Mid, imagine

נניח שאני מדמיינת מוזיקה.

כשאני מקשיבה למוזיקה, בעיקר ג'אז וקלאסית, אני מדמיינת. המנגינות לוקחות אותי לנופים שבהם לא הייתי מעולם ולמקומות שאולי ראיתי בסרטים.

מיד דמיינה מוזיקה בשבילי. כן, בדיוק. יצירה של AI, midjourny, המילים שלי, זכויות יוצרים שלי.

מיד*, איך נראית מוזיקה? * מיד- Mid, הכינוי של midjourny, הבוט של האמנות שעשיתי עליו מנוי. כתבתי עליו קלות בעבר.

אני שואלת את מיד כמו שאנשים שואלים את גוגל, ועולמי הויזואלי מקבל תשובות ויזואליות. עננת עשן מתנשאת כציפור. נו. ככה נראית מוסיקה?

ואיך נראית מוזיקה מודרנית על פסנתר?
ככה נראית מוזיקה על פסנתר, עונה לי מיד.

ככה נראית מוזיקה ברגע הזה. ברגע הבא היא תיראה אחרת.

כשאני מקשיבה אני מדמיינת את ארבע העונות. אני חולמת בצבעי מים, יערות עבותים וקרירים. ימים צלולים, אגמים קרים. ארבע העונות של ויולדי הן פס הקול שמרים אותי כשאני דאון. פס הקול שעזר לי לצאת ממצב של כמעט מוות למצב של חיים. כשאני מקשיבה ליצירות האלו אני בוכה וזה בכי טוב. בכי משחרר.

מיד, דמייני את ארבע העונות של ויולדי בצבעי מים.

השיחה עם מיד על מוזיקה הופכת לתשוקה שלי לצייר בצבעי מים. אני מחכה כבר לשוב הביתה ולקחת את אתגר צבעי המים בארבע העונות של ויולדי לידי.

היצירה המשותפת עם מיד עשויה להיות קצת מפחידה. מה זה אומר? האם האמנות כיצירה אנושית מאבדת עוצמה?

אני מהרהרת וחושבת שלהיפך. דווקא הערך של יצירה אנושית ולא מכונה עולה. מיד מאפשרת לי לשחק, והיצירות שלנו יפות ואהובות עלי, אך גם מעוררת בי את התשוקה ליצור לבד, עצמאית.

מיד היא מוזה יוונית מודרנית. בסדרה הנהדרת החדשה בנטפליקס, the sandman בפרק הבונוס שבסוף הסדרה, מוצג רעיון המוזה. המוזה שלי עכשיו משלבת את האמנים הפלמים במאה ה17, את midjourny ואת העולם התרבותי שסביבי, כמו גם את מה שעובר עלי. חיים, התבגרות, פרידות, חיבורים וחברויות חדשות.

מיד, תדמייני לי גולגולת, לחם, גבינה, פירות, חלב ויין. בסגנון פוטוריאליזם, בהשראת האמנים הפלמים. מיד מדמיינת לי סצנה מגוחכת. הלחם והגולגולת התאחדו. איזה רעיון!

רגע, גם קצה הלחם, הנשיקה שם, נראית כמו קליפת גולגולת. מגניב! עכשיו ממש מתחשק לי לעשות אמנות אפלה עם גולגולת. בכלל, זו תשוקה להעז.

אילו רגשות מעוררת בכם תמונות עם גולגלות אנושיות?

עוד עבודה של מיד, עם עריכה נוספת שלי

סופשבוע נעים ורגוע, מחכה כבר לצלם, לצייר וליצור מהרעיונות שהדימיון של המוזה שלי, מיד, העניקה למילים שלי.

ובאותו עניין, של דימיון והגשמה, וגם אקולוגיה, הוצאתי מהדורה דיגיטלית של ברוכה את. מוזמנים לדפדף ולהתרשם.

שבת שלום!

עינבל ויסמן

איך לתת הוראות למיד?

רשימת הפוסטים (מתעדכן) בנושא AI

  1. inside god's head How to start with AI
  2. מיד, דמייני
  3. איך כותבים פרומפט
  4. יצירות: fantastic wallpapers , עגורים באגמון החולה ,
  5. פרומפטים בקנקני תה
  6. מילים בוראות– הזמנה לשיעור ועוד דוגמאות

צביעה שימושית: מפת שולחן

בזמן שהתבוננתי בשולחן הריק בבוקר יום כיפור, בלי אף אורח או ילד שמבקש מזון, ננעצו עיני בדוגמת המפה וחשבתי לעצמי,

הו, כמה נחמד היה לו היתה לי צביעה כזו…

ואז חשבתי. הו, נדמה לי שהטושים האלכוהולים דווקא יכולים לה, למפה הזו.

ואז חשבתי… מה, למה לא?

אז קראתי לילד ולנערה והתלהבנו יחדיו על הרעיון האדיר ("אמא, זה גאוני!") וגם "אמא אפשר? אפשר?"

אז אפשר, קדימה.

הדור הצעיר צובע מפהזה החזיק אותם בערך רבע שעה ואז הם עזבו את המפה ואת הטושים. אבל אני נשארתי. והתמסרתי לעניין בערך שעתיים.

IMG_20150923_105557~2והשקעתי באלמנט אחד עם כל הלב וככה הוא נראה ומתקדם:

IMG_20150923_111339~2גיליתי שהכי כייף להתחיל עם האדום ואז לעבור לצהוב ואיתו למרוח את האדום ולייצר המון גווני ביניים. וגם עם הירוק הבהיר והכהה. משחקי קווים, נקודות וגוונים.-

Iמפת שולחן_112115~2  Iמפתוזהו בינתיים, גם לי החשק לצבוע מגיע והולך.

אבל יש משהו מעניין בצביעה על מפת פלסטיק לבנה עם דוגמת פרחים כסופה,  שנרכשה לפני כשנה בשוק ב14 שח למטר, כי אהבתי את הדוגמא שלה

הטושים האלכוהולים מתנהגים אחרת מאשר על דף. יותר נמרחים. יותר מתערבבים. משחק מעניין.

זה מזכיר לי את הכריות שפעם מכרו באיקאה, גם עם דוגמא שנראתה לי מושלמת לצביעה – ובאמת צבעתי אותן אז עם אקריליק לבדים.

אני כנראה אוהבת מאוד לצבוע, גם לצייר, אבל יש משהו מרגיע מאוד בצביעה לשם הצביעה. לא שזה מי יודע מה שימושי, אבל מה כבר אפשר לעשות על שולחן האוכל ממילא, חוץ מלצבוע את המפה?

IMG_20150923_113549

חתימה טובה

עינבל

.

הטושים הם פרומרקרס וכאן יש הסבר עליהם

גם כששקט בחוץ
גם כשחיוכים מאירים את פניי
מתחת למים רובצת
הליוויתן הגדולה
זו שבוראת עולמות
בבועות מחשבת מחשבות
כאן העולם שלי
בועות על בועות
חכמה וקסם וזו אני
ועל פני
חיוך
לא תמיד אמיתי.

ציירתי היום, עט שחור ואדום על גבי צבעי אקוורל

16/7/15

 

בהשראת פרסקאות העולם העתיק- עיטור קירות בדוגמא וצבע

פרסקאות, או פרסקו

FRESCO

הם ציורי קיר שנעשו על גבי שכבת טיח במבני ציבור ובתים מכובדים בתרבות יוון, רומא וביזנט.

Knossos-Architecture

מלבד ציורים עשירים בפרטים, היו מקובלים עיטורים מורכבים שמעניקים מסגרת לפתחים

המוטיבים הפופולרים בתרבות העתיקה נלקחו מעולם החי (גפנים משתרגות, פרחים, ציפורים, קוציץ סורי ועוד)

כמו בטאג' מהאל

לסמל הבא קוראים המפתח היווני – THE GREECE KEY

וכך הוא נראה בעיצוב שטיח מודרני

מבין המוטיבים השונים, הוא אחד החביבים עלי

מפתח היווני הנ"ל יש תצורה נוספת, רכה יותר, הקרויה maandar

וממנו, בעזרת פלסטיק מפל שרכשתי, יצרתי שבלונה ענקית

DSCN7276

וחתכתי אותה – כך שקיבלתי שתי שבלונות

DSCN7278שלדעתי יתאימו בשימוש עם השליכט הכחול שיש לי- אם רק אבחר בהן.

להשתמש במוטיב צמחי שאני מאוד אוהבת- גפן משתרגת  היא אפשרות אחרת

את מוטיב הגפן המשתרגת הזמנתי היום מארט דיפו, חנות אינטרנט (ואמיתית) מהמוצלחות לטעמי. המחירים מעולים והשירות- מעל ומעבר.

פרסקאות רשמים כפי שנמצאו בבתי מידות בציפורי ובבית שאן- לא תמצאו אצלי.

אבל תוספת אלמנטים על קיר הבית, בגוונים של כחול קובלט וכחול ים- אני מקווה שיהיו.

והנה עוד כמה תמונות מהבית היווני המתהווה שלנו

החזיקו אצבעות לשחרור העיצומים בנמל חיפה ולשחרור החלונות שלנו משם!

DSCN7219   DSCN7231

עינבל

מקלות רופא מתעופפים לנו בבית!

לפני כמה ימים חברה הראתה לי לינק למבנה קינטי ממקלות ארטיק/רופא.

ניסינו עם מקלות ארטיק שנקנו שסטיררים למעבדה. הם חלקים נורא ואי אפשר בכלל לבנות איתם.  אז היום רכשתי 3 חפיסות של מקלות "רופא" עבים וצבעוניים ליצירה.

מאז מה שקורה פה בבית זה מקלות מתעופפים!

זה מתחיל במבנה לא יציב ומתוח. למעשה זה סוג של אריגה במקלות.

DSCN5558בשביל שזה לא יתפרק חייבים שיתופעולה בין אח לאחות. יופי של חיברות.

DSCN5557

DSCN5556

DSCN5555לבסוף משחררים את הקצה- וזה… קורה!

רוצים גם? ברור!

יצירה משפחתית וכיפית לשעות הפנאי, לחנוכה, לימי החורף או הקיץ. קופסת המקלות אצלנו מאפשרת זמן איכות מהנה מאוד.

כמה סרטונים שימושיים בכדי ללמוד את תורת קינטיקת המקלות:



 

באהבה והנאה
אנחנו!

רעיון למתנה: קישוט קערית פורצלן

DSCN3844רכשתי בחנות כלי בית אהובה (אל הבית, שלומי) שתי קעריות הגשה בצורת דג. 6 ש"ח כל אחת.

בתוכנית: קישוט בעזרת טושים לציור על פורצלן שנרכשו בשמחה גדולה בנתנאלה דוט קום.

במטרה אחרת- לקשט ידנית אריחי חרסינה המיועדים לחדר הרחצה לילדים.

אחרי שכבר יהיו במקומם, יוכלו ילדיי לקבל את הטושים ולבחור עד 4 אריחים עליהם יציירו ויכתבו את הדקורציה לחדר הרחצה שלהם.

במשך השעה הראשונה אחרי הציור, הוא יורד בקלות במים ומטלית. אח"כ אפשר לקרצף אותו בספוג קסם למשך שעה נוספת. אחרי 24 שעות הצבע מתקבע ושום ספוג ומדיח וקסם לא מסיר את הציור.

אז בעלות מצומצמת ערכנו ניסויים עם הטושים והאפקטים.

אני לקחתי שבלונה נצמדת והצמדתי לקערית

DSCN3845ועבדתי בעדינות באדום וירוק בהיר

DSCN3847

לא חיכיתי מספיק והסרתי- כשזה קצת נמרח

אז הפכתי את הדפקט לאפקט והוספתי צהוב וירוק כהה.

ואז נקודות.

DSCN3848    

נקודות תמיד טובות ליDSCN3849

יצאה קערית מאוד שמחה

DSCN3851ואז הגיע הרגע שהיצירתיות דגדגה גם לבן שלי והוא יצר קערית מעוטרת לכבוד השנה החדשה:

DSCN3856ואת הקערית הזו אני אוהבת מאוד!

זו קערית להגשת ירקות חתוכים, ואיזה כיף של ברכה

אגב עוד דבר שימושי שעשינו עם הטושים- יש קטע של הילדים שהם כל הזמנים מוציאים עוד ועוד כוסות לשתיית מים. בצהריים אני ממלאת מדיח עם כל הכוסות מהגירה, כי הם לא זוכרים מה שלהם. אז פשוט כתבתי עם הטוש שם על כוס. ואז יש נאמנות לכוס עד הערב וכמות הכוסות בכל הדחה נעשה שפוי לחלוטין!

בברכת חג שמח

עינבל

מיניאטורות לבית בובות

מיניאטורות לבתי בובות – אוסף רעיונות והדרכות

כשהייתי ילדה קטנה, לפני שלושים שנים בערך, ביליתי שעות רבות מזמני ביצירת רהיטים זעירים, מזון זעיר ושאר מיניאטורות לבית הבובות שלי.

יותר מששיחקתי בבובות, יצרתי עולם בזעיר אנפין בתוך בית הבובות.

הייתי יוצאת עם הבית החוצה אל בין פרחי היסמין, ומארגנת אותו למסיבת פיות ענקית.

מקשטת בפרחי יסמין, יוצרת שבילים מאבנים, מגישה חלב ודבש בכוסות זעירות

ונשארת לצפות בהיכל מעשה ידי לעת ערב.

הפיות היו מגיעות בדיוק כשהשמש שינתה צבע לורוד והגבולות בין העולמות נעשו דהויים, מטושטשים.

כשהעין לא יכולה להבחין בוודאות אם זו פיה או עש לילה, הן היו מתעופפות סביבי, מודות לי בשקט על המסיבה שאירגנתי להן ונכנסות אל בית הבובות.

לוגמות מהחלב והדבש, שותות צוף יסמין מגביעי הפרחים, בודקות את רכות המיטות שהכנתי מקרטון וספוגים ובדים

את יציבות הכסאות הקטנים שהכנתי ממתכת וקרטון

ומתאכזבות מחדש מהמאכלים הזעירים שהכנתי מפימו, מופתעות מיופיים, מתעופפות סביבי בתודתן.

אולי רק חלום, אולי אגדה, ואלי זיכרון ילדות

שעם ההתבגרות הפך לכמעט לא יאומן כי יסופר.

בית הבובות שלי כיום ריק, מחכה ליום בו אחזור לטפח אותו, אותו ואת הבית-לא-בובות שלי, זה שמחר (!) יתחילו בו את היסודות (!)

ולי נשאר זמן לתכנן, לאסוף קישורים ולהלהיב את הילדים שלי במיניאטורות שאפשר להכין.

פיות, בובות, מה זה משנה? עולם בזעיר אנפין גורם לי אושר!

מתוך הבלוג הנהדר http://cynthiascottagedesign.blogspot.co.il/

מתוך: http://talesfromanoccottage.blogspot.co.il/2011/06/youre-killing-me-smalls.html

  • תבנית להכנת עלים מיניאטורים מפימו:

  • אמבטיה מבקבוק של קרם גוף:

תיבה להדפסה:

תיבה להדפסה

  • דף קולאז עם תמונות לבית הבובות

להדפסה על נייר עבה, אפשר מעל זה למרוח שכבה של דבק מאדפאדג' או דבק פלסטי, ליצירת שכבה שקופה דמויית פלסטיק. לשימוש אישי בלבד

  • תריסים קטנים מבריסטול או קרטון:

תאורה מכוס מדידה לתרופה ותחרה:

עוד רעיונות וקישורים בלוח פינטרסט מיניאטורות שלי

מוזמנים לעקוב

שבוע נפלא וטוב

עינבל

(והפיות)

כריסטופר אלכסדנר, דפוסי בית לחיים

כריסטופר אלכסנדר הוא ארכיטקט שחקר ומצא דפוסים של בניה שמעודדים חיים.

קראתי במשך שנים שוב ושוב את הדפוסים (תרגום מאת יונת שרון) (patterns) שלו ואלו השפיעו על הדרך בה אני בוחנת את העולם. מומלץ.
אך כעת, עם החשיבה המחודשת, הכנתי לי רשימת קריאה שתעזור לי תהגדיר את הצרכים והחלומות שלי לגבי הבית שנבנה.
כמה דוגמאות לדפוסים שאני אוהבת במיוחד:

  • ריבועים והמלבנים המדויקים, דוגמת גביש, שמעצבת האדריכלות העכשווית, אינם מועילים במיוחד לבני האדם ולמבנה עצמו. צורות אלו מבטאות את החזון המוגבל של אנשים העסוקים יותר מידי במערכות ואמצעי יצורן."  צורת החלל הפנימי
  • שולי הבית: יש להתייחס לשוליים של הבניין כישות בפני עצמה, מקום, אזור עם נפח, ולא סתם קו או חיבור ללא עובי. לשבץ בשולי הבניין מקומות שמזמינים אנשים להתעכב. ליצור מקומות עם עומק וכיסוי גג, מקומות לשבת, להשען, לפסוע, במיוחד בנקודות סביב הבניין שמשקיפות לאזורי התרחשות מעניינים או יפים בחוץ.

  • חדרי גומחה, אחד הדפוסים החביבים עלי, הנה מיטת גומחא חקסימה. בכלל הבנתי שאני אוהבת גומחות ונישות בנויות והן נעימות וביתיות בעיני. אני רוצה שהבית יתוכנן כבר עם נישות לספרים, למדפים, לפסלים.
  • מדרכה עם חריצים- טובה לסביבה ולנו
  • צורת החלל הפנימי – שזה משהו שלדעתי קשה להשתחרר ממנו, הנטיה שלנו לריבועים וקירות ישרים, נכון?

ועוד מאמר מומלץ  מאת יונת שרון– תכנון הבית בעזרת דפוסים של כריסטופר אלכסנדר

  • אתר http://naturalhomes.org/ עם הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר ודוגמאות קיימות של מימושן.

ממליצה לקרוא, עוד ועוד, לבדוק מה התחושות לגבי מה שקראתי ואיפה זה יכול להפוך למציאות גם ביום יום שלנו כאן.
עינבל