נפגשנו בבוקר וביחד התחלנו לתכנן את החופשה.
האפשרויות שנפרשו לפנינו לבילוייים היו עצומות.
ללכת לים, לאחד מהחופים הקסומים שסביב. לטייל ביערות, לעלות לתצפיות נוף, לצייר בצבעי מים, לצייר בצבעי מים ביער ובתצפית, ללכת לטבול בבריכה, בנחל, במעין. לישון עד מאוחר. ללכת לתערוכות. לרקוח משחות מרפאות, לקרוא בנחת ולצפות יחד בסרטי בנות. הו! המון אפשרויות!
אחרי מנוחה נעימה והרבה תה ושיחות החלטנו ללכת ליער ולתצפיות, ולקחת איתנו צבעי מים וניירות.




בערב, היו לנו (תיכננו מראש) כרטיסים להופעה. כלומר שיחה בין רוני קובן לאתגר קרת.
השיחה היתה מצחיקה, מרגשת ומרתקת. במהלכה סיפר רוני לקהל שאתגר אמר לו משהו כמו- אתה חבר טוב ואני כה סומך עליך שאני יודעת שאם אני אקפוץ לך לידיים אתה תתפוס אותי. רוני קובן שאל על המשפט הזה ואתגר קרת הסביר שהוא היה ילד די נמוך וקטן וכל חבריו היו יותר גדולים ממנו וככה הוא זיהה חבר טוב, ככזה שאפשר לקפוץ לו לידיים והוא יתפוס אותך.
ובסוף המופע הוא באמת עשה את זה. רוני קובן היה חבר טוב ואתגר קרת קפץ. צילמתי. ברור!
חשבתי לעצמי שגם אני פיתחתי דרך לזהות חברה טובה. כזו שאפשר לבלות איתה יום שלם בבית או בחופשה ולהרגיש טוב. כזו שאפשר ללכת לנוח כשהיא נמצאת ולהרגיש בטוחה.
למחרת רצינו ללכת לים. דיברנו על לצאת בשש בבוקר. אבל חופשה. התעוררתי בשבע וחצי, וחברתי שהיתה נחמדה לא העירה אותי מוקדם. הרי זו חופשה. קמות מוקדם אם זו יקיצה טבעית. אין מקום לשעון מעורר בחופשה. אחרת מה עשינו בכך?
יצאנו בבוקר לים. זמן לדבר, לאכול, לטבול.
התמסרתי למים. צפתי והתערסלתי על הגלים כאילו היו חיבוק אמהי. צפו ועלו דמעות בעיני. אני אהובה. אני בטוחה. אני צפה.
התרגשתי ממש. וציירתי את זה.

ים, ובספונטניות, בית קפה. ישבנו ב"תושה בביקרי" ליד הים. בעודנו אוכלות ארוחת בוקר טריה ופריכה, תיכננו את ארוחת הצהריים. מסעדה? מתחשק לי להכין בעצמי. נעבור ב"ים של דגים" בשלומי ונקנה דגים מפולטים. אולי סלמון?
חברתי מספרת בעיניים נוצצות על קרפצ'יו. בואי נעבור גם באיטליז, אני אומרת לה. נבקש שיכינו לנו פרוסות דקות לקרפצ'יו. יש להם שם גם מתכון.

במקרר כבר היו לנו תותים ופטל ותותי עץ, חסה טריה וירקות. זו היתה ארוחת גורמה נפלאה.
הימים נמשכו במקצב רגוע. ים, בית קפה, ליקוט מצרכים וארוחות משותפות מפנקות. כוס יין קר בערב על המרפסת, אויר טוב, שיחות, שלווה.
זו היתה חופשה מושלמת, מרעננת, משיבת נפש. וכל זה, במינימום מאמץ- הלא זו המהות של חופשה, לא? אפס מאמץ!
A staycation, or holistay, is a period in which an individual or family stays home and participates in leisure activities within day trip distance of their home and does not require overnight accommodation.
Wikipedia

נראית ונשמעת יופי של חופשה
אהבתיאהבתי
תודה! באמת היתה נהדרת.
אהבתיאהבתי
קסם של סטטישן.
כאילו, רק כשבאמת משקיעים – מקבלים תמורה לסטטישן. אחרת זה סתם, להתיקע בבית.
אהבתיאהבתי
סתם להיות בבית זה לא כמו לבלות. להשקיע מחשבה בתודעת חופשה
אהבתיאהבתי
אני מרגישה עכשיו כמעט כאילו נפשתי בעצמי, או כמו שהיו אומרים אצלנו בבית פעם: מחייה נפשות!
אהבתיאהבתי
א-מחייה! איזה כייף שחווית החופשה מהדהדת גם אליך.
אהבתיאהבתי