לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?
הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.
והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר.
לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"
צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.
כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים.
התאהבתי כבר בדף הזה
החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!
אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה.
וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.
Many people keep asking – which marker are better, Promarkers or Chameleon?
What are the differences between them? Which one is better for colouring pages?
So, as an experiment, I tested both of them to check that out.
הרבה אנשים שואלים כל הזמן- מה עדיף, פרומרקרס או קמיליון? מה ההבדלים ביניהם? מה עדיף לצביעה?
אז, החלטתי לערוך ניסוי בכדי לבדוק מהי התשובה.
Here is my test page: הנה דף הניסוי-
1. Marker heads. Each marker has two heads.
ראשי הטוש. לכל טוש שני ראשים.
The chameleon has one thin head and one brush head. The brush head is soft and very nice to work with. It mixes colours great.
The Promarker has one thin head and one wide head. The wide head is not comfortable to work with in small spaces but very nice to cover big spaces.
ראשי הטושים. לכל טוש יש שני ראשים. לקמיליון יש ראש טוש דק וראש מכחול. צד של המברשת מאוד רך ונוח לעבודה. עירבוב הצבעים של ראש המכחול – נהדר.
לפרומרקרס יש ראש טוש וראש רחב, עם הצד הדק קל לצבוע שטחים קטנים ועם הצד הרחב זה בלתי אפשרי. אבל לכיסוי שטחים גדולים- הצד הרחב נהדר ונותן מראה מאוד אחיד.
2. Cover with no effects
כיסוי שטח ללא אפקט
As you can see, Promarkers cover area better if you need a consistent look. Chameleon created a gradual look.
ניתן להבחין שבכיסוי שטח, הפרומרקר מכסה שטח במראה אחיד ואילו הקמיליון יוצר מראה הדרגתי גם ללא אפקט.
3. A drop of water
טיפת מים
I don't see much difference. The Right one in Promarkers, worked with 3 pens (one of them was the blender pen). the Left is with Chameleon, worked with 2 pens (one with the blender head effect) . The results are similar.
אני לא רואה הבדל משמעותי, בצביעת טיפה. עם הפרומרקרס השתמשתי בשלושה טושים- תכלת, אפור ובלנדר ליצירת החלק הבהיר בטיפה. עם הקמיליון השתמשתי בשני טושים אך הפעלתי את אפקט הבלנדר על ראש הטוש התכול, ליצירת החלק הבהיר בטיפה. התוצאות מאוד דומות.
4. leafs עלים
OK, It is definitely easier to created a gradual look for the leaf with the chameleon. With only one pen and blender head, I got this lovely fall effect. 1:0 to Chameleon here.
בהחלט, לצבוע עלה שלכת עם טוש יחיד וראש הבלנדר שלו זה הרבה יותר קל וכייף ממשחקים עם כמה גוונים של פרומרקרס. והקמיליון בהחלט מנצח בסיבוב הזה.
5. Volume נפח
Colouring body volume, or a roll: with Chameleon I used only one pen with its blender head, when with the Promarkers I used 2-3 pens trying to create similar gradual look. Again, 1:0 to Chameleon here, especially with the promarkes leaking out of the lines.
צביעת גוף עם נפח, יתרון לקמיליון. שימוש בטוש אחד וראש הבלנדר שלו, לעומת שניים שלושה טושים של פרומרקרס בניסיון ליצור הדרגתיות דומה. אחד אפס לקמיליון, ביחוד עם הנטייה של הקמיליון לנזול אל מחוץ לקווי הצביעה.
so, P or C ?
Answer:
Both.
Together they make the best results.
but, If you love to cover spaces with consistent look, you will enjoy the Promarkers more.
and if you love the gradual look – the Chameleon are best for you.
Colouring is playing. Enjoy it!
אז מה עדיף?
והתשובה: שניהם.
יחד (ראו ציור 7) האפקט הכי יפה.
אבל, אם אתם אוהבים לכסות שטחים במראה אחיד- וגם לשחק עם גוונים שונים ליצירת הדרגה, פרומרקרס מעולים עבורכם. ניתן ליצור צביעה הדרגתית נהדרת, בשימוש בגוונים שונים.
אם אתם אוהבים את המראה המואר וההדרגתי במעט עבודה, אז הקמיליון אידיאלים לכם.
אבל ההמלצה שלי היא- גם וגם.
צביעה היא הנאה ומשחק, אז נסו להנות!
chameleon markers tutorials-
Promarkers-
Promarkers by letraset tutorials:
נ.ב. המסקנה שלי, אם יש תקציב רק לסוג אחד, קמיליון. כי הוא גם פועל כאלכוהולי רגיל (כיסוי שטחים, עירבוב צבעים והעמקת צלליות בחזרות) וגם נותן את האפקט של ההדרגתיות.
בזמן שהתבוננתי בשולחן הריק בבוקר יום כיפור, בלי אף אורח או ילד שמבקש מזון, ננעצו עיני בדוגמת המפה וחשבתי לעצמי,
הו, כמה נחמד היה לו היתה לי צביעה כזו…
ואז חשבתי. הו, נדמה לי שהטושים האלכוהולים דווקא יכולים לה, למפה הזו.
ואז חשבתי… מה, למה לא?
אז קראתי לילד ולנערה והתלהבנו יחדיו על הרעיון האדיר ("אמא, זה גאוני!") וגם "אמא אפשר? אפשר?"
אז אפשר, קדימה.
זה החזיק אותם בערך רבע שעה ואז הם עזבו את המפה ואת הטושים. אבל אני נשארתי. והתמסרתי לעניין בערך שעתיים.
והשקעתי באלמנט אחד עם כל הלב וככה הוא נראה ומתקדם:
גיליתי שהכי כייף להתחיל עם האדום ואז לעבור לצהוב ואיתו למרוח את האדום ולייצר המון גווני ביניים. וגם עם הירוק הבהיר והכהה. משחקי קווים, נקודות וגוונים.-
וזהו בינתיים, גם לי החשק לצבוע מגיע והולך.
אבל יש משהו מעניין בצביעה על מפת פלסטיק לבנה עם דוגמת פרחים כסופה, שנרכשה לפני כשנה בשוק ב14 שח למטר, כי אהבתי את הדוגמא שלה
הטושים האלכוהולים מתנהגים אחרת מאשר על דף. יותר נמרחים. יותר מתערבבים. משחק מעניין.
זה מזכיר לי את הכריות שפעם מכרו באיקאה, גם עם דוגמא שנראתה לי מושלמת לצביעה – ובאמת צבעתי אותן אז עם אקריליק לבדים.
אני כנראה אוהבת מאוד לצבוע, גם לצייר, אבל יש משהו מרגיע מאוד בצביעה לשם הצביעה. לא שזה מי יודע מה שימושי, אבל מה כבר אפשר לעשות על שולחן האוכל ממילא, חוץ מלצבוע את המפה?
סדרת הספרים לצביעה בחנויות הספרים מתנהגת כאילו דבר חדש תחת השמש. אך יקיריי, אין חדש תחת השמש!
הרשו לי להמליץ על כמה הוצאות עצמאיות, נפלאות, מוצלחות ושוות בנוסף לסדרת הספרים של צביעה למבוגרים שמשווקת חזק כעת, ואשר הציורים בהם גדולים ונוחים במיוחד לצביעה עבור ילדים
רק לסבר את העין, קטגורית ספרי צביעה (למבוגרים כמובן) באמזון- כאן.
במטרה אחרת- לקשט ידנית אריחי חרסינה המיועדים לחדר הרחצה לילדים.
אחרי שכבר יהיו במקומם, יוכלו ילדיי לקבל את הטושים ולבחור עד 4 אריחים עליהם יציירו ויכתבו את הדקורציה לחדר הרחצה שלהם.
במשך השעה הראשונה אחרי הציור, הוא יורד בקלות במים ומטלית. אח"כ אפשר לקרצף אותו בספוג קסם למשך שעה נוספת. אחרי 24 שעות הצבע מתקבע ושום ספוג ומדיח וקסם לא מסיר את הציור.
אז בעלות מצומצמת ערכנו ניסויים עם הטושים והאפקטים.
אני לקחתי שבלונה נצמדת והצמדתי לקערית
ועבדתי בעדינות באדום וירוק בהיר
לא חיכיתי מספיק והסרתי- כשזה קצת נמרח
אז הפכתי את הדפקט לאפקט והוספתי צהוב וירוק כהה.
ואז נקודות.
נקודות תמיד טובות לי
יצאה קערית מאוד שמחה
ואז הגיע הרגע שהיצירתיות דגדגה גם לבן שלי והוא יצר קערית מעוטרת לכבוד השנה החדשה:
ואת הקערית הזו אני אוהבת מאוד!
זו קערית להגשת ירקות חתוכים, ואיזה כיף של ברכה
אגב עוד דבר שימושי שעשינו עם הטושים- יש קטע של הילדים שהם כל הזמנים מוציאים עוד ועוד כוסות לשתיית מים. בצהריים אני ממלאת מדיח עם כל הכוסות מהגירה, כי הם לא זוכרים מה שלהם. אז פשוט כתבתי עם הטוש שם על כוס. ואז יש נאמנות לכוס עד הערב וכמות הכוסות בכל הדחה נעשה שפוי לחלוטין!
כשאני נכנסת לחנות צעצועים או ספרים, אני תמיד בוחנת בעניין את המקום הזה עם עמוד החוברות המסתובב. אני זוכרת לטובה ימים ולילות בהם צבעתי את דגמי בוקי בדוגמאות של שטיחים, אריחים, לבבות. פלא שאני אוהבת אריחים מצויירים?
מאז שהיו קטנים, פינקתי את ילדיי בחוברות של דגמי בוקי. ותמיד, ללא יוצא מן הכלל, כשהזמנתי אותם לעשיה – התחלתי בעצמי. לא רק בגלל שמה שאמא עושה תמיד יותר מושך מ"לך תעסיק את עצמך", אלא בגלל שאני באמת עושה את זה בחדווה. כי זה כייף, ויש שם הרבה זכרונות ילדות מתוקים כשגם אמא שלי היתה מתחילה בעצמה וסוחפת אותי.
בוקר ראשון של החופש הגדול. הפעם באמת חופש, אני והילדים, 3 חתולים וגורה.
על השולחן חתול בעמדת תצפית אופיינית, 2 חבילות של "דגמי בוקי". קו נקודה עם מספרים למתקדמים, ודוגמאות גיאומטריות, עם מספרים. פסיפס מספר וצבע.
הכל אצלנו סביב שולחן האוכל. ארוחת בוקר, צביעה, תפירה. זה מרכז הבית, ליבו הפועם של הבית שלי. גם כשהיה לי סלון, העדיפו חברותי את פינת האוכל. וביחוד כעת, כשאין לי סלון בדירה הקטנה. אני חושבת שבתכנון הבית שלי כדאי להתייחס ללב הזה. פינת האוכל.
אבל ערימה של צעצועי בוקי לא מספיקה בכדי לפתות את שני הילדים שלי לשולחן. אני שולפת מהמחבוא חבילת טושים חדשה והראשון מגיע (הגדולה קוראת על כורסת השמש).
ומזמין גם אותי, אז כמובן שאני מצטרפת. אבל אני מאמינה בקיצורי דרך וככה זה נראה אצלי: הקפת שטחים בעלי אותו מספר ומילוי אחיד…
ואחרי יותר מארבעים דקות של ריכוז מהנה
היום הוא כבר שיכלל את זה, הוא צובע את המספרים לפי הסדר העולה של הופעתם. 0 זה לבן. הוא כבר זוכר בעל-פה.
את קו-קו עד 150 הוא הכין בסבלנות מרשימה, אבל התעייף מאיסוף הנקודות. ובכל זאת לא עזב עד שסיים.
מאז הערמה הולכת וגדלה, ובה דוגמאות שונות המתגלות תוך כדי צביעה.
אני ממליצה לבחור כל פעם חוברת אחרת ממבחר דגמי בוקי ותמיד לחשוף אותן ביחד עם חפיסת עפרונות או טושים חדשים.
אני מאוד אוהבת דוגמאות צביעה גיאומטריות ואיור חופשי והנה הפוסט הקודם שלי בנושא: