זו השנה השניה שאני משתמשת בבוג'ו, הקיצור הקולי של Bullet Journal שפיתח ריידר. צפו בסרטון שלו שמסביר את עקרונות השיטה:
תבינו, כל שנה הייתי קונה יומן ומתחילה אותו בהתלהבות. עד חנוכה שכחתי ממנו ובסוף אלול הייתי מוצאת אותו נטוש ולא רלוונטי.
עם יומן הבולט זה לא קורה לי.
מיכל שץ ז"ל הכירה לי את יומן הבולט. זה בול מתאים לך, היא אמרה. עם כל היצירתיות שלך והצורך שלך להמציא וליצור ולקפוץ מדבר לדבר. וה ADHD וכל זה. את תעופי על זה.
מיכל צדקה. אני עפה על זה. עפה עפה וגם את היומן הזה נוטשת לאנחות לתקופות ארוכות. ואז חוזרת אליו וממשיכה מה שנכון לי
למשל, בהתחלה הייתי מסמנת ביומן הליכות, שחיה ואימונים. עד שזה נעשה טבע שני, הרגל. כעת אין צורך לציין את הביצוע ולעקוב אחרי ההצלחה. כל יום הוא הצלחה.
או שנהגתי לסמן כל פעם שהאכלתי את החתולים. כבר כמה חודשים שיש לבם מתקן האכלה אוטומטי. הם גורפים עם הרגל את הקערה והיא מתמלאת להם. אז אני לא צריכה לזכור להאכיל. רק לשים לב כשמיכל האוכל, שמכיל קילו וחצי מזון יבש, מתרוקן. בשלב הזה הם נעשים נודניקים ללא תקנה ואני שמה לב וממלאת את הכד
מה שהכי חשוב לי ביומן זה שהוא מגיע נקי. רק עם נקודות. או דפים חלקים. לא משנה העיקר שהיצירתיות שלי בלבד היא זו שמעצבת או מקשקשת את הדפים. זה לא פלאנר מעוצב. זו אני. זה המוח שלי שמשחק עם השנה.
אחרכך, המטרות שלי בכל שנה, והמטרות שלי בכל חודש. כאן נכנסת לתמונה הברוכה. כלומר ברוכה את והלחשים, מחשבה יוצרת מציאות. לערוך את רשימת המטרות שלי כל חודש, מגדיל את הסיכוי שהן יתממשו. כך למשל כתבתי באלול שנה שעברה, שאני רוצה לעשות תערוכות של הצילומים שלי. ומה קרה עם זה?
היו לי שלוש! שלוש תערוכות השנה! באוניברסיטת תל אביב, בתאטרון ירושלים ובבית החולים נהריה. כולן התגשמו אחרי שהחלטתי שזה מה שאני רוצה.
עוד כתבתי שאני רוצה להוציא את הספר שלי לאור. וגם למכור את כולם. כל ה500. והנה אנחנו כאן, מהדורה שניה כבר בבית הדפוס. נשארו לי 490 ספרים. אני בטוחה שעד תשרי כל החמש מאות יגיעו לבתים חדשים.
לקראת השנה החדשה, בהמלצת ריידר, ממציא הבולט ג'ורנל, עברתי על המטרות שהיו לי ביומן הישן וכתבתי לעצמי ארבע רשימות. מה הגשמתי, מה עבד, מה לא עבד, ומה יעוף. כלומר, איזו מטרה לא זו בלבד שלא הגשמתי, אני גם לא רוצה בכלל ברשימה שלי. ובאמת, כמה שמחתי לגלות את המטרות שהוגשמו. וכמה הוקל לי כשהכנסתי לרשימת ה"לא עבד ולא רוצה" כמה סעיפי "שיפור עצמי" שכבר לא מזיזים לי.
להיות יותר מסודרת? ממרום 47 שנותי אני מבינה ואוהבת את דרך החשיבה המבורדקת שלי. זו החשיבה היצירתית הזו שמאפשרת לי גם לתלות את הכביסה, גם להשקות את הגינה, גם לחתוך סלט מהבצל הירוק שקטפתי כשהשקתי את הגינה שראיתי צמאה כשתליתי את השמלות… זו אני…
אז זהו. רציתי להכיר לכם את רעיון הבולט ג'ורנל. את מיכל שץ כבר לא תכירו. היא היתה אשה יצירתית, מבריקה, חכמה, רבת פעלים וחברה יקרה. אז לזכרך, מיכל. תודה שהכרת לי את הטכניקה הזו.
עינבל
תופרת חלומות 