בקיץ שנת 1995, כשהייתי מורה חיילת, יצאתי במשלחת חצי סודית של מדריכות ומדריכים לרוסיה. רוסיה היתה שניה אחרי הפרסטרויקה, אנשים רעבו ללחם מצד אחד והיו נלהבים מצד שני.
יצאנו כדי להדריך מחנות קיץ מטעם הסוכנות היהודית.
ביום הראשון או השני שלנו במוסקבה, הלכנו למקום שנקרא vede enxa
או משהו כזה. גני התערוכה, ששכנו לא רחוק ממלון קוסמוס בו שיכנו אותנו.
בגני התערוכה היתה תערוכת כלבים. עמדו נשים מטופחות וגברים מטופחים, עם כלבים מטופחים וכלבות מטופחות, ואז הבחנתי שהכלבים ובעליהם נראו אותו הדבר.
נשים ארוכות איברים וכלבים ארוכי איברים, נשים עגולות וכלבים עגולים, גברים משופמים וכלבים משופמים וכיוצא בזה.
מחוץ לתערוכת הכלבים המפוארת, בואכה העם, עמדה שורה ארוכה של נשים עם כלבלבים ומחירים, הן ניסו למכור גורים או להחליף אותם בלחם.
הניגוד בין אנשי התערוכה המפוארים ואנשי הרחוב הרעבים היה החשיפה הראשונה שלי למשמעות האמיתית של התפרקות שילטון, מושחת ככל שיהיה, מכליו.
יש מרוויחים ויש נפסדים.
גם בשורת הנשים עם הכלבלבים למכירה, הבחנתי בדמיון בין תווי הפנים של הבעלים לכלבים.
עם הזמן, כך הבנתי, אנחנו נעשים דומים לכלבים שלנו.
סט ראשון בסדרה
2. יש לכם תמונה שלכם עם הכלב שלכם? רוצים להצטלם לסדרה הבאה? הוסיפו את התמונה וכיתבו לי!
עוד צילומים מהסט הרוסי:
https://www.facebook.com/groups/520588420191124/
תופרת חלומות 
אומרים שאנשים נהיים דומים לחיות המחמד שלהם… אני באמת משמין כמו החתול השמן שלי 🙂
אהבתיLiked by 1 person
תראה תמונה
אהבתיאהבתי