אנחנו יושבות בגינה של אדית, שעת אחר צהרים שמתאימה לקפה עם קוביות קרח, קרקרים וגבינה שמנה, דובדבנים מפוצצים בעסיס.
בריזה נושבת. בסוף החורף אדית הצטרפה אלי לסיור צמחי מרפא בחורש ים תיכוני ועשינו יחד כולנו מעגל ברכה. באותו מעגל איחלנו לנו קיץ נעים. עם עננים, ובריזה וזמן לטיולים. הצעגל המכושף שלנו שולח מדי פעם ימים קלילים כמו אתמול.
אדית אומרת, "ככה אני אוהבת לכתוב, ככה נולד "וזאת גם אהבה", פה, ממש פה.
כתבת גם לפני כן?
"כן, תמיד כתבתי. כשהתחלתי את הכתיבה של הפרק הראשון, יצרתי את הדמויות של רז וסמדר והתחלתי להבין אותן יותר ויותר, לצלול לתוכן, הבחנתי בכמה שהן מקוריות.
מצד אחד, שמנות ושמנים, אנשים שצמאים לאהבה, שעוברים דברים בחיים שלהם, יש פה. בכל רחוב, בכל שכונה.
אבל, בספרים של הז'אנר הרומנטי, לא לעיתים קרובות אני נתקלת בהן. בוודאי שלא כדמויות ראשיות. אהבתי את זה.
"גם אני אוהבת את זה. לכולן מגיע סקס טוב!"
"זה המוטו של סיפרי אדית וולף!"
אנחנו צוחקות ומרימות "לחיים" ספלי קפה. שתי מכשפות טובות שמכינות שיקויים אחר הצהריים.
התמונה שאדית בחרה לכריכת הספר שלה היא צילום שלי. משמח אותי.
תופרת חלומות 
נשמע נחמד
אהבתיאהבתי