זמן נייר במקום זמן מסך- חלבלובון

לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?

הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.

והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר. 

לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"

צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.

כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים. 

התאהבתי כבר בדף הזה

החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!

אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה. 

וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.

זה האתר של חלבלובון

 אז דיברתי עם טלי הרדאבל, אחת משתי היוצרות של סדרת חלבלוב/ חלבלובון 

והסכמנו על הצעה מיוחדת לקוראי תופרת חלומות
חבילה של 4 חוברות, שלוש בעברית ואחת באנגלית, ב75 שקלים עם קוד ההנחה 

(צילום: מערכת חלבלובון)

http://www.halavluv.com/product-page/beb0240b-d117-1cc6-0460-d28863faa0ee

קוד הנחה: תופרת 123

עוד פרטים וקישורים לחלבלוב?

יש גם מחברות לנוער ומבוגרים (כזו היא החוברת באנגלית) וגם בה יש הפתעות ואפשרויות ליצירה ודימיון ומחשבה. 

חלבלוב – מחברת השראה ממעוררת

והנה קישור לפייסבוק של חלבלוב:   

חלבלוב Euphorbia Halavluv

בקיצור, נראה לי שתתאהבו! אנחנו לחלוטין אוהבים את הרעיון, הביצוע והתוצר. 

בברכת סופשבוע נעים ומלא אהבה

עינבל  

מיני אלבום לבת ה12

נחגוג לה במסיבה קטנה ונחמדה במרפסת של בית קפה אהוב.

אספנו והכנו כבר 90 כוכבים סרוגים לשולחנות ולקישוט, עששיות לנרות ומפות יפות.

הצבעים לארוע הם- לבן, שמנת, ירוק וכחול וגווני הביניים.

והנה האלבום-מיני שהכנתי להנאת האורחים ובת המצווה.

חוץ מזה עובדת גם על אלבום ילדות.

קצת תקריבים:

כריכה קדמית

כריכה אחורית

כשמושכים ברצועה השמאלית, האלבום נפתח דף דף בעצמו. "מפל" מהצד.

הברכה שכתבתי לה והדף האחרון באלבום.

את כל התמונות צילמתי ביום אביבי בחודש מרץ, בחצר הפורחת שלנו בחניתה.

בתי בד במילוי דפנה

כשאני והחבר שלי עברנו לגור ביחד, לפני כמה וכמה שנים (18 שנים, ואני סופרת) קיבלנו משימה: לארוז ולרוקן את הארון של סבתא וסבא שלו

זה היה ארון עץ אמיתי, גדול ומרשים, שהכין סבא ישראל הנגר, ז"ל.

כל דלת נכנסה בדיוק למקום וכל מדף היה למעשה מגירה במסילת עץ.

אין דברים כאלו היום.

בכול אופן, בין המגירות ובין הסדינים והמגבות והמצעים שהבטחנו לארוז ולהעביר לבית החדש של הסבים, מצאתי צרורות בד ובתוכם עלי דפנה. (ער אציל)

סבתא חיה (מתה) ז"ל הסבירה לי שזה שומר על הבדים ללא חרקים.

ובאמת- הכל היה נקי ושמור ומעומלן ומקופל חזק מהודק ונקי. מעורר השראה. באמת.

לכן לא הופתעתי, כשהתחשק לי שוב לתפור בתים קטנים

שאני מחפשת מה לשים בפנים, בנוסף לאקרילן, כדי לתת ערך מוסף לפריט המעוצב המתוק הזה שנוצר כאן.

נבחר למשימה. עלה דפנה

120nis_toferethalomotblog_photosby_Inbal Weisman_הנה כול הבתים שנשארו לי בבית

DSCN4709

ואני יודעת שימשיכו להיווצר עוד כאלו, כי השילוב של הרקמה, התפירה,הקישוטים וההתאמות ליצירת בית קטן ומושלם- מענג

שני בתים וגעגוע

שני בתים וגעגוע

אפילו צילמתי שניים בערפל הבוקר בחניתה (?!)

שום ערפל. פונקייצת עננים בגימפ. נחמד נכון?

שום ערפל. פילטר עננים בגימפ. צולם בבוקר סתווי נטול עננים

שבת שלום

עינבל

!

איך לארגן מסיבת יומולדת לילדים

מה צריך בשביל מסיבת יומולדת מוצלחת לילדים? מה לא צריך? איך עושים את זה? מה יעזור? מה כדאי?

אירגון מסיבת יום הולדת מהנה לילדים היא משימה מהנה שנטלתי על עצמי בהצלחה 11 פעמים בעשר שנים האחרונות. חלקן מתועדות בבלוג. אספתי כמה תובנות והצעות שיעזרו לי בעתיד - עוד פחות משלושה חודשים הפיראט יהיה בן 8. מעניין אם הוא עדיין ירצה מסיבת פיראטים...
 
יומולדת 9 ביער- שקט ושלווה
הנה כמה מסקנות שהגעתי אליהן במהלך השנים:
  • רק ילדים בגיל 4 ומעלה באמת יהנו ממסיבת יומולדת עם ילדים. לפני גיל 4, מסיבה משפחתית עדיפה. אם מאוד רוצים משהו מיוחד- שיגעון הקייקסמאש
  • בגילאים צעירים, המסיבה תכלול גם אחים קטנים, הורים מלווים ואחים גדולים. למרות זאת, את עיקר התכנון השקיעו בשכבת הגיל של הילד שחוגג. השאר- יצטרפו אם מתחשק להם.
  • הציפיות של ילדים מימי ההולדת הנן מה שתייצרו.
אני מתכוונת, שמותר לחלוטין לצאת מהמסגרת של שקית הפתעה עם ממתק-עיפרון-וחתיכת פלסטיק זבל סיני בשקית.
ילדים נהנים ממסיבה שיש בה אוכל טעים, עוגה, ואיזשהי עשיה משותפת.
השילוש הקדוש:
משחק-יצירה-אוכל.
ילדים זקוקים גם למרחב משחק בלי פעילות. חופש.

להשראה ראו את יומולדת פיות ביער הקסום של "בעיקר פורמת"

  • אוכל:
נכון שמצפים לאכול רק ממתקים, אבל דווקא מזון מסיבות שאינו חטיפים הכרחי מאוד.
ירקות חתוכים, פירות נקיים, חשוב שיהיו זמינים.
ומים. מים נקיים ולא רק מיצים צבועים.
ילדים אמנם אוכלים הרבה חטיפים (ומוגשים כאלו) אבל גם מגש הירקות עושה להם טוב,
והם ניגשים לנשנש פלפל אדום מתוק, מלפפון, גזר. ירקות קשים ועמידים.
עוד דבר חשוב- נעים בעיניים כשמסדרים את המזון בצורה אסטתית.
יש המון רעיונות אונליין, ולי יש כמה דוגמאות:

מגש ירקות ביומולדת 10- קושט עם דגלונים על קיסמים ועם קיסמים.

מגש ירקות

שולחן בגוונים של ורוד לבן וירוק ליומולדת 36 שלי (גם אני ילדה!)

משקאות בסגנון שודדי ים

מיצים אדומים עם תוויות happy birthday והדפס גולגולת שהכנתי מתפוח אדמה 

מיקום המסיבה:
בכל המקרים, עדיף להוציא את המסיבה מהבית.
גן שעשועים, פארק, גינה ציבורית, או חצר הבית (אם יש).
בחוץ יש מקום לשחק משחק חופשי, לרוץ, להירגע.
בחוץ זה תמיד עדיף על בפנים.

גן שעשועים הוא מרחב מושלם ליומולדת

אם אי אפשר להיות בחוץ (חורף קיץ אקלים בעייתי)
עדיף באיזה מועדון או מתנ"ס או חלל סגור וממוזג שאינו הבית.
לא האמנתי עד כמה שזה משפר את ההרגשה ומקל על העניינים! מגיעים, מקשטים, חוגגים, מסדרים ומנקים.
חוזרים לבית מסודר ומשאירים שטח מסודר.
מושלם.

DSCN2584

  • לו"ז: לתלות באיזה מקום לו"ז המסיבה שכולם יראו. זה עוזר לילדים היותר גדולים לדעת מה הולך להתרחש, ולנו המארגנים לזכור מה רצינו לעשות עכשיו. פעילות יצירה לוקחת כחצי שעה, בכלל- כל פעילות בלו"ז תיקח כחצי שעה. כדאי להתחיל תמיד עם משחקי הכרות וחברה ולסיים את המסיבה עם עוגת היומולדת. מחפשים רעיונות למשחקים? אני ממליצה על המאמר "משחקי ילדים ונוער לימי הולדת".
  • פינות עבודה ויצירה: הכי טוב ליצור אזורים, אזור לאוכל, אזור ליצירה, אזור למשחקים. כשעוברים מאזור לאזור בהתאם ללוח הזמנים
  • אל תעשו הכל לבד!
אפשר לבקש ממשפחה וחברות לבוא לעזור,
או לשכור נערים ונערות כעוזרים בעלי תפקיד מוגדר- כמו לעזור בפינת היצירה, לנהל משחקים וכו'.
שליטה בבלגן
טוב, אז כולנו יודעים שמסיבה= בלגן. אבל יש כמה חומרים שלא מכניסים למסיבת יומולדת עם ילדים.
צבעי גואש. לא.
מה כן? צבעי עיפרון, טושים.
דבק נוזלי. לא.
מה כן? דבק סטיק, דבק דו צדדי, צלוטייפ.
אבקת נצנצים. לא.
(אלא אם היומולדת בחוץ ואז למה לא).
תכנון היצירה
יום הולדת זה ארוע חברתי. לפיכך הפעילות צריכה להתקיים כארוע חברתי- כולם ביחד סביב עמדת היצירה.
כדאי לתכנן את חלוקת החומרים על השולחן כך שלכל 4 ילדים יהיו כל החומרים בהישג יד. כמעט כמו שמארגנים את השולחן בליל הסדר. אבל יותר טוב.
כדאי שהילדים יוכלו לשבת בנוחות בעת היצירה.
ואיך בוחרים איזו יצירה?
* משהו שילדים בגיל הזה יכולים לעשות עם עזרה מינימלית.
* משהו שעשוי מחומרים זמינים (טושים, מדבקות,לבד, נייר)
* משהו שאפשר לקחת הביתה עוד באותו יום (לא יצירה שתצטרך 24 שעות להתייבש)
* משהו שקשור לנושא המסיבה (לא חייבים נושא, אבל אם יש)
תמיד כדאי להכין יותר ערכות יצירה מכמות הילדים הצפויה. ליתר ביטחון.
תכנון אופי המסיבה:
ראשית משוחחים עם בעל השמחה. האם יש נושא מיוחד שיתאים לו/לה? מותר להציע פיות, נסיכות, קסם, חלל, אבירים, פיראטים, רובוטים, פרחים, קשת בענן, וכו'. אפשר גם בלי נושא מוגדר. יום הולדת לילד שלכם זה נושא מספיק טוב למסיבה!
מומלץ להעזר ברעיונות!

לסיכום- מסיבה טובה היא כל מסיבה. באמת. אבל אם תעקבו אחרי הכללים שהצעתי כאן- יהיה לכם קל יותר, ברור יותר וזורם יותר. והכי חשוב- כיף יותר.
מסיבה טובה
עינבל

סיפור של יצירה

את יום הולדת 10 של הבכורה ערכנו במועדון הילדים בקיבוץ, וכתודה למועדון- חיפשתי לרכוש להם מתנה שווה באמת.

חשקתי במשחק קלפים שיצור אווירה טובה, שיאפשר פתיחות, תקשורת, יקרב לבבות.

זו יכולה להשמע כמו משימה בלתי אפשרית כי רוב המשחקים בשוק מעודדים תחרות, חשיבה אסטרטגית, הפרדה, ניצחון ואגואיסם. 

אבל אני רציתי משחק שיעורר חיבוק, אהבה, חשיבה קהילתית, ביחד, איחוד, משפחתיות. ההיפך.

הבנתי שעלי לחפש בז`אנר הקלפים הטיפוליים, וקראתי בכל מיני אתרים על קלפים מצויירים, קלפים עם מסרים. זה היה הכיון, אבל כשמצאתי את ההמלצה של "בית ספר נחל זורם" למשחק "סיפור של יצירה" – הרגשתי מין שמחה כזו בלב. סימן שמצאתי.

מיהרתי ורכשתי ערכת משחק דרך האתר של היוצרת ותוך יומיים זה היה כאן.

מתוך החנות של פרידה שפירא

את הקלפים יצרה ופיתחה פרידה שפירא, מטפלת הוליסטית : קינסיולוגיה-מוח אחד, הליכת שמונה, תרגילי מוח, קלפי קס”ם, חשיבה יצירתית, פסיכולוגיה ביהדות, תרפייה בקול ותנועה.

והקלפים באמת עושים מה שרציתי שהם יעשו-

התחלנו לשחק בבית  במשחק "סיפור של יצירה" (בינתיים, עד שנביא את המשחק למועדון- וגם שנלמד אותו בכדי שנוכל להסביר להם איך לשחק בו!) אנחנו- הילדים ואני וגם הילדים ביניהם.

במשחק יש 160 קלפים, ועל כל קלף כתוב שם שם סיפור, לדוגמא:

סיפור לידה

סיפור מרגיז

סיפור שסיפר לי אבא

וכו`.

כל אחד שלף קלף ואז עשינו סבב וסיפרנו סיפור שהתאים להגדרה שבקלף.

כתבתי לפרידה בפייסבוק הודעה אישית:

"הגיעה היום החבילה של הקלפים.

הילדים שלי ישובים שניהם בסלון, ומספרים סיפורים…

ונהנים מהקלפים.

משחק משובח,

משמח לשמוע אותם מדברים,

ממש שיחה חיובית.

בכלל קניתי אותו בכדי לתת מתנה למועדון א-ג בקיבוץ, אבל בינתיים אנחנו נהנים…"

תוך כדי הקשבה מהצד שמעתי אותם משחקים וצוטטתי:

סיפור שנמאס לשמוע: היו היה ילד שהלך והלך והלך והלך והלך…
סיפור של הרגל: התרגלתי ללכת למועדון נוער

התאהבנו במשחק, ולקחנו אותו איתנו לסבא וסבתא.

שיחקנו כולנו- הורים, סבים ונכדים.

זכיתי לשמוע את סיפור הלידה שלי מפי אמי, והפעם- אולי בגלל שעברו כמה שנים מאז ששמעתי אותו קודם, ואולי בגלל שמאז ששמעתי אותו בעבר ילדתי בעצמי פעמיים, הפעם הסיפור הזה היה נשמע לי מצחיק ולא מפחיד, ועם סוף טוב ולא רע. פעם, כשהייתי קטנה, ממש פחדתי מסיפור הלידה הזה. אולי גם אמי ריככה קצת את הסיפור כי שני הילדים שלנו הקשיבו. ואולי- אולי סיפורי לידה כבר לא מפחידים אותי.

יש משהו מאוד מקרב ופותח במשחק הזה, כי בעצם כולנו אוהבים לספר סיפורים ולשמוע סיפורים וביום יום שלנו אנחנו מדלגים על זה, ונותרים עם סיפורים לספר רק לעצמנו, בחלום.

המשחק הזה יצר אווירה מקרבת בבית, ואצל סבא וסבתא, והיה לי ברור שגם במועדון א-ג, כמשחק חברתי- זה יהיה כלי להפתח ולהכיר זו את זה באופן נעים ומחזק.

הוא מיועד לכל גיל, לילדים, למבוגרים, למטפלים או לארועים. משחק מושלם בעיני.

 

הנה סרטון עם פרידה שפירא, היוצרת המופלאה של המשחק המופלא הזה:

כרגע היא מפתחת משחק בן 40 קלפים המיועד ספציפית למשפחה: המשחק למשפחה וילדים "יצירה של סיפור" יהיה עם 40 קלפים  ועוד מרכיבים.

אחרי שנפרדנו מהמשחק לטובת המועדון (טוב, בשבילם הוא נרכש, לא?) קיבלנו

אחד בהפתעה ובמתנה מהיוצרת. מה רבה השמחה בבית!

תודה!

לסיכום-

אם אתם מחפשים משחק מתנה לסוף השנה- כזו שתעזור שבשנה הבאה יהיה טוב יותר וכיף

או אם אתם עוסקים בטיפול, או אוהבים משחקים חברתיים או פשוט אוהבים-

המשחק הזה מומלץ מאוד!

באהבה גדולה

עינבל

הנס של מלאני

אחר צהריים אחד, בו לקראטיסט היה צפוי אימון עם סנסיי מיפן, ליוויתי אותו לגן השעשועים המכונה "השומשומית" בחניתה.

כינוי זה בא לו על שום גרגרי החצץ הזעיר (חול חתולים ממש)  המשמש כמילוי למתקני השעשועים. חצץ זה מכונה "שומשום".

בעוד הקראטיסט משחק עם חברים, הלכתי חזרה אל הבית והבחנתי בכלבה מרוטה, רזה באופן בולט ולוהטת (היה יום חם מאוד) שמגיעה ברגל מכיון הכביש.

היא היתה מותשת, וראיתי שהיא הרימה ידיים לחלוטין. כפות רגליה היו אדומות, לוהטות, לשון אדומה ויבשה השתרבבה מקצה פיה.

צילמתי אותה בסלולרי ושלחתי לדף "אבדות ומציאות בעלי חיים" בפייסבוק,

וגם ל"נהריה אוהבת חיות".

הכלבה התישבה בשמש, כאילו לא חשה את השמש הלוהטת.

הבטחתי לה שאביא לה מים ומזון וכך עשיתי.

לאחר ששתתה המון מים, ואכלה מהמזון היבש, נשכבה בצל, ועקבה אחרי בעיניה.

לקחתי את הבן לאימון עם הסנסיי היפני

וכשחזרתי הלכתי לבקר אותה, היא כשכשה בזנב לקראתי ושמחה.

ואז הגיעה חברתי (ושכנתי) רוני לקחת את הכלבה העזובה לחצר ביתה ולטפל בה כאומנה. הכלבה הלכה אחריה, מלאה באמון ואמונה, ובכלל קצת מאוששת יותר.

רוני לקחה את הכלבה לבדיקת שבב, אבל קורא השבבים של העמותה לא מצא שבב. למרות שבעצם היה שבב.

יום למחרת סיפרה לי רוני שזיהו את הכלבה בזכות התמונות בפייסבוק, ומגיעה מישהי שאולי זו הכלבה שלה.

הגעתי גם אני עם הקראטיסט הצעיר למפגש המרגש.

קוראים לה מלאני, סיפרה מיכל, הבעלים שלה.

"לקחתי אותה מכלביית עין איילה לפני 7 שנים, היא כבר היתה בת 4 בערך ואמרו לי שהיא כבר יותר משנה שם ואף אחד לא מאמץ אותה. אז אימצתי אותה. היא

היתה איתי במשך כשש שנים בביתי שבבית אורן, עד שעברתי דירה- ובאותו שבוע, של המעבר לגליל המערבי- היא יצאה לסיבוב במושב- ולא חזרה.

חיפשתי אותה חודשיים עד שאמרו לי שאבוד, והתאבלתי עליה המון המון זמן.

אני לא מאמינה אבל זו באמת היא. עם הכרבולת על הגב, הכל הכל! רזה, מאוד רזה, אבל מלאני. כלבה בת 11 וחצי, שנעלמה לי לפני שנה וחצי"

מיכל חיבקה את מלאני עם דמעות בעיניים, וגם אני הצטרפתי לדמעות.

מלאני בתחילה קצת ליקקה את מיכל אבל אחרי כמה דקות היא קיפצה סביבה בהתרגשות כמו גורה ולא כלבה בת 11 וחצי.

אח"כ נשכבה על הדשא עם הבעה עצובה. אני חושבת שהיא נזכרה בכל מה שהיא עברה עד האיחוד המרגש.

חבל שהיא לא יכלה לספר!

אז כמו שאני רואה את זה, יש יתרון לפייסבוק ולדרך ההפצה שבו.

מישהי שיש לה חברה משותפת עם הבעלים- ראתה את הצילום שהעלתי ל"אבדות ומציאות" בפייסבוק- והתמונה של מלאני האבודה היתה ברורה לה- והיא יצרה קשר עם מיכל וכך נסגר המעגל הזה, מעגל הנדודים של מלאני.

והנה הסטטוס שפרסמה מיכל ביום בו מלאני חזרה אליה:

"מלאני חזרה הביתה!!!!!!

אחרי שנה וחצי בגלות, קבלתי הודעה שיש כלבה דומה לשלי ושאני יבוא לבדוק.

בקיצור קרה הלא יאמן וזאת מלאני! קצת רזה, קצת חיוורת אבל זאת היא!

מהיום שמה בישראל מלאני רמבו מזרחי"

ובכן… מה שנאמר- אנשים טובים באמצע הדרך. ברור שמלאני שרדה שנה וחצי מחוץ לבית בזכות הרבה מאוד אנשים טובים שנקרו בדרכה.

הנה תמונה שמיכל צילמה, בבית: כאן מלאני נראית לי שמחה.

ולכל אלו שיגידו שבב שבב?

יש לה שבב. אבל כלב שעבר רעב גדול – יש סיכוי שהשבב ינדוד לו למקום אחר, וגם שבב בן 8 שנים מסתבר צריך קורא אחר מהקורא שיש לעמותה. אז יחדשו לה בשבב חדש, והכי חשוב שהן מצאו זו את זו.

אז מה אתם אומרים? מישהו יכול לספר את הסיפור שלה עד שהגיעה לחניתה? אולי לנחש?

עינבל

אירגונית לתיק לאחותי

אחותי היפהפיה חגגה 31 בשבת שעברה, וכן סיום תואר שני.
התכנסנו לחגוג לה, והרשתי לעצמי להכין לה משהו שאני חושבת שיהיה לה שימושי. בחרתי בצבעים עזים, בדיוק כמו שהיא אוהבת.

אירגונית כיסים נשלפת לתיק. כזו שמכניסים לכיסיה את כל מה שצריך, ושום דבר לא אוהד יותר בקרקעית התיק. מה גם שאם רוצים- מעבירים את הארגונית מתיק לתיק בלי לשכוח אף פריט חיוני.
בשביל לדעת אילו כיסים, אורך, עומק וכו' היא תצטרך, תחקרתי אותה לגבי הרכב התיק שלה.
אחותי תמהה מעט על שאלותיי ובסוף התרצה ופירטה. בהתאמה לפירוט שלה תפרתי את המתנה עבורה.

לצילום כמובן שהשתמשתי בספרונים שייצגו את היומנים שלה

יצרתי גם ידיות בכדי שהעניין ישלף יפה, סגירה בגומיה על כפתור מצופה בבד
וכל העייסק עומד יפה גם מלא וגם ריק

אחותי האהובה,
מזל טוב ליומולדת ולסיום התואר!

נשיקות צבעוניות
אני.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2417145