שמתי לב שאין לי כרטיסי ביקור בארנק. התלבטתי מה לקחת. שחור או לבן?
צריך מעט כי הם נהרסים. אבל מה אם היתה לי קופסא קטנה לעשרה כרטיסים? כזו שתשמור עליהם יפים?
סיבוב בחדר העבודה. אולי קופסת פח? לא מוצאת. טוב, אכין בעצמי. כמה מסובך זה כבר יכול להיות (תשובה: לא מסובך בכלל).
מעתיקה את החבילה של הכרטיסים לקרטון, מודדת את העובי (גובה), משחקת קצת עם כיוונים, מציירת, גוזרת, מדביקה. מוכן!
היידה לתיק. עכשיו יש לי כרטיסי ביקור בתיק!
מצאתי אוצר, אוצר שכתבתי לפני כעשור. הנה כמה פנינים משם
אחרי הצהריים אמבולנס מסתובב ברחובות מודיע על התרמת דם במתנ"ס. הבן מתלהב- אמבולנס מדבר! ממש כמו המכוניות שלי!
אני מנסה להסביר על הכרוז אבל הוא לא מוותר על העונג- הוא ראה אמבולנס מדבר. ועכשיו חייבים ללכת למתנס כי האמבולנס ביקש ממנו אישית!
אז נסענו למתנ"ס לפני החוג של אחותו. היתה שם אחות חביבה ושתי תורמות מתוקות ועמדנו שם כמה זמן בעוד הילד מברר אם הן באו לתת דם בצינורות לאמבולנס המדבר. אחותו לא אהבה את הסיטואציה, ניסתה למצוא מרצפת להעלם תחתה. אותו נורא ריגשו הצינורות והמחטים והשקיות עם הדם. אותה לא. אני לא יכולה לתרום כרגע אז לא יכולתי להדגים…
אבא שלהם תרם שם אח"כ. והבן המשיך להתרגש מהאמבולנס המדבר
חתכתי ליבות תפוח בשביל להכין חומץ תפוחים. פתאום ראיתי את הכוכב המחומש שיוצרים הזרעים.
הלכתי להראות לילדים. בסדר, לא התרגשו כמוני.
אפשר לעשות מזה חותמת, אמרתי ושניהם נדלקו- תראי!
יצאנו החוצה, שמונה לפנות בוקר, בחוץ קר.
התיישבנו על רצפת המרפסת הקדמית, הבאתי דפים וגואש ומכחולים.
יצרתי הדפס מליבת התפוח ויצאנו לנסות עוד דברים.
הבן לקח ענף. כרגיל. וניסה…זה לא מוצלח כל כך.
הבת לקחה עלה וצבעה אותו בנדיבות בגואש. יצאה שלולית ורודה זרחנית. ביחד חיפשנו את הדרך להראות את נימי העלה או את צורת העלה הכי יפה.
ישובים שלושתינו על רצפה קרה מסביבנו ניירות מוכתמים, עלים וכל מיני דברים.
גילתה שכשיש ממש מעט צבע גואש על העלה, וכאשר הצד ה"לא יפה" של העלה הוא הנצבע- יוצאת חותמת ממש יפה.
קוראים לטכניקה הזו "הדפס" אני מסבירה לה. וזה הדפס הפוך- ואני מדגימה- את העלה לא צובעים, אך מחליקים צבע מסביב לשוליים. כשמרימים בזהירות- דגם העלה נשאר לבן וכל השאר צבוע.
מנסים כל מיני עלים, היא מבחינה שיש עלים שיוצאים יפה יותר בהדפס הפוך. אלו נקראים עלים משוננים. והעלים הללו- שהקצה שלהם חלק ותמים- זה נקרא עלה תמים.
מעלה תמים יפה לעשות הדפס עורקי עלים. מנסים בכל מיני גוונים, ואנחנו ביחד עושות דף מלא הדפסים שונים בגוונים סתוויים.
הבן מתענג על משיחות מכחול על דפים וקצת על הפיג'מה.
אני נזכרת בשיטת הדפס נוספת- מביאה צבע שעווה ואנחנו מתוות את צורתו שמתחת לדף.
אחר כך הולכים לטיול לספריה. בספריה הבן צובע עם טושים צביעה של דורה (הספרנית מקפידה על דפי עבודה וצביעה וטושים נפלאים וזמינים) בלי לצאת מהקווים. ככה בשקט, התיישב לו וצבע בשלווה. בן שלוש וחודשיים. מדהים.
בדרך חזרה מתחילה היא באופן טבעי למיין את העלים על צמחים-
הדס- תמים. ורדים- משוננים. אמא מה זה- זה היביסקוס סיני- היביסקוס- משונן. יסמין- תמים. וככה- כל הדרך הביתה. כל העלים בדרך נחלקו לשניים. היו שזכו לתואר נוסף- זה יפה במיוחד, את זה אני אוהבת כי הוא עדין כזה וכן הלאה.
שקית בתוך שקית בתוך שקית בתוך קופסת פלסטיק מתחת לשקית הבד עם 6 קילוגרם קמח הרדוף ללחם שלי. מטבח שהוא גם חדר היצירה של האוכל וגם חדר היצירה לילדים וגם הכול. מרכז הבית, מרכז החיים.
בתוך השקית האחרונה מסתתר גוש חימר שמחכה שם בערך שנה, אולי יותר. מעליו כמה שקיות שלא היו בתוך 3 שכבות והתייבשו. אני מתחילה מהסוף, מספרת לילדים שהיום נעשה יצירה מסוג שונה. היום ניצור נר שמן מחימר ובסוף החנוכה נפורר אותו, נרטיב אותו ונכין ממנו חימר בחזרה.
העיניים של הילדה נוצצות. אפשר עכשיו למחזר, אמא?
בטח שכן. זהו תהליך שאפשר להתחיל עכשיו. נצא החוצה, קחו איתכם את הגושים של החימר שהתייבש והתקשה.
בחוץ, אנחנו מנסים לפרק את הגושים לאבק. לא ממש הולך. משליכים אותם בכל הכוח והם מקפצים בגמישות מפתיעה ולא נשברים. טוב, נמחזר אותם ככה.
לוקחת דלי גינה ריק, מכניסים לתוכו את הגושים היבשים, הילד מוזג מעט מים מבקבוק וכולנו מניחים את הדלי בתוך בית הפלסטיק כדי שהגשם הצפוי לא ימלא מדי את הדלי.
זהו. תם פרק ראשון במיחזור החימר. בפרק השני נוסיף לדלי את התוצרים היבשים מהחג. בפרק השלישי נדרוך על התערובת ברגליים יחפות עד שתיהיה דיסה. בפרק הרביעי נמזוג את הדיסה לתוך סדין ישן שירפד ארגז פלסטיק ריק ונשאיר אותו לנוח עד שהמים יתאדו והדיסה תהפוך לצמיגה יותר. לבסוף נבנה גושים ונניח בשמש כדי שזה יתייבש ואחרי כמה ימים נלוש הכל בחזרה לגוש חימר רך ומענג. שלל הפרקים ימשכו, כמו שאני מכירה אותנו, לפחות חודשיים. אז מה.
חוזרים פנימה, אנחנו מכינים חוט לחיתוך חימר (הגדולה מביאה 2 חרוזי קרמיקה שהכינה ואנו קושרים לחוט דייגים) ופורסים כמה פרוסות נאות.
לשים, הילד לש גוש בגודל כפות ידיו. הילדה לשה גוש קצת יותר גדול ואמא לשה את מה שנשאר עד שהחומר רך ומזמין.
היום נר ראשון של חנוכה, אמא אומרת והילדים קופצים בשמחה. מה נכין? נכין חנוכיה? מציע הילד. נכין קישוטים, מציעה הילדה.
נכין מה שנרצה, אומרת אמא אבל קודם אני רוצה שנכין נרות שמן. ובהם נדליק נר ראשון של חנוכה- עם שמן זית ופתיל- רוצים?
כן! כן! כן!
ראינו נרות שמן במוזיאון של ציפורי- זוכרים?
איזו צורה היתה להם?
ילד: קערה קטנה-קטנה.
ילדה: עם מין מקום כזה בצד בשביל הפתיל.
אמא- אני נותנת עכשיו לכל אחד כדור חימר. בואו נכין נר שמן. צריך שלא יהיו חורים בקערית הזו, ואפשר לעשות מקום לפתיל.
שקט, כולנו עובדים. ישובים על רצפת המטבח. הילד יוצר קערה מפיתה. הילדה בונה נר מנחשי חימר. אמא עובדת בשיטה הבסיסית של שקע בכדור והרחבתו לנר.
מחליקים את התחתית באצבעות מלטפות. הנרות מוכנים.
רוצים לנסות?
כן! כן!
הולכת להביא פתיל. מביאה חתיכות של צמר 100% טבעי שפיתלתי לפתיל. מוזגים מעט שמן, פתיל. אש. פייכככככססס איזו צחנה! נשרף. לא מצליח.
אוף, מתרגזת הילדה. זה לא מצליח לנו! זה לא עובד!
רגע, אולי הפתיל שלנו לא טוב? מה דעתך שננסה פתיל של נר אמיתי?
יש שתי חבילות נרות חנוכה. האחת לחנוכה והשניה ליצירה. מפרקים נר, הילד שובר לחתיכות ויחד מחלצים פתיל ארוך. עכשיו הפתיל בתוך השמן שבתוך כלי נר החימר של הילדה. ניסוי שני- מדליקים. כבה. לא מתייאשת. שוב. ושוב. ופתאום- תופס. נדלק. היתה שם אולי חצי כפית שמן זית ופתיל באורך 2 ס"מ. דלק חצי שעה.
אוה! אומרת הילדה. אלוהים עשה לנו נס נר השמן! חצי כפית שמן דלקה המון המון זמן! אלוהים באמת עושה ניסים על נרות בחנוכה!
גם שלי! גם שלי! דורש הילד. מדליקים גם את שלו, קערה שטוחה עם דפנות מוגבהות בצורת כף ידו הקטנה. הפתיל והשמן דולק דקה בערך ונגמר (זה בטח תלוי במבנה של הנר, אני חושבת ולא אומרת כלום). עכשיו אנחנו ממקמים נרות חנוכה בשני נרות החימר וברכים הדלקת נרות אמיתית לחנוכה. אור בפנים, אור בבית. חג שמח!
עם נר מחבילת היצירה ממשיכים לשחק ולבדוק-
באיזשהו שלב הגדולה איבדה עיניין בשאלות ובניסויים והלכה לבדוק מה קורה כששוזרים פתילי צמר אורגני 100% טבעי בתוך יצירות מחימר (יהיה מעניין במיחזור שלו זה בטוח) והילד נשאר להתלהב מהאש. צילמתי תמונה או שתיים למזכרת ומיהרתי לכתוב לפני שאשכח.
חג חנוכה שמח!
לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?
הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.
והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר.
לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"
צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.
כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים.
התאהבתי כבר בדף הזה
החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!
אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה.
וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.
אז דיברתי עם טלי הרדאבל, אחת משתי היוצרות של סדרת חלבלוב/ חלבלובון
והסכמנו על הצעה מיוחדת לקוראי תופרת חלומות
חבילה של 4 חוברות, שלוש בעברית ואחת באנגלית, ב75 שקלים עם קוד ההנחה
(צילום: מערכת חלבלובון)
http://www.halavluv.com/product-page/beb0240b-d117-1cc6-0460-d28863faa0ee
קוד הנחה: תופרת 123
עוד פרטים וקישורים לחלבלוב?
יש גם מחברות לנוער ומבוגרים (כזו היא החוברת באנגלית) וגם בה יש הפתעות ואפשרויות ליצירה ודימיון ומחשבה.
חלבלוב – מחברת השראה ממעוררת
והנה קישור לפייסבוק של חלבלוב:
בקיצור, נראה לי שתתאהבו! אנחנו לחלוטין אוהבים את הרעיון, הביצוע והתוצר.
בברכת סופשבוע נעים ומלא אהבה
עם הזמן והפרלינים שאני מכינה, כולם משוקולד טבעי ופליאו/טבעוני, נוצרה לי עדת מעריצים שמבקשים ממני להביא רק דבר אחד.
דבר אחד בלבד, ודי פשוט.
שוקולד ביתי.
ועם הזמן, נגמרו לי הקופסאות הרב פעמיות והמאולתרות למיניהן שאיתן נתתי את השוקולדים הביתיים למעריצים חובבי המריר המריר הזה, זהב אינדיאני, שוקולד ביתי.
כך יצא שהתחלתי לחפש קופסאות שאפשר להכין לבד (וזמן ההכנה שלהן מהיר והן יפות).
בהתחלה קיפלתי קופסאות נייר מאוריגמי, אבל כדרכו של נייר אוריגמי הן נמעכו ולא עשו שום עבודה בהגנה על השוקולדים.
אחר כך ארזתי שוקולדים במפית קשורה בחוט. זה הכי חלטורה של שקיק שוקולדים שהגשתי, וגם זה התקבל בשמחה גדולה אבל לא ספק את הצרכים האסתטים שלי. ויש לי צרכים אסתטים, מה לעשות.
אחרי שראיתי את הבלוג של מיכל מאירי, ניירות (עם) ערך
ואת הקופסאות המקסימות שהיא עושה ומלמדת להכין, הבנתי שכנראה מצאתי את הדרך לחלק למעריצים שוקולד בהגשה אסתטית שגם שתשמור על הפרלינים מסכנות שאינן אצבעות מלאות תאווה.
חברנו יחד, מיכל ואני.
אני עם השוקולדים, ומיכל עם ההדרכה לקופסאות וכל הסבלנות שלה לעניין.
לצורך העניין צילמתי הדרכה להכנת פרלינים שוקולד לוז (ותוספות, כרגיל)
נתחיל מהשוקולד, כי הוא צריך שעה לפחות בקרור (ואז תוכלו להכנס לבלוג של מיכל וללמוד להכין קופסא לשוקולד).
מצרכים.
משקל מטבח (אפשר גם לחפון ולא לשקול. בחירה אישית)
קעריות זכוכית, כף ערבוב, כפית מזיגה, תבניות סיליקון או אחרות לשוקולד,
חמאת אגוזי לוז (אפשר גם להכין לבד, כמוני- 200 גרם אגוזי לוז טריים. קלויים בתנור ב160 מעלות 10 דקות. מקולפים. נטחנים בויטמיקס/jtc)
חמאת קוקוס
סירופ מייפל טבעי להמתקה
חופן חמוציות (למי שרוצה)
שנתחיל?
לוקחים חופן- שניים של חמאת קקאו
מוסיפים חופן שניים של עיסת קקאו
מוסיפים:
חמאת קוקוס, חמאת אגוזי לוז,
מעררבים יחד וממיסים לדקה במיקרו או מעל סיר מים רותחים (מיקרו מהיר יותר)
מוציאים מהמיקרו ומתחילים לערבב- עד שהגושים נעלמים.
כך נראה התהליך
כעת נשאר רק להמתיק- ממליצה על כף סירופ מייפל טבעי לכול היותר.
אם לא הכל נמס אפשר להכניס לעוד 20-30 שניות במיקרו ושוב לערבב.
עכשיו אפשר לחלק לתבנית. אני משתמשת בכפית.
בשקעים הריקים אפשר לפזר חמוציות, שקדים, מה שרוצים. אני אוהבת חמוציות.
זהו. להכניס למקרר לשעה שעתיים. זה זמן להכין קופסא ולשוב את מי נפנק עם השוקולדים. אפשר גם את עצמנו. כמובן.
בינתיים אגלה לכם על מה יהיה הפוסט הבא. מטילי אנרגיה
(נכון אנרג'י בארס? אז בעברית, מטילי אנרגיה. משוקולד לבד ועיניינים שכאלו. פליאו/טבעוני וכו.)
חלפה שעה, בה הכנתי לפי ההוראות של מיכל קופסא לשוקולדים, ואח"כ נשאר לי עוד קצת זמן אז הכנתי עוד אחת.
ואז איחדתי בין הפרלינים לשקעים שבקופסא החדשה.
הפרלינים ממש שמחו, אמרו שנחמד שלכל אחד יש חדר משלו והיו שקינאו במרכזי כי יש לו חלון עם נוף וכל השאר רק מציצים מהצד. ככה זה שוקולדים. אנרגטים שכאלו.
וכמובן שאחרי קצת רעש הם התקררו והשתתקו.
כי כשקר שוקולדים קופאים, זה ידוע. ואפילו חלון לא יעזור.
באיחולי שנת 2017 טובה, מתוקה, עם שוקולדים בריאים ושמחת חיים
וזכרו לבקר אצל מיכל ולהודות לה על הבית לשוקולדים שלי
עינבל
להכין מתלה לעציצים בסגנון מקרמה כמו בהדרכה הזו
שבוע טוב
עינבל
גם אני וגם אדם בני, אוהבים לאסוף אבנים וחלוקי נחל ולאזן אותן זו על גבי זו.
הקשר העמוק שנוצר ברגע האיזון בין הידיים, המוח, ומרכז הכובד של כדור הארץ, יוצר מתח וריגוש ובו בזמן שקט פנימי.
כשאנו יוצרים את פסל האיזון, אין לנו ציפיות ממנו.
אנחנו לא יוצרים על מנת שישאר. אנחנו יוצרים על מנת ליצור, באופן זמני ורגעי ומרגש- חיבור בין האבנים, למרכז הכובד, לאדמה ולאויר. ולמים.
ואז תגיע רוח קלה, או מקור של ציפור, או חוטם סקרן של כלבלב.
והאבנים ישובו למקומן הטבעי בחיקו של הטבע שסביבן- וכך זה בסדר.
אמנות כזו נשארת רק במקום אחד. בלב. וגם בצילום.
אז אם מתחשק לכם לשחק ולהתחבר קצת לטבע
ולבוא בידיים ריקות ולצאת בידיים ריקות
אבל בין לבין למלא את הלב באהבה,
נסו בפעם הבאה לאזן אבנים.
אני בטוחה שתתאהבו.
עינבל
+ Thanks to Dena Elisabeth Eber for the photo of me balancing rocks at the featured image.
אני מכינה ינשופים כבר שנים. מכל מיני חומרים. סריגה, הדבקה, קרמיקה, ליבוד, תפירה.
הגזרה המצורפת היא הקלה והמהירה ביותר שאי פעם הכנתי. למדתי את הטכניקה הזו לפני הרבה שנים מאפונית.
כמובן שינשופיה הרבה יותר עדינים וסטייליסטים מאלו שלי. שלי תמיד נראים כמו הינשוף מ"סיפורים פה".
הפעם שלחתי את ההוראות גם לחברתי גלית קידר מהבלוג "שיעמום הוא בחירה
ואיתגרתי אותה- להכין ינשוף בתפירה.
אלו הינשופים שלה:
נכון מתוקים?
מוזמנים גם אתם להצטרף וליינשף!
OWLS are easy to make!
Those two tutorials are very similar to the type of owls I make.
ליפעת, מיתר ואלעד שאולי קוראים כאן-
יהיה לכם קל ונחמד לתפור כאלו בעבודת יד. שולחת לכם באהבה את הפוסט הזה!
עינבל
שיגעון ספרי הצביעה למבוגרים וילדים נמשך עוד עוד, והמדפים מלאים בצורות ודוגמאות למילוי. נהדר!
והנה סוכות בפתח, וקישוטי סוכה נראים נהדר כשהם צבועים על ידי ילדי הבית ואורחי הסוכה. הלא זה רעיון!
אולי מנדלות עם מגן דוד, עם ברכות יהודיות? יש!
הנה שתיים שהכנתי בכדי לתת מתנה לקרובי משפחה שנתאשפז אצלהם בסוכה-
ומה לגבי מנדלה קלה לצביעה לילדים צעירים? הנה!
המנדלות האלו נהדרות- אז אני חייבת תודה
לחברתי אורית גוטמכר לוי מ zebratoys
אורית, אמא לשלושה בנים מיסוד המעלה, יוצרת בין השאר דוגמאות צביעה עם זיקה יהודית, יפות ומגוונות.
לכבוד שיתוף פעולה פורה במיוחד של שתינו, אורית מעניקה לקוראים של תופרת חלומות- הפתעה מיוחדת
את הקבצים ניתן לרכוש בלחיצה על הקופון, ועל כל קובץ תקבלו אחד נוסף מתנה.
את אותו הקובץ ניתן להדפיס בבית כמה פעמים שרק רוצים, ולצבוע באינסוף אפשרויות ושילובים.
בברכת חג סוכות שמח
עינבל
בזמן שהתבוננתי בשולחן הריק בבוקר יום כיפור, בלי אף אורח או ילד שמבקש מזון, ננעצו עיני בדוגמת המפה וחשבתי לעצמי,
הו, כמה נחמד היה לו היתה לי צביעה כזו…
ואז חשבתי. הו, נדמה לי שהטושים האלכוהולים דווקא יכולים לה, למפה הזו.
ואז חשבתי… מה, למה לא?
אז קראתי לילד ולנערה והתלהבנו יחדיו על הרעיון האדיר ("אמא, זה גאוני!") וגם "אמא אפשר? אפשר?"
אז אפשר, קדימה.
זה החזיק אותם בערך רבע שעה ואז הם עזבו את המפה ואת הטושים. אבל אני נשארתי. והתמסרתי לעניין בערך שעתיים.
והשקעתי באלמנט אחד עם כל הלב וככה הוא נראה ומתקדם:
גיליתי שהכי כייף להתחיל עם האדום ואז לעבור לצהוב ואיתו למרוח את האדום ולייצר המון גווני ביניים. וגם עם הירוק הבהיר והכהה. משחקי קווים, נקודות וגוונים.-
וזהו בינתיים, גם לי החשק לצבוע מגיע והולך.
אבל יש משהו מעניין בצביעה על מפת פלסטיק לבנה עם דוגמת פרחים כסופה, שנרכשה לפני כשנה בשוק ב14 שח למטר, כי אהבתי את הדוגמא שלה
הטושים האלכוהולים מתנהגים אחרת מאשר על דף. יותר נמרחים. יותר מתערבבים. משחק מעניין.
זה מזכיר לי את הכריות שפעם מכרו באיקאה, גם עם דוגמא שנראתה לי מושלמת לצביעה – ובאמת צבעתי אותן אז עם אקריליק לבדים.
אני כנראה אוהבת מאוד לצבוע, גם לצייר, אבל יש משהו מרגיע מאוד בצביעה לשם הצביעה. לא שזה מי יודע מה שימושי, אבל מה כבר אפשר לעשות על שולחן האוכל ממילא, חוץ מלצבוע את המפה?
חתימה טובה
עינבל
.
הטושים הם פרומרקרס וכאן יש הסבר עליהם
קרטון חלב (שקדים, פרה, אורז או מה שבא)
אפילו קרטון מיץ, מתחיל במבנה של קופסא מאורכת.
חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.
לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.
אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.
השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.
וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.
,
אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון
אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. 
זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.
תודה מיוחדת ליונית על הרעיון!
עינבל
ריח הפריחה נשמר בתוך הסל הארוג, נוח לשימוש ויעיל לשינה טובה, לנשימה טובה ולאווירה טובה.
הוראות הכנה:
קוטמים מספר אי זוגי של גבעולי לוונדר עד החלק המעוצה, מאגדים אותם יחד וקושרים סרט ארוך בקצהו לזר הפרחים:
ממשיכים להעביר את הסרט- למעלה למטה, מעל ומתחת לסירוגין.
או אז קושרים ומלפפים ומקבלים שרביט
לילדים יהיה קל יותר לעבוד עם סרט רחב.
זו פעילות מוטורית נעימה וריחנית, והתוצאה שימושית. שומרים את השרביט בארון או ליד הכרית במיטה, ונהנים מהריח העז והנהדר האצור בתוכה.
האריגה תשמור על הפרחים שלא יתפרקו כשיתייבשו, ושרביט הלוונדר יהיה שימושי כחצי שנה עד שיתפוגג רוב ריחו, וגם אז כל מעיכה של השרביט תפיק עוד ריח, והוא יהיה יעיל למניעת עש בין הסודרים באכסון הקיץ.
שבוע טוב
עינבל
סדרת הספרים לצביעה בחנויות הספרים מתנהגת כאילו דבר חדש תחת השמש. אך יקיריי, אין חדש תחת השמש!
הרשו לי להמליץ על כמה הוצאות עצמאיות, נפלאות, מוצלחות ושוות בנוסף לסדרת הספרים של צביעה למבוגרים שמשווקת חזק כעת, ואשר הציורים בהם גדולים ונוחים במיוחד לצביעה עבור ילדים
רק לסבר את העין, קטגורית ספרי צביעה (למבוגרים כמובן) באמזון- כאן.
1. צבעי הצביעה הנפלאים למנדלות של טלי כהן צדק
והנה כמה מנדלות שאני צבעתי מהספרים האלו, המשמשים אותי ככלי לריפוי ומדיטציה, זמן של רוגע.
אני אוהבת לצבוע דברים מעניינים, ציורים קטנים, המון פרטים. זו הנאה.
ולכן הספר הזה- הוא העונג שלי-
אתמול ראיתיו בחנות ספרים, מתורגם לעברית, ממש תענוג!
הכריכה שלו בעצמה היא דף צביעה פנימי-
ואני לקחתי אותו לבלגיה איתי, וצבעתי קצת.
ספר נוסף שאני אוהבת הוא יוגה מנדלה
קישורים עם דפי צביעה להורדה:
דפי צביעה להורדה מתוך סדרת הספרים של כנרת זמורה ביתן
סימניות להורדה וצביעה
צביעה נעימה!
עינבל
פעם כשקיבלנו מתנה מ"בובימה" היא הגיעה ארוזה בשקית נייר עיתון בתאילנדית. או משהו כזה. שקית נייר העיתון מאוד ריגשה אותי והשתמשתי בה שוב ושוב עד שהלכה בדרך כל עיתון, דהיינו התפוררה ונקרעה. עם זאת, אי שם באחורי התודעה שלי, נשארה בי חיבה עזה לשקית נשיאה מעיתונים, ולפיכך כשמצאתי את פרויקט שקיות מנייר עיתון הבא התרגשתי מאוד.
יש הוראות הכנה כאן
סרטון מצוין
שמלמד את הכנת שקית הנייר. אפשר להצטרף לגלריה ולהציג בה את שקית נייר העיתון שלכם.
סרטון מצוין
שמלמד את הכנת שקית הנייר. אפשר להצטרף לגלריה ולהציג בה את שקית נייר העיתון שלכם.
אנחנו בד"כ לא קונים עיתונים אלא קוראים את מה שיש ברשת וגם יד 2 מההורים שלנו שמנויים על כל מיני עיתונים.
אנחנו מנויים על כל מיני מגזינים מחו"ל, כולל טיימס מגזין ופופולר מכניקס שהוא לא להיט היסטרי ואפשר חופשי לקחת ממנו דפים בשביל להכין אריזת שקית.
בחרתי תמונה של אסטרונאוט בשביל הדף החיצוני ובעזרת סרטון הוידאו יצרתי שקית נייר קטנה. את הידיות עשיתי מטבעות של מנקי מקטרות.
הנה היא-
מצא חן בעיניכם? רוצים להצטרף לפרויקט ולהפסיק לקחת שקיות ניילון מהסופר?
הרשימה הזו מופיעה גם ב:
תגיות בבלוגיה: הכנת שקית מנייר עיתון, שקיות מעיתונים, בובימה, מיחזור, אקולוגי, ידידותי לסביבה, הוראות הכנה
אם אנחנו כבר בעידן הטכנולוגי, שבו ניתן למצוא את החדשות הכי מעודכנות ברשת הוריטואלית, אפשר היה לחסוך בעץ ולשמור יותר על הסביבה שלנו, אם היו מחליטים שאין יותר עיתונים יומיים מנייר, אלא רק וירטואליים ואת מוספי סוף השבוע שאנשים כ"כ אוהבים להתפנן איתם, היינו משאירים (-: קיצוני, נכון? אבל תחשבו כמה עצים היו נשארים לצמוח…
הוספת תגובה לתגובה זו
הוספת תגובה לתגובה זו
וגרם לי להשמיע קולות מוזרים היה הדוגמן בתמונה הראשונה!!!! אח….לשכב לידו ולגרגר אותו……..
הוספת תגובה לתגובה זו
הוספת תגובה לתגובה זו
הוספת תגובה לתגובה זו
הוספת תגובה לתגובה זו
הוספת תגובה לתגובה זו
לפני כמה ימים הילדים ואני ראינו את הפוסט הזה
והחלטנו להכין גינת פיות בתנאים הקיימים אצלנו שהם חורף יבש, הרבה שמש וגלגלים. הגלגלים מהחלפת הגלגלים של האוטו נמצאים כבר איזה זמן שהוא בחצר ומשמשים לכל מיני פעילויות ספורט של הילדים. הרבה זמן רציתי ערוגה מוגבהת וזו היתה ההזדמנות להשתמש בגלגלים בכדי להתנסות בגננות.
אחרי שהוחלט ברוב קולות ללכת למשתלה ולקנות פרחים וצמחים בשביל גינת הפיות, יצאנו מהבית, ונסענו לספריה. כי רביעי זה בוקר ספריה. הילדה ואני יצאנו עם ספר כל אחת ומשם למשתלה. חד שנתיים בשקל וחצי ורב שנתיים בשניים. החלטתי לתת לילדים לבחור מה שהם רוצים ממרבדי הכוסיות הפורחות על שולחנות המשתלה.
הם מילאו ארגז בכל מיני פרחים קטנים ורודים סגולים וצהובים, אדם הוסיף גם עציץ עם פרחים גדולים
ואני לקחתי גם פיגם בכדי לשתול בגינת המרפא. פיגם הוא יופי של שיח פרפרים. הוא מזמין זנב סנונית.
קניתי גם תערובת שתילה בשביל לעשות לי חיים קלים.
חזרנו הביתה, ארגנתי את החלקה המיועדת עם הגלגלים ואדם עזר לי למלא אותם באדמה הגננית, על גבי שכבה של קומפוסט בשל למחצה מהערימה של שנה שעברה (לא זז הקומפוסט שלי. יבש פה נורא).
ואז קראנו לליה (שישבה בבית עם הספר החדש מהספריה) למלאכת התכנון והשתילה. כל אחד מהם קיבל צמיג-עציץ מלא אדמה והם מיינו את הצמחים ותכננו את הצבעוניות של מה איפה ואיך. אחרי זה הראתי להם איך משחררים את הצמח הקטן מהגביע ואיך שותלים והם המשיכו במלאכה בעצמם ושתלו את כל הצמחים. השקו יפה יפה והתחילו במלאכת הפיות.
הם שתלו בריכת מים קטנה, ואבנים יפות, וכל מיני. הם בטח ימשיכו מחר.
ועוד באותו הקשר- בית פיות מענפים יבשים
מבית פמלי פאן של דיסני
עכשיו, אמר אדם, פיית השיניים תמצא בקלות את הדרך אלינו.
אני מקווה שהוא צודק.
עינבל
נ.ב.
עוד פוסט להשראה
http://thatartistwoman.blogspot.com/2009/06/how-to-make-miniature-garden.html
הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זוהיום הילדים של הקבוצה הכינו שרשרת נייר. כן, כזו קלאסית, של חוליות המושחלות זו לתוך זו. הם עבדו בשיתוף פעולה מדהים. זה גוזר פסים מעלוני פרסומת, זו מושיטה פסים למעגלת, זו מעגלת לטבעת, זו חותכת סלוטייפ וזו מהדקת. הם עמלו כשעתיים, וכך עיתוני פרסומות של צעצועים, כלי בית וחנות מרקחת ידועה הפכו לחגיגה ססגונית. בתום המפגש הן מתחו ומתחו ומתחו, ואני עברתי ומדדתי 26 מטרים(!)
אח"כ צעירת הקבוצה בחרה לבתק חוליה אחת איפושהו בדרך, וככה קיבלנו חלוקה הוגנת למדי של המגה שרשרת לשתי משפחות.
בתי ובני קישטו חדר שלו בשרשרת. תראו בעצמכם. איזו יופי ואיזה אורך מרשים!
ta-daa
וזה רק קיר אחד מתוך 4… דמיינו.
על אותו עיקרון של שרשרת נייר-
במפגש הכירה לי אחת האימהות טכניקות נוספות ולכן מיד אצתי רצתי לבדוק אותן ולמצוא הדרכות עבורכם.
הנה מה שאני התחלתי:
מתוך world preschool mom
http://belladia.typepad.com/bella_dia/2007/12/book-santas-wor.html
וזה בעצם שרשרת נייר שוודית.
שרשרת נייר שוודית מתוך http://qwickstep.com/search/how-to-make-paper-chain.html
הוראות לשני סוגים, וגם צמיד מהטכניקה הזו, מאתר האוריגמי (כן, הנה עוד אוריגמי)
http://www.origami-resource-center.com/bubble-gum-wrapper-chain.html
מכינים מזה תיקים וארנקים. תופרים את השרשראות לפי האיור.
ואפשר להשתמש בניירות ממוחזרים, ואפילו ברצועות של אריזות חטיפים.
(אני אישית ממליצה להכנס לכל הלינקים בפוסט)
חג שמח!
עינבל
הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זו הוספת תגובה לתגובה זואיך מכינים לבד הפעלות שוות למסיבת יום הולדת פיראטים שודדי ים?
אז אתחיל בסוף. הילדים כולם נהנו, גם ההורים, גם המפעילה (אני) גם המארגנת (אני) גם כותבת הטקסטים (שוב פעם אני) וגם האופה (נחשו…כן…אני!)
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
נתחיל בהזמנה- כשלבסוף המסיבה היתה ב22 אתמול כי לפני שבוע הייתי חולה (והחלמתי ברוך השם)
וזה המכתב הראשון:
הכנת משקפות – חומרים: מגלילי נייר טואלט, צלופן, גומיות, מדבקות זהב, סלוטייפ, מדבקות מסוגים שונים
והנה תמונה מהפעילות הראשונה- המפעילה וחתן השמחהבודק את המשקפת שלו.
משימה 2- הי, ילדים, הגיע עוד מכתב! כולם מתיישבים סביבי ואני מקריאה את המכתב המחובר למעטפת שמנה ובה כל חומרי היצירה-
הכנת רטיה/שרשרת: חומרים: עיגולים גזורים מבעוד מועד מבריסטול שחור ובכל אחד מהם 2 ניקובים, וחוט צמר לכל ילד. משחילים דרך החורים וקושרים על הראש. או שעושים שרשרת. אפשר לקשט בצבעי פנדה זוהרים מיוחדים שמציירים נפלא על שחור.
בתמונה: אני ואדם מדגמנים רטיות מוכנות והחברים עוד בשמחת היצירה. חדווה. אגב, המדבקה על המצח- טיקה זהב לקישוט שודדי ים. סתם רעיון של הרגע האחרון:-)
משימה 3 הכנת דגלונים לספינה. חומרים: עשרות משולשים (תודה על הגליוטינה) עם חורים (תודה לפאנצ`ים שאני אוספת כבר זמן רב- סוף סוף יש להם שימוש מדליק!), צבעי פנדה זוהרים, מדבקות, מלבנים עם שודדי ים מודפסים שגזרתי, מדבקות כוכבי זהב, דבק סטיק, חוט ארוך.
תמונה של שרשרת הדגלים כמעט מוכנה
–
משימה 4:
(כמובן שהם בחרו את המתקן כספינה ואז השתוללו עליו עד שקיבלו את משימה חמש)
השעה התחילה להיות מאוחרת והשמש כבר שקעה. לקח זמן עד שפנסי הרחוב האירו את הגינה הציבורית. לילדים זה לא הפריע בכלל. אני הייתי מוטרדת.
אחרי שטיפסו והתגלשו מכל הכיוונים, הגיע המכתב האחרון-
לצערי לא צילמתי את האוצר ואת הבקבוק עם המפה, אז רק אסבר את אזניכן שהיה מדובר בבקבוק זכוכית מרובע ויפהפה ובתוכו מפה מגולגלת. להלן המפה – שבשטח הגיע צבועה והתאמנו אותה לתנאי השטח: עצים, גבעה שהפכה באופן זמני להר ומנהרת ג`ימבורי שלאחר הזחילה בה (היו ילדים שעברו כמה פעמים) אפשר היה לחפש את הדרקון (בובת דינוזאור על עץ) ולידו – לחפור את המטמון (קופסת עץ ובה קוקיות כסף וזהב וארנקונים של כסף וזהב, תוצרת "ענת" אשר ב"מקס סטור" עפולה).
וכמובן שאחרי האוצר הגיעה העוגה- עוגת תיבת האוצר: עשויה מעוגת שוקולית עם שדרוג- במקום כוס שמן קנולה- 100 גרם חמאה. יצא עשיר ונפלא. אה, וגם לא שוקולית סתם אלא של נסטלה. וציפוי שוקולד מריר…והדבק בין השכבות שיצרו את צורת התיבה עשוי מריבת חלב עיזים אורגנית של נאות סמדר.
וככה נראה אותו מגש 10 דקות מאוחר יותר-
נראה שהיה טעים…כי אחרי זה אפילו המעט שנשאר- נעלם. את הפירורים גנב החתול שלנו, גארפילד, כשכולם עזבו את העוגה וחזרו להנות על המחצלות.
הבעל איבד את הלדרמן הפיצי המיוחד שלו בעת שהסיר את שרשראות הבלונים מהמתקנים. העברנו עוד זמן מה בכייף עם ילדים חמושים בפנסים- בסריקות של הדשא והחצץ ומה שביניהם בחיפוש אוצר אמיתי- הלדרמן של אבא של אדם. חזרנו בידיים ריקות הביתה (אבל זה לא הסוף).
והנה שרשרת הדגלונים מאוחר יותר בבית- משמחת מחדש-
תודה לכל המשתתפים, היה כייף~!
אז מה היה לנו?
יצירה:
משקפות
רטיות
דגלונים
חיפוש: בקבוק ומטמון
אכילה: פיתות עם טחינה וחומוס וירקות חתוכים לפני העוגה
עוגת מטמון והמון מטבעות שוקולד
שתיה: מים
ילדים: שמחים ומרוצים
חושך: מוקדם מדי, אבל היה סבבה.
שעת התחלה: חמש בערב
שעת סיום: שמונה-שמונה וחצי
והכי חשוב- נמצא הלדרמן האבוד. הבוקר. סוף טוב הכל טוב!
בשבוע הבא אערוך מסיבת יומולדת לבן השש, בסימן חיפוש האוצר.
בחיפושי הפעם על מנת לייצר מפת אוצר (מפת מטמון) גימפית חדשה (=תוכנה לעיצוב גראפי gimp) מצאתי כמה אוצרות עיצוביים שערכם למעצבים ויוצרים בנייר- לאלבומים, דפים מעוצבים, כרטיסים ועוד- לא יסולא בפז.
אז הנה אני מגלה את האוצרות.
ראשית- הרקע: דף מיושן. אפשרות אחת- לקחת דף לבן, לשפוך עליו תה מרוכז, לייבש, לסרוק.
אפשרות 2: לבחור דוגמא מגלריית הטקסטורות לנייר שכאן- לשמור ולהשתמש. שימוש לב יש 20 עמודים לגלריה הזו, בכל עמוד 9 דפי טקסטורה מרהיבים. וינטיג', קימוטים, כתמים, כמו שכבר אמרתי, בעיצובים בנייר- לכלוך זה יפה.
שנית: הספינה.
איך מציירים ספינת פיראטים?
הנה הספינה שציירתי:
לפי ההוראות וההדרכה כאן– באתר המעולה הזה שמלמד איך לצייר כמעט כל מה שתרצו, לפי הקישורים בעמודה השמאלית שבו.
עכשיו צריך קנה מידה. מה שאני צריכה זה GRIDS.
אז מצאתי את האתר הזה שהוא מנוע ליצירת דפים לפי כל מיני פרמטרים. נייר מילימטרי, רשת עכביש, כל מיני. אפשר לקבוע את המרווחים, צבע הרשת, ועוד.
הכנתי נייר רשת לקנ"מ:
ועל הדרך הכנתי גם דף צביעה בסגנון צעצועי בוקי
ציירתי גם תיבת אוצר ובקבוק עם מפה ו- טאדאם, הנה מפת האוצר – מפת המטמון ליום ההולדת שיערך בשבוע הבא
מקווה שנהנתם, ותודה על כל האיחולים הן בתגובות והן במסרים לשנה טובה, ריגשתם ושימחתן אותי מאוד!
חג שמח
עינבל
שודד הים טוב הלב
האצילי, המקסים והיפה
(טפו טפו טפו)
חוגג שבע שנים, וכמובן, בהתאם למסורת ארוכת השנים-
גם השנה זו חגיגה בסימן פיראטים, כי על סיפור הצלחה חוזרים.
הנה ההזמנה שנשלחה במייל להורים:
והנה דפי הפעילות-
הטקסט חובר בשיתוף פעולה מוצלח של 4 מוחות גדולים, בתי ושתי חברותיה ואני. הכל התחבר ואני יצרתי חוברת משימות על בסיס מיני אלבום שפעם הכנתי.
ואלו המשימות:
וכך נראה המיני אלבום-משימות (טעימה)
וכך נראית המפה שכל ילד קיבל בתחילת הארוע, מה שיעזור לו להשלים את המשימות
יוצרים בנדנות
שולחן עורך:
דגים אפויים בצנצנת זכוכית
בקבוקי רום/דם כרישים אדום (בהתאם לדימיון) (=סודה תותים)
סנפירי כרישים (דוריטוס) ודולפינים אפויים
וכמובן עוגת מטמון!
החרבות הקטנות? השקופות? אלו קיסמים!
על חיפוש האוצר אחראי המבוגר האחראי (ז"א המשימה הועברה לאבא של אדם 🙂 )
פתקים הובאו ברחבי הגן, והילדים רצו ממקום למקום ומצאו את הרמזים.
את התיבה הנהדרת הזו רכשתי בשוק הפשפשים בחיפה, באחת מהשבתות של שנה שעברה. ידעתי מה יהיה היעוד שלה. אוצר!
היא עשויה פח דק וכנראה הכילה שוקולדים בעברה הרחוק.
זהו, תם ונשלם יום הולדת שבע של אדם.
היה נפלא, הילדים נהנו וקפטן אדם יותר מכולם
תודה לכל הילדים שבאו לחגוג ולכל הילדים והילדות שבאו לעזור!
mazal tov!
******************************************
ימי הולדת קודמים- מיטב המסורת:
מציירת על קירות – תופרת חלומות – תפוז בלוגים.
משתתפים:
קויה, הילדים ואני
בתוכנית: הקמת בריכת נוי קטנה
אביזרים: ניילון עבה שנשאר מהבנייה, שק גדול מלא חלוקי נחל בגדלים שונים (שקיבלנו מתנה מספק חומרי בניין ממנו קנינו את כל החומרים לבניית הבית) סמרטוטי רצפה פשוטים, צינור מים, את ומעדר.
העת: ראשון בבוקר
מהלך העבודה:
ראשית החלטנו איך ומה נעשה. שקלנו את האפשרויות השונות ואת המיקום המיטבי ולבסוף הוחלט ליצור בריכת נוי חפורה באדמה.
הילדים חפרו בתורות ובשלב כלשהו שיכנעו את קויה לחפור לעומק.
היא הסכימה בשמחה וחפרה בדיוק איפה שביקשו ממנה. מי גאון של אמא?
כשהשקע באדמה היה משביע רצון לדעת היוצרים (הילדים) הרוונו אותו במים.
אחר כך בכפות הידיים עיצבנו בבוץ את הצורה שרצינו מהבריכה.
כיסינו את הבוץ בבד (סמרטוטי רצפה) ומעליו הנחנו את הניילון העבה.
לאט ובהתמדה כיסינו בחלוקי נחל את כל השטח החשוף ואז הם מילאו מים
כעת אפשר לשחק קצת ולשבץ אבנים יפות וזכוכיות בתוך המים
לאחר מכן בעזרת מספריים- חיתוך שאריות הניילון לפי טוואי האבנים
והמשך עיטור וקישוט בריכת הפיות
המשימה הראשונה הסתיימה בסיפוק גדול.
המשימה הבאה- גמבוזיות או דגיגים טורפי יתושים אחרים.
יופי של בוקר!
עינבל
לו יכולתי…
אני יכולה ללכת לים לאסוף עץ סחוף נחל
אני יכולה לצבוע אותו ולהדביק ממנו בתים
אבל החצר הזו שם
עם העופר בעל עיניים של טבע
את זה אין לי כאן בחניתה
על אף התמרורים עם ה"זהירות יחמורים בדרך"
שמישהו חכם הניח בצידי הכביש
כדי שהנהגים יוכלו להתכונן נפשית
להתקלות עם פרות יציבות
בסיבובים
בחושך.
פוסט נפלא ומעורר השראה. בלוג נפלא. תהנו.
alisaburke: driftwood city tutorial.
עינבל
קוד לתגובות:
//
ראש השנה לאילנות מגיע – ועימו כמה רעיונות ליצירה.
אני אוהבת יצירות מאיצטרובלים – הן מתאימות לכל השנה, אבל בט"ו בשבט מקבלות ערך מוסף
ראשית- אני מאמינה שבכל בית עם פעוטות וילדים כדאי שתיהיה סלסלה מלאה באיצטרובלים, כאלו שאספנו יחד, בגדלים שונים
(אני גם אוהבת סלסלה עם אבנים, ואחת עם צדפים, ואחת עם בלוטים, ונראה לי שהבנתם את העקרון. (
אפשר לשחק עם הפעוטות במיון האיצטרובלים: למיין, לנסות לבנות מהם כל מניני דברים , ליצור מהם דמויות בהדבקה, מוביילים, לדמיין שהם עצים קטנים ועוד.
אני ממליצה למצוא איצטרובל פתוח לרווחה לערוך לו הטבלה כדת וכדין – וכך לראות איך איטצרובל רטוב נסגר ואז כשהוא מתייבש ומחמם- הוא נפתח. זהו מנגנון הפצת זרעים- החמסין גורם לאיצטרובלים להפתח וכשהזרעים (הצנוברים) מתייבשים- הם מתעופפים על כנפיים קטנות – כנף אחת ליתר דיוק- וכך יכולים לנבוט כשתגיע העונה הרטובה.
עוד דרך להרטיב איצטרובלים זה לצבוע אותם בגואש או אקריליק – זו גם דרך מהנה מאוד ליצירה בכל גיל.
יצירה עם ילדים עשויה להיות גם מרפא להורים. לי, כאם- עת היצירה האישית שלי, עם עצמי, בעת שהילדים צופים בי או עושים מה שאני עושה- אלו רגעי השלווה שלי.
אני זקוקה לרגעים הללו בכדי לעשות את החינוך הביתי טוב ונעים עבורי.
אני מאוד אוהבת דמויות משחק וגמדים במיוחד- לכן שמחתי שמצאתי את הרעיון הבא-
בובות על איצטרובל, כשהחלק העליון שלהן מלובד במחט על מנקה מקטרות- והראש עשוי חרוז עץ
העבודה פשוטה- מקפלים מנקה מקטרות לשניים. על הקצה עם הלולאה משחילים את החרוז לראש, את הקצוות מעצבים לשני הצדדים כידיים. מגלגלים סביב סביב סיבי צמר לליבוד, ומסיימים בהשחלה והדבקה של חרוז עץ קטן בתור כף יד. אפשר להוסיף גם שיער ואפילו למצוא ספלול של בלוט בגודל מתאים- ככובע
.
גמד נחמד- הפעם בשימוש בלבד מוכן, איצטרובל ומנקה מקטרות
שני גמדים שמשמשים כגמדי חג מולד אבל בהחלט יכולים לעבור גיור ולהיות גמדי טו בשבט. –
כאן הגזרה עבור הכובע, הכפפות והנעלים
אפשר לספק לשולחן היצירה דבק, עיניים זזות, בלוטים, ספלולים, שאריות לבד, פונפונים ונוצות – ולהניח לילדים לעוף על כנפי הדימיון. הנה כמה רעיונות משובבי נפש-
עוד ינשוף מאיצטרובל- עם הדרכה מצולמת. הינשוף הזה התחיל מאיצטרובל שלובד לתוכו צמר גולמי. עבודה מוטורית נהדרת
– לחובבי הציפורים אפשר להכין מתקן האכלה בתוך איצטרובל
מתקן האכלת ציפורי שיר על איצטרובל: חמאה/חמאת קוקוס/חמאת בוטנים מעורבבת היטב עם זרעונים שונים. את העיסה דוחפים בעזרת מקל לתוך האיצטרובל, ואותו תולים מעץ או ממוט- רחוק מהישג כפם של החתולים
לילדים הגדולים יותר, אלו שאוחזים באולר או סכין אופינל משומרי הגן- הנה כמה רעיונות לגילוף בענפים-
כל תמונה היא קישור להדרכה עצמה
ואף גילוף רוח היער לתוך הענף
אם הכנתם מי מהיצירות בהשראת הרשימה הזו- אשמח לשמוע ולראות!
עינבל
לפני כמה ימים חברה הראתה לי לינק למבנה קינטי ממקלות ארטיק/רופא.
ניסינו עם מקלות ארטיק שנקנו שסטיררים למעבדה. הם חלקים נורא ואי אפשר בכלל לבנות איתם. אז היום רכשתי 3 חפיסות של מקלות "רופא" עבים וצבעוניים ליצירה.
מאז מה שקורה פה בבית זה מקלות מתעופפים!
זה מתחיל במבנה לא יציב ומתוח. למעשה זה סוג של אריגה במקלות.
בשביל שזה לא יתפרק חייבים שיתופעולה בין אח לאחות. יופי של חיברות.
לבסוף משחררים את הקצה- וזה… קורה!
רוצים גם? ברור!
יצירה משפחתית וכיפית לשעות הפנאי, לחנוכה, לימי החורף או הקיץ. קופסת המקלות אצלנו מאפשרת זמן איכות מהנה מאוד.
כמה סרטונים שימושיים בכדי ללמוד את תורת קינטיקת המקלות:
באהבה והנאה
אנחנו!
Glitterfy.com – Photo Flipbooks
הטייח המקסים שלנו, אשרף, סיים לטייח את פנים הבית (עוד לפני הטיח הלבן) והבית כבר מרגיש ממש כמו בית! למרות שאני מדמיינת את הקירות בלבן.
הילדים שלי התאהבו במוצר חדש. ננו בלוקס.
חברה אהובה (תודה!) שלחה לנו מארה"ב. עוד לא ראיתי כאלו בארץ.
זה לגו מיניאטורי, כל ערכת מגיעה עם הוראות מדוייקות באיורים- וכך נולדים דגמים זעירים של הננו בלוקס. הנה כמה תמונות ממדף התצוגה שלהם
זה גמל שלמה ולידו כינור
כאן יש כלי נגינה
בינתיים הצטרפה גם חיפושית קרנפית ונשארה עוד ערכת דבורת הדבש להרכבה, ומטוס של חיה"א האמריקאי.
נכון מקסים?
התחלנו תוכנית לימודים חדשה- מסביב לעולם.
התחלנו באיטליה וכרגע אנחנו ברומא (בדיוק בקפלה הסיסטינית, מתלהבים מהיצירות של מיכלאנג'לו)
אז מצאתי כמה דגמי ננו שיתאימו לנו לתוכנית
למשל מגדל אייפל (מעניין אם יש פיזה)
וראינו כבר גם דולפין, סוס תוכי… הקיצור… קסם של דבר. לא לילדים קטנים (מתחת לגיל חמש), כן לילדים סבלניים או חובבי פאזלים תלת מימדיים מטריפים!
הבכורה רוצה לעשות נושא אישי בתוך איטליה- חתולים במקומות מפורסמים באיטליה. נזכרתי שעננת צילמה חתולים ברומא ואני רוצה להזמין את כולם – לשלוח לנו צילומי חתולים באיטליה אם ישנם! או סיפורי חתולים באיטליה.
בכלל, כל רעיון נוסף יתקבל בברכה.
– נושא האוכל מכוסה, אנחנו מכינים מתכונים איטלקים כל יום! המתכון הבא יהיה פיצה.
עינבל
אני מדמיינת. אני ממש אוהבת לדמיין.
אני מדמיינת את חדר האמבטיה מחופה אריחים לבנים, וביניהם מציצים ריבועים מצויירים, כולם עבודת יד.
I imagine our new bathroom, decorated with painted tiles
אז קניתי צבעים מיוחדים לקרמיקה:
הזמנתי כמה צבעים של פבאו, מיוחדים לקרמיקה
so I ordered PEBEO Ceramic Paint
וגם טושים לפורצלן
וכל האוחזים בעט ובטוש ובמכחול – הילדים ואני- התחלנו במלאכה
הנה האריחים שהכנו עד עתה:
Here are some of the tiles we made:
I thought it would be lovely to make a cat tile.
I start with pencil:
החלטתי להכין אריח-חתול. התחלתי ברישום בעיפרון:
המשכתי בצביעה ראשונית
והנה האריח המוכן
here is the finished cat tile
The kids used the water based paints to meke some tiles:
וכך אנחנו מדי פעם שולפים אריח מהחבילה
ומציירים עליו בטושים או צבעי שמן לקרמיקה
ונהנים ליצור לעצמנו עתיד צבעוני
ובאמת- כל אחד יכול!
אפשר גם לצייר ישירות על האריח שבקיר, לאלו שכבר בנו ורוצים להוסיף בלי הרבה בלגן.
You can DIY ceramic paintings on the wall too. Just give it a try and have fun.
והכי מצחיק?
אני חיה אריחים כרגע, אז אפילו המנה שבעלי הזמין במסעדה "וילה כרמל" הגיע ככה:
The funniest thing- my Hubby got the dish at a resurant – what a lovely tile LOL
משעשע נכון?
עינבל
Inbal
כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.
יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.
הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.
מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות
ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.
הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.
כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.
לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים
את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון
ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.
אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות
שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.
בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)
ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.
פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!
מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/
מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html
תיבה להדפסה:
להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד
תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:
עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי
מוזמנים לעקוב
שבוע נפלא וטוב
עינבל
(והפיות)
מה צריך בשביל מסיבת יומולדת מוצלחת לילדים? מה לא צריך? איך עושים את זה? מה יעזור? מה כדאי?
אירגון מסיבת יום הולדת מהנה לילדים היא משימה מהנה שנטלתי על עצמי בהצלחה 11 פעמים בעשר שנים האחרונות. חלקן מתועדות בבלוג. אספתי כמה תובנות והצעות שיעזרו לי בעתיד - עוד פחות משלושה חודשים הפיראט יהיה בן 8. מעניין אם הוא עדיין ירצה מסיבת פיראטים...
יומולדת 9 ביער- שקט ושלווההנה כמה מסקנות שהגעתי אליהן במהלך השנים:רק ילדים בגיל 4 ומעלה באמת יהנו ממסיבת יומולדת עם ילדים. לפני גיל 4, מסיבה משפחתית עדיפה. אם מאוד רוצים משהו מיוחד- שיגעון הקייקסמאשאו לעשות צילומי סטודיו מגניביםבגילאים צעירים, המסיבה תכלול גם אחים קטנים, הורים מלווים ואחים גדולים. למרות זאת, את עיקר התכנון השקיעו בשכבת הגיל של הילד שחוגג. השאר- יצטרפו אם מתחשק להם.הציפיות של ילדים מימי ההולדת הנן מה שתייצרו.אני מתכוונת, שמותר לחלוטין לצאת מהמסגרת של שקית הפתעה עם ממתק-עיפרון-וחתיכת פלסטיק זבל סיני בשקית.ילדים נהנים ממסיבה שיש בה אוכל טעים, עוגה, ואיזשהי עשיה משותפת.השילוש הקדוש:משחק-יצירה-אוכל.ילדים זקוקים גם למרחב משחק בלי פעילות. חופש.להשראה ראו את יומולדת פיות ביער הקסום של "בעיקר פורמת"
אוכל:נכון שמצפים לאכול רק ממתקים, אבל דווקא מזון מסיבות שאינו חטיפים הכרחי מאוד.ירקות חתוכים, פירות נקיים, חשוב שיהיו זמינים.ומים. מים נקיים ולא רק מיצים צבועים.ילדים אמנם אוכלים הרבה חטיפים (ומוגשים כאלו) אבל גם מגש הירקות עושה להם טוב,והם ניגשים לנשנש פלפל אדום מתוק, מלפפון, גזר. ירקות קשים ועמידים.עוד דבר חשוב- נעים בעיניים כשמסדרים את המזון בצורה אסטתית.יש המון רעיונות אונליין, ולי יש כמה דוגמאות:מגש ירקות ביומולדת 10- קושט עם דגלונים על קיסמים ועם קיסמים.
שולחן בגוונים של ורוד לבן וירוק ליומולדת 36 שלי (גם אני ילדה!)
מיצים אדומים עם תוויות happy birthday והדפס גולגולת שהכנתי מתפוח אדמה
מיקום המסיבה: בכל המקרים, עדיף להוציא את המסיבה מהבית.גן שעשועים, פארק, גינה ציבורית, או חצר הבית (אם יש). בחוץ יש מקום לשחק משחק חופשי, לרוץ, להירגע. בחוץ זה תמיד עדיף על בפנים.
אם אי אפשר להיות בחוץ (חורף קיץ אקלים בעייתי) עדיף באיזה מועדון או מתנ"ס או חלל סגור וממוזג שאינו הבית. לא האמנתי עד כמה שזה משפר את ההרגשה ומקל על העניינים! מגיעים, מקשטים, חוגגים, מסדרים ומנקים. חוזרים לבית מסודר ומשאירים שטח מסודר.מושלם.
לו"ז: לתלות באיזה מקום לו"ז המסיבה שכולם יראו. זה עוזר לילדים היותר גדולים לדעת מה הולך להתרחש, ולנו המארגנים לזכור מה רצינו לעשות עכשיו. פעילות יצירה לוקחת כחצי שעה, בכלל- כל פעילות בלו"ז תיקח כחצי שעה. כדאי להתחיל תמיד עם משחקי הכרות וחברה ולסיים את המסיבה עם עוגת היומולדת. מחפשים רעיונות למשחקים? אני ממליצה על המאמר "משחקי ילדים ונוער לימי הולדת".פינות עבודה ויצירה: הכי טוב ליצור אזורים, אזור לאוכל, אזור ליצירה, אזור למשחקים. כשעוברים מאזור לאזור בהתאם ללוח הזמניםאל תעשו הכל לבד!אפשר לבקש ממשפחה וחברות לבוא לעזור,או לשכור נערים ונערות כעוזרים בעלי תפקיד מוגדר- כמו לעזור בפינת היצירה, לנהל משחקים וכו'.שליטה בבלגןטוב, אז כולנו יודעים שמסיבה= בלגן. אבל יש כמה חומרים שלא מכניסים למסיבת יומולדת עם ילדים. צבעי גואש. לא.מה כן? צבעי עיפרון, טושים.דבק נוזלי. לא.מה כן? דבק סטיק, דבק דו צדדי, צלוטייפ.אבקת נצנצים. לא.(אלא אם היומולדת בחוץ ואז למה לא).תכנון היצירהיום הולדת זה ארוע חברתי. לפיכך הפעילות צריכה להתקיים כארוע חברתי- כולם ביחד סביב עמדת היצירה.כדאי לתכנן את חלוקת החומרים על השולחן כך שלכל 4 ילדים יהיו כל החומרים בהישג יד. כמעט כמו שמארגנים את השולחן בליל הסדר. אבל יותר טוב.כדאי שהילדים יוכלו לשבת בנוחות בעת היצירה.ואיך בוחרים איזו יצירה?* משהו שילדים בגיל הזה יכולים לעשות עם עזרה מינימלית.* משהו שעשוי מחומרים זמינים (טושים, מדבקות,לבד, נייר)* משהו שאפשר לקחת הביתה עוד באותו יום (לא יצירה שתצטרך 24 שעות להתייבש)* משהו שקשור לנושא המסיבה (לא חייבים נושא, אבל אם יש)תמיד כדאי להכין יותר ערכות יצירה מכמות הילדים הצפויה. ליתר ביטחון.תכנון אופי המסיבה:ראשית משוחחים עם בעל השמחה. האם יש נושא מיוחד שיתאים לו/לה? מותר להציע פיות, נסיכות, קסם, חלל, אבירים, פיראטים, רובוטים, פרחים, קשת בענן, וכו'. אפשר גם בלי נושא מוגדר. יום הולדת לילד שלכם זה נושא מספיק טוב למסיבה!מומלץ להעזר ברעיונות!פינטרסט- party timeיצירה עם ילדים בתופרת חלומות
רעיונות ליצירה עם ילדים בלוח הפינטרסט שלי
לסיכום- מסיבה טובה היא כל מסיבה. באמת. אבל אם תעקבו אחרי הכללים שהצעתי כאן- יהיה לכם קל יותר, ברור יותר וזורם יותר. והכי חשוב- כיף יותר.מסיבה טובהעינבלאת יום הולדת 10 של הבכורה ערכנו במועדון הילדים בקיבוץ, וכתודה למועדון- חיפשתי לרכוש להם מתנה שווה באמת.
חשקתי במשחק קלפים שיצור אווירה טובה, שיאפשר פתיחות, תקשורת, יקרב לבבות.
זו יכולה להשמע כמו משימה בלתי אפשרית כי רוב המשחקים בשוק מעודדים תחרות, חשיבה אסטרטגית, הפרדה, ניצחון ואגואיסם.
אבל אני רציתי משחק שיעורר חיבוק, אהבה, חשיבה קהילתית, ביחד, איחוד, משפחתיות. ההיפך.
הבנתי שעלי לחפש בז`אנר הקלפים הטיפוליים, וקראתי בכל מיני אתרים על קלפים מצויירים, קלפים עם מסרים. זה היה הכיון, אבל כשמצאתי את ההמלצה של "בית ספר נחל זורם" למשחק "סיפור של יצירה" – הרגשתי מין שמחה כזו בלב. סימן שמצאתי.
מיהרתי ורכשתי ערכת משחק דרך האתר של היוצרת ותוך יומיים זה היה כאן.
את הקלפים יצרה ופיתחה פרידה שפירא, מטפלת הוליסטית : קינסיולוגיה-מוח אחד, הליכת שמונה, תרגילי מוח, קלפי קס”ם, חשיבה יצירתית, פסיכולוגיה ביהדות, תרפייה בקול ותנועה.
והקלפים באמת עושים מה שרציתי שהם יעשו-
התחלנו לשחק בבית במשחק "סיפור של יצירה" (בינתיים, עד שנביא את המשחק למועדון- וגם שנלמד אותו בכדי שנוכל להסביר להם איך לשחק בו!) אנחנו- הילדים ואני וגם הילדים ביניהם.
במשחק יש 160 קלפים, ועל כל קלף כתוב שם שם סיפור, לדוגמא:
סיפור לידה
סיפור מרגיז
סיפור שסיפר לי אבא
וכו`.
כל אחד שלף קלף ואז עשינו סבב וסיפרנו סיפור שהתאים להגדרה שבקלף.
כתבתי לפרידה בפייסבוק הודעה אישית:
"הגיעה היום החבילה של הקלפים.
הילדים שלי ישובים שניהם בסלון, ומספרים סיפורים…
ונהנים מהקלפים.
משחק משובח,
משמח לשמוע אותם מדברים,
ממש שיחה חיובית.
בכלל קניתי אותו בכדי לתת מתנה למועדון א-ג בקיבוץ, אבל בינתיים אנחנו נהנים…"
תוך כדי הקשבה מהצד שמעתי אותם משחקים וצוטטתי:
סיפור שנמאס לשמוע: היו היה ילד שהלך והלך והלך והלך והלך…
סיפור של הרגל: התרגלתי ללכת למועדון נוער
התאהבנו במשחק, ולקחנו אותו איתנו לסבא וסבתא.
שיחקנו כולנו- הורים, סבים ונכדים.
זכיתי לשמוע את סיפור הלידה שלי מפי אמי, והפעם- אולי בגלל שעברו כמה שנים מאז ששמעתי אותו קודם, ואולי בגלל שמאז ששמעתי אותו בעבר ילדתי בעצמי פעמיים, הפעם הסיפור הזה היה נשמע לי מצחיק ולא מפחיד, ועם סוף טוב ולא רע. פעם, כשהייתי קטנה, ממש פחדתי מסיפור הלידה הזה. אולי גם אמי ריככה קצת את הסיפור כי שני הילדים שלנו הקשיבו. ואולי- אולי סיפורי לידה כבר לא מפחידים אותי.
יש משהו מאוד מקרב ופותח במשחק הזה, כי בעצם כולנו אוהבים לספר סיפורים ולשמוע סיפורים וביום יום שלנו אנחנו מדלגים על זה, ונותרים עם סיפורים לספר רק לעצמנו, בחלום.
המשחק הזה יצר אווירה מקרבת בבית, ואצל סבא וסבתא, והיה לי ברור שגם במועדון א-ג, כמשחק חברתי- זה יהיה כלי להפתח ולהכיר זו את זה באופן נעים ומחזק.
הוא מיועד לכל גיל, לילדים, למבוגרים, למטפלים או לארועים. משחק מושלם בעיני.
הנה סרטון עם פרידה שפירא, היוצרת המופלאה של המשחק המופלא הזה:
כרגע היא מפתחת משחק בן 40 קלפים המיועד ספציפית למשפחה: המשחק למשפחה וילדים "יצירה של סיפור" יהיה עם 40 קלפים ועוד מרכיבים.
אחרי שנפרדנו מהמשחק לטובת המועדון (טוב, בשבילם הוא נרכש, לא?) קיבלנו
אחד בהפתעה ובמתנה מהיוצרת. מה רבה השמחה בבית!
תודה!
לסיכום-
אם אתם מחפשים משחק מתנה לסוף השנה- כזו שתעזור שבשנה הבאה יהיה טוב יותר וכיף
או אם אתם עוסקים בטיפול, או אוהבים משחקים חברתיים או פשוט אוהבים-
המשחק הזה מומלץ מאוד!
באהבה גדולה
עינבל
עינבל
תופרת חלומות 