חתכתי אותו בערך באמצע (עם סכין מטבח פשוטה) והכנסתי את החלק התחתון, לתוך החלק העליון. נוצרה מעין קופסא סגורה ויציבה.
לאחר מכן פתחתי את קיפולי הגג וקילפתי את הפלסטיק שיוצר את הפיה. זה קל ממש. הפיה משתחררת בקלות, את הרעפים של הגג יוצרים מדף בריסטול או קארדסטוק שכשמדביקים אותו- מחזק את המבנה.
אני ממליצה קודם לכסות את הקירות בניירות יפים, ורק אחר כך ליצור את הרעפים.
השלב האחרון הוא המהנה ביותר. קישוטים.
וואשי טייפ, סרט תחרה, דמויות של ציפורים ושאר קישוטים.
,
אם רוצים להחתים מומלץ לפני שמדביקים את הדף לקרטון
אבל גם אחרי זה יוצא אפקט יפה. זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
אז כדאי לשמור את קרטון החלב, וליצור בהזדמנות שובך/בית מעוצב.
גם כששקט בחוץ
גם כשחיוכים מאירים את פניי
מתחת למים רובצת
הליוויתן הגדולה
זו שבוראת עולמות
בבועות מחשבת מחשבות
כאן העולם שלי
בועות על בועות
חכמה וקסם וזו אני
ועל פני
חיוך
לא תמיד אמיתי.
היה זה יום שישי, בוקר לטייל ולחקור את צפונות האסלט הבלגית.
יד ביד עם אדם, מלאה בתשוקה ללכת רגלית ולהכיר חנויות וסמטאות על בוריין, יצאנו לדרך.
בהתחלה נעזרתי בגוגל מפות ומהר מאוד הבנתי שכל קשר בין האפליקציה למציאות מקרי בהחלט.
אם כן, הברירה נותרה הטובה ביותר- by foot
ברחוב החוצה את הרחוב בו עליתי- ראיתי פרימרק. היה בוקר, ולא היה תור. מדדתי קצת דברים, אבל כשניגשתי לקופות ושם היה תור ארוך בטרוף, נטשתי את הטובין ויצאנו לבזבז את השעתיים שנותרו- בטיול.
והחלטנו להכין גינת פיות בתנאים הקיימים אצלנו שהם חורף יבש, הרבה שמש וגלגלים. הגלגלים מהחלפת הגלגלים של האוטו נמצאים כבר איזה זמן שהוא בחצר ומשמשים לכל מיני פעילויות ספורט של הילדים. הרבה זמן רציתי ערוגה מוגבהת וזו היתה ההזדמנות להשתמש בגלגלים בכדי להתנסות בגננות.
אחרי שהוחלט ברוב קולות ללכת למשתלה ולקנות פרחים וצמחים בשביל גינת הפיות, יצאנו מהבית, ונסענו לספריה. כי רביעי זה בוקר ספריה. הילדה ואני יצאנו עם ספר כל אחת ומשם למשתלה. חד שנתיים בשקל וחצי ורב שנתיים בשניים. החלטתי לתת לילדים לבחור מה שהם רוצים ממרבדי הכוסיות הפורחות על שולחנות המשתלה.
הם מילאו ארגז בכל מיני פרחים קטנים ורודים סגולים וצהובים, אדם הוסיף גם עציץ עם פרחים גדולים
ואני לקחתי גם פיגם בכדי לשתול בגינת המרפא. פיגם הוא יופי של שיח פרפרים. הוא מזמין זנב סנונית.
קניתי גם תערובת שתילה בשביל לעשות לי חיים קלים.
חזרנו הביתה, ארגנתי את החלקה המיועדת עם הגלגלים ואדם עזר לי למלא אותם באדמה הגננית, על גבי שכבה של קומפוסט בשל למחצה מהערימה של שנה שעברה (לא זז הקומפוסט שלי. יבש פה נורא).
ואז קראנו לליה (שישבה בבית עם הספר החדש מהספריה) למלאכת התכנון והשתילה. כל אחד מהם קיבל צמיג-עציץ מלא אדמה והם מיינו את הצמחים ותכננו את הצבעוניות של מה איפה ואיך. אחרי זה הראתי להם איך משחררים את הצמח הקטן מהגביע ואיך שותלים והם המשיכו במלאכה בעצמם ושתלו את כל הצמחים. השקו יפה יפה והתחילו במלאכת הפיות.
הם שתלו בריכת מים קטנה, ואבנים יפות, וכל מיני. הם בטח ימשיכו מחר.
אני הייתי מכינה אדניות כאלו, פעם, מזמן, אפילו לפני שהילדים נולדו.
יש לי עדיין בובות חרס קטנטנות של ארנבונים וחולדים, שקישטו את האדניות, ואפילו בית עץ קטנטן מבמבוק.
לא פלא שאת לא שולחת את הילדים שלך למערכת החינוך
[לא שמותר לי להגיד דברים שכאלה,,]רק מילה קטנה על צמיגים
כשהם מלאים באדמה אין עם זה בעיה,
אבל צריך להיזהר מאד מצמיגים ריקים בחצר
נחשים מאד אוהבים להתסתתר בתוכם
לגבי הצמיגים אני יודעת, למזלנו ציף ציידת מעולה ואין בגינה לא עכברים חיים ולא נחשים חיים. והיא, היא נהייתה שמנתולה מכל מה שהיא צדה ואוכלת בגינה. מזל שהארנבון חושב שהוא חתול והחתולים מאמינים לו.
הי עינבלית,
אהבתי כל כך את גינות הפיות, וגם את הגמדוני-איצטרובלים אליהם קישרת, שהמלצתי עליהם באתר הבית של שקיות אסיף האקולוגיות www.asif-bag.co.il
אני חושבת שאת כותבת בלוג לתפארת, ושמחה מאד להיות מנויה עליו 🙂
תמשיכי ליצור ולצלם, טו בשבט טעים ועסיסי
אדית
קרטון חלב (שקדים, פרה, אורז או מה שבא)
,
זה היה ניסיון ראשון, נהנתי מאוד, ונראה לי שאעשה עוד כאלו – בקייטנת ילדות בשבוע הבא (הבכורה מארחת חברה)
קיר חנות הקעקועים 
הוספת תגובה לתגובה זו
