התהליך הארוך והמרגש של יצירת הכריכה לספר הסתיים במלואו. כריכה קדמית ואחורית. ושדרת הספר, כלומר הנראות שלו כשהוא עומד בין ספרים אהובים נוספים על המדף. ברוכה את. ורימון. ואדמה. אדמה בית הוצאה לאור לחכמה נשית מתחדשת – נועה ברקת.
ברוכה את, כריכה קדמית
האיורים של צמחי המרפא שמופיעים בספר, הם איורים בוטאנים מדויקים שאני איירתי ויעל רון Yael Ron עיצבה ליצירת כריכת כליל השלמות הזו.
לו הייתי מנסה למדוד כמה זמן אני מול נייר וכמה זמן מול מסך, ביום, מה הייתי מגלה?
הייתי מגלה שבימים שבהם היה לי יותר זמן נייר, יצרתי יותר. ציירתי. קראתי. שיחקתי.
והילדים שלי? זמן הנייר שלהם הולך ומצטמצם, ואפילו את הספר שאדם כותב, הוא כותב מול מסך ולא על נייר.
לפני זמן מה, חיכתה לי הפתעה נהדרת בדואר. חבילה, ועליה השם "חלבלובון"
צורף לה מכתב מקסים על זמן נייר וזמן מסך, וחוברת נהדרת שמילאה את כולנו כאן בבית בהתרגשות.
כבר הדף הראשון הבהיר לי שיש כאן משהו נדיר. פניה מכבדת לילדים ולהורים. רמה גבוהה, שפה עשירה, והרבה שמחת חיים השזורה בין המילים, ברקע, ובעיטורים.
התאהבתי כבר בדף הזה
החוברת (מחברת אחרת) מאוירת וערוכה בטוב טעם, ומכילה חידות, מקומות למלא ולכתוב ולצייר. ממש חוברת נהדרת!
אני הייתי כותבת עליה מגיל 5 עד 125… כי ממש נהנתי ממנה.
וגם הילדים שלי נהנו ממנה. שיחקנו ביחד את הטריוויה, ודיברנו על כל מיני דברים. זה היה זמן טוב. זמן הנייר הזה. וזמן הנייר הזה עשה לי חשק לפנק גם אחרים בטוב הזה.
במטרה אחרת- לקשט ידנית אריחי חרסינה המיועדים לחדר הרחצה לילדים.
אחרי שכבר יהיו במקומם, יוכלו ילדיי לקבל את הטושים ולבחור עד 4 אריחים עליהם יציירו ויכתבו את הדקורציה לחדר הרחצה שלהם.
במשך השעה הראשונה אחרי הציור, הוא יורד בקלות במים ומטלית. אח"כ אפשר לקרצף אותו בספוג קסם למשך שעה נוספת. אחרי 24 שעות הצבע מתקבע ושום ספוג ומדיח וקסם לא מסיר את הציור.
אז בעלות מצומצמת ערכנו ניסויים עם הטושים והאפקטים.
אני לקחתי שבלונה נצמדת והצמדתי לקערית
ועבדתי בעדינות באדום וירוק בהיר
לא חיכיתי מספיק והסרתי- כשזה קצת נמרח
אז הפכתי את הדפקט לאפקט והוספתי צהוב וירוק כהה.
ואז נקודות.
נקודות תמיד טובות לי
יצאה קערית מאוד שמחה
ואז הגיע הרגע שהיצירתיות דגדגה גם לבן שלי והוא יצר קערית מעוטרת לכבוד השנה החדשה:
ואת הקערית הזו אני אוהבת מאוד!
זו קערית להגשת ירקות חתוכים, ואיזה כיף של ברכה
אגב עוד דבר שימושי שעשינו עם הטושים- יש קטע של הילדים שהם כל הזמנים מוציאים עוד ועוד כוסות לשתיית מים. בצהריים אני ממלאת מדיח עם כל הכוסות מהגירה, כי הם לא זוכרים מה שלהם. אז פשוט כתבתי עם הטוש שם על כוס. ואז יש נאמנות לכוס עד הערב וכמות הכוסות בכל הדחה נעשה שפוי לחלוטין!
זו יכולה להשמע כמו משימה בלתי אפשרית כי רוב המשחקים בשוק מעודדים תחרות, חשיבה אסטרטגית, הפרדה, ניצחון ואגואיסם.
אבל אני רציתי משחק שיעורר חיבוק, אהבה, חשיבה קהילתית, ביחד, איחוד, משפחתיות. ההיפך.
הבנתי שעלי לחפש בז`אנר הקלפים הטיפוליים, וקראתי בכל מיני אתרים על קלפים מצויירים, קלפים עם מסרים. זה היה הכיון, אבל כשמצאתי את ההמלצה של "בית ספר נחל זורם" למשחק "סיפור של יצירה" – הרגשתי מין שמחה כזו בלב. סימן שמצאתי.
את הקלפים יצרה ופיתחה פרידה שפירא, מטפלת הוליסטית : קינסיולוגיה-מוח אחד, הליכת שמונה, תרגילי מוח, קלפי קס”ם, חשיבה יצירתית, פסיכולוגיה ביהדות, תרפייה בקול ותנועה.
והקלפים באמת עושים מה שרציתי שהם יעשו-
התחלנו לשחק בבית במשחק "סיפור של יצירה" (בינתיים, עד שנביא את המשחק למועדון- וגם שנלמד אותו בכדי שנוכל להסביר להם איך לשחק בו!) אנחנו- הילדים ואני וגם הילדים ביניהם.
במשחק יש 160 קלפים, ועל כל קלף כתוב שם שם סיפור, לדוגמא:
סיפור לידה
סיפור מרגיז
סיפור שסיפר לי אבא
וכו`.
כל אחד שלף קלף ואז עשינו סבב וסיפרנו סיפור שהתאים להגדרה שבקלף.
כתבתי לפרידה בפייסבוק הודעה אישית:
"הגיעה היום החבילה של הקלפים.
הילדים שלי ישובים שניהם בסלון, ומספרים סיפורים…
ונהנים מהקלפים.
משחק משובח,
משמח לשמוע אותם מדברים,
ממש שיחה חיובית.
בכלל קניתי אותו בכדי לתת מתנה למועדון א-ג בקיבוץ, אבל בינתיים אנחנו נהנים…"
תוך כדי הקשבה מהצד שמעתי אותם משחקים וצוטטתי:
סיפור שנמאס לשמוע: היו היה ילד שהלך והלך והלך והלך והלך… סיפור של הרגל: התרגלתי ללכת למועדון נוער
התאהבנו במשחק, ולקחנו אותו איתנו לסבא וסבתא.
שיחקנו כולנו- הורים, סבים ונכדים.
זכיתי לשמוע את סיפור הלידה שלי מפי אמי, והפעם- אולי בגלל שעברו כמה שנים מאז ששמעתי אותו קודם, ואולי בגלל שמאז ששמעתי אותו בעבר ילדתי בעצמי פעמיים, הפעם הסיפור הזה היה נשמע לי מצחיק ולא מפחיד, ועם סוף טוב ולא רע. פעם, כשהייתי קטנה, ממש פחדתי מסיפור הלידה הזה. אולי גם אמי ריככה קצת את הסיפור כי שני הילדים שלנו הקשיבו. ואולי- אולי סיפורי לידה כבר לא מפחידים אותי.
יש משהו מאוד מקרב ופותח במשחק הזה, כי בעצם כולנו אוהבים לספר סיפורים ולשמוע סיפורים וביום יום שלנו אנחנו מדלגים על זה, ונותרים עם סיפורים לספר רק לעצמנו, בחלום.
המשחק הזה יצר אווירה מקרבת בבית, ואצל סבא וסבתא, והיה לי ברור שגם במועדון א-ג, כמשחק חברתי- זה יהיה כלי להפתח ולהכיר זו את זה באופן נעים ומחזק.
הוא מיועד לכל גיל, לילדים, למבוגרים, למטפלים או לארועים. משחק מושלם בעיני.
הנה סרטון עם פרידה שפירא, היוצרת המופלאה של המשחק המופלא הזה:
כרגע היא מפתחת משחק בן 40 קלפים המיועד ספציפית למשפחה: המשחק למשפחה וילדים "יצירה של סיפור" יהיה עם 40 קלפים ועוד מרכיבים.
אחרי שנפרדנו מהמשחק לטובת המועדון (טוב, בשבילם הוא נרכש, לא?) קיבלנו
אחד בהפתעה ובמתנה מהיוצרת. מה רבה השמחה בבית!
תודה!
לסיכום-
אם אתם מחפשים משחק מתנה לסוף השנה- כזו שתעזור שבשנה הבאה יהיה טוב יותר וכיף
או אם אתם עוסקים בטיפול, או אוהבים משחקים חברתיים או פשוט אוהבים-
תופרת חלומות 