פפריקה מתוקה)
מכינה מראש:
תירס מבושל
תפו"ח, בטטה (מבושלים)
פלפל אדום (טרי)
עגבניות חתוכות
בצל חתוך
ושני ילדים ששמחים לעזור-
לעזור לפזר את כל המרכיבים מעל.
לבסוף גבינה צהובה 5% (למבוגרים) או גבינה אחרת צהובה או מוצרלה (לילדים) – לרגישים למוצרי חלב אפשר לגמרי בלי. זה גם טעים מאוד!
והיידה לתנור, 180 מעלות, 15-30 דקות, תלוי בתנור, בעובי הבצק וכו'.
לפי מה יודעים שזה מוכן?
לפי הריח:-) המופלא שממלא את הבית…
הנה הבצק לפני ההתפחה:
הבצק המרודד בתבנית האפיה
גבעת רוטב פיצה
למשוח בנדיבות על פני הבצק הפרוש
ועכשיו לי ליצירתיות (היום תורי)
בצל, אורגנו טרי, פלפל אדום.
אח"כ גם פסטרמה, סקנדינבית ומוצרלה.
זה חלק מאוד חשוב.
החתול מתחנף לקופסת הנקניקים… (חדי עין יבחינו באחיו המנומס)
ועכשיו היא מוכנה להכנס לתנור: מוצרלה, גבינה סקנדינבית, בצל ירוק, פלפל אדום,
בצל רגיל, עלי אורגנו טריים על רוטב ביתי עשיר ובצק מקמח כוסמין מלא ואורגני. יאמי!
והנה היא במלוא הדרה!
רבע לאמא, רבע לאבא, רבע לילד ורבע לילדה.
ומשני שליש בצק הכנו פיצה עבה יותר מצופה בנקניק ותפוחי אדמה: רוטב אדום, תפודים אפויים, פיסות נקניק, פרמז'ן מגוררת
וזה מה שאכלנו הערב לארוחת ערב. היה נפלא!
בתיאבון
עינבל
זהו מתכון צ'כי עתיק, וכמו כל המתכונים הצ'כים הוא מבוסס על שלושה מרכיבים:
קמח לבן, סוכר, חמאה.
כמובן שיש עוד כמה מרכיבים בתוך המתכון הזה, גם גבינה וביצה וסולת.
אבל התבלין העיקרי הוא תבלין הזכרונות. זכרונות ילדות.
בצ'כית זכרונות ילדות זה פוהאדקה מלדי (pohadka mladi) וכמו שהמילה הזו נשמעת מלטפת ככה הזכרונות האלו הם ליטוף וחיבוק וריח של חמאה, סוכר וסבתא פרידה
שעומדת במטבח, עטויה בסינר
אוחזת כף מחוררת ושולה כדורי קניידליקי ממולאים בשזיף קטן וחמוץ.
את הכדורים הללו היא מגלגלת בחמאה, מפזרת מעל תערובת של סוכר לבן, קינמון ואגוזי מלך מגוררים.
זה הקינוח.
לסבא, סבתא שמה הכי הרבה. כי הוא גבר. הוא מבקש אותה לחדול אחרי שניים. שימי לנכדה, אני לא כבר מלא, הוא מתלונן.
אבל סבתא פרידה אוהבת את הגבר שלה ומניחה 8 קניידליקי יפים אצלו בצלחת.
סבא מפסיק למחות ואוכל את כולם בלי תלונות.
איזה ילד טוב סבא שלך, אומרת לי סבתא שלי וסבא מתנפח מגאווה.
סבתא לא מחלקת מחמאות מהר, וכל מחמאה שלה שווה זהב.
לנכדה היא מניחה 3 בצלחת. לעצמה שניים.
אני מפזרת בנדיבות סוכר ואגוזים על הקניידליקי.
פותחת אחד ומגלה את הפרי שבפנים.
מחלצת את הפרי הצידה, אוכלת את הבצק שמסביב.
סבתא מוחה, לפחות תטעמי?
אני נוגסת בו. חמוץ, אני מצהירה ומוותרת.
אז, בילדותי, רק המתוק. לא החמוץ.
אבל כאן, היום, אכלנו אני והבת את הדובדבן החמוץ שבאמצע בהנאה גדולה. ביחד. חמוץ מתוק. פוהאד קמלדי.
לזכר סבתא שלי, למען זכרונות הילדות של בתי.
המתכון:
כחצי קילו גבינת טוב טעם (הערה: לא השגתי את הגבינה הזו, אז בצר לי הכנתי לבד: הרתחתי 2.5 ליטר חלב עד רתיחה, הוספתי כך וכך כפות חומץ וסיננתי את התוצאה דרך בד כותנה ארוג גס. התוצאה? גבינת טוב טעם ביתית. אותו דבר)
1 ביצה
כף סולת
5-7 כפות קמח
פרי בעל קליפה (דובדבנים, שזיף קטן, משמשים)
הכנה:
מסננים את הנוזלים מהגבינה, ואז מוסיפים לגבינה בקערה ביצה, סולת וקמח עד שנוצר בצק שנראה בערך ככה:
לא צריך את כל הקמח, פשוט עד שזה לא רך מדי- הקמח משמש ליבוש.
מכניסים למקרר לשעתיים
ואז מוציאים ועל משטח מקומח יוצרים גליל, ממנו חותכים פרוסות
כל פרוסה כזו תתאים לכדור עם משמש, וחצי פרוסה כזו תתאים לכדור דובדבן
מצפים בזהירות דובדבן בבצק ואז מגלגלים אותו לכדור
ואת הכדורים מניחים בזהירות בסיר מלא מים רותחים שממשיך לבעבע על האש-
הם עולים וצפים ומתבשלים כחמש דקות
ומתבשלים כחמש דקות
ומוכנים להגשה
בתיאבון
ודיקויי (=תודה בצ'כית) לחברתי שנתנה לי את המתכון של סבתא שלה, כי את המתכון של סבתא שלי שהיה כולו טמון בזכרון שלה- כבר אין.
נסלהדאנו nasledhano
(להתראות בצ'כית)
עינבל
The latest news on WordPress.com and the WordPress community.
בצד הדרך אפשר להכיר מסלולים יפים, אנשים מעניינים, אתרים מרתקים ועוד המון דברים שלא תמיד אנחנו רואים.. מוזמנים להצטרף איתי למסע בשבילים הצדדיים להכיר את היופי הנחבא במקומות הנסתרים.
העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד. - אוגוסטינוס
אלה טרבינסקי, מאפשרת ויועצת בינלאומית על פי שיטת "העבודה של ביירון קייטי" ellatravinsky@gmail.com
Photography
הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, איתן בולוקן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי
ילדים מיוחדים - אמא מיוחדת?
